המתנה באירו-דולר: האם התיקון הטכני הסתיים?
בסקירה האחרונה הערכת כי רמת השפל אליה הגיע המטבע האירופי האחיד - 1.2920, אינה בבחינת התחתית האחרונה. יעד המחירים עמד ברמות שבין 1.27-1.30 דולר לאירו. יעד מחירים זה ביטא אז תיקון טכני למהלך העליות הרציף האחרון, שהחל ברמת 1.1980 והסתיים ברמת 1.3670 דולר לאירו.
האירו אכן נחלש עד לשפל של 1.2730 דולר - משם החל להתחזק. ההנחה הבסיסית היתה, כי בטווח הזמן הקצר יוסיף האירו להיחלש אך בטווח הזמן הארוך יותר הוא צפוי לשוב ולהתחזק מול הדולר. להתחזק משמעו מעל לרמת 1.3670 דולר לאירו. שבועיים ימים חלפו מאז, והגיע הזמן לבחון שנית את הדינמיקה בין צמד מטבעות זה.
שלוש המגמות העיקריות: כמו בכל ניתוח, הרי שראשית יש לבסס את המגמות המרכזיות. המגמה הראשית שהחלה במחיר של 82.5 סנט לאירו לפני שנים מספר עודנה מגמת עלייה ברורה. מעבר לכך, אין עדיין סימנים ברורים ומובהקים די להוכיח כי היא עומדת על סף סיום, ולכן בלתי אפשרי להגדיר את רמת 1.3650 דולר לאירו כפסגה האחרונה.
המגמה המשנית היא המקטעים המרכיבים את המגמה הראשית. המקטע האחרון הוא זה שהוביל את מהלך העליות החל מרמת 1.1980 שנרשמה בסוף אוגוסט, ועד לרמה של 1.3650. גם כאן אין עדיין סימני חולשה מוצקים דיים כדי לרמז על סיומה המוחלט.
הערכות אלו מותירות אותנו עם המגמה המינורית שהפכה כיוון, ומוגדרת כמגמת ירידה. העובדה שהמגמה המשנית היא מגמת עלייה והמינורית היא מגמת ירידה, הופכת את המגמה המינורית לתיקון טכני.
התיקון הטכני: אם נביט על הגרף היומי נוכל לראות שהמהלך הרציף האחרון בו צצו איתותי החולשה, והוא זה שעדיין לא עבר תיקון, מוגדר החל מרמת השפל 1.1980 דולר לאירו ועד לרמת השיא 1.3650 דולר לאירו. מהלך זה עובר כעת תיקון, כאשר לפי החיתוכים המקובלים, סביר להניח שהאירו יתכנס בסופו של דבר לרמות שבין 1.27-1.30 דולר לאירו. יעדים אלו מבטאים תיקון שבין 38.2%-61.8% מהמהלך הקודם.
כלומר, סיומו של התיקון הטכני בטווח בו נקבתי, יצור בסיס לגל עליות משני חדש - ובמרכזו שבירה כלפי מעלה של רמת 1.3670 דולר לאירו. אלא שהשאלה היא: האם התיקון אכן יסתיים, שם או שמא ימשך מעבר לטווח המקובל? אז, יהיה קשה הרבה יותר לגבש דיעה חד משמעית.
האם התיקון הסתיים?
לפחות עד לשלב הנוכחי אין סימנים משמעותיים לכך שתם התיקון, וכי האירו שב להתחזק. גם בחינה של מטבעות אחרים דוגמת הליש"ט, אינה מובילה לממצאים ברורים דיים אודות התיקון. לכן, הנחת העבודה קצרת הטווח נותרת בעינה. התיקון עדיין לא תם, ויש סיכויים גבוהים שרמת השפל אליה נסוג האירו בשבוע האחרון, 1.2730 דולר לאירו אינה בבחינת התחתית האחרונה.
אחת מהאינדיקציות בהן אפשר לעשות שימוש היא רמת 1.2930. רמה זו שואבת את כוחה משני מקורות מרכזיים: ראשית, מהווה זו רמת התנגדות טבעית אותה אפשר לראות בבירור על הגרף. שנית, רמה זו מייצגת תיקון טכני של כ-50% למהלך הירידות הרציף האחרון של 1.3120-1.2730. מעבר לכך, יש לשים לב כמה ימים ינסה האירו לתקן.
כל תיקון טכני הנמשך פחות מ-4 ימי מסחר, משמש כבסיס לגל ירידות נוסף. אם נביט על גרף העמודות היומי של האירו, נוכל לראות שניסיון העליות האחרון נמשך כבר 3 ימי מסחר. כלומר, חידוש גל הירידות כבר היום - או לכל המאוחר מחר, יהווה מדד נוסף לחולשתו של האירו ובסיס להמשך נסיגתו מתחת לרמת 1.2730 דולר.
לסיכום: התקופה היא תקופה של המתנה. הגם שמהלך הירידות האחרון מוגדר עדיין כתיקון טכני, והסיכויים נוטים עדיין כלפי מעלה - יש לשים לב היטב להתנהלות האירו. ירידה מתחת לרמת 1.2730 אינה קריטית, ולא תשנה מאום. אך ירידת מדרגה נוספת מתחת לרמת 1.2600, יכולה להוביל לשינוי מוחלט ביחסי הכוחות בין שני המטבעות.
*הערת אזהרה - המסחר במט"ח מסוכן על רקע התנודתיות הגבוהה והמינופים הגבוהים הנהוגים בשווקים אלו. הפעילות חייבת להיות מוגדרת ומדויקת בנקודות ספציפיות וכל פעולה חייבת להיות מגובה על ידי הוראה צמודה לקטיעת הפסד שלא תעלה של עשיריות בודדות של אחוזים ממחיר הקנייה
*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
*הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
