המתנה באירו-דולר: האם התיקון הטכני הסתיים?
בסקירה האחרונה הערכת כי רמת השפל אליה הגיע המטבע האירופי האחיד - 1.2920, אינה בבחינת התחתית האחרונה. יעד המחירים עמד ברמות שבין 1.27-1.30 דולר לאירו. יעד מחירים זה ביטא אז תיקון טכני למהלך העליות הרציף האחרון, שהחל ברמת 1.1980 והסתיים ברמת 1.3670 דולר לאירו.
האירו אכן נחלש עד לשפל של 1.2730 דולר - משם החל להתחזק. ההנחה הבסיסית היתה, כי בטווח הזמן הקצר יוסיף האירו להיחלש אך בטווח הזמן הארוך יותר הוא צפוי לשוב ולהתחזק מול הדולר. להתחזק משמעו מעל לרמת 1.3670 דולר לאירו. שבועיים ימים חלפו מאז, והגיע הזמן לבחון שנית את הדינמיקה בין צמד מטבעות זה.
שלוש המגמות העיקריות: כמו בכל ניתוח, הרי שראשית יש לבסס את המגמות המרכזיות. המגמה הראשית שהחלה במחיר של 82.5 סנט לאירו לפני שנים מספר עודנה מגמת עלייה ברורה. מעבר לכך, אין עדיין סימנים ברורים ומובהקים די להוכיח כי היא עומדת על סף סיום, ולכן בלתי אפשרי להגדיר את רמת 1.3650 דולר לאירו כפסגה האחרונה.
המגמה המשנית היא המקטעים המרכיבים את המגמה הראשית. המקטע האחרון הוא זה שהוביל את מהלך העליות החל מרמת 1.1980 שנרשמה בסוף אוגוסט, ועד לרמה של 1.3650. גם כאן אין עדיין סימני חולשה מוצקים דיים כדי לרמז על סיומה המוחלט.
הערכות אלו מותירות אותנו עם המגמה המינורית שהפכה כיוון, ומוגדרת כמגמת ירידה. העובדה שהמגמה המשנית היא מגמת עלייה והמינורית היא מגמת ירידה, הופכת את המגמה המינורית לתיקון טכני.
התיקון הטכני: אם נביט על הגרף היומי נוכל לראות שהמהלך הרציף האחרון בו צצו איתותי החולשה, והוא זה שעדיין לא עבר תיקון, מוגדר החל מרמת השפל 1.1980 דולר לאירו ועד לרמת השיא 1.3650 דולר לאירו. מהלך זה עובר כעת תיקון, כאשר לפי החיתוכים המקובלים, סביר להניח שהאירו יתכנס בסופו של דבר לרמות שבין 1.27-1.30 דולר לאירו. יעדים אלו מבטאים תיקון שבין 38.2%-61.8% מהמהלך הקודם.
כלומר, סיומו של התיקון הטכני בטווח בו נקבתי, יצור בסיס לגל עליות משני חדש - ובמרכזו שבירה כלפי מעלה של רמת 1.3670 דולר לאירו. אלא שהשאלה היא: האם התיקון אכן יסתיים, שם או שמא ימשך מעבר לטווח המקובל? אז, יהיה קשה הרבה יותר לגבש דיעה חד משמעית.
האם התיקון הסתיים?
לפחות עד לשלב הנוכחי אין סימנים משמעותיים לכך שתם התיקון, וכי האירו שב להתחזק. גם בחינה של מטבעות אחרים דוגמת הליש"ט, אינה מובילה לממצאים ברורים דיים אודות התיקון. לכן, הנחת העבודה קצרת הטווח נותרת בעינה. התיקון עדיין לא תם, ויש סיכויים גבוהים שרמת השפל אליה נסוג האירו בשבוע האחרון, 1.2730 דולר לאירו אינה בבחינת התחתית האחרונה.
אחת מהאינדיקציות בהן אפשר לעשות שימוש היא רמת 1.2930. רמה זו שואבת את כוחה משני מקורות מרכזיים: ראשית, מהווה זו רמת התנגדות טבעית אותה אפשר לראות בבירור על הגרף. שנית, רמה זו מייצגת תיקון טכני של כ-50% למהלך הירידות הרציף האחרון של 1.3120-1.2730. מעבר לכך, יש לשים לב כמה ימים ינסה האירו לתקן.
כל תיקון טכני הנמשך פחות מ-4 ימי מסחר, משמש כבסיס לגל ירידות נוסף. אם נביט על גרף העמודות היומי של האירו, נוכל לראות שניסיון העליות האחרון נמשך כבר 3 ימי מסחר. כלומר, חידוש גל הירידות כבר היום - או לכל המאוחר מחר, יהווה מדד נוסף לחולשתו של האירו ובסיס להמשך נסיגתו מתחת לרמת 1.2730 דולר.
לסיכום: התקופה היא תקופה של המתנה. הגם שמהלך הירידות האחרון מוגדר עדיין כתיקון טכני, והסיכויים נוטים עדיין כלפי מעלה - יש לשים לב היטב להתנהלות האירו. ירידה מתחת לרמת 1.2730 אינה קריטית, ולא תשנה מאום. אך ירידת מדרגה נוספת מתחת לרמת 1.2600, יכולה להוביל לשינוי מוחלט ביחסי הכוחות בין שני המטבעות.
*הערת אזהרה - המסחר במט"ח מסוכן על רקע התנודתיות הגבוהה והמינופים הגבוהים הנהוגים בשווקים אלו. הפעילות חייבת להיות מוגדרת ומדויקת בנקודות ספציפיות וכל פעולה חייבת להיות מגובה על ידי הוראה צמודה לקטיעת הפסד שלא תעלה של עשיריות בודדות של אחוזים ממחיר הקנייה
*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
*הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.
הכנסות המדינה ממסים עלו ל-42.7 מיליארד שקל בספטמבר - גידול שנתי ריאלי של 4%
המדינה גבתה יותר מסים בהשוואה שנתית בעיקר מחברות וגם הגאות בבורסה תרמה את חלקה כשניכויי המס מניירות ערך זינקו ב-132% שם נרשמה פעילות ערה במיוחד; לעומת זאת, המסים מצריכה ויבוא ירדו בשל עונת החגים ומספר ימי עבודה מצומצם
בספטמבר הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב-42.7 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של כ -4% לעומת ספטמבר אשתקד, כך לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר. המספרים האלו מציגים לנו תמונה מעניינת. המדינה גובה יותר מסים, אבל לא בזכות עלייה בצריכה אלא בגלל רווחיות גבוהה של חברות ופעילות ערה בשוק ההון.
המספרים מראים על מגמת התאוששות לעומת השנה שעברה. אחרי תקופה של ירידה בגבייה במהלך 2023, בעיקר בשל השפעות המלחמה, הנתונים מצביעים על שינוי כיוון: מתחילת 2024 ועד סוף ספטמבר 2025 נרשם גידול בקצב השנתי של כ -10% בגביית המסים, לעומת ירידה של 8% בתקופה הקודמת. גם הגבייה של ספטמבר השנה גבוהה ב-1% מהשיא שנרשם אשתקד.
הקופה הציבורית מתמלאת מהר יותר, והמדינה מצליחה לגבות יותר מסים מהמתוכנן. ברבעון השלישי של השנה גבתה רשות המסים 132 מיליארד שקל, לעומת תחזית של 127.2 מיליארד שקל - פער של כ-4%.
הגוף שצריכים למחוא לו כפיים הוא - רשות המיסים. לאורך תקופת המלחמה כשהגירעון גדל וההוצאות הביטחוניות טיפסו בקצב שלא ראינו שנים, רשות המסים היא הגוף היחיד שהצליח להחזיק את הכלכלה הישראלית מעל המים. וזה לא קרה באמצעות תוכניות סיוע גרנדיוזיות או מהלכים מפוצצים אלא פשוט על ידי גבייה עקבית, חכמה לצד אכיפה הדוקה וניהול כמעט צבאי של כל שקל שנכנס לקופה הציבורית. בשלושת השנים האחרונות גדלה גביית המסים בכ-60 מיליארד שקל, היעד השנתי עודכן ל־496 מיליארד שקל, והתחזית ל-2026 כבר מזנקת ל-530 מיליארד.
- איך המדינה לוקחת מעל 50% ממחיר הדירה? כי היא יכולה
- עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; ועדה ממליצה על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגבייה הזאת לא נובעת רק ממסים חדשים כמו מס "הרווחים הכלואים" או מהקפאת מדרגות המס, אלא בעיקר מעבודה שיטתית בשטח. מאות מפקחים חדשים, מערכות מידע מתקדמות ופרויקטים כמו “חשבוניות ישראל” הפכו את האכיפה לכלי מדיניות של ממש. אפשר גם להזכיר את נוהל גילוי מרצון והצלבות דיגיטליות בשוק הקריפטו שהצליחו להביא מיליארדים לקופה.
