ההוצאות בכרטיסי אשראי עלו בחודש אפריל ב-15% לכ-41.2 מיליארד שקל
במהלך אפריל 2024 הגיעו ההוצאות של הציבור הישראלי באמצעות כרטיסי אשראי לסכום כולל של 41.219 מיליארד שקל, עלייה של 5.461 מיליארד שקל ו-15.3% לעומת אפריל 2023 שבו סך ההוצאות באשראי עמדו על 35.758 מיליארד שקל, כך עולה מנתונים שמפרסמת חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים) העוסקת בהפעלת מערכות סליקה וחיוב של כרטיסי אשראי.
סכום ההוצאות הממוצע היומי באפריל 2024 עמד על 1.374 מיליארד שקל והוא היה גבוה ב-0.4% ו-6 מיליון שקל לעומת הסכום היומי הממוצע במרץ 2024 שעמד על 1.368 מיליארד שקל. היקף ההוצאות היומי במהלך אפריל 2024 מהווה שיא יומי חדש בהיקף ההוצאות לעומת השיא הקודם שנרשם בחודש מרץ השנה.
באפריל 2024 נרשמה עלייה של 12.7% בהיקף ההוצאות בעסקאות אונליין לעומת אפריל 2023 - סך ההוצאות בעסקאות אונליין הגיעו בחודש החולף לסכום של 21.991 מיליארד שקל, מדובר על עלייה של 2.48 מיליארד שקל לעומת סכום של 19.513 מיליארד שקל שנרשם באפריל 2023. ממוצע ההוצאות היומי ברכישות אונליין רשם באפריל ירידה של 7.5% לעומת מרץ 2024, בחודש הרביעי של 2024 עמד ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות אונליין על סכום של 733.011 מיליון שקל 792.287 מיליון שקל לעומת סכום של 792.287 מיליון שקל במרץ 2024.
באפריל 2024 נרשם היקף הוצאות של 19.228 מיליארד שקל בעסקאות פיזיות המתבצעות בבתי העסק עצמם, מדובר בעלייה של 18.4% לעומת סכום של 16.245 מיליארד שקל שנרשם באפריל 2023. ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות פיזיות בחודש החולף רשם עלייה של 11.3%. במרץ 2024 נרשם סכום יומי ממוצע של 575.694 מיליון שקל לעומת 640.939 מיליון שקל בחודש אפריל. ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות פיזיות בחודש החולף שבר את השיא הקודם שנרשם באוגוסט 2023 שעמד על 608.159 מיליון שקל.
- ישראייר רוכשת 20% ממועדון כרטיסי האשראי של רמי לוי וישראכרט - לפי שווי של 200 מ' שקל
- למרות "עם כלביא", ירידה של 0.7% בלבד בהוצאות כרטיסי האשראי ביוני לעומת אשתקד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היקף משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים רשם עלייה בשיעור של 12.1% בהשוואה לאפריל 2023. סך משיכות המזומן באפריל 2024 עמד על סכום של 5.552 מיליארד שקל לעומת סכום של משיכות מזומן של 4.951 מיליארד שקל באפריל 2023. ממוצע משיכות המזומן היומי עמד באפריל 2024 על 185.072 מיליון שקל והיה גבוה ב-5.5% מהממוצע היומי במרץ 2024 שהגיע לסכום של 175.072 מיליון שקל. באוגוסט 2023 ממוצע משיכות המזומן היומי מהכספומטים הבנקאיים עמד על 194.942 מיליון שקל.
סמנכ״לית חברת שב"א, טלי הולנברג: ״מאות אלפי הישראלים ששהו השנה בארץ ולא יצאו לחופשות בחו"ל, בשל המלחמה, גרמו לכך שההוצאות בכרטיסי אשראי במהלך חודש אפריל יהיו חריגות וגבוהות במיוחד. במקביל לכך, נרשמו בישראל עליות מחירים במספר רב של ענפים. כך אנחנו רואים שענפי הצריכה המרכזיים במשק בתחום המזון, ההלבשה וההנעלה, החשמל והאלקטרוניקה ועוד רשמו נתוני הוצאות גבוהים במהלך החודש ובמיוחד בתקופה שלפני ליל הסדר. השיא החדש שנרשם בהוצאות ברכישות בעסקאות פיזיות הוא עוד ביטוי לכך שעם ישראל ניצל את ימי החג וחול המועד גם כדי להסתובב במרכזי הקניות והקניונים".
- 4.מהשם דבר?! 06/05/2024 10:38הגב לתגובה זולאחרונה היוקר מרים ראשו שוב. הרי רוצים להרוויח עוד ועוד... כי חיים פה לנצח... אמרו כבר דור הממון, לא?! לא אתפלא אם יעלו את גובה הריבית... כבר דיברו על 8% בארצות הברית. מעניין איך בקרוב יתנהלו הממונפים...
- 3.Ron DeSantis 06/05/2024 10:10הגב לתגובה זואפילו שיפוץ בריכה על חשבון הברון סליחה על חשבון משלמי המסים
- 2.15% זו האינפלציה האמיתית !! (ל"ת)יוני 06/05/2024 10:09הגב לתגובה זו
- 1.אינפלציה (ל"ת)הרגו אותנו 06/05/2024 09:33הגב לתגובה זו

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
חן שרייבר (ניב קנטור)תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל
מאמר דעה של נשיא לשכת רואי החשבון לקראת הבחירות בלשכה: על מבנה ההנהגה והבחירה הדמוקרטית
על רקע הבחירות מחר בלשכת רואי החשבון, שבמסגרתן צפויים חברי הלשכה להצביע גם על שינוי תקנון הנוגע למבנה ההנהגה ולמשך כהונת נשיא הלשכה מתפרסם המאמר הבא. למאמר תגובה של אריאל פטל, חבר בועד המרכזי: כהונת נשיא לכל החיים? כך נראית הדרך לדיקטטורה בלשכת רואי החשבון
אחד הסעיפים המרכזיים שעומדים על הפרק הוא ביטול מגבלת הקדנציות הרצופות לנשיא,
מהלך שעורר בחודשים האחרונים חילוקי דעות בתוך הלשכה. הדברים שלהלן משקפים את עמדתו של נשיא הלשכה המכהן, חן שרייבר, כפי שהיא מובאת במאמר דעה מטעמו.
מעמד המקצוע הוא הנושא החשוב ביותר שנמצא על סדר יומי מאז הודעתי על כניסה לחיים הציבוריים והתמודדתי על נשיאות לשכת רואי החשבון בישראל. הוא החזון, הוא הדרך, הוא העתיד של כולנו. כל בר דעת יודע שבשביל שמעמד המקצוע שלנו יהיה במקום הראוי לו – בקדמת הבמה של המגזר העסקי בישראל, אנו צריכים לשכה חזקה, שהכוח נמצא בידי כלל חבריה ולא בידי קבוצה מצומצמת.
לכן בקדנציה הראשונה שלי כנשיא לשכת רואי החשבון, הובלתי את המעבר לבחירות דיגיטליות בין חברות וחברי הלשכה לוועד ולנשיאות. כעת, אנחנו עתידים להשלים את המהלך עם הסרת מגבלת קדנציות, שהוא הלכה למעשה מימוש של עקרונות הדמוקרטיה המהותית, כאשר המטרה היא להשאיר בידי חברי הלשכה, ובידיהם בלבד, את הכוח והחופש לבחור את ההנהגה כהבנתם, פעם בשלוש שנים.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- "הסיבה שהנגיד לא הוריד ריבית היא פוליטית, הוא רוצה שהממשלה תקצץ בהוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדוע מדובר במהלך דמוקרטי וכל כך חשוב? מכיוון שהבחירה אם להישאר עם ההנהגה באשר היא, תהיה אך ורק בידי החברות והחברים בכל שלוש שנים. במסגרת התהליך, ההכרעה עוברת אך ורק לכלל החברים, כמקובל בלשכות המקבילות כמו לשכת עורכי הדין ולשכת יועצי המס, ואנו מחסלים בעצם את ההצבעה המיושנת בקלפיות והבחירה של ההנהגה בידי קומץ עסקנים.
