דראגי בצרות: ה-ECB צפוי לחתוך מחר את תחזיות הצמיחה
אך החשיפה לשווקים המתעוררים איננה הבעיה היחידה באירופה. ביוני האחרון פרסמנו על הדילמה של דראגי ועל שוק הכסף האירופאי שמאותת כי אירופה עשויה להיכנס למיתון לקראת ספטמבר 2019, בדיוק כאשר מריו דראגי צפוי לעזוב את תפקידו כיו"ר הבנק (לכתבה המלאה). קצב הגידול בכמות הכסף באירופה (M1) החל לרדת במהירות כאשר הבנק החל לצמצם את הרכישות בתחילת 2018 ל-30 מיליארד אירו בחודש. נכון להיום מדובר על קצב גידול שנתי של 6.9%, אך ב-5 החודשים האחרונים מדובר על קצב של קרוב ל-4%. נציין כי היסטורית, קצב גידול של 4% מוביל למיתון מספר חודשים לאחר מכן.
קצב גידול הכסף(M1) באיחוד האירופאי מול התמ"ג- הורדת תחזית הצמיחה לא צריכה להפתיע. השוק האירופאי חייב תמיכה של הבנק המרכזיעוד דוגמא לתלות של השווקים ברכישות הבנק המרכזי נמצאת באיטליה. אגרות החוב של איטליה רשמו בשבועיים האחרונים ראלי מרשים, כאשר תשואות האג"ח לתקופה של 10 שנים ירדה מרמה של 3.25% לרמה של פחות מ-2.8% תוך זמן קצר. שר האוצר האיטלקי טען כי הממשלה תקבע גירעון נמוך מ-3%, אך באירופה כל דבר בשוק מתקשר לבנק המרכזי. דו"ח של הבנק המרכזי פורסם אמש (לדו"ח) והצביע על זינוק של 12.6 מיליארד דולר, הזינוק השבועי החד ביותר מאז אפריל האחרון. הבנק רכש אגרות ממשלתיות בכ-8.2 מיליארד דולר, כמעט כפול מהשבועות הקודמים. מי שתהה מדוע השווקים לא מגיבים לחדשות בנוגע למלחמת הסחר, התשובה היא פשוטה: הבנק המרכזי היה פעיל בימים האחרונים. תשואות האג"ח של איטליה מול קצב הרכישות של הבנק המרכזי: הקורלציה נמשכתEurozone weakness is likely to be more aggressive than anticipated Since the ECB has reduced the rate of purchases - the rate of new money growth in the system is declining Again- Europe in recession towards September 2019#ECB #Eurozone @guado77 @dlacalle_IA @HenrikZeberg pic.twitter.com/wpWfZLfFG1
— Amit Noam Tal (@amital13) 1 באוגוסט 2018
אך הזינוק בשבוע האחרון צפוי להיות זמני בלבד לנוכח הצפי לרכישות של הבנק בשוק האג"ח הממשלתי בהמשך השנה, ניתן לראות בגרף הבא "מתי משבר החובות באיטליה" צפוי לחזור.
ולסיכום, ההזרמה של כ-2.5 טריליון אירו בשנים האחרונים הסתירה היטב את הבעיות באירופה, והצמיחה "כלכלת זומבי" שלא יכולה לעבוד ללא עזרה של הבנק, וכעת הבלוף מתגלה. שוקי המניות והאג"ח ממשיכים להיות מווסתים כמעט מושלם, אך הכלכלה הריאלית מתחילה להציג בעיות. השאלה הגדולה? כמה מהר הבנק המרכזי יכריז על תוכנית רכישות חדשה, כי נכון לכרגע - הכלכלה האירופאי ממשיכה לדהור לכיוון הצוק.
- 5.בני 13/09/2018 03:23הגב לתגובה זומפולות בשווקים כמה שנים שאתה נשרף עם כל הקישקושים שלך
- 4.לא היסטרי 13/09/2018 01:41הגב לתגובה זובמחשבה שזה טוב כי התוכנית התמריצים תתפוס שוב מומנטום. אתה סתם בהיסטריה מיותרת שמפחידה את הקוראים כאן. שוב אתה לא קורא את המפה נכון. שנים של כתבות שליליות לא מבין אותך
- 3.אזרח 12/09/2018 23:04הגב לתגובה זושל מדינות הbrics , אומנם אנו בתחילתו של שינוי שיחזק אותם מאוד. ולכן אני מחפש שיגע משבר המטבעות לשיאו והריביות יתרוממו מעבר להיום, זה כשלעצמו פלוס מדיניות מקלה בנושאי ריגולציה. הצפי שלי שמהחורבן שיחול עליהם הם יהיו המנוע של המאה 22. תוסיפו לכך שהם בניגוד לעולם לא הדפיסו כספים. מישהו מכיר סל-קרן על מדינות הbrics?
- 2.אתה כשלון מהלך כבר כמה שנים עם התוכניות שלך יממזר יחרטט (ל"ת)לדראגי הנוכל 12/09/2018 21:54הגב לתגובה זו
- 1.לא סביר 12/09/2018 17:31הגב לתגובה זוכמה כסף אפשר להדפיס?! זה פשוט בלוף מה שקורה באירופה
- איתר 12/09/2018 23:27הגב לתגובה זואין סיבה לא להמשיך לפמפם כסף כל עוד יש תמיכה ביורו גבוהה
אינטל 18A (X)אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק
מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה.
הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי להשתפר דרמטית בשנה הקרובה.
מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?
הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.
עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה.
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, קידם עסקאות שתרמו להונו האישי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.
הפד נכנס ל-2026 מפולג: אינפלציה עקשנית, שוק עבודה מתקרר ויו"ר חדש באופק
לאחר שלוש הפחתות ריבית ב־2025, הפד ניצב מול אינפלציה שטרם נבלמה, סימני חולשה בתעסוקה, מחסור בנתונים אמינים ולחץ פוליטי גובר - רגע לפני חילופי הנהגה שעשויים לעצב מחדש את מדיניות הריבית ב־2026
הבנק המרכזי האמריקאי יתחיל את 2026 בחוסר וודאות כפול: מחד, אינפלציה שעדיין עומדת מעל היעד של 2%, ומאידך סימנים להתקררות בשוק התעסוקה. במקביל, החלפת יו"ר הפד ג'רום פאוול במאי עשויה לשנות את האיזון העדין שמנהל הבנק המרכזי ב-8 השנים האחרונות.
במהלך 2025 ביצע הפד שלוש הפחתות ריבית, כל אחת ברבע נקודת אחוז, לאחר שהריבית לא השתנתה במשך רוב השנה. ההחלטות שיקפו חשש גובר ממצב שוק העבודה, אך לא כל חברי הוועדה להחלטות מדיניות הסכימו עם הכיוון. בהחלטה האחרונה מדצמבר, שלושה חברים הצביעו נגד ההפחתה, אם כי מכיוונים מנוגדים. אוסטין גולסבי, נשיא הפד בשיקגו, וג'ף שמיד מקנזס סיטי העדיפו להותיר את הריבית ללא שינוי בגלל חששות אינפלציה. לעומתם, סטיבן מיראן, שמונה לתפקיד מושל הפד בקיץ תוך שהוא ממשיך לכהן בבית הלבן, דרש הפחתה של חצי נקודת אחוז. שישה חברים נוספים ללא זכות הצבעה אמרו בדיעבד שהיו מעדיפים לא להפחית בכלל.
משבר נתונים והשפעת המכסים
מדיניות הממשל בראשות דונלד טראמפ השפיעה על יכולת הפד לקבל החלטות מושכלות. הטלת מכסים נרחבים באפריל, המקיפים ביותר במאה שנה, יצרה בהתחלה הערכה שמדובר בעלייה חד-פעמית במחירים. אולם ככל שהשנה התקדמה, גברו החששות שהמכסים יובילו לאינפלציה ממושכת יותר. במקביל, ההשבתה הממשלתית הארוכה בהיסטוריה, השאירה את הפד ללא נתונים רשמיים חיוניים. הבנק המרכזי נאלץ להסתמך על מידע מהמגזר הפרטי, שקיים בשפע לגבי שוק העבודה אך לא לגבי אינפלציה ומחירים. גם כשהנתונים הרשמיים החלו לזרום מחדש, התמונה נותרה מטושטשת בגלל עיוותים שנגרמו מההשבתה.
ג'ון וויליאמס, נשיא הפד בניו יורק, אמר שלדעתו דוח האינפלציה האחרון מנובמבר, שהראה ירידה ניכרת, רחוק מהמציאות בעשירית אחוז. בת' האמאק מקליבלנד מעריכה שהפער יכול להגיע לשתיים או שלוש עשיריות. נתון האבטלה, לעומת זאת, עלה ל-4.6%. פאוול עצמו העלה חשש שהנתונים הממשלתיים מגזימים בהערכת קצב יצירת המשרות. לפי הערכתו, הממשל עשוי להפריז ביצירת 60 אלף משרות בחודש. כיוון שהנתונים שפורסמו עד כה מראים יצירה של כ-40 אלף משרות בחודש מאז אפריל, ייתכן שבפועל נרשמה ירידה של 20 אלף משרות בחודש.
- הרכיב שהיווה בסיס לתעשיית השבבים והמחשבים מתחיל לעבוד ומה קרה היום לפני 112 שנה
- טראמפ מתקרב להכרעה על יו״ר הפד הבא ודורש ריבית נמוכה בהרבה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפיצול בפד׳ והחלטות מורכבות
החלוקה בתוך הפד אינה חדשה, אך בשנה האחרונה היא הגיעה לשיא שלא נראה מזה שנים. ביולי, כשהפד החליט להותיר את הריבית ללא שינוי, שני מושלים - כריס וולר ומישל באומן - הביעו התנגדות כיוון שרצו בהפחתה מונעת כדי לתמוך בשוק העבודה. עד דצמבר, התמונה התהפכה, וחלק מהחברים דווקא חששו שהאינפלציה תישאר גבוהה זמן רב.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")