מריו דראגי
צילום: AFP

דראגי בצרות: ה-ECB צפוי לחתוך מחר את תחזיות הצמיחה

ברקע להמשך וויסות שוקי המניות והאג"חים ע"י הבנק המרכזי, הכלכלה הריאלית באיחוד ממשיכה להיחלש לאור החשיפה לשווקים המתעוררים והפסקת תוכנית הרכישות המתקרבת. שימו לב למסע הרכישות שביצע הבנק בשבוע האחרון
עמית נעם טל | (6)
לקראת החלטת הריבית הצפויה מחר, וברקע לתוכנית לסיים את הרכישות בשוקי האג"ח באיחוד, הבנק המרכזי באירופה (ECB)  משחרר לשווקים "בלון ניסוי" לשווקים בדמות פרסום ברשת החדשות בלומברג לפיו הבנק הצפוי להוריד את קצב הצמיחה באיחוד האירופאי, כאשר הטיעון המרכזי הוא המשבר בשווקים המתעוררים ומלחמת הסחר עם ארה"ב. ע"פ הדיווח, ועדת הבנק שמפקחת על איסוף התחזיות רואה כעת סיכונים לצמיחה הכלכלית באיחוד.  מדובר בשינוי מהפגישה הקודמת, שכן נטען כי "הסיכונים מאוזנים באופן כללי".   נזכיר כי הבנק הוריד כבר בפגישתו ביוני את תחזית הצמיחה לשנים הקרובות, כאשר צפה צמיחה של 1.7% לעומת 2.1% בתחזית הקודמת במהלך 2020. כפי שציינו בעבר באתר, הצרה של השווקים המתעוררים היא הצרה של אירופה. כ-30% מההכנסות של אירופה מגיעות מאמריקה הלטינית (לכתבה המלאה). בנוסף, ע"פ דו"ח של הבנק להסדרים בינלאומיים (BIS), החשיפה של אירופה לטורקיה מסתכמת בכ-224 מיליארד דולר, כאשר מעל כולם עומדת ספרד עם חשיפה של 83 מיליארד דולר של המערכת הבנקאית לטורקיה. צרפת עם חשיפה של 35 מיליארד דולר ואיטליה עם חשיפה של 18.1 מיליארד דולר. ב-ECB פרסמו בחודש שעבר כי הם מודאגים מחשיפה זו (לכתבה המלאה). בראיה כוללת, החשיפה של ספרד לארגנטינה, ברזיל וטורקיה מסתכמת בקרוב ל-270 מיליארד דולר, כך ע"פ הנתונים של קרן המטבע העולמית אך החשיפה לשווקים המתעוררים איננה הבעיה היחידה באירופה. ביוני האחרון פרסמנו על הדילמה של דראגי ועל שוק הכסף האירופאי שמאותת כי אירופה עשויה להיכנס למיתון לקראת ספטמבר 2019, בדיוק כאשר מריו דראגי צפוי לעזוב את תפקידו כיו"ר הבנק (לכתבה המלאה). קצב הגידול בכמות הכסף באירופה (M1) החל לרדת במהירות כאשר הבנק החל לצמצם את הרכישות בתחילת 2018 ל-30 מיליארד אירו בחודש. נכון להיום מדובר על קצב גידול שנתי של 6.9%, אך ב-5 החודשים האחרונים מדובר על קצב של קרוב ל-4%. נציין כי היסטורית, קצב גידול של 4% מוביל למיתון מספר חודשים לאחר מכן. קצב גידול הכסף(M1) באיחוד האירופאי מול התמ"ג- הורדת תחזית הצמיחה לא צריכה להפתיע. השוק האירופאי חייב תמיכה של הבנק המרכזי  עוד דוגמא לתלות של השווקים ברכישות הבנק המרכזי נמצאת באיטליה. אגרות החוב של איטליה רשמו בשבועיים האחרונים ראלי מרשים, כאשר תשואות האג"ח לתקופה של 10 שנים ירדה מרמה של 3.25% לרמה של פחות מ-2.8% תוך זמן קצר. שר האוצר האיטלקי טען כי הממשלה תקבע גירעון נמוך מ-3%, אך באירופה כל דבר בשוק מתקשר לבנק המרכזי. דו"ח של הבנק המרכזי פורסם אמש (לדו"ח) והצביע על זינוק של 12.6 מיליארד דולר, הזינוק השבועי החד ביותר מאז אפריל האחרון. הבנק רכש אגרות ממשלתיות בכ-8.2 מיליארד דולר, כמעט כפול מהשבועות הקודמים. מי שתהה מדוע השווקים לא מגיבים לחדשות בנוגע למלחמת הסחר, התשובה היא פשוטה: הבנק המרכזי היה פעיל בימים האחרונים. תשואות האג"ח של איטליה מול קצב הרכישות של הבנק המרכזי: הקורלציה נמשכת     אך הזינוק בשבוע האחרון צפוי להיות זמני בלבד לנוכח הצפי לרכישות של הבנק בשוק האג"ח הממשלתי בהמשך השנה, ניתן לראות בגרף הבא "מתי משבר החובות באיטליה" צפוי לחזור.     ולסיכום, ההזרמה של כ-2.5 טריליון אירו בשנים האחרונים הסתירה היטב את הבעיות באירופה, והצמיחה "כלכלת זומבי" שלא יכולה לעבוד ללא עזרה של הבנק, וכעת הבלוף מתגלה. שוקי המניות והאג"ח ממשיכים להיות מווסתים כמעט מושלם, אך הכלכלה הריאלית מתחילה להציג בעיות. השאלה הגדולה? כמה מהר הבנק המרכזי יכריז על תוכנית רכישות חדשה, כי נכון לכרגע - הכלכלה האירופאי ממשיכה לדהור לכיוון הצוק.  

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    בני 13/09/2018 03:23
    הגב לתגובה זו
    מפולות בשווקים כמה שנים שאתה נשרף עם כל הקישקושים שלך
  • 4.
    לא היסטרי 13/09/2018 01:41
    הגב לתגובה זו
    במחשבה שזה טוב כי התוכנית התמריצים תתפוס שוב מומנטום. אתה סתם בהיסטריה מיותרת שמפחידה את הקוראים כאן. שוב אתה לא קורא את המפה נכון. שנים של כתבות שליליות לא מבין אותך
  • 3.
    אזרח 12/09/2018 23:04
    הגב לתגובה זו
    של מדינות הbrics , אומנם אנו בתחילתו של שינוי שיחזק אותם מאוד. ולכן אני מחפש שיגע משבר המטבעות לשיאו והריביות יתרוממו מעבר להיום, זה כשלעצמו פלוס מדיניות מקלה בנושאי ריגולציה. הצפי שלי שמהחורבן שיחול עליהם הם יהיו המנוע של המאה 22. תוסיפו לכך שהם בניגוד לעולם לא הדפיסו כספים. מישהו מכיר סל-קרן על מדינות הbrics?
  • 2.
    אתה כשלון מהלך כבר כמה שנים עם התוכניות שלך יממזר יחרטט (ל"ת)
    לדראגי הנוכל 12/09/2018 21:54
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא סביר 12/09/2018 17:31
    הגב לתגובה זו
    כמה כסף אפשר להדפיס?! זה פשוט בלוף מה שקורה באירופה
  • איתר 12/09/2018 23:27
    הגב לתגובה זו
    אין סיבה לא להמשיך לפמפם כסף כל עוד יש תמיכה ביורו גבוהה
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


אילון מאסק ספייסXאילון מאסק ספייסX

האם ספייסX תהיה חברה של טריליון דולר?

מה עושה ספייסX של אילון מאסק, למה מעריכים שהיא תהיה ה-IPO הגדול בהיסטוריה, והאם היא תהיה גדולה מטסלה?

רן קידר |

עסקת מניות בה מכרו עובדים מניות לקרנות, מציבה את שוויה של ספייסX על 800 מיליארד דולר, זינוק של 100% לעומת 400 מיליארד דולר לפני כחצי שנה. המחיר למניה בעסקה עמד על 421 דולר, כפול ממחיר של 212 דולר בעסקאות קודמות. שווי זה ממקם את ספייסX מעל חברות פרטיות כמו OpenAI (שווי 500 מיליארד דולר) ובייטדאנס (שווי 200-250 מיליארד דולר), ומקרב אותה לענקיות ציבוריות כמו טסלה (שווי 1.5 טריליון דולר).

נראה שטסלה היא המודל לחיקו או הרף לפחות מבחינת השווי - אילון מאסק בעל השליטה והמנכ"ל של טסלה הוא גם המוביל של ספייסX ואנחנו כבר יודעים שהוא יודע להשביח חברות. מאסק יודע לקחת חלום ולהפוך אותו למציאות. החלומות האלו בינתיים לא בהכרח רווחיים מאוד, אבל וול סטריט מאוהבת. השווי של טסלה הוא לא קשור להיותה חברת רכבים, אלא חברת AI שעומדת בין המובילות בתחום עם תכנון להיות המובילה ברובוטקסי ורובוטים הומנואידים. השווי של ספייסX לא קשור לביצועים הנוכחיים שלה, אלא לפוטנציאל. 

ספייסX יכולה להיות חברה בשווי של טסלה ואפילו יותר. העלייה בשווי ל-800 מיליון דולר נובעת מצמיחה בהכנסות, בעיקר מסטארלינק החברה הבת (הרחבה בהמשך) ומשיגורים תכופים יותר לחלל, אך העסקה גם מבטאת התקרבות להנפקה לציבור שאמורה להיות בשנה הבאה לפי שווי של 1.2-1.5 מיליארד דולר. 

שווי של 1.5 מיליארד דולר, אם יהיה, משקף מכפיל של 100 על הכנסות 2025 המוערכות ב-15 מיליארד דולר, גבוה ממכפילי חברות טכנולוגיה ציבוריות כמו פלנטיר (70 על הכנסות 2026). השווי מבוסס על פוטנציאל עתידי - כמות המנויים שצפויה על פי מאסק לסטארלינק עד 2040 יכולה להגיע למאות רבות של מיליונים. ההכנסות בהתאם יעלו על 100 מיליארד דולר.  



סטארלינק: מעצמה גלובלית


סטארלינק, רשת האינטרנט הלווייני של ספייסX, הפכה למקור ההכנסה העיקרי, עם 8 מיליון מנויים, עלייה מ-5 מיליון בפברואר ומ-7 מיליון בספטמבר. הצפי להכנסות מסטארלינק עומד על 11.8 מיליארד דולר ב-2025, ו-15.9 מיליארד דולר ב-2026. שירות זה מהווה 70% מהכנסות ספייסX, לעומת 30% משיגורים מסחריים וממשלתיים.