המתנה באירו-דולר: האם התיקון הטכני הסתיים?
בסקירה האחרונה הערכת כי רמת השפל אליה הגיע המטבע האירופי האחיד - 1.2920, אינה בבחינת התחתית האחרונה. יעד המחירים עמד ברמות שבין 1.27-1.30 דולר לאירו. יעד מחירים זה ביטא אז תיקון טכני למהלך העליות הרציף האחרון, שהחל ברמת 1.1980 והסתיים ברמת 1.3670 דולר לאירו.
האירו אכן נחלש עד לשפל של 1.2730 דולר - משם החל להתחזק. ההנחה הבסיסית היתה, כי בטווח הזמן הקצר יוסיף האירו להיחלש אך בטווח הזמן הארוך יותר הוא צפוי לשוב ולהתחזק מול הדולר. להתחזק משמעו מעל לרמת 1.3670 דולר לאירו. שבועיים ימים חלפו מאז, והגיע הזמן לבחון שנית את הדינמיקה בין צמד מטבעות זה.
שלוש המגמות העיקריות: כמו בכל ניתוח, הרי שראשית יש לבסס את המגמות המרכזיות. המגמה הראשית שהחלה במחיר של 82.5 סנט לאירו לפני שנים מספר עודנה מגמת עלייה ברורה. מעבר לכך, אין עדיין סימנים ברורים ומובהקים די להוכיח כי היא עומדת על סף סיום, ולכן בלתי אפשרי להגדיר את רמת 1.3650 דולר לאירו כפסגה האחרונה.
המגמה המשנית היא המקטעים המרכיבים את המגמה הראשית. המקטע האחרון הוא זה שהוביל את מהלך העליות החל מרמת 1.1980 שנרשמה בסוף אוגוסט, ועד לרמה של 1.3650. גם כאן אין עדיין סימני חולשה מוצקים דיים כדי לרמז על סיומה המוחלט.
הערכות אלו מותירות אותנו עם המגמה המינורית שהפכה כיוון, ומוגדרת כמגמת ירידה. העובדה שהמגמה המשנית היא מגמת עלייה והמינורית היא מגמת ירידה, הופכת את המגמה המינורית לתיקון טכני.
התיקון הטכני: אם נביט על הגרף היומי נוכל לראות שהמהלך הרציף האחרון בו צצו איתותי החולשה, והוא זה שעדיין לא עבר תיקון, מוגדר החל מרמת השפל 1.1980 דולר לאירו ועד לרמת השיא 1.3650 דולר לאירו. מהלך זה עובר כעת תיקון, כאשר לפי החיתוכים המקובלים, סביר להניח שהאירו יתכנס בסופו של דבר לרמות שבין 1.27-1.30 דולר לאירו. יעדים אלו מבטאים תיקון שבין 38.2%-61.8% מהמהלך הקודם.
כלומר, סיומו של התיקון הטכני בטווח בו נקבתי, יצור בסיס לגל עליות משני חדש - ובמרכזו שבירה כלפי מעלה של רמת 1.3670 דולר לאירו. אלא שהשאלה היא: האם התיקון אכן יסתיים, שם או שמא ימשך מעבר לטווח המקובל? אז, יהיה קשה הרבה יותר לגבש דיעה חד משמעית.
האם התיקון הסתיים?
לפחות עד לשלב הנוכחי אין סימנים משמעותיים לכך שתם התיקון, וכי האירו שב להתחזק. גם בחינה של מטבעות אחרים דוגמת הליש"ט, אינה מובילה לממצאים ברורים דיים אודות התיקון. לכן, הנחת העבודה קצרת הטווח נותרת בעינה. התיקון עדיין לא תם, ויש סיכויים גבוהים שרמת השפל אליה נסוג האירו בשבוע האחרון, 1.2730 דולר לאירו אינה בבחינת התחתית האחרונה.
אחת מהאינדיקציות בהן אפשר לעשות שימוש היא רמת 1.2930. רמה זו שואבת את כוחה משני מקורות מרכזיים: ראשית, מהווה זו רמת התנגדות טבעית אותה אפשר לראות בבירור על הגרף. שנית, רמה זו מייצגת תיקון טכני של כ-50% למהלך הירידות הרציף האחרון של 1.3120-1.2730. מעבר לכך, יש לשים לב כמה ימים ינסה האירו לתקן.
כל תיקון טכני הנמשך פחות מ-4 ימי מסחר, משמש כבסיס לגל ירידות נוסף. אם נביט על גרף העמודות היומי של האירו, נוכל לראות שניסיון העליות האחרון נמשך כבר 3 ימי מסחר. כלומר, חידוש גל הירידות כבר היום - או לכל המאוחר מחר, יהווה מדד נוסף לחולשתו של האירו ובסיס להמשך נסיגתו מתחת לרמת 1.2730 דולר.
לסיכום: התקופה היא תקופה של המתנה. הגם שמהלך הירידות האחרון מוגדר עדיין כתיקון טכני, והסיכויים נוטים עדיין כלפי מעלה - יש לשים לב היטב להתנהלות האירו. ירידה מתחת לרמת 1.2730 אינה קריטית, ולא תשנה מאום. אך ירידת מדרגה נוספת מתחת לרמת 1.2600, יכולה להוביל לשינוי מוחלט ביחסי הכוחות בין שני המטבעות.
*הערת אזהרה - המסחר במט"ח מסוכן על רקע התנודתיות הגבוהה והמינופים הגבוהים הנהוגים בשווקים אלו. הפעילות חייבת להיות מוגדרת ומדויקת בנקודות ספציפיות וכל פעולה חייבת להיות מגובה על ידי הוראה צמודה לקטיעת הפסד שלא תעלה של עשיריות בודדות של אחוזים ממחיר הקנייה
*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
*הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףלאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.
פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה.
פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.
עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.
הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.
היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.
