סטודנטים לראיית חשבון במילואים - אלו ההקלות שקיבלתם
בשעה שהמכללות היו הראשונות לחזור ללימודים - כבר לפני חודש וחצי והאוניברסיטאות חזרו ללימודים רק לפני אך יש עדיין מלחמה ועשרות אלפי סטודנטים נלחמים בעזה ובצפון. האם אנחנו כמדינה ערכית יכולים לסבול את העובדה שכשהסטודנטים יחזרו ממילואים הם יהיו בפיגור עצום בחומר, אולי יפספסו סמסטר, אולי שנה וכל זה בשעה שהם סיכנו את חייהם בשבילנו?
זה לא מתקבל על הדעת, וטוב עשה נשיא הטכנוון פרופ' אורי סיון שדחה את הסמסטר בעוד שבועיים (לשבוע הבא). אבל גם הוא מבין שיש בעיה וצריך יהיה לאזן בין הרצון להמשיך עם החיים, לבין הדאגה לסטודנטים שיחזרו מהמילואים.
כולם יתנו הקלות והטבות לסטודנטים במילואים. אבל האם זה ראוי שסטודנט לרפואה, משפטים או ראיית חשבון יקבל פטור או עובר בקורס. הסטודנטים רוצים ללמוד את החומר בקורס ולא לקבל פטור אוטומטי, אין מקום להנחות במקצועות מסוימים, אבל נראה שבמצב שנוצר, יינתו הקלות.
תקופת המילואים תיחשב להתמחות בראיית חשבון
מועצת רואי חשבון, דיווחה על הקלות והטבות לסטודנטים בראיית חשבון שנמצאים במילואים. המועצה עורכת ואחראית על בחינות הסמכה, רושמת מתמחים ומפקחת על התמחותם ומעניקה רישיונות.
בראש מועצת רואי חשבון עומד איתמר דוננפלד, מנכ"ל משרד המשפטים ומכהנים בה נציגי גופים ממלכתיים ואקדמיה לצד נציגות העוסקים במקצוע.
על פי המועצה, האגף לאסדרת מקצועות ממשיך לעשות כל שניתן כדי להקל על ציבור הסטודנטים והסטודנטיות לראיית חשבון, תוך מחויבות להבטחה כי רואי החשבון שמוסמכים תחת משרד המשפטים יהיו כשירים ומתאימים לאחריות המשמעותית שמוטלת על רואי החשבון בישראל.
להלן מספר פעולות שנעשו במטרה להקל ולהיטיב עם הסטודנטים לראיית חשבון שגויסו למערך המילואים מאז פתיחת מלחמת 'חרבות ברזל':
בתחום הבחינות:
- דחיית מועדי הבחינות הסופיות בחשבונאות פיננסית ובביקורת - המבחנים שהיו מתוכננים לחודשים דצמבר-ינואר נדחו לחודשים פברואר-מרץ. בנוסף, נקבעו מועדים מיוחדים לבחינות אלו בחודשים מאי-יוני
- צמצום החומר לבחינות הסופיות - פורסם מיקוד מצומצם חריג לבחינות הסופיות שיחול לגבי הבחינות של חורף 2023, אביב וקיץ 2024
- שירות המילואים נחשב במלואו כימי התמחות
- ניתן להתמחות מהבית באופן מלא בזמן המלחמה (בכפוף לאישור המאמן)
- הקלנו בדרישות להתחלת ההתמחות למי שסיים את לימודיו אך טרם השלים בחינותיו
- הקלות נוספות - תוספת ימי היעדרות, הכרה בהתמחות קצרה, מענה למצב של היעדרות מאמן
- עדיין בבחינה – המענה הנדרש לאנשי מילואים שנבצר מהם להתחיל התמחות עקב המלחמה
- חיילי מילואים פעילים זכאים ל- 50% באגרות בחינות, התמחות, הענקת רישיון, ואגרה שנתית של מועצת רואי חשבון
אגרת הענקת רישיון בסך 594 ₪ במקום 1,187 ₪
אגרת בחינה סופית בסך 445 ₪ במקום 890 ₪
בתוך כך, מועצת שמאי המקרקעין האחראית לרישוי והסמכת שמאי המקרקעין הפועלת אף היא במשרד המשפטים הודיעה על הקלות והטבות למשרתי המילואים מבין כ-300 המתמחים בשמאות מקרקעין על רקע מלחמת 'חרבות ברזל'. בין היתר, נקבע כי יינתן מועד מיוחד למשרת מילואים או בן זוגו שלהם ילד משותף מתחת לגיל 18, וכן הוחלט על דחיות או קיום מועדים מיוחדים נוספים במקצועות הבאים: מבוא לתורת השמאות ויישומים בשמאות מקרקעין.
נתונים כלליים על אסדרת מקצועות במשרד המשפטים
- האגף לאסדרת מקצועות במשרד המשפטים אחראי על רישוי והסמכת המקצועות הבאים: ראיית חשבון, שמאות מקרקעין, נוטריונים, מתווכים במקרקעין, חוקרים פרטיים ושירותי שמירה.
- האגף מקיים מידי שנה כ-62 בחינות רישוי מוקדמות וסופיות לרואי חשבון, שמאי מקרקעין, חוקרים פרטיים ומתווכים במקרקעין - בהן משתתפים כ-18,000 נבחנים ונבחנות.
- פעמיים בכל שנה מתקיימות 2 בחינות סופיות גדולות לכל הסטודנטים בראיית חשבון - פיננסית מתקדמת (כ-800 נבחנים בכל מועד) וביקורת מתקדמת (כ-1,000 נבחנים בכל מועד).
- כ-2,500 מתמחים פעילים בראיית חשבון (שנתיים התמחות).
- 60% מהמתמחים מועסקים בארבעה משרדים גדולים לראיית חשבון בתל אביב.

בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב
הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.
ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד
הסיבה המרכזית לכך שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

