נזקי האקלים עלו לארה"ב 100 מיליארד דולר בשנה ואובמה יצא למלחמה ירוקה; מי החברות שהכי מרוויחות מהמלך?
רגע לפני שנשיא ארה"ב, ברק אובמה , המריא לביקורו המתוקשר בדרום אפריקה, הוא הספיק להכריז על המלחמה הבאה הגדולה שלו. התזכיר שפורסם ועליו חתום אובמה בכבודו ובעצמו, נפתח בנימה נחושה, "בכל יום שחולף, הדחיפות לשינוי באקלים מתעצמת. בנאום שנשאתי לאומה בעבר, הבהרתי כי הממשלה בראשותי מחויבת להפחתת הזיהום הפחמני אשר גורם לשינויים באקלים, הכנת האומה לשינוי האקלים הצפויים, וזירוז המעבר למקורות ייצור ברי קיימא של אנרגיה".
במחלקת המחקר של בית ההשקעות אינפיניטי מסמנים את סקטור הקלינטק כמי שיהנה מההצהרה הברורה של אובמה ומציינים כי, "הקטאליזטורים אשר ככל הנראה גרמו לאובמה למהר בביצוע רפורמות מרחיקות לכת, היו העובדות בשטח".
נזקי האקלים גובים מחיר יקר
שנת 2012 היתה השנה השנייה החמה ביותר בהיסטוריה של ארה"ב. כמות המשקעים הממוצעת ב-2012 הייתה נמוכה ב-2.57 אינץ' (6.5 ס"מ) מהממוצע הרב שנתי במאה השנים האחרונות. כמו כן, דורגה השנה החולפת במקום ה-15 ברשימת השנים הצחיחות ביותר בהיסטוריה של ארה"ב".
כתוצאה מהשילוב בין החום והיובש, נשרפו יותר מ-9.3 מיליון דונם. ההתחממות העולמית וזיהום האוויר, הביאו איתם השלכות כלכליות, אשר עלו למשק האמריקאי הון רב. על פי הדיווח של הבית הלבן, ההוצאה המצרפית על מיזוג אויר ב-2012 הסתכמה ב-30 מיליארד דולר, סופות ההוריקן סנדי ואייזיק עלו למשק כ-67.3 מיליארד דולר, ונזקי הרכוש כתוצאה משריפות הסתכמו ב-1 מיליארד דולר. בסה"כ נזקי האקלים הסתכמו ב-2012 בכ-100 מיליארד דולר.
- החטופה שחזרה: "העבירו אותנו למנהרות, הכאיבו לי מאוד בדרך"
- טראמפ תוקף את פאוול: "נראה כאילו הוא נהנה מזה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למספרים האלה צריך להוסיף את העניין החשוב הרבה יותר: אובדן חיי האדם הרבים כמו השריפה האחרונה באריזונה שגבתה בתחילת השבוע את חייהם של 19 כבאים, אחד האסונות הכבדים בארה"ב כתוצאה משריפה.
"אם ננסה לתרגם ל"שפת שוק ההון" את הנקודה השלישית הנוגעת לרצון הממשל האמריקאי לקדם את השימוש במקורות אנרגיה ירוקים ("זירוז המעבר למקורות ייצור ברי קיימא של אנרגיה"), אזי נאמר שמדובר ברמיזה עבה מאוד על כך שתעשיית האנרגיה האלטרנטיבית צפויה לזכות לרוח גבית בתקופה הקרובה מצד הבית הלבן".
בסיכום המחצית הראשונה של 2013 עבור סקטור האנרגיה הירוקה בבורסה האמריקאית, ניתן לראות כי גם ללא התמיכה הנוכחית של הבית הלבן בקידום התחום, זכה סקטור האנרגיה החלופית לרוח גבית מצד המשקיעים. הדוגמא הבולטת לכך היא מניית טסלה (סימול: TSLA), יצרנית כלי הרכב החשמליים שהפכה להיות חביבת הסוחרים כשהשביחו את ערכה ב-248% מאז ראשית השנה.
- סיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים
- שוק המניות של ברזיל זינק ב-2025 - אבל ההמשך תלוי בפוליטיקה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...
האויב הגדול והמזהם ביותר מגזר החשמל
יוזמת אובמה הנקראת "תוכנית הפעולה לשינוי האקלים", סימנה את האויב הגדול והמזהם ביותר מגזר החשמל. על פי ההודעה עולה, כי תעשיית החשמל אחראית ל-33% מהזיהום הכללי. על כן, אובמה מעוניין לצמצם את התלות במקורות אנרגיה מזהמים ולהסיט את השימוש למקורות אנרגיה חלופיים, כגון: גז טבעי, אנרגיה גרעינית, אנרגיות מתחדשות (אנרגיה סולארית ורוח). אובמה סבור שההשקעה בטכנולוגיות אלו תתרום לצמיחה כלכלית וטכנולוגית של מגזר האנרגיות הנקיות.
נציין עוד, כי היוזמה הנוכחית מגיעה בהמשך לרפורמות שהתחוללו בארה"ב לאחרונה בהובלת הסוכנות להגנת הסביבה (EPA) כשהחלה לפעול לצמצום פליטת המזהמים מסקטור התחבורה. התקנות החדשות כוללות מגבלות מעודכנות בנוגע לפליטת גזי החממה מרכבים חדשים ומשאיות קלות שיכנסו בהדרגה עד 2025, כשבנוגע למשאיות כבדות, התקנות צפויות להיכנס לתוקף עד 2018.
אם אכן התוכנית להתמודדות עם שינוי האקלים של אובמה תקרום עור וגידים, היא צפויה להשפיע על מגוון רחב של תעשיות, ובעיקר תניב חדשות חיוביות עבור שוק האנרגיה הנקייה. כיצד ניתן להיחשף לתחום?
באינפיניטי ממליצים על דרכי ההשקעה בסקטור הקלינטק, "פרט להשקעה ישירה בחברות הפועלות בתעשיית האנרגיה האלטרנטיבית, ניתן להיחשף באמצעות השקעה ב-ETF המתמחה בתחום זה. דוגמאות ל-ETF: Market Vectors Nuclear Energy (סימול: NLR) - תעודה זו מתמקדת בהשקעה בחברות גלובליות העוסקות בפיתוח אנרגיה גרעינית. מדובר בתעודה קטנה יחסית המנהלת כ-213 מיליון דולר".
"דוגמא נוספת היא תעודת Claymore/MAC Global Solar Index (סימול: TAN). זוהי תעודה המתמקדת בהשקעה בחברות הפועלות בתחום האנרגיה הסולארית. היא עוקבת אחרי ביצועי 25 חברות המייצרות ציוד עבור הלקוח הסופי. מתחילת השנה זינקה תעודה זו ב-53%, בעוד שמדד דאו ג'ונס רשם עלייה של 14% בלבד".
"בשורה התחתונה", מסכמים באינפיניטי, "ככל שהאנושות מתקדמת מבחינה טכנולוגית, כך גדל הצורך למצוא חלופות אנרגיה מזהמות ומזיקות פחות. במידה והפוליטיקאים בעולם לא יסירו מסדר היום את נושא זיהום האוויר וההתחממות הגלובלית, סקטור האנרגיה החלופית צפוי ליהנות מכך".
- 2.אורמת (ל"ת)אורמת 08/07/2013 09:18הגב לתגובה זו
- 1.חזי 08/07/2013 09:16הגב לתגובה זוהצחקתם יש תעודת סל PBW נמצאת טכנית במצב נחמד

השקעה בחו"ל: חמישה יעדים לרכישת דירה – עד מיליון שקל
בדיקה מקיפה: חמישה יעדי השקעה אטרקטיביים באירופה והסביבה שעדיין אפשריים עם תקציב ישראלי ממוצע
רכישת דירה בישראל הפכה לאתגר כלכלי עבור רבים, ולעיתים אף לחלום שהולך ומתרחק. וכאשר המחירים ממשיכים לנסוק, משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבות מעבר לים, במדינות שבהן סכום של כמיליון שקל (כ-230,000 יורו או 250,000 דולר נכון לדצמבר 2025) עדיין מאפשר רכישת נכס שלם ואף מניב.
בכתבה זו נסקור חמישה יעדים פופולריים בקרב משקיעים ישראלים: טביליסי (גאורגיה), אתונה (יוון), ליברפול (בריטניה), ליסבון (פורטוגל) וסופיה (בולגריה). נבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם, כולל נתוני מחירים, תשואות שכירות ממוצעות, שכר מקומי ואיכות החיים הכללית, כדי לספק תמונה מלאה עבור המשקיע הפוטנציאלי.
יוצאים לדרך: דרכון אירופי לא יזיק
לפני שנצלול לפרטי היעדים, חשוב להבין שבעלות על דרכון אירופי משנה את כללי המשחק. עבור ישראלים רבים המחזיקים בדרכון כזה (בעיקר פורטוגלי, רומני, פולני או גרמני), ההשקעה הופכת לפשוטה יותר מבחינה בירוקרטית ומיסויית. אזרחי האיחוד האירופי יכולים בדרך כלל לרכוש נכסים ללא הגבלות מיוחדות, ליהנות מחופש תנועה ומגורים, ולעיתים אף לזכות בהטבות מס מקומיות.
במדינות כמו יוון ופורטוגל, משקיעים ללא דרכון אירופי עשויים להיות זכאים לתוכניות "ויזת זהב", המעניקות אישור שהייה בתמורה להשקעה בסכום מסוים - אך מי שמחזיק כבר בדרכון חוסך את התהליך המורכב הזה.
- מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?
- מיומנו של יועץ השקעות - על הדילמה בין השקעה בבורסה להשקעה בדירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טביליסי, גאורגיה: עיר מתפתחת עם תשואות שיא
בירת גאורגיה הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה למשקיעים המחפשים הזדמנויות בשווקים מתפתחים. העיר העתיקה והיפה, עם המרחצאות הטרמליים והתרבות הים תיכונית-מזרח אירופית שובת הלב, מציעה שילוב של מחירים נמוכים ואפשרויות לתשואה גבוהה.
2025 בשווקיםסיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים
במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?
השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות
הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת.
ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית
בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.
אפריל: זעזוע "יום השחרור"
חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן.
- שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
- שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת
לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.
