דראגי בצרות: ה-ECB צפוי לחתוך מחר את תחזיות הצמיחה
אך החשיפה לשווקים המתעוררים איננה הבעיה היחידה באירופה. ביוני האחרון פרסמנו על הדילמה של דראגי ועל שוק הכסף האירופאי שמאותת כי אירופה עשויה להיכנס למיתון לקראת ספטמבר 2019, בדיוק כאשר מריו דראגי צפוי לעזוב את תפקידו כיו"ר הבנק (לכתבה המלאה). קצב הגידול בכמות הכסף באירופה (M1) החל לרדת במהירות כאשר הבנק החל לצמצם את הרכישות בתחילת 2018 ל-30 מיליארד אירו בחודש. נכון להיום מדובר על קצב גידול שנתי של 6.9%, אך ב-5 החודשים האחרונים מדובר על קצב של קרוב ל-4%. נציין כי היסטורית, קצב גידול של 4% מוביל למיתון מספר חודשים לאחר מכן.
קצב גידול הכסף(M1) באיחוד האירופאי מול התמ"ג- הורדת תחזית הצמיחה לא צריכה להפתיע. השוק האירופאי חייב תמיכה של הבנק המרכזיעוד דוגמא לתלות של השווקים ברכישות הבנק המרכזי נמצאת באיטליה. אגרות החוב של איטליה רשמו בשבועיים האחרונים ראלי מרשים, כאשר תשואות האג"ח לתקופה של 10 שנים ירדה מרמה של 3.25% לרמה של פחות מ-2.8% תוך זמן קצר. שר האוצר האיטלקי טען כי הממשלה תקבע גירעון נמוך מ-3%, אך באירופה כל דבר בשוק מתקשר לבנק המרכזי. דו"ח של הבנק המרכזי פורסם אמש (לדו"ח) והצביע על זינוק של 12.6 מיליארד דולר, הזינוק השבועי החד ביותר מאז אפריל האחרון. הבנק רכש אגרות ממשלתיות בכ-8.2 מיליארד דולר, כמעט כפול מהשבועות הקודמים. מי שתהה מדוע השווקים לא מגיבים לחדשות בנוגע למלחמת הסחר, התשובה היא פשוטה: הבנק המרכזי היה פעיל בימים האחרונים. תשואות האג"ח של איטליה מול קצב הרכישות של הבנק המרכזי: הקורלציה נמשכתEurozone weakness is likely to be more aggressive than anticipated Since the ECB has reduced the rate of purchases - the rate of new money growth in the system is declining Again- Europe in recession towards September 2019#ECB #Eurozone @guado77 @dlacalle_IA @HenrikZeberg pic.twitter.com/wpWfZLfFG1
— Amit Noam Tal (@amital13) 1 באוגוסט 2018
אך הזינוק בשבוע האחרון צפוי להיות זמני בלבד לנוכח הצפי לרכישות של הבנק בשוק האג"ח הממשלתי בהמשך השנה, ניתן לראות בגרף הבא "מתי משבר החובות באיטליה" צפוי לחזור.
ולסיכום, ההזרמה של כ-2.5 טריליון אירו בשנים האחרונים הסתירה היטב את הבעיות באירופה, והצמיחה "כלכלת זומבי" שלא יכולה לעבוד ללא עזרה של הבנק, וכעת הבלוף מתגלה. שוקי המניות והאג"ח ממשיכים להיות מווסתים כמעט מושלם, אך הכלכלה הריאלית מתחילה להציג בעיות. השאלה הגדולה? כמה מהר הבנק המרכזי יכריז על תוכנית רכישות חדשה, כי נכון לכרגע - הכלכלה האירופאי ממשיכה לדהור לכיוון הצוק.
- 5.בני 13/09/2018 03:23הגב לתגובה זומפולות בשווקים כמה שנים שאתה נשרף עם כל הקישקושים שלך
- 4.לא היסטרי 13/09/2018 01:41הגב לתגובה זובמחשבה שזה טוב כי התוכנית התמריצים תתפוס שוב מומנטום. אתה סתם בהיסטריה מיותרת שמפחידה את הקוראים כאן. שוב אתה לא קורא את המפה נכון. שנים של כתבות שליליות לא מבין אותך
- 3.אזרח 12/09/2018 23:04הגב לתגובה זושל מדינות הbrics , אומנם אנו בתחילתו של שינוי שיחזק אותם מאוד. ולכן אני מחפש שיגע משבר המטבעות לשיאו והריביות יתרוממו מעבר להיום, זה כשלעצמו פלוס מדיניות מקלה בנושאי ריגולציה. הצפי שלי שמהחורבן שיחול עליהם הם יהיו המנוע של המאה 22. תוסיפו לכך שהם בניגוד לעולם לא הדפיסו כספים. מישהו מכיר סל-קרן על מדינות הbrics?
- 2.אתה כשלון מהלך כבר כמה שנים עם התוכניות שלך יממזר יחרטט (ל"ת)לדראגי הנוכל 12/09/2018 21:54הגב לתגובה זו
- 1.לא סביר 12/09/2018 17:31הגב לתגובה זוכמה כסף אפשר להדפיס?! זה פשוט בלוף מה שקורה באירופה
- איתר 12/09/2018 23:27הגב לתגובה זואין סיבה לא להמשיך לפמפם כסף כל עוד יש תמיכה ביורו גבוהה
עובדים רבים מדי, קרדיט: גרוקהאם כשהדדליין מתרחק העבודה נמרחת? - ואיך זה קשור לאקסיומות מלפני 70 שנה
חוק פרקינסון: מנגנוני בזבוז הזמן, כסף ובירוקרטיה - השפעות כלכליות והרלוונטיות לעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים
"עבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן המוקצה לביצועה" - כך קובע חוק פרקינסון, שנוסח על ידי ההיסטוריון הבריטי סיריל נורתקוט פרקינסון כבר בשנת 1955. ניסוח זה, שפורסם לראשונה במאמר במגזין אקונומיסט, מבוסס על ניתוח מדוקדק של המנהל הציבורי הבריטי, ובפרט משרד הצי, שבו נצפה כי מספר הפקידים גדל בשיעור שנתי של 5%-7%, למרות ירידה דרמטית במספר האוניות והמלחים. בין 1914 ל-1928, מספר המלחים ירד מ-62,000 ל-20,000, בעוד מספר הפקידים עלה מ-2,000 ל-3,569. תופעה זו אינה מקרית, אלא דפוס התנהגותי-ארגוני שמשפיע על כלכלה, ניהול ושוק העבודה.
בשנת 2025, בעיצומה של מהפכת הבינה המלאכותית (AI) ועבודה היברידית, חוק פרקינסון עדיין מוכיח את עצמו ואף ביתר שאת. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שבישראל עלה פריון העבודה ב-2.61% ברבעון השלישי של 2025, אך חלק ניכר מהשיפור הזה נובע מקיצור תהליכים דיגיטליים, בעוד שבמקרים של לוחות זמנים רופפים, הבזבוז גדל. בארצות הברית, השפעת ה-AI על הפריון מוערכת בעלייה של 1.3% בשנה, אך ללא ניהול זמן קפדני, תהליכים מתארכים ומפחיתים תשואות.
החוק אינו מוגבל לפסיכולוגיה אישית; הוא מנגנון כלכלי שמייצר בזבוז משאבים, תפיחת בירוקרטיה וירידה ביעילות, עם השלכות על תקציבים ממשלתיים, רווחיות חברות והשקעות.
ההיסטוריה והניסוח המקורי של החוקים
פרקינסון, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת סינגפור, פירט את רעיונותיו בספרו "חוק פרקינסון: החתירה להתקדמות" שיצא בשנת 1958. הספר שמכיל אוסף של חוקים סאטיריים אך מדויקים, נכתב על רקע התרחבות הבירוקרטיה הבריטית לאחר מלחמת העולם השנייה. החוק הראשון, על התרחבות העבודה, מבוסס על נתונים אמפיריים: פרקינסון חישב כי בירוקרטיה גדלה בקצב קבוע, ללא קשר להיקף המשימות. "העבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן הזמין לביצועה", כתב פרקינסון ישירות, והוסיף דוגמה: פרויקט שיכול להסתיים בשעתיים יימשך שבוע אם כך הוקצה לו.
- משחקי הרגולטור: עוד מפקחים זה מתכון לצרות
- הוצאת ויזה לארצות הברית: איך להפוך תהליך בירוקרטי לקל יותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הספר כולל חוקים נוספים שמפרטים את התובנה. החוק השני קובע כי "הוצאות עולות כדי לעמוד בהכנסה", כלומר תקציבים מתנפחים כדי למלא את ההקצאה הזמינה, בדומה לתופעה של "שכר שמתאים להוצאות". פרקינסון ציטט: "הוצאה עולה כדי לעמוד בהכנסה, וזה חל על ממשלות, חברות ואפילו משפחות פרטיות". דוגמה מהספר: משרד שמקבל תקציב כפול יגדיל הוצאותיו בהתאם, גם אם אין צורך אמיתי בכך.
