גבינה צהובה
צילום: באשר פרומז'רי

חילוט של 2.2 מיליון שקל: יבואניות גבנ"צ נענשו על הפרת הליך תחרותי

ועדת המכסות במשרד הכלכלה והתעשייה הטילה סנקציות חילוט על אדום גרופ ואקזוטיק פוד, לאחר שאלה התחייבו, בין היתר, לגלגל את הטבת המס שניתנת להם על ידי המדינה לצרכנים במחיר נמוך משמעותית
עוזי גרסטמן | (2)

ועדת המכסות במשרד הכלכלה והתעשייה הטילה סנקציות חילוט בגובה של כ-2.2 מיליון שקל על יבואניות מפרות בהליך תחרותי של גבינה צהובה. במסגרת ההליך התחרותי, יבואניות מזון הזוכות במכסה פטורה ממכס מתחייבות, בין היתר, לגלגל את הטבת המס שניתנת להם על ידי המדינה לצרכנים במחיר נמוך משמעותית. זאת באמצעות הקמעונאיות – רשתות המזון – שבהן נמכרת הגבינה.

הזוכות שנמצא כי הפרו את ההליך התחרותי למכירת גבינה צהובה בפטור ממכס ל-2023 הינן אדום גרופ ואקזוטיק פוד, שזכו ב-1,000 טון וב400 טון, בהתאמה. ועדת המכסות מצאה כי אקזוטיק פוד יבאה לארץ את מרבית המכסה שבה זכתה, אך לא מכרה אותה לצרכן הסופי כנדרש בהתחייבויותיה. על אף בקשת החברה, חברי הוועדה לא סברו שמלחמת חרבות ברזל יכולה להסביר את ההפרות שבוצעו או להוות נסיבות מקלות ביחס אליהן. על כן החליטה הוועדה על חילוט מלא של סך הערבות, בגובה 800 אלף שקל.

 

בנוסף, מצאה הוועדה כי גם אדום גרופ לא עמדה בנטל ההוכחה שמכרה את מכסת הגבינה לציבור בהתאם להוראות ההליך התחרותי. לאחר שהוועדה שקלה את חומרת ההפרות שנמצאו מחד, והנסיבות החריגות שחלו ב-2023 שהקשו על היבוא והמכר לצד מאמצי החברה להמשיך ולקיים את הוראות ההליך התחרותי מאידך, החליטה הוועדה על חילוט ערבות בגובה 1.392 מיליון שקל. היבואן הגיש בקשה לדיון חוזר, שנדונה בימים אלה על ידי ועדת המכסות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נסים 16/07/2024 15:26
    הגב לתגובה זו
    התחייבו למכור קילוגרם אחד ב-30 ש"ח, ומכרו ב-50 לפחות (מחיר גבינת "עמק"). מיליון ק"ג (אלף טון), הרויחו 20 מיליון ש"ח במרמה. משום שמכרו לקמעונאים, כנראה הרויחו "רק" 12-15 מיליון ש"ח. זה חוץ מהרווח הרגיל החוקי.
  • 1.
    זה בסדר הם הרוויחו בטח מאות מליונים אז 2 מליון בדיחה (ל"ת)
    יותם 16/07/2024 13:21
    הגב לתגובה זו
בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.  

בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.