גבינה צהובה
צילום: באשר פרומז'רי

חילוט של 2.2 מיליון שקל: יבואניות גבנ"צ נענשו על הפרת הליך תחרותי

ועדת המכסות במשרד הכלכלה והתעשייה הטילה סנקציות חילוט על אדום גרופ ואקזוטיק פוד, לאחר שאלה התחייבו, בין היתר, לגלגל את הטבת המס שניתנת להם על ידי המדינה לצרכנים במחיר נמוך משמעותית
עוזי גרסטמן | (2)

ועדת המכסות במשרד הכלכלה והתעשייה הטילה סנקציות חילוט בגובה של כ-2.2 מיליון שקל על יבואניות מפרות בהליך תחרותי של גבינה צהובה. במסגרת ההליך התחרותי, יבואניות מזון הזוכות במכסה פטורה ממכס מתחייבות, בין היתר, לגלגל את הטבת המס שניתנת להם על ידי המדינה לצרכנים במחיר נמוך משמעותית. זאת באמצעות הקמעונאיות – רשתות המזון – שבהן נמכרת הגבינה. הזוכות שנמצא כי הפרו את ההליך התחרותי למכירת גבינה צהובה בפטור ממכס ל-2023 הינן אדום גרופ ואקזוטיק פוד, שזכו ב-1,000 טון וב400 טון, בהתאמה. ועדת המכסות מצאה כי אקזוטיק פוד יבאה לארץ את מרבית המכסה שבה זכתה, אך לא מכרה אותה לצרכן הסופי כנדרש בהתחייבויותיה. על אף בקשת החברה, חברי הוועדה לא סברו שמלחמת חרבות ברזל יכולה להסביר את ההפרות שבוצעו או להוות נסיבות מקלות ביחס אליהן. על כן החליטה הוועדה על חילוט מלא של סך הערבות, בגובה 800 אלף שקל.   בנוסף, מצאה הוועדה כי גם אדום גרופ לא עמדה בנטל ההוכחה שמכרה את מכסת הגבינה לציבור בהתאם להוראות ההליך התחרותי. לאחר שהוועדה שקלה את חומרת ההפרות שנמצאו מחד, והנסיבות החריגות שחלו ב-2023 שהקשו על היבוא והמכר לצד מאמצי החברה להמשיך ולקיים את הוראות ההליך התחרותי מאידך, החליטה הוועדה על חילוט ערבות בגובה 1.392 מיליון שקל. היבואן הגיש בקשה לדיון חוזר, שנדונה בימים אלה על ידי ועדת המכסות. יו"ר וועדת מכסות ומנהל מינהל יבוא במשרד הכלכלה והתעשייה, דני טל, מסר כי, "במסגרת ההליך התחרותי המדינה נותנת ליבואן הטבת מכס בתמורה להתחייבותו לגלגל את ההטבה לצרכן. כאשר היבואן מפר את חלקו ומגלגל את ההטבה לכיסו, במקום להפחית את המחיר לצרכן כפי שהתחייב - יש לכך מחיר".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נסים 16/07/2024 15:26
    הגב לתגובה זו
    התחייבו למכור קילוגרם אחד ב-30 ש"ח, ומכרו ב-50 לפחות (מחיר גבינת "עמק"). מיליון ק"ג (אלף טון), הרויחו 20 מיליון ש"ח במרמה. משום שמכרו לקמעונאים, כנראה הרויחו "רק" 12-15 מיליון ש"ח. זה חוץ מהרווח הרגיל החוקי.
  • 1.
    זה בסדר הם הרוויחו בטח מאות מליונים אז 2 מליון בדיחה (ל"ת)
    יותם 16/07/2024 13:21
    הגב לתגובה זו
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.