בזמן שאותנו מחרימים: מכירות האג"ח האיסלמיות צפויות לשבור שיא

אגרות החוב האיסלמיות, ה-SUKUK, זוכות לתחזית חיובית מסוכנות דירוג האשראי הבינ"ל פיץ', שמצטרפת להערכות של בנק HSBC
יעל גרונטמן | (1)
נושאים בכתבה אג"ח הנפקה פיץ

בימים בהם גובר הבידוד של ישראל, הן מכיוון הקריאות להחרמת מוצרים מישראל בעולם והן מכיוון משיכת השקעות פיננסיות מהשוק הישראלי, בולטת העוצמה של אגרות החוב האיסלמיות, ה-SUKUK, אשר זוכות לתחזית חיובית מסוכנות דירוג האשראי הבינ"ל פיץ', שמצטרפת להערכות של בנק HSBC, לפיהן - שנת 2014 הולכת להיות שנת שיא במכירות של האג"ח האיסלמיות.

להערכת כלכלני פיץ', "הצמיחה הכלכלית במדינות המפרץ עתירות הנפט והאפשרות לתחילת מכירת החוב האיסלמי על ידי בריטניה והונג קונג, יעזרו למכירות ה-SUKUK בטווח הארוך. קטאר מתכוננת להוציא במסגרת ההכנות לגביע העולם בכדורגל ב-2022 כ-200 מיליארד דולר בהקמת מלונות, תשתיות ואיצטדיונים. דובאי מתכוננת להוציא כ-8.1 מיליארד דולר על ההכנות לתערוכת ה-EXPO העולמית שתערך ב-2020, ובנוסף לכך הגידול בהוצאות להן התחייבו ערב הסעודית ואבו דאבי - כל אלה צפויים להגדיל את היקף ההנפקות של האג"ח האיסלמיות".

GCC, הגורם המנפיק שמשותף לערב הסעודית ולקטאר מכר ברבעון הרביעי אג"ח איסלמיות בהיקף של 5.8 מיליארד דולר, הסכום הגדול ביותר שגוייס ברבעון האחרון של השנה, על פי נתונים שנאספו על ידי בלומברג. בהנפקות אלה הצליחו המדינות הערביות הנ"ל לסגור מימון זול יחסית, עוד לפני שהפדרל ריזרב התחיל בצמצום תוכנית רכישות האג"ח.

התשואה לפדיון הממוצעת על ה-SUKUK נותרה כמעט ללא שינוי ברבעון הרביעי, 4.6%, כך על פי מדד של JP מורגן, בעוד שהתשואה על האג"ח ל-10 שנים בארה"ב, המהווה את הבנצ'מארק בשוק, עלה ב-42 נקודות בסיס ל-3% באותה התקופה.

על פי פיץ', "הצמיחה של האג"ח האיסלמיות, אשר תואמות לדרישת האיסלם האוסרת ריבית, עדיין קשורה בקשר ישיר לסנטימנט העולמי". מנתוני בלומברג עולה כי מכירות האג"ח האיסלמיות נפלו בשנה שעבר ב-7.4% ל-43 מיליארד דולר לאחר שהגיעו לשיא של 46.4 מיליארד דולר ב-2012, שיא שצפוי להישבר ב-2014 על פי ההערכות של פיץ' ו-HSBC.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כסף זו דת 20/01/2014 13:02
    הגב לתגובה זו
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4478667,00.html בנורבגיה הסיקו שחרם זה "לא יעיל". זה ביטוי אחר ל"אנחנו מתים על הטכנולוגיה שלכם ומתים להשקיע". לא תפחידו אותנו. כסך הולך לאיפה שיש תשואה. לכסף אין דת. כל עוד הריבית בעולם המערבי 0 הכסף נכנס לישראל בכמויות ורובו שחור או נועד להלבנה. אין חרם ואין סנטימנטים. כמו שהוא מגיע לדובאי הוא מגיע לתל אביב. מה לעשות שיש הרבה יותר איסאלמים בעולם. הכל עניין של תשואה.
עלי אקספרס, צילום אתרעלי אקספרס, צילום אתר

אתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'

סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"

מנדי הניג |

בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.

חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5 דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024 בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.

הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים. 

הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%

באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית. 

במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.