המתנה באירו-דולר: האם התיקון הטכני הסתיים?
בסקירה האחרונה הערכת כי רמת השפל אליה הגיע המטבע האירופי האחיד - 1.2920, אינה בבחינת התחתית האחרונה. יעד המחירים עמד ברמות שבין 1.27-1.30 דולר לאירו. יעד מחירים זה ביטא אז תיקון טכני למהלך העליות הרציף האחרון, שהחל ברמת 1.1980 והסתיים ברמת 1.3670 דולר לאירו.
האירו אכן נחלש עד לשפל של 1.2730 דולר - משם החל להתחזק. ההנחה הבסיסית היתה, כי בטווח הזמן הקצר יוסיף האירו להיחלש אך בטווח הזמן הארוך יותר הוא צפוי לשוב ולהתחזק מול הדולר. להתחזק משמעו מעל לרמת 1.3670 דולר לאירו. שבועיים ימים חלפו מאז, והגיע הזמן לבחון שנית את הדינמיקה בין צמד מטבעות זה.
שלוש המגמות העיקריות: כמו בכל ניתוח, הרי שראשית יש לבסס את המגמות המרכזיות. המגמה הראשית שהחלה במחיר של 82.5 סנט לאירו לפני שנים מספר עודנה מגמת עלייה ברורה. מעבר לכך, אין עדיין סימנים ברורים ומובהקים די להוכיח כי היא עומדת על סף סיום, ולכן בלתי אפשרי להגדיר את רמת 1.3650 דולר לאירו כפסגה האחרונה.
המגמה המשנית היא המקטעים המרכיבים את המגמה הראשית. המקטע האחרון הוא זה שהוביל את מהלך העליות החל מרמת 1.1980 שנרשמה בסוף אוגוסט, ועד לרמה של 1.3650. גם כאן אין עדיין סימני חולשה מוצקים דיים כדי לרמז על סיומה המוחלט.
הערכות אלו מותירות אותנו עם המגמה המינורית שהפכה כיוון, ומוגדרת כמגמת ירידה. העובדה שהמגמה המשנית היא מגמת עלייה והמינורית היא מגמת ירידה, הופכת את המגמה המינורית לתיקון טכני.
התיקון הטכני: אם נביט על הגרף היומי נוכל לראות שהמהלך הרציף האחרון בו צצו איתותי החולשה, והוא זה שעדיין לא עבר תיקון, מוגדר החל מרמת השפל 1.1980 דולר לאירו ועד לרמת השיא 1.3650 דולר לאירו. מהלך זה עובר כעת תיקון, כאשר לפי החיתוכים המקובלים, סביר להניח שהאירו יתכנס בסופו של דבר לרמות שבין 1.27-1.30 דולר לאירו. יעדים אלו מבטאים תיקון שבין 38.2%-61.8% מהמהלך הקודם.
כלומר, סיומו של התיקון הטכני בטווח בו נקבתי, יצור בסיס לגל עליות משני חדש - ובמרכזו שבירה כלפי מעלה של רמת 1.3670 דולר לאירו. אלא שהשאלה היא: האם התיקון אכן יסתיים, שם או שמא ימשך מעבר לטווח המקובל? אז, יהיה קשה הרבה יותר לגבש דיעה חד משמעית.
האם התיקון הסתיים?
לפחות עד לשלב הנוכחי אין סימנים משמעותיים לכך שתם התיקון, וכי האירו שב להתחזק. גם בחינה של מטבעות אחרים דוגמת הליש"ט, אינה מובילה לממצאים ברורים דיים אודות התיקון. לכן, הנחת העבודה קצרת הטווח נותרת בעינה. התיקון עדיין לא תם, ויש סיכויים גבוהים שרמת השפל אליה נסוג האירו בשבוע האחרון, 1.2730 דולר לאירו אינה בבחינת התחתית האחרונה.
אחת מהאינדיקציות בהן אפשר לעשות שימוש היא רמת 1.2930. רמה זו שואבת את כוחה משני מקורות מרכזיים: ראשית, מהווה זו רמת התנגדות טבעית אותה אפשר לראות בבירור על הגרף. שנית, רמה זו מייצגת תיקון טכני של כ-50% למהלך הירידות הרציף האחרון של 1.3120-1.2730. מעבר לכך, יש לשים לב כמה ימים ינסה האירו לתקן.
כל תיקון טכני הנמשך פחות מ-4 ימי מסחר, משמש כבסיס לגל ירידות נוסף. אם נביט על גרף העמודות היומי של האירו, נוכל לראות שניסיון העליות האחרון נמשך כבר 3 ימי מסחר. כלומר, חידוש גל הירידות כבר היום - או לכל המאוחר מחר, יהווה מדד נוסף לחולשתו של האירו ובסיס להמשך נסיגתו מתחת לרמת 1.2730 דולר.
לסיכום: התקופה היא תקופה של המתנה. הגם שמהלך הירידות האחרון מוגדר עדיין כתיקון טכני, והסיכויים נוטים עדיין כלפי מעלה - יש לשים לב היטב להתנהלות האירו. ירידה מתחת לרמת 1.2730 אינה קריטית, ולא תשנה מאום. אך ירידת מדרגה נוספת מתחת לרמת 1.2600, יכולה להוביל לשינוי מוחלט ביחסי הכוחות בין שני המטבעות.
*הערת אזהרה - המסחר במט"ח מסוכן על רקע התנודתיות הגבוהה והמינופים הגבוהים הנהוגים בשווקים אלו. הפעילות חייבת להיות מוגדרת ומדויקת בנקודות ספציפיות וכל פעולה חייבת להיות מגובה על ידי הוראה צמודה לקטיעת הפסד שלא תעלה של עשיריות בודדות של אחוזים ממחיר הקנייה
*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
*הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
דיסקונט אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- בנק הפועלים ודיסקונט ילוו פרויקט התחדשות רחב היקף בשטח סמינר הקיבוצים
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
מחאות בטהרן. קרדיט: רשתות חברתיותאיראן בוערת: גל מחאות כלכלי שוטף את המדינה
הציבור האיראני יוצא לרחובות בשל יוקר המחייה ושחיקת המטבע המקומי; הנשיא, מאסעוד פזשקיאן, מנסה להפחית את המתח הציבורי והבטיח לשנות את התקציב כדי להקל על האזרחים, במיוחד על בעלי ההכנסות הנמוכות; המחאות משקפות את התסכול הכלכלי העמוק של האוכלוסייה ונחשבות
לרחבות ביותר מאז 2019; האם המשטר לקראת נפילה?
איראן המשבר הכלכלי באיראן הולך ומעמיק, אך בימים האחרונים הוא כבר חצה גבול ברור והפך ממשבר פיננסי וחברתי לאתגר שלטוני של ממש. קריסת המטבע, אינפלציה דוהרת ויוקר מחיה הציתו גל מחאות רחב, שמתפשט מטהראן לערים נוספות ולפריפריה, ומפעיל לחץ כבד על משטר שנמצא ממילא
בנקודת חולשה חריגה. הציבור מבין אחרי המלחמה עם ישראל שהשקעות הענק בציוד צבאי, טילים ותוכנית גרעין לצד מימון ענק לחיזבאללה היה בזבוז של כספים על חשבונם. הציבור רוצה לאכול, רוצה חשמל, רוצה מים - בחלקים גדולים באיראן אין את הצרכים הבסיסיים האלו כי איראן רצתה
להיות מדינה חזקה צבאית. זה על חשבון הציבור והוא התעורר.
הריאל האיראני איבד מאז הקיץ כ־60% מערכו, ובמהלך הימים האחרונים נסחר בשפל חסר תקדים מול הדולר. היחלשות המטבע פגעה ישירות בחסכונות הציבור האיראני, ריסקה משכורות והובילה לזינוק חד במחירי מזון, אנרגיה ושירותים בסיסיים. עבור אזרחים רבים, גם מהמעמד הבינוני העירוני, השחיקה היא לא מציאות יומיומית של חישוב מתמיד האם הם יכולים להרשות לעצמם קפה, נסיעה או טיפול רפואי.המעמד הבינוני באיראן הפך בשנה האחרונה לעני.
על הרקע הזה פרצו מחאות במספר מוקדים במקביל. בטהראן נראו מפגינים חוצים גשרים מרכזיים, מתעמתים עם כוחות ביטחון וקוראים סיסמאות נגד יוקר המחיה והשלטון. אזור הבזאר הגדול, שמשמש כליבה של הכלכלה העירונית בטהרן, הפך לזירה מרכזית, כאשר סוחרים סגרו חנויות במחאה על תנודתיות המטבע והפסדים כבדים. מוקדי מחאה נוספים נרשמו בשכונות מערביות של הבירה, באוניברסיטאות, ואף באי קשם שבמפרץ הפרסי, שם נשמעו קריאות חריפות נגד ההנהגה בשעות הלילה וגם בבוקר. מדובר על הפגנות ומחאות של מספר ימים כשמדי יום המחאות מתגברות. המחאות האלו עם לחץ צבאי-פוליטי עשויות להוביל להפלת השלטון הקיים. אך דווקא עליית המדרגה שלהן, עשויה להוביל את ישראל לחשוב פעמיים לפני שהיא יוצאת לקרב.
פתיחת חזית מול איראן תוביל לאיחוד העם האיראני נגד - "הישות הציונית". לרוב, העם עומד מאחורי השליט גם אם הוא לא מעוניין בו כשיש אויב מבחוץ. עם זאת, ברור שיש לנצל את המצב הרגיש בתוך המדינה כדי לנסות להפיל את המשטר מפנים. עם זאת, ולמרות תמונות על הפגנות ומחאות גדולות, זה עוד לא מחאות עם דם או מעצרים, האלימות בהם היא ברמה יחסית נמוכה.
- פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
- איך מנצחים את הכטב"מ האיראני - התוכנית של בריטניה ואוקראינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היקף המחאות המדויק אינו ברור לחלוטין, אבל ידוע על לפחות מעל 10 מוקדים גדולים, רובם בערים מרכזיות. עצם התפשטותן למוקדים מגוונים ובעלי אופי חברתי שונה, סוחרים, סטודנטים, עובדים שכירים, מדאיגה את השלטון. זאת במיוחד על רקע העובדה שבשנה האחרונה נקט המשטר יד קשה במיוחד נגד מתנגדים, עם גל מעצרים נרחב ושיעור הוצאות להורג מהגבוהים זה עשרות שנים, במטרה למנוע מראש התלקחות עממית רחבת היקף.
