מניות השבבים יציבות בטרום, אבל האנליסטים מזהירים
מניות השבבים מתאוששות במסחר המוקדם אחרי ימים של ירידות שהושפעו מהאזהרה של אנבידיה על הפסד של 5.5 מיליארד דולר בסין, בעקבות הגבלות חדשות על ייצוא שבבים לבינה מלאכותית; האנליסטים מזהירים שעדיין מוקדם לחזור להשקיע בסקטור, כשהחשש ממשיך לרחף סביב מדיניות
הממשל בתחום
מניות השבבים רושמות התאוששות במסחר המוקדם אחרי ימים של ירידות שהושפעו בעיקר מהאזהרה של אנבידיה על הפסד צפוי של 5.5 מיליארד דולר בסין. ההפסד נובע מהגבלות חדשות
של הממשל האמריקאי על ייצוא שבבים המיועדים לבינה מלאכותית לשוק הסיני, הגבלות שעלולות להחריף עוד יותר, כאשר הממשל קבע כי מכירה של שבבים מסוימים לסין תחייב קבלת רישיון מראש. נכון לעכשיו, לא ברור אם החברות אכן יצליחו לקבל את האישורים הנדרשים.
מניית AMD עולה במסחר המוקדם ב-0.8% לאחר שאיבדה 7.4% רק ביום רביעי בעקבות החדשות על ההגבלות החדשות. גם מניית ברודקום עולה ב-1.1% ומיקרון עולה ב-0.9%. מניית קוואלקום מוסיפה 1% בעוד שאנבידיה עולה בכ-0.3%.
למרות ההתאוששות הקלה היום, המשקיעים והאנליסטים עדיין לא חושבים שהמגמה השלילית הגיעה לסיומה. קרן הסל iShares Semiconductor ETF, שעוקבת אחרי סקטור השבבים, כבר רשמה ירידה של 23% מתחילת השנה, אם כי היא עולה ב-0.9% במסחר המוקדם.
ההגבלות החדשות עליהן הודיע
הממשל כוללות בין היתר את השבב H20 של אנבידיה, את שבב ה-MI308 של AMD וכל שבב אחר עם מאפיינים דומים של זיכרון או רוחב פס גבוה, מרכיבים חיוניים לאפליקציות מתקדמות של בינה מלאכותית. ב-AMD כבר הודיעו כי בכוונתם להגיש בקשות לרישוי מהממשל האמריקאי, אך ציינו שאין
כל וודאות לכך שהרישיון אכן יינתן. בנוסף, החברה צופה פגיעה של 800 מיליון דולר עקב מחיקה של מלאים קיימים שהיו אמורים להימכר בסין.
- המסחר ננעל במגמה מעורבת; ג'יי פרוג טסה 27%, טסלה ירדה 3.5%
- ג'יפרוג טסה 22%, אפירם עולה 11%; המגמה השלילית נמשכת בחוזים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האנליסטים מזהירים - עדיין לא הזמן לחזור לשוק
האנליסטים בבית ההשקעות Melius, בראשות בן רייטזס,
התייחסו להשפעת ההגבלות ואמרו כי "נראה שניאלץ להמתין עד שממשל טראמפ יסיים את מסע המכסים והרגולציה שלו לפני שמניות כמו אנבידיה יזכו לרגיעה". לדבריו, המדיניות של טראמפ ושל הממשל פוגעת שוב במניות הסמיקונדקטור התלויות בשוק הסיני.
במקביל,
ג'ון וין, אנליסט מ-KeyBanc, חתך את תחזיות ההכנסות והרווח למניה של AMD לשנת 2025 בשיעור של 7% ו-13% בהתאמה, תוך שהוא שומר על דירוג ניטרלי למניה. גם בבית ההשקעות ג'פריס ציינו כי למרות סימנים מעודדים לביקוש בתחום ה-AI, המניה של אנבידיה תמשיך לסבול כל עוד לא תהיה
בהירות רגולטורית.
- 1.ציפציפון 01/05/2025 04:50הגב לתגובה זולא המלצה! אבל אל תקנו חח
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
