סטודנטים לראיית חשבון במילואים - אלו ההקלות שקיבלתם
בשעה שהמכללות היו הראשונות לחזור ללימודים - כבר לפני חודש וחצי והאוניברסיטאות חזרו ללימודים רק לפני אך יש עדיין מלחמה ועשרות אלפי סטודנטים נלחמים בעזה ובצפון. האם אנחנו כמדינה ערכית יכולים לסבול את העובדה שכשהסטודנטים יחזרו ממילואים הם יהיו בפיגור עצום בחומר, אולי יפספסו סמסטר, אולי שנה וכל זה בשעה שהם סיכנו את חייהם בשבילנו?
זה לא מתקבל על הדעת, וטוב עשה נשיא הטכנוון פרופ' אורי סיון שדחה את הסמסטר בעוד שבועיים (לשבוע הבא). אבל גם הוא מבין שיש בעיה וצריך יהיה לאזן בין הרצון להמשיך עם החיים, לבין הדאגה לסטודנטים שיחזרו מהמילואים.
כולם יתנו הקלות והטבות לסטודנטים במילואים. אבל האם זה ראוי שסטודנט לרפואה, משפטים או ראיית חשבון יקבל פטור או עובר בקורס. הסטודנטים רוצים ללמוד את החומר בקורס ולא לקבל פטור אוטומטי, אין מקום להנחות במקצועות מסוימים, אבל נראה שבמצב שנוצר, יינתו הקלות.
תקופת המילואים תיחשב להתמחות בראיית חשבון
מועצת רואי חשבון, דיווחה על הקלות והטבות לסטודנטים בראיית חשבון שנמצאים במילואים. המועצה עורכת ואחראית על בחינות הסמכה, רושמת מתמחים ומפקחת על התמחותם ומעניקה רישיונות.
בראש מועצת רואי חשבון עומד איתמר דוננפלד, מנכ"ל משרד המשפטים ומכהנים בה נציגי גופים ממלכתיים ואקדמיה לצד נציגות העוסקים במקצוע.
על פי המועצה, האגף לאסדרת מקצועות ממשיך לעשות כל שניתן כדי להקל על ציבור הסטודנטים והסטודנטיות לראיית חשבון, תוך מחויבות להבטחה כי רואי החשבון שמוסמכים תחת משרד המשפטים יהיו כשירים ומתאימים לאחריות המשמעותית שמוטלת על רואי החשבון בישראל.
להלן מספר פעולות שנעשו במטרה להקל ולהיטיב עם הסטודנטים לראיית חשבון שגויסו למערך המילואים מאז פתיחת מלחמת 'חרבות ברזל':
בתחום הבחינות:
- דחיית מועדי הבחינות הסופיות בחשבונאות פיננסית ובביקורת - המבחנים שהיו מתוכננים לחודשים דצמבר-ינואר נדחו לחודשים פברואר-מרץ. בנוסף, נקבעו מועדים מיוחדים לבחינות אלו בחודשים מאי-יוני
- צמצום החומר לבחינות הסופיות - פורסם מיקוד מצומצם חריג לבחינות הסופיות שיחול לגבי הבחינות של חורף 2023, אביב וקיץ 2024
- שירות המילואים נחשב במלואו כימי התמחות
- ניתן להתמחות מהבית באופן מלא בזמן המלחמה (בכפוף לאישור המאמן)
- הקלנו בדרישות להתחלת ההתמחות למי שסיים את לימודיו אך טרם השלים בחינותיו
- הקלות נוספות - תוספת ימי היעדרות, הכרה בהתמחות קצרה, מענה למצב של היעדרות מאמן
- עדיין בבחינה – המענה הנדרש לאנשי מילואים שנבצר מהם להתחיל התמחות עקב המלחמה
- חיילי מילואים פעילים זכאים ל- 50% באגרות בחינות, התמחות, הענקת רישיון, ואגרה שנתית של מועצת רואי חשבון
אגרת הענקת רישיון בסך 594 ₪ במקום 1,187 ₪
אגרת בחינה סופית בסך 445 ₪ במקום 890 ₪
בתוך כך, מועצת שמאי המקרקעין האחראית לרישוי והסמכת שמאי המקרקעין הפועלת אף היא במשרד המשפטים הודיעה על הקלות והטבות למשרתי המילואים מבין כ-300 המתמחים בשמאות מקרקעין על רקע מלחמת 'חרבות ברזל'. בין היתר, נקבע כי יינתן מועד מיוחד למשרת מילואים או בן זוגו שלהם ילד משותף מתחת לגיל 18, וכן הוחלט על דחיות או קיום מועדים מיוחדים נוספים במקצועות הבאים: מבוא לתורת השמאות ויישומים בשמאות מקרקעין.
נתונים כלליים על אסדרת מקצועות במשרד המשפטים
- האגף לאסדרת מקצועות במשרד המשפטים אחראי על רישוי והסמכת המקצועות הבאים: ראיית חשבון, שמאות מקרקעין, נוטריונים, מתווכים במקרקעין, חוקרים פרטיים ושירותי שמירה.
- האגף מקיים מידי שנה כ-62 בחינות רישוי מוקדמות וסופיות לרואי חשבון, שמאי מקרקעין, חוקרים פרטיים ומתווכים במקרקעין - בהן משתתפים כ-18,000 נבחנים ונבחנות.
- פעמיים בכל שנה מתקיימות 2 בחינות סופיות גדולות לכל הסטודנטים בראיית חשבון - פיננסית מתקדמת (כ-800 נבחנים בכל מועד) וביקורת מתקדמת (כ-1,000 נבחנים בכל מועד).
- כ-2,500 מתמחים פעילים בראיית חשבון (שנתיים התמחות).
- 60% מהמתמחים מועסקים בארבעה משרדים גדולים לראיית חשבון בתל אביב.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.

