דראגי בצרות: ה-ECB צפוי לחתוך מחר את תחזיות הצמיחה
אך החשיפה לשווקים המתעוררים איננה הבעיה היחידה באירופה. ביוני האחרון פרסמנו על הדילמה של דראגי ועל שוק הכסף האירופאי שמאותת כי אירופה עשויה להיכנס למיתון לקראת ספטמבר 2019, בדיוק כאשר מריו דראגי צפוי לעזוב את תפקידו כיו"ר הבנק (לכתבה המלאה). קצב הגידול בכמות הכסף באירופה (M1) החל לרדת במהירות כאשר הבנק החל לצמצם את הרכישות בתחילת 2018 ל-30 מיליארד אירו בחודש. נכון להיום מדובר על קצב גידול שנתי של 6.9%, אך ב-5 החודשים האחרונים מדובר על קצב של קרוב ל-4%. נציין כי היסטורית, קצב גידול של 4% מוביל למיתון מספר חודשים לאחר מכן.
קצב גידול הכסף(M1) באיחוד האירופאי מול התמ"ג- הורדת תחזית הצמיחה לא צריכה להפתיע. השוק האירופאי חייב תמיכה של הבנק המרכזיעוד דוגמא לתלות של השווקים ברכישות הבנק המרכזי נמצאת באיטליה. אגרות החוב של איטליה רשמו בשבועיים האחרונים ראלי מרשים, כאשר תשואות האג"ח לתקופה של 10 שנים ירדה מרמה של 3.25% לרמה של פחות מ-2.8% תוך זמן קצר. שר האוצר האיטלקי טען כי הממשלה תקבע גירעון נמוך מ-3%, אך באירופה כל דבר בשוק מתקשר לבנק המרכזי. דו"ח של הבנק המרכזי פורסם אמש (לדו"ח) והצביע על זינוק של 12.6 מיליארד דולר, הזינוק השבועי החד ביותר מאז אפריל האחרון. הבנק רכש אגרות ממשלתיות בכ-8.2 מיליארד דולר, כמעט כפול מהשבועות הקודמים. מי שתהה מדוע השווקים לא מגיבים לחדשות בנוגע למלחמת הסחר, התשובה היא פשוטה: הבנק המרכזי היה פעיל בימים האחרונים. תשואות האג"ח של איטליה מול קצב הרכישות של הבנק המרכזי: הקורלציה נמשכתEurozone weakness is likely to be more aggressive than anticipated Since the ECB has reduced the rate of purchases - the rate of new money growth in the system is declining Again- Europe in recession towards September 2019#ECB #Eurozone @guado77 @dlacalle_IA @HenrikZeberg pic.twitter.com/wpWfZLfFG1
— Amit Noam Tal (@amital13) 1 באוגוסט 2018
אך הזינוק בשבוע האחרון צפוי להיות זמני בלבד לנוכח הצפי לרכישות של הבנק בשוק האג"ח הממשלתי בהמשך השנה, ניתן לראות בגרף הבא "מתי משבר החובות באיטליה" צפוי לחזור.
ולסיכום, ההזרמה של כ-2.5 טריליון אירו בשנים האחרונים הסתירה היטב את הבעיות באירופה, והצמיחה "כלכלת זומבי" שלא יכולה לעבוד ללא עזרה של הבנק, וכעת הבלוף מתגלה. שוקי המניות והאג"ח ממשיכים להיות מווסתים כמעט מושלם, אך הכלכלה הריאלית מתחילה להציג בעיות. השאלה הגדולה? כמה מהר הבנק המרכזי יכריז על תוכנית רכישות חדשה, כי נכון לכרגע - הכלכלה האירופאי ממשיכה לדהור לכיוון הצוק.
- 5.בני 13/09/2018 03:23הגב לתגובה זומפולות בשווקים כמה שנים שאתה נשרף עם כל הקישקושים שלך
- 4.לא היסטרי 13/09/2018 01:41הגב לתגובה זובמחשבה שזה טוב כי התוכנית התמריצים תתפוס שוב מומנטום. אתה סתם בהיסטריה מיותרת שמפחידה את הקוראים כאן. שוב אתה לא קורא את המפה נכון. שנים של כתבות שליליות לא מבין אותך
- 3.אזרח 12/09/2018 23:04הגב לתגובה זושל מדינות הbrics , אומנם אנו בתחילתו של שינוי שיחזק אותם מאוד. ולכן אני מחפש שיגע משבר המטבעות לשיאו והריביות יתרוממו מעבר להיום, זה כשלעצמו פלוס מדיניות מקלה בנושאי ריגולציה. הצפי שלי שמהחורבן שיחול עליהם הם יהיו המנוע של המאה 22. תוסיפו לכך שהם בניגוד לעולם לא הדפיסו כספים. מישהו מכיר סל-קרן על מדינות הbrics?
- 2.אתה כשלון מהלך כבר כמה שנים עם התוכניות שלך יממזר יחרטט (ל"ת)לדראגי הנוכל 12/09/2018 21:54הגב לתגובה זו
- 1.לא סביר 12/09/2018 17:31הגב לתגובה זוכמה כסף אפשר להדפיס?! זה פשוט בלוף מה שקורה באירופה
- איתר 12/09/2018 23:27הגב לתגובה זואין סיבה לא להמשיך לפמפם כסף כל עוד יש תמיכה ביורו גבוהה
טראמפ ופאוולהריבית בארה״ב ירדה ב-0.25% – מה אמר פאוול במסיבת העיתונאים?
הפדרל ריזרב הפחית את הריבית ברבע אחוז לטווח של 4%-4.25% וצופה עוד 2 הורדות ריבית השנה. הבנק המרכזי ציין כי נוכח האינפלציה הגבוהה יפעל בזהירות ויבחן הפחתות נוספות לפי הנתונים
בפעם הראשונה השנה ומאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן, הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%. החלטת הפדרל ריזרב התקבלה כצפוי לאחר תקופה ארוכה של סימנים להאטה בשוק העבודה והיחלשות בלחצי האינפלציה. מדובר במהלך שנועד להמריץ את הצמיחה ולתמוך בתעסוקה, ומסמן שינוי כיוון מובהק אחרי חודשים של ריבית יציבה ברמות גבוהות. כעת נותר לראות מה פאוול יגיד במסיבת העיתונאים.
הפדרל ריזרב הוריד את הריבית
לראשונה מזה תשעה חודשים, אך שמר על גישה זהירה כאשר הפחית אותה ברבע אחוז בלבד. בתום ישיבת מדיניות בת יומיים קבעה ועדת השוק הפתוח של הבנק המרכזי יעד ריבית חדש בטווח של 4%-4.25%, בהתאם לציפיות המשקיעים. עוד לפני ההחלטה העריך שוק החוזים על הריבית בסבירות של 96%
שהפד יבחר בהפחתה צנועה זו.
עם זאת, אתגר האינפלציה ממשיך להעיב על קובעי המדיניות. מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט טיפס כמעט באחוז שלם מעל יעד האינפלציה של 2% שנקבע על ידי הבנק, מה שמעיד כי לחצי המחירים טרם שככו. הפד הדגיש כי ימשיך לעקוב מקרוב אחר הנתונים הכלכליים וכי המשך הורדות ריבית יישקלו בזהירות, בהתאם להתפתחויות בשוק העבודה וברמות המחירים.
בהודעתו ציין הפדרל ריזרב כי זוהי הפחתת הריבית הראשונה לשנת 2025, וכי התחזית החציונית
מצביעה על הורדה כוללת של כ-0.5% נוספים עד סוף השנה. עם זאת, לא כולם שותפים לקצב הזה: המושל מירן הצביע בעד הפחתה חדה יותר של חצי אחוז כבר בהחלטה הנוכחית, בעוד שישה בכירים סבורים שלא תהיינה עוד הורדות במהלך השנה ותשעה בכירים מעריכים שתי הפחתות נוספות. עוד הדגיש
הבנק כי הסיכונים להיחלשות בשוק העבודה גברו, מה שמעיד על שינוי דגש במדיניות – ממאבק באינפלציה להגנה על התעסוקה והצמיחה.
- הפד' המפולג: הורדת ריבית בצל דרמה פוליטית, ואיך יגיב שוק המניות?
- האם הפד יוריד את הריבית ב-0.5% ומה יקבע את הכיוון של וול סטריט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק העבודה
למרות סימנים ברורים להאטה בשוק העבודה, הפדרל ריזרב הותיר ללא שינוי את תחזיותיו לשיעור האבטלה לשנה הקרובה. לפי התחזית החציונית בעדכון האחרון של תחזיות המדיניות (SEP), שיעור האבטלה צפוי לעלות ל-4.5% עד סוף 2025 – בדיוק כפי שנקבע בתחזיות הקודמות.
הסנקציות המתוכננות של אירופה על ישראל: 227 מיליון אירו בשנה
ההחלטה להטיל מכסים גבוהים יותר על סחורות ישראליות צפויה לייקר את המוצרים ולפגוע בתחרותיות ותתמקד בעיקר בסקטורים שבהם לישראל יש יתרונות משמעותיים בשווקים האירופיים: פרי הדר, מוצרי גומי, כימיקלים וציוד תחבורה
הנהגת האיחוד האירופי החליטה לפגוע בהסכמים המסחריים עם ישראל, צעד שיכול להכביד על הכלכלה הישראלית במאות מיליוני אירו מדי שנה. החלטה זו מגיעה לאחר לחצים פנימיים גוברים באירופה להחמיר את העמדה כלפי ישראל בעקבות המלחמה בעזה. במקום לפעול על מנת להפעיל לחצים על מדינות טרור כמו קטאר שמממנות את חמאס, נראה שבאירופה שכחו איך המלחמה הזו החלה מלכתחילה.
התוכנית האירופית צפויה לפגוע בכשליש מהיצוא הישראלי לאירופה, בהיקף של 5.8 מיליארד אירו בשנה. מדובר בסכום משמעותי, שבסופו של דבר יכביד על כלכלת ישראל ויגרום למחירי המוצרים הישראליים לעלות. האירופים מבטלים למעשה את ההנחות המכסיות שניתנו לישראל ומטילים עליה מכסים גבוהים יותר לפי כללי ארגון הסחר העולמי. המשמעות היא שהמוצרים הישראליים בחנויות האירופיות יעלו ב-227 מיליון אירו בשנה - כסף שיועבר ישר לרשויות המכס האירופיות. התחרותיות של החברות הישראליות תקבל מכה, כי הלקוחות יעדיפו מוצרים זולים יותר ממדינות אחרות.
הפגיעה תתמקד בעיקר בסקטורים שבהם לישראל יש יתרונות משמעותיים בשווקים האירופיים: פרי הדר, מוצרי גומי, כימיקלים וציוד תחבורה. מדובר בסחורות שישראל מספקת לעולם באיכות גבוהה ובמחיר תחרותי. החברות הפועלות בתחומים הללו התרגלו למשטר מסחר מועדף מזה שלושה עשורים, מאז החתימה על הסכמי הסחר עם האיחוד האירופי בשנות ה-90. עכשיו הן תצטרכנה לשלם מכס נוסף, צעד שייקר את המוצרים או יפגע ישירות ברווחיות.
ההליך צפוי לקחת חודשים
במקום לבטל את כל ההסכמים עם ישראל, האירופיים בוחרים לחתור תחת החלק המסחרי בלבד, תוך שמירה על תחומים אחרים כמו העברת כספים בין הבנקים ופעילות המכס השוטפת. המהלך נועד למעשה להציג עמדה פוליטית ברורה מבלי להרוס את כל המערכת הכלכלית בין הצדדים. ההליך הפנימי באירופה טרם הושלם. הצעת הנציבות האירופית דורשת את אישור רוב המדינות החברות, ובינתיים מדינות כמו גרמניה והולנד מביעות הסתייגויות בנוגע לעומק הצעדים. יתכן שההליך יימשך חודשים.- ברבור שחור אירופאי: משבר החוב חוזר?
- רעידת אדמה פוליטית בצרפת, המדדים באירופה נופלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך הזה הוא חלק מהמאבק הדיפלומטי הרחב יותר. מעבר לסנקציות הכלכליות, אירופה מתכננת להטיל סנקציות אישיות על שרים ישראליים נוספים, להקפיא תכניות סיוע לממשל הישראלי ולחזק את הסנקציות כלפי חמאס. המיעוט המוסלמי הקיצוני שכבר חדר למדינות באירופה, לוחץ על הממשלות ואלה, לא במפתיע, נכנעות תחת הלחץ.
