נזקי האקלים עלו לארה"ב 100 מיליארד דולר בשנה ואובמה יצא למלחמה ירוקה; מי החברות שהכי מרוויחות מהמלך?
רגע לפני שנשיא ארה"ב, ברק אובמה , המריא לביקורו המתוקשר בדרום אפריקה, הוא הספיק להכריז על המלחמה הבאה הגדולה שלו. התזכיר שפורסם ועליו חתום אובמה בכבודו ובעצמו, נפתח בנימה נחושה, "בכל יום שחולף, הדחיפות לשינוי באקלים מתעצמת. בנאום שנשאתי לאומה בעבר, הבהרתי כי הממשלה בראשותי מחויבת להפחתת הזיהום הפחמני אשר גורם לשינויים באקלים, הכנת האומה לשינוי האקלים הצפויים, וזירוז המעבר למקורות ייצור ברי קיימא של אנרגיה".
במחלקת המחקר של בית ההשקעות אינפיניטי מסמנים את סקטור הקלינטק כמי שיהנה מההצהרה הברורה של אובמה ומציינים כי, "הקטאליזטורים אשר ככל הנראה גרמו לאובמה למהר בביצוע רפורמות מרחיקות לכת, היו העובדות בשטח".
נזקי האקלים גובים מחיר יקר
שנת 2012 היתה השנה השנייה החמה ביותר בהיסטוריה של ארה"ב. כמות המשקעים הממוצעת ב-2012 הייתה נמוכה ב-2.57 אינץ' (6.5 ס"מ) מהממוצע הרב שנתי במאה השנים האחרונות. כמו כן, דורגה השנה החולפת במקום ה-15 ברשימת השנים הצחיחות ביותר בהיסטוריה של ארה"ב".
כתוצאה מהשילוב בין החום והיובש, נשרפו יותר מ-9.3 מיליון דונם. ההתחממות העולמית וזיהום האוויר, הביאו איתם השלכות כלכליות, אשר עלו למשק האמריקאי הון רב. על פי הדיווח של הבית הלבן, ההוצאה המצרפית על מיזוג אויר ב-2012 הסתכמה ב-30 מיליארד דולר, סופות ההוריקן סנדי ואייזיק עלו למשק כ-67.3 מיליארד דולר, ונזקי הרכוש כתוצאה משריפות הסתכמו ב-1 מיליארד דולר. בסה"כ נזקי האקלים הסתכמו ב-2012 בכ-100 מיליארד דולר.
- החטופה שחזרה: "העבירו אותנו למנהרות, הכאיבו לי מאוד בדרך"
- טראמפ תוקף את פאוול: "נראה כאילו הוא נהנה מזה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למספרים האלה צריך להוסיף את העניין החשוב הרבה יותר: אובדן חיי האדם הרבים כמו השריפה האחרונה באריזונה שגבתה בתחילת השבוע את חייהם של 19 כבאים, אחד האסונות הכבדים בארה"ב כתוצאה משריפה.
"אם ננסה לתרגם ל"שפת שוק ההון" את הנקודה השלישית הנוגעת לרצון הממשל האמריקאי לקדם את השימוש במקורות אנרגיה ירוקים ("זירוז המעבר למקורות ייצור ברי קיימא של אנרגיה"), אזי נאמר שמדובר ברמיזה עבה מאוד על כך שתעשיית האנרגיה האלטרנטיבית צפויה לזכות לרוח גבית בתקופה הקרובה מצד הבית הלבן".
בסיכום המחצית הראשונה של 2013 עבור סקטור האנרגיה הירוקה בבורסה האמריקאית, ניתן לראות כי גם ללא התמיכה הנוכחית של הבית הלבן בקידום התחום, זכה סקטור האנרגיה החלופית לרוח גבית מצד המשקיעים. הדוגמא הבולטת לכך היא מניית טסלה (סימול: TSLA), יצרנית כלי הרכב החשמליים שהפכה להיות חביבת הסוחרים כשהשביחו את ערכה ב-248% מאז ראשית השנה.
- המתחרה הגדולה של אינוויז פושטת רגל: האם זה טוב או רע לחברה הישראלית?
- ישראל במוקד: בעלי המניות לוחצים על אמזון לבחון את קשריה הביטחוניים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
האויב הגדול והמזהם ביותר מגזר החשמל
יוזמת אובמה הנקראת "תוכנית הפעולה לשינוי האקלים", סימנה את האויב הגדול והמזהם ביותר מגזר החשמל. על פי ההודעה עולה, כי תעשיית החשמל אחראית ל-33% מהזיהום הכללי. על כן, אובמה מעוניין לצמצם את התלות במקורות אנרגיה מזהמים ולהסיט את השימוש למקורות אנרגיה חלופיים, כגון: גז טבעי, אנרגיה גרעינית, אנרגיות מתחדשות (אנרגיה סולארית ורוח). אובמה סבור שההשקעה בטכנולוגיות אלו תתרום לצמיחה כלכלית וטכנולוגית של מגזר האנרגיות הנקיות.
נציין עוד, כי היוזמה הנוכחית מגיעה בהמשך לרפורמות שהתחוללו בארה"ב לאחרונה בהובלת הסוכנות להגנת הסביבה (EPA) כשהחלה לפעול לצמצום פליטת המזהמים מסקטור התחבורה. התקנות החדשות כוללות מגבלות מעודכנות בנוגע לפליטת גזי החממה מרכבים חדשים ומשאיות קלות שיכנסו בהדרגה עד 2025, כשבנוגע למשאיות כבדות, התקנות צפויות להיכנס לתוקף עד 2018.
אם אכן התוכנית להתמודדות עם שינוי האקלים של אובמה תקרום עור וגידים, היא צפויה להשפיע על מגוון רחב של תעשיות, ובעיקר תניב חדשות חיוביות עבור שוק האנרגיה הנקייה. כיצד ניתן להיחשף לתחום?
באינפיניטי ממליצים על דרכי ההשקעה בסקטור הקלינטק, "פרט להשקעה ישירה בחברות הפועלות בתעשיית האנרגיה האלטרנטיבית, ניתן להיחשף באמצעות השקעה ב-ETF המתמחה בתחום זה. דוגמאות ל-ETF: Market Vectors Nuclear Energy (סימול: NLR) - תעודה זו מתמקדת בהשקעה בחברות גלובליות העוסקות בפיתוח אנרגיה גרעינית. מדובר בתעודה קטנה יחסית המנהלת כ-213 מיליון דולר".
"דוגמא נוספת היא תעודת Claymore/MAC Global Solar Index (סימול: TAN). זוהי תעודה המתמקדת בהשקעה בחברות הפועלות בתחום האנרגיה הסולארית. היא עוקבת אחרי ביצועי 25 חברות המייצרות ציוד עבור הלקוח הסופי. מתחילת השנה זינקה תעודה זו ב-53%, בעוד שמדד דאו ג'ונס רשם עלייה של 14% בלבד".
"בשורה התחתונה", מסכמים באינפיניטי, "ככל שהאנושות מתקדמת מבחינה טכנולוגית, כך גדל הצורך למצוא חלופות אנרגיה מזהמות ומזיקות פחות. במידה והפוליטיקאים בעולם לא יסירו מסדר היום את נושא זיהום האוויר וההתחממות הגלובלית, סקטור האנרגיה החלופית צפוי ליהנות מכך".
- 2.אורמת (ל"ת)אורמת 08/07/2013 09:18הגב לתגובה זו
- 1.חזי 08/07/2013 09:16הגב לתגובה זוהצחקתם יש תעודת סל PBW נמצאת טכנית במצב נחמד

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.
אמזוןישראל במוקד: בעלי המניות לוחצים על אמזון לבחון את קשריה הביטחוניים
החותמים על ההצעה מצביעים על סיכונים משפטיים ותדמיתיים שעלולים לנבוע מהמשך ההתקשרויות, בעיקר על רקע ביקורת בינלאומית על פעילות ביטחונית ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות במצבי עימות. באמזון בחרו שלא להגיב לפניית בלומברג בנושא.
משרד ביטחון המולדת האמריקאי
הצעת בעלי המניות מתייחסת גם לפעילות של אמזון מול משרד הביטחון המולדת האמריקאי. לפי ההצעה, שירותי AWS משמשים לאחסון מאגרי מידע ביומטריים וביוגרפיים, המשמשים יחידות שנשמעות כלפיהן טענות על פגיעה בזכויות אזרח. המסמך מציין טענות על מעצרים שרירותיים, פגיעה בפרטיות ובחופש הביטוי, והיעדר הליך הוגן. לטענת יוזמי ההצעה, שימוש בטכנולוגיות של אמזון בהקשרים אלה מחייב בחינה מעמיקה של התאמתם לערכי החברה.
הלחץ הציבורי על ענקיות הטכנולוגיה
בשנה האחרונה גובר הלחץ הציבורי על חברות טכנולוגיה גדולות לבחון מחדש את יחסיהן עם גופים צבאיים וממשלתיים, בעיקר בהקשר של שימוש בבינה מלאכותית, ניטור מידע ומערכות זיהוי. מיקרוסופט, אחת המתחרות המרכזיות של אמזון בתחום הענן, כבר חוותה מחאות פנימיות מצד עובדים ופעילים בעקבות קשריה עם צה״ל במהלך המלחמה בעזה. דיווחים על כך ששרתי החברה שימשו לאחסון הקלטות של שיחות שיורטו משטחים פלסטיניים הובילו להסרת עומסי עבודה מסוימים.
מאחורי היוזמה עומדת קבוצה של כ־30 משקיעים, המחזיקים יחד במניות אמזון בשווי של לפחות 59 מיליון דולר. הקבוצה כוללת משקיעים מוסדיים קטנים, גופים דתיים, קרנות פנסיה, משרדי משפחות ומשקיעים פרטיים. את המהלך מתאמת עמותת Investor Advocates for Social Justice, הפועלת לקידום אחריות תאגידית באמצעות מנגנונים של ממשל תאגידי ולחץ מבפנים. לדברי נציגי הארגון, המטרה אינה עימות אלא שינוי מדיניות.
- כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
- אמזון משיקה שבב AI חדש שיתחרה באנבידיה- "השבב שלנו יעיל יותר וחוסך בעלויות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הלחץ הציבורי על ענקיות הטכנולוגיה
בשנה האחרונה גובר הלחץ הציבורי על חברות טכנולוגיה גדולות לבחון מחדש את יחסיהן עם גופים צבאיים וממשלתיים, בעיקר בהקשר של שימוש בבינה מלאכותית, ניטור מידע ומערכות זיהוי. מיקרוסופט, אחת המתחרות המרכזיות של אמזון בתחום הענן, כבר חוותה מחאות פנימיות מצד עובדים ופעילים בעקבות קשריה עם צה״ל במהלך המלחמה בעזה. דיווחים על כך ששרתי החברה שימשו לאחסון הקלטות של שיחות שיורטו משטחים פלסטיניים הובילו להסרת עומסי עבודה מסוימים.
