נס טכנו' חתמה הסכם offshore עם BridgeCo בהודו

יקימו מרכז מו"פ לשירותי תוכנות משובצות במתקני המעבדות המנוהלות של נס טכנולוגיות בבנגלור. יתמוך בתיאום מול פעילות שירותי האיכות של BridgeCo בשווייץ
שי פאוזנר |

נס טכנולוגיות הודיעה על זכייה בחוזה offshore לשלוש שנים עם חברת BridgeCo המספקת פתרונות רשת לבידור ביתי. על פי תנאי החוזה, נס טכנולוגיות תקים מרכז מו"פ לשירותי תוכנות משובצות (embedded software services) במתקני המעבדות המנוהלות של נס טכנולוגיות בבנגלור שבהודו.

המעבדות המנוהלות של נס (Ness Managed Labs) בונות ומפעילות מרכזי פיתוח מורחבים בהודו עבור יצרני תוכנה ברחבי תבל.

מרכז הפיתוח BridgeCo Bangalore-EDC, משלים את משאבי המו"פ הקיימים של BridgeCo בשווייץ. המרכז יספק ל- BridgeCo בדיקות, פיתוח והתאמה של מוצרים, והוא צפוי לסייע לה להאיץ את זמן ההגעה לשוק של המוצרים ולהפחית עלויות פיתוח. כך נס גם תתמוך ב-BridgeCo בתחום שירותי האיכות, במטרה לתאם את עבודת ההכנה במרכז הפיתוח של BridgeCo בשווייץ להסמכה למודל CMMI.

"לאחר מחקר מעמיק בחרנו בנס כשותף לפיתוח שיסייע ל-BridgeCo בהרחבת ההתאמה לדרישות של המספר ההולך וגדל של לקוחות OEM ו-ODM ברחבי העולם" אמר אנג'לו אוג, מנכ"ל BridgeCo. "התרשמנו במיוחד משיתוף הפעולה ההדוק מצדה של נס ומיכולתה המוכחת למשוך מהנדסי תוכנה מוכשרים בשוק תחרותי".

"נס טכנולוגיות הקימה את המעבדות המנוהלות בבנגלור המונות כיום 19 מעבדות המשרתות חברות תוכנה. נס מתכוונת למנף את ניסיונה הרב על מנת לסייע ל- BridgeCo ביישום מפת הדרכים שלה בתחום המוצרים, תוך איכות גבוהה " אמר שאשנק סאמנט, נשיא השירותים האסטרטגיים המנוהלים של נס (Ness Managed Strategic Services). "אנו שמחים לשתף פעולה על BridgeCo במהלך חדשני זה".

לאחרונה קיבלו המעבדות המנוהלות של נס בבנגלור הסמכה למודל CMMI בדרגה 3, להקמה, תפעול וייצוב מרכזי פיתוח מורחבים. מודל CMMI (ראשי תיבות של Capability Maturity Model Integration) פותח ע"י המכון להנדסת תוכנה (SEI) באוניברסיטת קרנגי מלון בארה"ב. CMMI הוא מודל לשיפור תהליכים המספק best practices העונים על הדרישות לפרודוקטיביות, עלות והגברת שביעות הרצון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: