נזקי האקלים עלו לארה"ב 100 מיליארד דולר בשנה ואובמה יצא למלחמה ירוקה; מי החברות שהכי מרוויחות מהמלך?

בית ההשקעות איניפינטי סימן את הסקטורים שייהנו מהתוכנית של נשיא ארה"ב. בשטח: מניית המכונית החשמליות טסלה זינקה 248% מתחילת השנה

רגע לפני שנשיא ארה"ב, ברק אובמה , המריא לביקורו המתוקשר בדרום אפריקה, הוא הספיק להכריז על המלחמה הבאה הגדולה שלו. התזכיר שפורסם ועליו חתום אובמה בכבודו ובעצמו, נפתח בנימה נחושה, "בכל יום שחולף, הדחיפות לשינוי באקלים מתעצמת. בנאום שנשאתי לאומה בעבר, הבהרתי כי הממשלה בראשותי מחויבת להפחתת הזיהום הפחמני אשר גורם לשינויים באקלים, הכנת האומה לשינוי האקלים הצפויים, וזירוז המעבר למקורות ייצור ברי קיימא של אנרגיה".

במחלקת המחקר של בית ההשקעות אינפיניטי מסמנים את סקטור הקלינטק כמי שיהנה מההצהרה הברורה של אובמה ומציינים כי, "הקטאליזטורים אשר ככל הנראה גרמו לאובמה למהר בביצוע רפורמות מרחיקות לכת, היו העובדות בשטח".

נזקי האקלים גובים מחיר יקר

שנת 2012 היתה השנה השנייה החמה ביותר בהיסטוריה של ארה"ב. כמות המשקעים הממוצעת ב-2012 הייתה נמוכה ב-2.57 אינץ' (6.5 ס"מ) מהממוצע הרב שנתי במאה השנים האחרונות. כמו כן, דורגה השנה החולפת במקום ה-15 ברשימת השנים הצחיחות ביותר בהיסטוריה של ארה"ב".

כתוצאה מהשילוב בין החום והיובש, נשרפו יותר מ-9.3 מיליון דונם. ההתחממות העולמית וזיהום האוויר, הביאו איתם השלכות כלכליות, אשר עלו למשק האמריקאי הון רב. על פי הדיווח של הבית הלבן, ההוצאה המצרפית על מיזוג אויר ב-2012 הסתכמה ב-30 מיליארד דולר, סופות ההוריקן סנדי ואייזיק עלו למשק כ-67.3 מיליארד דולר, ונזקי הרכוש כתוצאה משריפות הסתכמו ב-1 מיליארד דולר. בסה"כ נזקי האקלים הסתכמו ב-2012 בכ-100 מיליארד דולר.

למספרים האלה צריך להוסיף את העניין החשוב הרבה יותר: אובדן חיי האדם הרבים כמו השריפה האחרונה באריזונה שגבתה בתחילת השבוע את חייהם של 19 כבאים, אחד האסונות הכבדים בארה"ב כתוצאה משריפה.

"אם ננסה לתרגם ל"שפת שוק ההון" את הנקודה השלישית הנוגעת לרצון הממשל האמריקאי לקדם את השימוש במקורות אנרגיה ירוקים ("זירוז המעבר למקורות ייצור ברי קיימא של אנרגיה"), אזי נאמר שמדובר ברמיזה עבה מאוד על כך שתעשיית האנרגיה האלטרנטיבית צפויה לזכות לרוח גבית בתקופה הקרובה מצד הבית הלבן".

בסיכום המחצית הראשונה של 2013 עבור סקטור האנרגיה הירוקה בבורסה האמריקאית, ניתן לראות כי גם ללא התמיכה הנוכחית של הבית הלבן בקידום התחום, זכה סקטור האנרגיה החלופית לרוח גבית מצד המשקיעים. הדוגמא הבולטת לכך היא מניית טסלה (סימול: TSLA), יצרנית כלי הרכב החשמליים שהפכה להיות חביבת הסוחרים כשהשביחו את ערכה ב-248% מאז ראשית השנה.

קיראו עוד ב"גלובל"

האויב הגדול והמזהם ביותר מגזר החשמל

יוזמת אובמה הנקראת "תוכנית הפעולה לשינוי האקלים", סימנה את האויב הגדול והמזהם ביותר מגזר החשמל. על פי ההודעה עולה, כי תעשיית החשמל אחראית ל-33% מהזיהום הכללי. על כן, אובמה מעוניין לצמצם את התלות במקורות אנרגיה מזהמים ולהסיט את השימוש למקורות אנרגיה חלופיים, כגון: גז טבעי, אנרגיה גרעינית, אנרגיות מתחדשות (אנרגיה סולארית ורוח). אובמה סבור שההשקעה בטכנולוגיות אלו תתרום לצמיחה כלכלית וטכנולוגית של מגזר האנרגיות הנקיות.

נציין עוד, כי היוזמה הנוכחית מגיעה בהמשך לרפורמות שהתחוללו בארה"ב לאחרונה בהובלת הסוכנות להגנת הסביבה (EPA) כשהחלה לפעול לצמצום פליטת המזהמים מסקטור התחבורה. התקנות החדשות כוללות מגבלות מעודכנות בנוגע לפליטת גזי החממה מרכבים חדשים ומשאיות קלות שיכנסו בהדרגה עד 2025, כשבנוגע למשאיות כבדות, התקנות צפויות להיכנס לתוקף עד 2018.

אם אכן התוכנית להתמודדות עם שינוי האקלים של אובמה תקרום עור וגידים, היא צפויה להשפיע על מגוון רחב של תעשיות, ובעיקר תניב חדשות חיוביות עבור שוק האנרגיה הנקייה. כיצד ניתן להיחשף לתחום?

באינפיניטי ממליצים על דרכי ההשקעה בסקטור הקלינטק, "פרט להשקעה ישירה בחברות הפועלות בתעשיית האנרגיה האלטרנטיבית, ניתן להיחשף באמצעות השקעה ב-ETF המתמחה בתחום זה. דוגמאות ל-ETF: Market Vectors Nuclear Energy (סימול: NLR) - תעודה זו מתמקדת בהשקעה בחברות גלובליות העוסקות בפיתוח אנרגיה גרעינית. מדובר בתעודה קטנה יחסית המנהלת כ-213 מיליון דולר".

"דוגמא נוספת היא תעודת Claymore/MAC Global Solar Index (סימול: TAN). זוהי תעודה המתמקדת בהשקעה בחברות הפועלות בתחום האנרגיה הסולארית. היא עוקבת אחרי ביצועי 25 חברות המייצרות ציוד עבור הלקוח הסופי. מתחילת השנה זינקה תעודה זו ב-53%, בעוד שמדד דאו ג'ונס רשם עלייה של 14% בלבד".

"בשורה התחתונה", מסכמים באינפיניטי, "ככל שהאנושות מתקדמת מבחינה טכנולוגית, כך גדל הצורך למצוא חלופות אנרגיה מזהמות ומזיקות פחות. במידה והפוליטיקאים בעולם לא יסירו מסדר היום את נושא זיהום האוויר וההתחממות הגלובלית, סקטור האנרגיה החלופית צפוי ליהנות מכך".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אורמת (ל"ת)
    אורמת 08/07/2013 09:18
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חזי 08/07/2013 09:16
    הגב לתגובה זו
    הצחקתם יש תעודת סל PBW נמצאת טכנית במצב נחמד
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.