נזקי האקלים עלו לארה"ב 100 מיליארד דולר בשנה ואובמה יצא למלחמה ירוקה; מי החברות שהכי מרוויחות מהמלך?
רגע לפני שנשיא ארה"ב, ברק אובמה , המריא לביקורו המתוקשר בדרום אפריקה, הוא הספיק להכריז על המלחמה הבאה הגדולה שלו. התזכיר שפורסם ועליו חתום אובמה בכבודו ובעצמו, נפתח בנימה נחושה, "בכל יום שחולף, הדחיפות לשינוי באקלים מתעצמת. בנאום שנשאתי לאומה בעבר, הבהרתי כי הממשלה בראשותי מחויבת להפחתת הזיהום הפחמני אשר גורם לשינויים באקלים, הכנת האומה לשינוי האקלים הצפויים, וזירוז המעבר למקורות ייצור ברי קיימא של אנרגיה".
במחלקת המחקר של בית ההשקעות אינפיניטי מסמנים את סקטור הקלינטק כמי שיהנה מההצהרה הברורה של אובמה ומציינים כי, "הקטאליזטורים אשר ככל הנראה גרמו לאובמה למהר בביצוע רפורמות מרחיקות לכת, היו העובדות בשטח".
נזקי האקלים גובים מחיר יקר
שנת 2012 היתה השנה השנייה החמה ביותר בהיסטוריה של ארה"ב. כמות המשקעים הממוצעת ב-2012 הייתה נמוכה ב-2.57 אינץ' (6.5 ס"מ) מהממוצע הרב שנתי במאה השנים האחרונות. כמו כן, דורגה השנה החולפת במקום ה-15 ברשימת השנים הצחיחות ביותר בהיסטוריה של ארה"ב".
כתוצאה מהשילוב בין החום והיובש, נשרפו יותר מ-9.3 מיליון דונם. ההתחממות העולמית וזיהום האוויר, הביאו איתם השלכות כלכליות, אשר עלו למשק האמריקאי הון רב. על פי הדיווח של הבית הלבן, ההוצאה המצרפית על מיזוג אויר ב-2012 הסתכמה ב-30 מיליארד דולר, סופות ההוריקן סנדי ואייזיק עלו למשק כ-67.3 מיליארד דולר, ונזקי הרכוש כתוצאה משריפות הסתכמו ב-1 מיליארד דולר. בסה"כ נזקי האקלים הסתכמו ב-2012 בכ-100 מיליארד דולר.
- החטופה שחזרה: "העבירו אותנו למנהרות, הכאיבו לי מאוד בדרך"
- טראמפ תוקף את פאוול: "נראה כאילו הוא נהנה מזה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למספרים האלה צריך להוסיף את העניין החשוב הרבה יותר: אובדן חיי האדם הרבים כמו השריפה האחרונה באריזונה שגבתה בתחילת השבוע את חייהם של 19 כבאים, אחד האסונות הכבדים בארה"ב כתוצאה משריפה.
"אם ננסה לתרגם ל"שפת שוק ההון" את הנקודה השלישית הנוגעת לרצון הממשל האמריקאי לקדם את השימוש במקורות אנרגיה ירוקים ("זירוז המעבר למקורות ייצור ברי קיימא של אנרגיה"), אזי נאמר שמדובר ברמיזה עבה מאוד על כך שתעשיית האנרגיה האלטרנטיבית צפויה לזכות לרוח גבית בתקופה הקרובה מצד הבית הלבן".
בסיכום המחצית הראשונה של 2013 עבור סקטור האנרגיה הירוקה בבורסה האמריקאית, ניתן לראות כי גם ללא התמיכה הנוכחית של הבית הלבן בקידום התחום, זכה סקטור האנרגיה החלופית לרוח גבית מצד המשקיעים. הדוגמא הבולטת לכך היא מניית טסלה (סימול: TSLA), יצרנית כלי הרכב החשמליים שהפכה להיות חביבת הסוחרים כשהשביחו את ערכה ב-248% מאז ראשית השנה.
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- טסלה מתקרבת לנהיגה אוטונומית מלאה - נתוני FSD מצביעים על קפיצה בביצועים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט
האויב הגדול והמזהם ביותר מגזר החשמל
יוזמת אובמה הנקראת "תוכנית הפעולה לשינוי האקלים", סימנה את האויב הגדול והמזהם ביותר מגזר החשמל. על פי ההודעה עולה, כי תעשיית החשמל אחראית ל-33% מהזיהום הכללי. על כן, אובמה מעוניין לצמצם את התלות במקורות אנרגיה מזהמים ולהסיט את השימוש למקורות אנרגיה חלופיים, כגון: גז טבעי, אנרגיה גרעינית, אנרגיות מתחדשות (אנרגיה סולארית ורוח). אובמה סבור שההשקעה בטכנולוגיות אלו תתרום לצמיחה כלכלית וטכנולוגית של מגזר האנרגיות הנקיות.
נציין עוד, כי היוזמה הנוכחית מגיעה בהמשך לרפורמות שהתחוללו בארה"ב לאחרונה בהובלת הסוכנות להגנת הסביבה (EPA) כשהחלה לפעול לצמצום פליטת המזהמים מסקטור התחבורה. התקנות החדשות כוללות מגבלות מעודכנות בנוגע לפליטת גזי החממה מרכבים חדשים ומשאיות קלות שיכנסו בהדרגה עד 2025, כשבנוגע למשאיות כבדות, התקנות צפויות להיכנס לתוקף עד 2018.
אם אכן התוכנית להתמודדות עם שינוי האקלים של אובמה תקרום עור וגידים, היא צפויה להשפיע על מגוון רחב של תעשיות, ובעיקר תניב חדשות חיוביות עבור שוק האנרגיה הנקייה. כיצד ניתן להיחשף לתחום?
באינפיניטי ממליצים על דרכי ההשקעה בסקטור הקלינטק, "פרט להשקעה ישירה בחברות הפועלות בתעשיית האנרגיה האלטרנטיבית, ניתן להיחשף באמצעות השקעה ב-ETF המתמחה בתחום זה. דוגמאות ל-ETF: Market Vectors Nuclear Energy (סימול: NLR) - תעודה זו מתמקדת בהשקעה בחברות גלובליות העוסקות בפיתוח אנרגיה גרעינית. מדובר בתעודה קטנה יחסית המנהלת כ-213 מיליון דולר".
"דוגמא נוספת היא תעודת Claymore/MAC Global Solar Index (סימול: TAN). זוהי תעודה המתמקדת בהשקעה בחברות הפועלות בתחום האנרגיה הסולארית. היא עוקבת אחרי ביצועי 25 חברות המייצרות ציוד עבור הלקוח הסופי. מתחילת השנה זינקה תעודה זו ב-53%, בעוד שמדד דאו ג'ונס רשם עלייה של 14% בלבד".
"בשורה התחתונה", מסכמים באינפיניטי, "ככל שהאנושות מתקדמת מבחינה טכנולוגית, כך גדל הצורך למצוא חלופות אנרגיה מזהמות ומזיקות פחות. במידה והפוליטיקאים בעולם לא יסירו מסדר היום את נושא זיהום האוויר וההתחממות הגלובלית, סקטור האנרגיה החלופית צפוי ליהנות מכך".
- 2.אורמת (ל"ת)אורמת 08/07/2013 09:18הגב לתגובה זו
- 1.חזי 08/07/2013 09:16הגב לתגובה זוהצחקתם יש תעודת סל PBW נמצאת טכנית במצב נחמד
ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)גיבור סיני - מתפקיד בכיר באנבידיה ל-5 מיליארד דולר בשבוע
ז'אנג ג'יאנגז'ונג: המיליארדר החדש של סין הפך לגיבור לאומי - "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר", מבטיח עצמאות שבבים מלאה עד 2030
השם החם ביותר בשוק הסיני השבוע הוא ז'אנג ג'יאנגז'ונג, בן 55, מייסד ומנכ"ל מור טרדס, שהפך רשמית למיליארדר בזכות זינוק של 500% במניית החברה ביום המסחר הראשון אחרי ההנפקה.
עד לפני חמש שנים הוא היה סגן נשיא ומנהל פעילות אנבידיה NVIDIA Corp. -0.31% בסין הגדולה. ב-2019 עזב את החברה האמריקאית, ובאוקטובר 2020 הקים את מור טרדס עם מטרה אחת ברורה: לבנות GPU סיני שיוכל להתחרות באנבידיה, גם אם הסנקציות האמריקאיות יהפכו מוחלטות. ביום שישי האחרון ההימור שלו התממש בצורה דרמטית. מור טרדס גייסה 8 מיליארד יואן בהנפקה בבורסת שנגחאי, המניה זינקה מ-114 יואן ל-600 יואן ביום אחד, ושווי החברה הגיע ל-282 מיליארד יואן (כ-40 מיליארד דולר), אם כי בהמשך התממש לכ-32 מיליארד דולר.
אנבידיה היא מזמן כבר לא כוכבת יחידה על הבמה. הקולגות שלה לא יושבים מהצד בחיבוק ידיים וכך שמענו לאחרונה על עוד ועוד השקות של שבבים שמטרגטים את ה״בטן הרכה״ של אנבידיה - תעשיית השבבים לכלי הבינה המלאכותית. כדי לעשות קצת סדר, סקרנו את כל השחקניות בתעשייה, כל אחת והמיקוד העסקי שלה והמיקום שלה בשרשרת הערך - כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
מיליארדר בין לילה
ז'אנג, שמחזיק ישירות ובעקיפין בכ-16% מהמניות, ראה את ההון האישי שלו מטפס תוך יממה ל-5 מיליארד דולר והפך לאחד מעשירי הטכנולוגיה החדשים הבולטים בסין. ז'אנג הוא בוגר הנדסת חשמל ותואר שני מצינגחואה. לפני אנבידיה הוא ניהל את פעילות השרתים של Dell באסיה ואת HP בסין. ב-2006 הצטרף ל-NVIDIA, טיפס עד לתפקיד סגן נשיא וראש הפעילות בסין הגדולה.
בסין קוראים לו "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר". הידע הפנימי הזה, יחד עם תמיכה ממשלתית מלאה, הפך את מור טרדס מפרויקט סטארט-אפ ל"נכס לאומי" תוך חמש שנים בלבד.
המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
הדירקטוריון דחה הצעת רכש של אלי גליקמן לפי שווי 2.4 מיליארד דולר, בעוד בעלי מניות טוענים לחוסר שקיפות ולפער מהותי בין שווי השוק למזומן בקופה לקראת אסיפת בעלי מניות מתוחה במיוחד ב־26 בדצמבר
אסיפת בעלי המניות של ציםZIM Integrated Shipping Services -1.05% , שתתקיים ב־26 בדצמבר, בדרך להיות לאחד האירועים המתוחים ביותר שידעה החברה. בשבועות האחרונים מתנהל מאבק פרוקסי חריף בין ההנהלה לדירקטוריון מצד אחד וקבוצת בעלי מניות ישראלים מן הצד האחר המחזיקים יחד למעלה מ-8% ממניות מהחברה ודורשים שינוי בהרכב הדירקטוריון ולפטר או לשהות את המנכ״ל אלי גליקמן.
הקבוצה טוענת לפער מהותי בין שווי השוק לבין ערכה הכלכלי של צים, ומבקשת למנות שלושה דירקטורים חדשים מטעמה. לדבריהם, החברה אינה פועלת להצפת ערך למרות קופת מזומנים משמעותית, נכסים תפעוליים ושווי צי אוניות ומכולות שאינו משתקף בדוחות הכספיים כפי שהם מוצגים כיום. לפי הקבוצה, בקופת החברה מצויים כ־3 מיליארד דולר במזומנים, סכום גבוה משווי השוק.
מנגד, צים והדירקטוריון מנסים לייצב את המערכת לקראת האסיפה. החברה מינתה שני דירקטורים חדשים משלה ומבקשת מבעלי המניות לאשרם ברוב. בנוסף, צים הדגישה בפני המשקיעים כי מאז הנפקתה ב־2020 היא הכפילה את קיבולת המכולות וחילקה דיבידנדים בהיקף 5.4 מיליארד דולר. החברה גם אישרה כי היא בעיצומו של תהליך בחינת חלופות אסטרטגיות, תהליך הכולל, לפי גורמים בענף, פניות מצד חברות ספנות בינלאומיות ובהן הפג לויד.
חברת הייעוץ ISS נתנה רוח גבית לדירקטוריון כשפרסמה המלצה לתמוך במועמדים שהציבה החברה ולא באלו שמציעה קבוצת בעלי המניות הישראלים. לפי ISS, לא הוצגו על ידי בעלי המניות טענות משכנעות מספיק לשינוי מהותי בהרכב הדירקטוריון.
- חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההצעה לרכישת צים
הוויכוח סביב תהליך בחינת החלופות האסטרטגיות הוא אחד הנושאים המרכזיים במאבק. צים אישרה כי הדירקטוריון דן בהצעה שהגיש המנכ"ל אלי גליקמן לרכוש את החברה לפי שווי של כ־2.4 מיליארד דולר, או כ־20 דולר למניה. הצעה שהדירקטוריון בחר שלא לקדם בשלב זה. במקביל, נבחנות הצעות ממשקיעים אסטרטגיים נוספים בענף, ובהם גורם מוכר כמו כאמור הפג לויד. קבוצת בעלי המניות המתנגדים טוענת כי הדירקטוריון לא הציג שקיפות מספקת בנוגע להצעות שהתקבלו, ובעיקר בנוגע להצעה שהובלה, לכאורה, על ידי המנכ״ל. לטענתם, הצעה זו נעשית במחיר שאינו משקף את ערכה הכלכלי של החברה, ואף נמוך מסך המזומנים שבקופתה, עובדה שלדבריהם יוצרת ניגוד עניינים מהותי שיש לנהל בזהירות יתרה.
