סטודנטים לראיית חשבון במילואים - אלו ההקלות שקיבלתם
בשעה שהמכללות היו הראשונות לחזור ללימודים - כבר לפני חודש וחצי והאוניברסיטאות חזרו ללימודים רק לפני אך יש עדיין מלחמה ועשרות אלפי סטודנטים נלחמים בעזה ובצפון. האם אנחנו כמדינה ערכית יכולים לסבול את העובדה שכשהסטודנטים יחזרו ממילואים הם יהיו בפיגור עצום בחומר, אולי יפספסו סמסטר, אולי שנה וכל זה בשעה שהם סיכנו את חייהם בשבילנו?
זה לא מתקבל על הדעת, וטוב עשה נשיא הטכנוון פרופ' אורי סיון שדחה את הסמסטר בעוד שבועיים (לשבוע הבא). אבל גם הוא מבין שיש בעיה וצריך יהיה לאזן בין הרצון להמשיך עם החיים, לבין הדאגה לסטודנטים שיחזרו מהמילואים.
כולם יתנו הקלות והטבות לסטודנטים במילואים. אבל האם זה ראוי שסטודנט לרפואה, משפטים או ראיית חשבון יקבל פטור או עובר בקורס. הסטודנטים רוצים ללמוד את החומר בקורס ולא לקבל פטור אוטומטי, אין מקום להנחות במקצועות מסוימים, אבל נראה שבמצב שנוצר, יינתו הקלות.
תקופת המילואים תיחשב להתמחות בראיית חשבון
מועצת רואי חשבון, דיווחה על הקלות והטבות לסטודנטים בראיית חשבון שנמצאים במילואים. המועצה עורכת ואחראית על בחינות הסמכה, רושמת מתמחים ומפקחת על התמחותם ומעניקה רישיונות.
בראש מועצת רואי חשבון עומד איתמר דוננפלד, מנכ"ל משרד המשפטים ומכהנים בה נציגי גופים ממלכתיים ואקדמיה לצד נציגות העוסקים במקצוע.
על פי המועצה, האגף לאסדרת מקצועות ממשיך לעשות כל שניתן כדי להקל על ציבור הסטודנטים והסטודנטיות לראיית חשבון, תוך מחויבות להבטחה כי רואי החשבון שמוסמכים תחת משרד המשפטים יהיו כשירים ומתאימים לאחריות המשמעותית שמוטלת על רואי החשבון בישראל.
להלן מספר פעולות שנעשו במטרה להקל ולהיטיב עם הסטודנטים לראיית חשבון שגויסו למערך המילואים מאז פתיחת מלחמת 'חרבות ברזל':
בתחום הבחינות:
- דחיית מועדי הבחינות הסופיות בחשבונאות פיננסית ובביקורת - המבחנים שהיו מתוכננים לחודשים דצמבר-ינואר נדחו לחודשים פברואר-מרץ. בנוסף, נקבעו מועדים מיוחדים לבחינות אלו בחודשים מאי-יוני
- צמצום החומר לבחינות הסופיות - פורסם מיקוד מצומצם חריג לבחינות הסופיות שיחול לגבי הבחינות של חורף 2023, אביב וקיץ 2024
- שירות המילואים נחשב במלואו כימי התמחות
- ניתן להתמחות מהבית באופן מלא בזמן המלחמה (בכפוף לאישור המאמן)
- הקלנו בדרישות להתחלת ההתמחות למי שסיים את לימודיו אך טרם השלים בחינותיו
- הקלות נוספות - תוספת ימי היעדרות, הכרה בהתמחות קצרה, מענה למצב של היעדרות מאמן
- עדיין בבחינה – המענה הנדרש לאנשי מילואים שנבצר מהם להתחיל התמחות עקב המלחמה
- חיילי מילואים פעילים זכאים ל- 50% באגרות בחינות, התמחות, הענקת רישיון, ואגרה שנתית של מועצת רואי חשבון
אגרת הענקת רישיון בסך 594 ₪ במקום 1,187 ₪
אגרת בחינה סופית בסך 445 ₪ במקום 890 ₪
בתוך כך, מועצת שמאי המקרקעין האחראית לרישוי והסמכת שמאי המקרקעין הפועלת אף היא במשרד המשפטים הודיעה על הקלות והטבות למשרתי המילואים מבין כ-300 המתמחים בשמאות מקרקעין על רקע מלחמת 'חרבות ברזל'. בין היתר, נקבע כי יינתן מועד מיוחד למשרת מילואים או בן זוגו שלהם ילד משותף מתחת לגיל 18, וכן הוחלט על דחיות או קיום מועדים מיוחדים נוספים במקצועות הבאים: מבוא לתורת השמאות ויישומים בשמאות מקרקעין.
נתונים כלליים על אסדרת מקצועות במשרד המשפטים
- האגף לאסדרת מקצועות במשרד המשפטים אחראי על רישוי והסמכת המקצועות הבאים: ראיית חשבון, שמאות מקרקעין, נוטריונים, מתווכים במקרקעין, חוקרים פרטיים ושירותי שמירה.
- האגף מקיים מידי שנה כ-62 בחינות רישוי מוקדמות וסופיות לרואי חשבון, שמאי מקרקעין, חוקרים פרטיים ומתווכים במקרקעין - בהן משתתפים כ-18,000 נבחנים ונבחנות.
- פעמיים בכל שנה מתקיימות 2 בחינות סופיות גדולות לכל הסטודנטים בראיית חשבון - פיננסית מתקדמת (כ-800 נבחנים בכל מועד) וביקורת מתקדמת (כ-1,000 נבחנים בכל מועד).
- כ-2,500 מתמחים פעילים בראיית חשבון (שנתיים התמחות).
- 60% מהמתמחים מועסקים בארבעה משרדים גדולים לראיית חשבון בתל אביב.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
