חיים כץ
צילום: פייסבוק

מתווה חדש: העלאת תקרת הפטור ממס על קצבאות הפנסיה ב-3 פעימות

האוצר התכוון לדחות את ההטבה בשנה, הפשרה שהושגה בסיוע שר התיירות, חיים כץ: הציבור יזכה להעלאה הדרגתית בתקרת הפטור ממס על קצבאות הפנסיה, שתגיע ל-67% עד 2028. בוועדת הכספים הביעו סקפטיות לגבי העמידה במתווה מצד משרד האוצר
עוזי גרסטמן | (11)

הושג סיכום חדש שימנע את דחיית ההטבה לחוסכים לפנסיה שתוכננה ל-2026. במקום זאת, תעלה תקרת הפטור ממס על קצבאות הפנסיה באופן הדרגתי מ-52% כיום ל-67% עד 2028. המתווה יחולק לשלוש פעימות, מה שיאפשר לציבור ליהנות מהקלה מסוימת כבר בינואר הקרוב.

לפי המתווה:

  • ינואר 2025: הפטור יגדל ב-5%, לתקרה של 5,375 שקל בחודש (57%).
  • ינואר 2026: תוספת קטנה של 0.5% תביא את תקרת הפטור ל-5,422 שקל בחודש.
  • ינואר 2027: עלייה של 5% תעלה את התקרה ל-5,893 שקל בחודש (62.5%).
  • ינואר 2028: השלמת ההטבה עם עלייה נוספת של 4.5%, שתביא את הפטור ל-6,318 שקל בחודש (67%).

הרקע לשינויים

תקציב 2025 כלל במקור דחייה של שנה בהעלאת הפטור - מה שעורר ביקורת ציבורית. הלחץ מצד ההסתדרות והציבור הביא לשינוי בעמדת משרד האוצר, שהציע במקום זאת העלאה הדרגתית. לדברי אנשי האוצר, המתווה החדש נועד לאזן בין הצורך להעניק הקלות לחוסכים לבין שמירה על התקציב המאתגר, בצל הוצאות הביטחון המוגדלות.

שר התיירות, חיים כץ צילום: פייסבוק

השפעת השינויים על החוסכים

המתווה המוצע יאפשר העלאה משמעותית בתקרת הפטור - מה שיקל על גמלאים רבים בהתמודדות עם יוקר המחיה. בסיום התהליך, ההטבה תגיע לתוספת של כ-1,414 שקל בחודש, עם אפשרות להגדלה נוספת אם יוחלט לבטל את הקפאת ההצמדות למדד בעתיד.

מ-2012 הוחל מתווה לעלייה הדרגתית של שיעורי הפטור ממס במשיכת קצבה פנסיונית, כך ששיעור הפטור יגדל בהדרגה מ-35% עד לשיעור של 67% ב-2025. במסגרת הצעת החוק הנוכחית, מוצע לקבוע כי הפטור יגיע לשיעורו הנוכחי - 52% מעתה ואילך, ולא יעלה לפי המתווה ההדרגתי האמור.

לצד זאת, הציע בדיון הקודם בוועדת הכספים שר התיירות, חיים כץ, כי המתווה יחול, אך באופן מדורג, שיגיע להבשלה בסכום שהיה אמור לחול בינואר הקרוב, רק ב-2028. לבקשת יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), ניהל כץ שיח מול האוצר כדי להגיע לסיכומים בנושא. 

קיראו עוד ב"בארץ"

בפתח הדיון היום, הציגו באוצר הסכמות שאליהן הגיעו עם כץ, שבמסגרתן תיפרש תקופת העלייה בפטור, כך שב-2028 יושלם מתווה הטבות המס עד לשיעור של 67%: בינואר 2025 יועלה הפטור ל-57%, בינואר 2026 ל-57.5%, בינואר 2027 ל-62%, ובינואר 28 ל-67%.

לדברי השר כץ, "הגענו להסכמה אחרי דיונים רבים ומתוך אמונה שהפעם הם לא יפרו את הבטחתם. אני מקווה שזה יבוצע, הפריסה אורכית, אני מקווה שלא יהיה להם תיאבון לא לשלם את זה, ושההסתדרות לא תיתן יד לא לשלם את זה". 

נציג אגף התקציבים באוצר, יואב הכט, אמר כי, "יידרש מקור תקציבי להפסד - ב-2025 זה יסתכם ב-130 מיליון שקל. הגשנו את התקציב על סמך מימוש מלא שאמור להכניס 400 מיליון שקל בשנה. מדובר על מתווה שהשר הציע ומקובל על ההסתדרות. נצטרך לנקוט צעדים כדי לגשר על ההפרש הזה". 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אנונימי 09/03/2025 12:44
    הגב לתגובה זו
    כספים קואליציונים 5 מיליארד שח ממשלה מנופחת ותיקים מיותרים יש. אנשים שעבדו שנים ארוכות רובם עשו צבא ומילואים תרמו למדינה חסכו לגמלאות שצריכים להתקיים לאכול לקנות תרופות נאדה.
  • 7.
    גולגפינגר 05/03/2025 08:11
    הגב לתגובה זו
    כספים קואליציונים 5 מיליארד בלי למצמץ
  • 6.
    חיים כץ איש יקר!! ! תודה ... (ל"ת)
    אזרח 10/12/2024 21:30
    הגב לתגובה זו
  • אאא 12/12/2024 13:49
    הגב לתגובה זו
    ממש איש יקר... עובדים עליכם בעיניים. ה״מתווה החדש״ פחות טוב מהקודם. עדיף כבר לקבל את כל התוספת ב2026 מאשר לפרוס את זה על 4 שנים
  • 5.
    אלון 09/12/2024 15:55
    הגב לתגובה זו
    ולא מגיע לחבורת האפסים שהשחיתות היא נר לרגלם.
  • 4.
    נערי האוצר אשמים, הם מנסים בכל דרך לקחת כסף מהציבור! (ל"ת)
    צ 09/12/2024 15:37
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 02/03/2025 11:49
    הגב לתגובה זו
    הם מחליטים על הנוסח של כל הצעת חוק ותמיד מכניסים שינויים לטובת קופת המדינה ונגד הציבור ומגישים לשרים לחתום מבלי שהם יודעים על מה!
  • התבלבלת חביבי זו הממשלה האסונית הזו שפוגעת גם בפנסיות. (ל"ת)
    אור 06/01/2025 18:15
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הומלס 09/12/2024 15:34
    הגב לתגובה זו
    שר האוצר: "הביביסטים מטומטמים, גם ככה לא מבינים דבר, והשאר הם שמלנים אז נכניס להם" ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) אמר בדיון: "אין בכלל צורך לפגוע בתוכניות הפנסיה: תקציב הבסיס של המשרדים המיותרים עומד על 600 מיליון שקל, ועוד 5 מיליארד שקל כספים קואליציוניים. היה אפשר לכסות את הבור הזה באמצעות קיצוץ בכספים הקואליציוניים ובמשרדים. אין שום צורך לפגוע בגמלאים".
  • 2.
    גולדפינגר 09/12/2024 15:31
    הגב לתגובה זו
    גם מחייבים לחסוך לפנסיה וגם מצמצים בפטור ממס.
  • 1.
    דורון 09/12/2024 14:36
    הגב לתגובה זו
    חסכון מזערי על חשבון החלשים. איפה ההסתדרות?? תסגרו משרדים מיותרים ותקטינו כספים קואליציוניים. סמוטריץ - בוש והכלם - אתה מצטיין ב"אל תשליכנו לעת זקנה".
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

גלי צהל
צילום: צילום אלכסנדר כץ

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר

גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גלי צה"ל

אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.

"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"

בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.

לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.

שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.

התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ

לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.