נס טכנו' חתמה הסכם offshore עם BridgeCo בהודו
נס טכנולוגיות הודיעה על זכייה בחוזה offshore לשלוש שנים עם חברת BridgeCo המספקת פתרונות רשת לבידור ביתי. על פי תנאי החוזה, נס טכנולוגיות תקים מרכז מו"פ לשירותי תוכנות משובצות (embedded software services) במתקני המעבדות המנוהלות של נס טכנולוגיות בבנגלור שבהודו.
המעבדות המנוהלות של נס (Ness Managed Labs) בונות ומפעילות מרכזי פיתוח מורחבים בהודו עבור יצרני תוכנה ברחבי תבל.
מרכז הפיתוח BridgeCo Bangalore-EDC, משלים את משאבי המו"פ הקיימים של BridgeCo בשווייץ. המרכז יספק ל- BridgeCo בדיקות, פיתוח והתאמה של מוצרים, והוא צפוי לסייע לה להאיץ את זמן ההגעה לשוק של המוצרים ולהפחית עלויות פיתוח. כך נס גם תתמוך ב-BridgeCo בתחום שירותי האיכות, במטרה לתאם את עבודת ההכנה במרכז הפיתוח של BridgeCo בשווייץ להסמכה למודל CMMI.
"לאחר מחקר מעמיק בחרנו בנס כשותף לפיתוח שיסייע ל-BridgeCo בהרחבת ההתאמה לדרישות של המספר ההולך וגדל של לקוחות OEM ו-ODM ברחבי העולם" אמר אנג'לו אוג, מנכ"ל BridgeCo. "התרשמנו במיוחד משיתוף הפעולה ההדוק מצדה של נס ומיכולתה המוכחת למשוך מהנדסי תוכנה מוכשרים בשוק תחרותי".
"נס טכנולוגיות הקימה את המעבדות המנוהלות בבנגלור המונות כיום 19 מעבדות המשרתות חברות תוכנה. נס מתכוונת למנף את ניסיונה הרב על מנת לסייע ל- BridgeCo ביישום מפת הדרכים שלה בתחום המוצרים, תוך איכות גבוהה " אמר שאשנק סאמנט, נשיא השירותים האסטרטגיים המנוהלים של נס (Ness Managed Strategic Services). "אנו שמחים לשתף פעולה על BridgeCo במהלך חדשני זה".
לאחרונה קיבלו המעבדות המנוהלות של נס בבנגלור הסמכה למודל CMMI בדרגה 3, להקמה, תפעול וייצוב מרכזי פיתוח מורחבים. מודל CMMI (ראשי תיבות של Capability Maturity Model Integration) פותח ע"י המכון להנדסת תוכנה (SEI) באוניברסיטת קרנגי מלון בארה"ב. CMMI הוא מודל לשיפור תהליכים המספק best practices העונים על הדרישות לפרודוקטיביות, עלות והגברת שביעות הרצון.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
