איתמר דוננפלד
צילום: צילום פרטי

סטודנטים לראיית חשבון במילואים - אלו ההקלות שקיבלתם

רוי שיינמן |

בשעה שהמכללות היו הראשונות לחזור ללימודים - כבר לפני חודש וחצי והאוניברסיטאות חזרו ללימודים רק לפני אך יש עדיין מלחמה ועשרות אלפי סטודנטים נלחמים בעזה ובצפון. האם אנחנו כמדינה ערכית יכולים לסבול את העובדה שכשהסטודנטים יחזרו ממילואים הם יהיו בפיגור עצום בחומר, אולי יפספסו סמסטר, אולי שנה וכל זה בשעה שהם סיכנו את חייהם בשבילנו?

זה לא מתקבל על הדעת, וטוב עשה נשיא הטכנוון פרופ' אורי סיון שדחה את הסמסטר בעוד שבועיים (לשבוע הבא). אבל גם הוא מבין שיש בעיה וצריך יהיה לאזן בין הרצון להמשיך עם החיים, לבין הדאגה לסטודנטים שיחזרו מהמילואים.

כולם יתנו הקלות והטבות לסטודנטים במילואים. אבל האם זה ראוי שסטודנט לרפואה, משפטים או ראיית חשבון יקבל פטור או עובר בקורס. הסטודנטים רוצים ללמוד את החומר בקורס ולא לקבל פטור אוטומטי, אין מקום להנחות במקצועות מסוימים, אבל נראה שבמצב שנוצר, יינתו הקלות.

 

תקופת המילואים תיחשב להתמחות בראיית חשבון

מועצת רואי חשבון, דיווחה על הקלות והטבות לסטודנטים בראיית חשבון שנמצאים במילואים. המועצה עורכת ואחראית על בחינות הסמכה, רושמת מתמחים ומפקחת על התמחותם ומעניקה רישיונות.

בראש מועצת רואי חשבון עומד איתמר דוננפלד, מנכ"ל משרד המשפטים ומכהנים בה נציגי גופים ממלכתיים ואקדמיה לצד נציגות העוסקים במקצוע. 

על פי המועצה, האגף לאסדרת מקצועות ממשיך לעשות כל שניתן כדי להקל על ציבור הסטודנטים והסטודנטיות לראיית חשבון, תוך מחויבות להבטחה כי רואי החשבון שמוסמכים תחת משרד המשפטים יהיו כשירים ומתאימים לאחריות המשמעותית שמוטלת על רואי החשבון בישראל.

להלן מספר פעולות שנעשו במטרה להקל ולהיטיב עם הסטודנטים לראיית חשבון שגויסו למערך המילואים מאז פתיחת מלחמת 'חרבות ברזל':

 בתחום הבחינות:

  • דחיית מועדי הבחינות הסופיות בחשבונאות פיננסית ובביקורת - המבחנים שהיו מתוכננים לחודשים דצמבר-ינואר נדחו לחודשים פברואר-מרץ. בנוסף, נקבעו מועדים מיוחדים לבחינות אלו בחודשים מאי-יוני
  • צמצום החומר לבחינות הסופיות - פורסם מיקוד מצומצם חריג לבחינות הסופיות שיחול לגבי הבחינות של חורף 2023, אביב וקיץ 2024
בתחום ההתמחות
  • שירות המילואים נחשב במלואו כימי התמחות
  • ניתן להתמחות מהבית באופן מלא בזמן המלחמה (בכפוף לאישור המאמן)
  • הקלנו בדרישות להתחלת ההתמחות למי שסיים את לימודיו אך טרם השלים בחינותיו
  • הקלות נוספות - תוספת ימי היעדרות, הכרה בהתמחות קצרה, מענה למצב של היעדרות מאמן
  • עדיין בבחינה – המענה הנדרש לאנשי מילואים שנבצר מהם להתחיל התמחות עקב המלחמה
בתחום האגרות
  • חיילי מילואים פעילים זכאים ל- 50% באגרות בחינות, התמחות, הענקת רישיון, ואגרה שנתית של מועצת רואי חשבון
אגרה שנתית בסך 237 ₪ במקום 474 ₪

אגרת הענקת רישיון בסך 594 ₪ במקום 1,187 ₪

אגרת בחינה סופית בסך 445 ₪ במקום 890 ₪

 

בתוך כך, מועצת שמאי המקרקעין האחראית לרישוי והסמכת שמאי המקרקעין הפועלת אף היא במשרד המשפטים הודיעה על הקלות והטבות למשרתי המילואים מבין כ-300 המתמחים בשמאות מקרקעין על רקע מלחמת 'חרבות ברזל'. בין היתר, נקבע כי יינתן מועד מיוחד למשרת מילואים או בן זוגו שלהם ילד משותף מתחת לגיל 18, וכן הוחלט על דחיות או קיום מועדים מיוחדים נוספים במקצועות הבאים: מבוא לתורת השמאות ויישומים בשמאות מקרקעין.

 

נתונים כלליים על אסדרת מקצועות במשרד המשפטים

  • האגף לאסדרת מקצועות במשרד המשפטים  אחראי על רישוי והסמכת המקצועות הבאים: ראיית חשבון, שמאות מקרקעין, נוטריונים, מתווכים במקרקעין, חוקרים פרטיים ושירותי שמירה.
  • האגף מקיים מידי שנה כ-62 בחינות רישוי מוקדמות וסופיות לרואי חשבון, שמאי מקרקעין, חוקרים פרטיים ומתווכים במקרקעין - בהן משתתפים כ-18,000 נבחנים ונבחנות.
נתונים על מקצוע ראיית החשבון
  • פעמיים בכל שנה מתקיימות 2 בחינות סופיות גדולות לכל הסטודנטים בראיית חשבון - פיננסית מתקדמת (כ-800 נבחנים בכל מועד) וביקורת מתקדמת (כ-1,000 נבחנים בכל מועד).
  • כ-2,500 מתמחים פעילים בראיית חשבון (שנתיים התמחות).
  • 60% מהמתמחים מועסקים בארבעה משרדים גדולים לראיית חשבון בתל אביב.
 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.