המתנה באירו-דולר: האם התיקון הטכני הסתיים?
בסקירה האחרונה הערכת כי רמת השפל אליה הגיע המטבע האירופי האחיד - 1.2920, אינה בבחינת התחתית האחרונה. יעד המחירים עמד ברמות שבין 1.27-1.30 דולר לאירו. יעד מחירים זה ביטא אז תיקון טכני למהלך העליות הרציף האחרון, שהחל ברמת 1.1980 והסתיים ברמת 1.3670 דולר לאירו.
האירו אכן נחלש עד לשפל של 1.2730 דולר - משם החל להתחזק. ההנחה הבסיסית היתה, כי בטווח הזמן הקצר יוסיף האירו להיחלש אך בטווח הזמן הארוך יותר הוא צפוי לשוב ולהתחזק מול הדולר. להתחזק משמעו מעל לרמת 1.3670 דולר לאירו. שבועיים ימים חלפו מאז, והגיע הזמן לבחון שנית את הדינמיקה בין צמד מטבעות זה.
שלוש המגמות העיקריות: כמו בכל ניתוח, הרי שראשית יש לבסס את המגמות המרכזיות. המגמה הראשית שהחלה במחיר של 82.5 סנט לאירו לפני שנים מספר עודנה מגמת עלייה ברורה. מעבר לכך, אין עדיין סימנים ברורים ומובהקים די להוכיח כי היא עומדת על סף סיום, ולכן בלתי אפשרי להגדיר את רמת 1.3650 דולר לאירו כפסגה האחרונה.
המגמה המשנית היא המקטעים המרכיבים את המגמה הראשית. המקטע האחרון הוא זה שהוביל את מהלך העליות החל מרמת 1.1980 שנרשמה בסוף אוגוסט, ועד לרמה של 1.3650. גם כאן אין עדיין סימני חולשה מוצקים דיים כדי לרמז על סיומה המוחלט.
הערכות אלו מותירות אותנו עם המגמה המינורית שהפכה כיוון, ומוגדרת כמגמת ירידה. העובדה שהמגמה המשנית היא מגמת עלייה והמינורית היא מגמת ירידה, הופכת את המגמה המינורית לתיקון טכני.
התיקון הטכני: אם נביט על הגרף היומי נוכל לראות שהמהלך הרציף האחרון בו צצו איתותי החולשה, והוא זה שעדיין לא עבר תיקון, מוגדר החל מרמת השפל 1.1980 דולר לאירו ועד לרמת השיא 1.3650 דולר לאירו. מהלך זה עובר כעת תיקון, כאשר לפי החיתוכים המקובלים, סביר להניח שהאירו יתכנס בסופו של דבר לרמות שבין 1.27-1.30 דולר לאירו. יעדים אלו מבטאים תיקון שבין 38.2%-61.8% מהמהלך הקודם.
כלומר, סיומו של התיקון הטכני בטווח בו נקבתי, יצור בסיס לגל עליות משני חדש - ובמרכזו שבירה כלפי מעלה של רמת 1.3670 דולר לאירו. אלא שהשאלה היא: האם התיקון אכן יסתיים, שם או שמא ימשך מעבר לטווח המקובל? אז, יהיה קשה הרבה יותר לגבש דיעה חד משמעית.
האם התיקון הסתיים?
לפחות עד לשלב הנוכחי אין סימנים משמעותיים לכך שתם התיקון, וכי האירו שב להתחזק. גם בחינה של מטבעות אחרים דוגמת הליש"ט, אינה מובילה לממצאים ברורים דיים אודות התיקון. לכן, הנחת העבודה קצרת הטווח נותרת בעינה. התיקון עדיין לא תם, ויש סיכויים גבוהים שרמת השפל אליה נסוג האירו בשבוע האחרון, 1.2730 דולר לאירו אינה בבחינת התחתית האחרונה.
אחת מהאינדיקציות בהן אפשר לעשות שימוש היא רמת 1.2930. רמה זו שואבת את כוחה משני מקורות מרכזיים: ראשית, מהווה זו רמת התנגדות טבעית אותה אפשר לראות בבירור על הגרף. שנית, רמה זו מייצגת תיקון טכני של כ-50% למהלך הירידות הרציף האחרון של 1.3120-1.2730. מעבר לכך, יש לשים לב כמה ימים ינסה האירו לתקן.
כל תיקון טכני הנמשך פחות מ-4 ימי מסחר, משמש כבסיס לגל ירידות נוסף. אם נביט על גרף העמודות היומי של האירו, נוכל לראות שניסיון העליות האחרון נמשך כבר 3 ימי מסחר. כלומר, חידוש גל הירידות כבר היום - או לכל המאוחר מחר, יהווה מדד נוסף לחולשתו של האירו ובסיס להמשך נסיגתו מתחת לרמת 1.2730 דולר.
לסיכום: התקופה היא תקופה של המתנה. הגם שמהלך הירידות האחרון מוגדר עדיין כתיקון טכני, והסיכויים נוטים עדיין כלפי מעלה - יש לשים לב היטב להתנהלות האירו. ירידה מתחת לרמת 1.2730 אינה קריטית, ולא תשנה מאום. אך ירידת מדרגה נוספת מתחת לרמת 1.2600, יכולה להוביל לשינוי מוחלט ביחסי הכוחות בין שני המטבעות.
*הערת אזהרה - המסחר במט"ח מסוכן על רקע התנודתיות הגבוהה והמינופים הגבוהים הנהוגים בשווקים אלו. הפעילות חייבת להיות מוגדרת ומדויקת בנקודות ספציפיות וכל פעולה חייבת להיות מגובה על ידי הוראה צמודה לקטיעת הפסד שלא תעלה של עשיריות בודדות של אחוזים ממחיר הקנייה
*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
*הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'
תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים
ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד
לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.
"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.
"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.
"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.
