חיים כץ
צילום: פייסבוק

מתווה חדש: העלאת תקרת הפטור ממס על קצבאות הפנסיה ב-3 פעימות

האוצר התכוון לדחות את ההטבה בשנה, הפשרה שהושגה בסיוע שר התיירות, חיים כץ: הציבור יזכה להעלאה הדרגתית בתקרת הפטור ממס על קצבאות הפנסיה, שתגיע ל-67% עד 2028. בוועדת הכספים הביעו סקפטיות לגבי העמידה במתווה מצד משרד האוצר
עוזי גרסטמן | (11)

הושג סיכום חדש שימנע את דחיית ההטבה לחוסכים לפנסיה שתוכננה ל-2026. במקום זאת, תעלה תקרת הפטור ממס על קצבאות הפנסיה באופן הדרגתי מ-52% כיום ל-67% עד 2028. המתווה יחולק לשלוש פעימות, מה שיאפשר לציבור ליהנות מהקלה מסוימת כבר בינואר הקרוב.

לפי המתווה:

  • ינואר 2025: הפטור יגדל ב-5%, לתקרה של 5,375 שקל בחודש (57%).
  • ינואר 2026: תוספת קטנה של 0.5% תביא את תקרת הפטור ל-5,422 שקל בחודש.
  • ינואר 2027: עלייה של 5% תעלה את התקרה ל-5,893 שקל בחודש (62.5%).
  • ינואר 2028: השלמת ההטבה עם עלייה נוספת של 4.5%, שתביא את הפטור ל-6,318 שקל בחודש (67%).

הרקע לשינויים

תקציב 2025 כלל במקור דחייה של שנה בהעלאת הפטור - מה שעורר ביקורת ציבורית. הלחץ מצד ההסתדרות והציבור הביא לשינוי בעמדת משרד האוצר, שהציע במקום זאת העלאה הדרגתית. לדברי אנשי האוצר, המתווה החדש נועד לאזן בין הצורך להעניק הקלות לחוסכים לבין שמירה על התקציב המאתגר, בצל הוצאות הביטחון המוגדלות.

שר התיירות, חיים כץ צילום: פייסבוק

השפעת השינויים על החוסכים

המתווה המוצע יאפשר העלאה משמעותית בתקרת הפטור - מה שיקל על גמלאים רבים בהתמודדות עם יוקר המחיה. בסיום התהליך, ההטבה תגיע לתוספת של כ-1,414 שקל בחודש, עם אפשרות להגדלה נוספת אם יוחלט לבטל את הקפאת ההצמדות למדד בעתיד.

מ-2012 הוחל מתווה לעלייה הדרגתית של שיעורי הפטור ממס במשיכת קצבה פנסיונית, כך ששיעור הפטור יגדל בהדרגה מ-35% עד לשיעור של 67% ב-2025. במסגרת הצעת החוק הנוכחית, מוצע לקבוע כי הפטור יגיע לשיעורו הנוכחי - 52% מעתה ואילך, ולא יעלה לפי המתווה ההדרגתי האמור.

לצד זאת, הציע בדיון הקודם בוועדת הכספים שר התיירות, חיים כץ, כי המתווה יחול, אך באופן מדורג, שיגיע להבשלה בסכום שהיה אמור לחול בינואר הקרוב, רק ב-2028. לבקשת יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), ניהל כץ שיח מול האוצר כדי להגיע לסיכומים בנושא. 

קיראו עוד ב"בארץ"

בפתח הדיון היום, הציגו באוצר הסכמות שאליהן הגיעו עם כץ, שבמסגרתן תיפרש תקופת העלייה בפטור, כך שב-2028 יושלם מתווה הטבות המס עד לשיעור של 67%: בינואר 2025 יועלה הפטור ל-57%, בינואר 2026 ל-57.5%, בינואר 2027 ל-62%, ובינואר 28 ל-67%.

לדברי השר כץ, "הגענו להסכמה אחרי דיונים רבים ומתוך אמונה שהפעם הם לא יפרו את הבטחתם. אני מקווה שזה יבוצע, הפריסה אורכית, אני מקווה שלא יהיה להם תיאבון לא לשלם את זה, ושההסתדרות לא תיתן יד לא לשלם את זה". 

נציג אגף התקציבים באוצר, יואב הכט, אמר כי, "יידרש מקור תקציבי להפסד - ב-2025 זה יסתכם ב-130 מיליון שקל. הגשנו את התקציב על סמך מימוש מלא שאמור להכניס 400 מיליון שקל בשנה. מדובר על מתווה שהשר הציע ומקובל על ההסתדרות. נצטרך לנקוט צעדים כדי לגשר על ההפרש הזה". 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אנונימי 09/03/2025 12:44
    הגב לתגובה זו
    כספים קואליציונים 5 מיליארד שח ממשלה מנופחת ותיקים מיותרים יש. אנשים שעבדו שנים ארוכות רובם עשו צבא ומילואים תרמו למדינה חסכו לגמלאות שצריכים להתקיים לאכול לקנות תרופות נאדה.
  • 7.
    גולגפינגר 05/03/2025 08:11
    הגב לתגובה זו
    כספים קואליציונים 5 מיליארד בלי למצמץ
  • 6.
    חיים כץ איש יקר!! ! תודה ... (ל"ת)
    אזרח 10/12/2024 21:30
    הגב לתגובה זו
  • אאא 12/12/2024 13:49
    הגב לתגובה זו
    ממש איש יקר... עובדים עליכם בעיניים. ה״מתווה החדש״ פחות טוב מהקודם. עדיף כבר לקבל את כל התוספת ב2026 מאשר לפרוס את זה על 4 שנים
  • 5.
    אלון 09/12/2024 15:55
    הגב לתגובה זו
    ולא מגיע לחבורת האפסים שהשחיתות היא נר לרגלם.
  • 4.
    נערי האוצר אשמים, הם מנסים בכל דרך לקחת כסף מהציבור! (ל"ת)
    צ 09/12/2024 15:37
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 02/03/2025 11:49
    הגב לתגובה זו
    הם מחליטים על הנוסח של כל הצעת חוק ותמיד מכניסים שינויים לטובת קופת המדינה ונגד הציבור ומגישים לשרים לחתום מבלי שהם יודעים על מה!
  • התבלבלת חביבי זו הממשלה האסונית הזו שפוגעת גם בפנסיות. (ל"ת)
    אור 06/01/2025 18:15
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הומלס 09/12/2024 15:34
    הגב לתגובה זו
    שר האוצר: "הביביסטים מטומטמים, גם ככה לא מבינים דבר, והשאר הם שמלנים אז נכניס להם" ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) אמר בדיון: "אין בכלל צורך לפגוע בתוכניות הפנסיה: תקציב הבסיס של המשרדים המיותרים עומד על 600 מיליון שקל, ועוד 5 מיליארד שקל כספים קואליציוניים. היה אפשר לכסות את הבור הזה באמצעות קיצוץ בכספים הקואליציוניים ובמשרדים. אין שום צורך לפגוע בגמלאים".
  • 2.
    גולדפינגר 09/12/2024 15:31
    הגב לתגובה זו
    גם מחייבים לחסוך לפנסיה וגם מצמצים בפטור ממס.
  • 1.
    דורון 09/12/2024 14:36
    הגב לתגובה זו
    חסכון מזערי על חשבון החלשים. איפה ההסתדרות?? תסגרו משרדים מיותרים ותקטינו כספים קואליציוניים. סמוטריץ - בוש והכלם - אתה מצטיין ב"אל תשליכנו לעת זקנה".
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד. 

אלעד מקדסי. מנכ"ל משרד התקשורת. קרדיט: שלומי יוסףאלעד מקדסי. מנכ"ל משרד התקשורת. קרדיט: שלומי יוסף
כנס ביזפורטל

מנכ"ל משרד התקשורת: "95% ממשקי הבית בישראל כבר נגישים לסיבים אופטיים"

בשיחה עם ביזפורטל, אלעד מקדסי מציין כי ההשקעה האדירה בתשתיות, כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות - היא שאפשרה את ההישג, ומבהיר: "הביקוש למידע יגדל פי ארבע עד 2030, ואנחנו נערכים לסגור את רשתות הנחושת ולעבור לעידן הסיבים במלואו"

צלי אהרון |


במסגרת ועידת התשתיות של ביזפורטל, שוחחנו עם מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, על המעמד של עולם התקשורת כתשתית לאומית קריטית ועל האתגרים שמחכים לנו בשנים הקרובות. מקדסי הציג תמונת מצב די מרשימה: שאמר כי כבר כיום, 95% ממשקי הבית בישראל נגישים לסיבים אופטיים - נתון חריג גם בהשוואה עולמית, ואת זה הוא מסביר הודות להשקעות עתק של כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות.

לדבריו, המשמעות רחבה הרבה יותר מאינטרנט מהיר בבית: תקשורת מתקדמת היא הבסיס לכלכלה מודרנית, החל מעבודה מרחוק ועד לצמצום פערים בין מרכז לפריפריה. מקדסי הזהיר כי עד שנת 2030 יזנק הביקוש למידע פי ארבע, ולכן נדרש להיערכות מיידית - לרבות סגירה הדרגתית של רשתות הנחושת הישנות ומעבר מלא לעידן הסיבים.

בשיחה שקיימנו הוא התייחס גם לתפקיד הקריטי של תקשורת בשעת חירום, להסרת חסמים בתחום חוות השרתים, למעמדה של ישראל כצומת תעבורת נתונים בינלאומית, וגם לסוגיות בוערות כמו ההפרדה המבנית בבזק וצפיפות אנטנות הסלולר.


איך אתה רואה את התקשורת כתשתית לאומית, ועד כמה היא קריטית בעיני הממשלה?

"בלי תקשורת אין משק מתקדם. זה לא רק שירותי גלישה – אלא היכולת לעבוד מהבית, לצמצם פערים בין מרכז לפריפריה, ולהבטיח צמיחה במשק מודרני. גם בהיבט הביטחוני מדובר בתשתית קריטית: מערכות מתקדמות רבות, שנראות במבט ראשון ביטחוניות בלבד, מבוססות בפועל על רשתות תקשורת. בשנתיים האחרונות ההיבט החירומי היה במוקד העבודה שלנו, ואנחנו פועלים כל הזמן מול גורמי הביטחון כדי להבטיח יציבות ועמידות של המערכות".

באילו הישגים מרכזיים אתה גאה, ומה עוד דורש שיפור?

"אני מחלק את זה לשני עולמות – תקשורת נייחת וניידת. בעולם הנייח, ההישג הגדול הוא פריסת הסיבים: כבר היום 95% ממשקי הבית נגישים לסיבים, וזה נתון חריג גם בקנה מידה עולמי. מדובר בהשקעות עתק של כ־10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות. המטרה הבאה היא לא רק להסתפק בפריסת סיב אחד לכל בית, אלא להבטיח תחרות וריבוי תשתיות. לכן הפחתנו משמעותית את מחירי הגישה לתעלות, ואנחנו מקדמים מתווה לסגירת רשתות הנחושת – צעד שדוחף את כל השוק לעבור במהירות לעידן הסיבים".

מה התחזית שלכם לביקוש למידע בשנים הקרובות?