סטודנטים
צילום: תמר מצפי
דעה

סטודנטים במילואים - המכללות בגדו בכם, האוניברסיטאות איתכם

חברים שלי במסלול הלימודים במילואים, איך אפשר לחשוב על פתיחת שנת הלימודים כשהם יכולים למות בעזה? הם שם בשבילנו ואז הם יחזרו ויהיה להם פיגור ענק בחומר הלימוד? האוניברסיטאות דוחות את הפתיחה, אבל בסוף יהיה דדליין
רוי שיינמן | (13)

המתקפה הרצחנית של חמאס שינתה את חיינו. הקורבנות בנפש קשים מנשוא וכמות המשפחות שמתמודדות עם השכול, גדולה וגדלה מדי יום. החרדות של המפונים וכל התושבים גברו, חיילים רבים בחזית הדרומית, וגם בצפון יש מיני מלחמה. הסערה הזו חזקה יותר בחזית ומשפיעה מאוד גם על העורף.

הנטל הגדול הוא על המילואימניקים - על אחי הקטן, החברים מהעבודה, החברים מהצופים, מהיציע במגרש וגם חברים מספסל הלימודים באוניברסיטה.

שנת הלימודים הייתה אמורה להתחיל בסוף אוקטובר, אבל האוניברסיטאות כמובן דחו את פתיחתה, ודחו עוד קצת, ואז עוד קצת, כי אלה החיים שלנו עכשיו, אף אחד לא יודע כמה זמן המלחמה הזאת תימשך. אף אחד לא רוצה לפגוע בחברים שלי שנלחמים עכשיו בעזה ועושים מילואים גם בצפון. אבל, שנת הלימודים במכללות לרבות המכללה למינהל והקריה האקדמית כבר התחילה. שנת הלימודים באוניבריסטאות אמורה להתחיל בסוף החודש, אבל בהמשך לדחייה של הטכניון ל-14 בינואר סביר שהאוניברסיטאות ידחו את תאריך הפתיחה. כמובן שגם המכללות שהתחילו את הסמסטר לא עושות את זה עם אפס התחשבות במשרתי המילואים: הן נוקטות בשורה של הקלות כולל לימודים בסמסטר קיץ, אבל זה עדיין אולי לא מספיק, ואני לא מאשים אותן, זה מצב לא פשוט.

האוניברסיטאות והטכניון מסובסדים על ידי המדינה. הם יכולים לדחות את השנה מבחינה כלכלית, הם גם גופים ממלכתיים שלא יכולים באמת לא ללכת לקראת חיילי המילואים. המכללות הן לכאורה עמותות ללא כוונת רווח, חלקן מקבל תמיכה מהמדינה, אבל אם הן לא פותחות את שנת הלימודים, הצמרת לא מרוויחה כמו שהרוויחה בשנים קודמות. מדובר בכל מקום כזה על 10-20-30 אנשים שמרוויחים כמו מנכ"ל של חברה ציבורית. הם עכשיו מעדיפים את הרווח שלהם על פני טובת הסטודנטים שנמצאים במילואים.

 

30% מהסטודנטים במילואים

לפי המכתב שקיבלתי מאוניברסיטת תל אביב, 30% מכלל הסטודנטים הרשומים לשנה הקרובה נמצאים במילואים כרגע. כל אחד מתוך 3 חברים שלומדים איתי למבחנים ויושבים איתי בהרצאות נמצא כרגע במילואים, וחלק גדול מאותם חברים נמצאים בקו הראשון מול מחבלי חמאס הנאלחים, והחברים שלי הם אלה שגם משלמים בחייהם בכדי שאני אוכל להמשיך ללמוד. 

מצד שני, החיים של רוב הסטודנטים שלא במילואים פחות או יותר נעצרו. גם ההתנדבויות הלכו והתמעטו ככל שעבר הזמן והרבה מאוד מהסטודנטים נמצאים במצב בו מצד אחד הם לא רוצים להתחיל לעבוד כי הם יודעים שלא יוכלו להמשיך בזמן הלימודים, אבל מצד שני הם לא יכולים להמשיך בקיפאון הזה. אז מה צריך לעשות?

 

לדחות את הסמסטר או לא?

חזרה ללימודים של האוניברסיטאות עדיין בזמן מלחמה כשסטודנטים בחזית, היא אומנם מעשה לא צודק, אפילו לא מוסרי, הרי המדינה שאחראית על האוניברסיטאות היא זו ששולחת את הסטודנטים החיילים להילחם, והיא לא יכולה לגזול את השכלתם ולהפלות אותם לרעה מול הסטודנטים שלא משרתים. אבל, צריך גם לחשוב על ההמשך. אי אפשר לעצור את המשק, אי אפשר לעצור את הגלגל שמכין את הסטודנטים לשוק העבודה. אפשר לדחות, אבל מתישהו צריך לשים דדליין.

האוניברסיטאות מנסות להתאים את עצמן למצב: הן ינגישו את כל השיעורים ללמידה מרחוק ואפילו גיבשו מתווה סיוע כלכלי לחיילי המילואים, ולפי התכנית האחרונה הן מתכננות לעצור את הלימודים לסטודנטים שלא שירתו במילואים לשבוע במהלך חודש ינואר, ובשבוע הזה הסטודנטים ששירתו במילואים ישלימו את החומר שהם פספסו ב"מרתון למידה". אולי רעיון קשה ליישום, גם לא בטוח כמובן שינואר יהיה סוף המלחמה, אבל לפחות הם מנסים למצוא פתרונות להמשך.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

הסטודנטים הם האחרונים שנשארו תלויים באוויר

כמעט כל המשק כבר חזר לפעילות ברמות של קרוב לטרום המלחמה, זה קרה בצורה הדרגתית ובחלק מהמקומות עדיין בצורה היברידית, אבל המשק פועל. אפשר לראות את זה בפקקים באיילון שחזרו וגם במדדים הכלכליים ובנתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי וצריכה שחזרו קרוב לרמות של טרום המלחמה.

הסטודנטים הם הגוף היחיד שנשאר באוויר. אנחנו כמובן רוצים שהחברים לספסל הלימודים שנמצאים במילואים לא ייפגעו. אבל האמת שרבים מאיתנו "תלויים באוויר". האוניברסיטאות מודיעות כל פעם מחדש על דחייה נוספת וזה גורם לכך שהסטודנטים לא מסוגלים לקבל החלטות - רובם כאמור לא עובדים כי הם עזבו את עבודות הקיץ שלהם לקראת פתיחת שנת הלימודים, והם לא רוצים להתחייב לעבודה חדשה כי הם לא יודעים מתי תתחיל שנת הלימודים.

מלכוד גדול שקשה לפתור אותו, אך נראה שהפתרון הגרוע ביותר היה של המכללות - פתיחת הלימודים. האינטרס הצר שלהן והרצון להרוויח, גבר על המוסר הבסיסי. באוניברסיטאות, כך עולה מהמכתבים שאני  וחבריי מקבלים מהם, מנסים למצוא פתרון שיהיה אידיאלי, אך מתקשים. קשה להתחיל ללמוד כשזה פוגע בחברים שלך בחזית. 

אז אולי צריך בכלל לדחות את הסמסטר לגמרי, להעביר אותו לקיץ. אולי צריך לתת לכולם ציון עובר, נזכיר שזה גם מה שהיה בשביתה הגדולה של המרצים בשנות ה-90'. יש מסלולים שציון עובר לא מספיק כי צריך לדעת את החומר, אבל מניח שבמסלולים האלו ידעו להוסיף את החומר בסמסטרים העוקבים.

חושבים על רעיונות כאלו באוניברסיטאות ונראה שכל עוד הסטודנטים בחזית, שנת הלימודים לא צריכה להיפתח. הדדליין יהיה תחילת הסמסטר השני - מרץ, אולי דחייה לאפריל. אולי זה הסימן לדדליין של המלחמה כולה. עוד חודשיים-שלושה לכל היותר. 

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    גיל 22/12/2023 10:01
    הגב לתגובה זו
    האם כל מי שרוצה ללמוד עכשיו ימתין שנתיים? הרבה יותר הגיוני למצוא מתווה הולם למי שבמילואים. אולי לאפשר לסטודנטים במילואים להתנייד בין מוסדות לימוד אם יש מסלול שיש בו מעט מילואימניקים ואי אפשר לדאוג למתווה עבורם
  • רועי מילואימניק 22/12/2023 15:28
    הגב לתגובה זו
    תגידו באמת מה אתם חושבים המילואימניקים פראיירים? אולי אתם חושבים אותנו טי פשים? תפתחו את שנת הלימודים אנחנו לא נשאר במילואים. אני נהיה עריקים. תפקירו אותנו נפקיר אתכם. לכו אתם תחתמו על נשק ותלחמו בחמאס. סולידריות עד הסוף או הפקרות עד הסוף. לא נהיה הפראיירים.
  • 9.
    שאפיק 21/12/2023 20:12
    הגב לתגובה זו
    הכותרת מטעה וחבל. אגב, מה תגיד על המילואימניקים של ימי לבנון והאינטיפאדה שהיו עושים 100 ימי מילואים בשנה ובקושי כסף היו מקבלים?
  • 8.
    בא 21/12/2023 20:03
    הגב לתגובה זו
    הם יתחילו להרוג חטופים ,מה שמצחיק זה שביבי מנסה להניע עיסקה,הוא הוריד להם את הראש ,ועכשיו מציע להם תיספורת. זה המצב לצערי .המציאות לפעמים נושכת!!! ביבי מדבר כאילו הוא יהיה ראשממשלה בעתיד ,הסקרים מראים אחרת.
  • 7.
    מימון 21/12/2023 19:17
    הגב לתגובה זו
    לדרוש מההנהגה החרדית להחזיר את כספי הביזה כדי לממן.
  • 6.
    רחלי שרייבמן 21/12/2023 15:51
    הגב לתגובה זו
    צריך לדחות למען כולם זוהי תקופה מורכבת וצריך להתחשב בחיילי המילואים הלוואי ויחסרו לשלום אמן
  • 5.
    איתי 21/12/2023 14:19
    הגב לתגובה זו
    אם נדחה\נבטל את הסמסטר זה אומר שהחמאס ניצחו כי הם הצליחו להשפיע על מהלך החיים התקין במדינת ישראל. צריך לפתוח את שנת הלימודים עם כל הצער שבדבר. לכשיחזרו חיילי המילואים על האוניברסיטאות לתפוא להם מסלול לימודים מואץ עם הקלות כדי שיוכלו לחזור למסלול.לדוגמא : אפשר לותר לחיילי המילואים עלקורסי הבחירה בכל מסלול לתואר. כלומר אם יפסידו סמסטר אחד - יקבלו נקודות זכות\פטור כאילו עשו את קורסי הבחירה. וכו וכ ככל העולם על הדימיון היצירתי של מנהלי האוניברסיטאות.
  • 4.
    חנן יגר 21/12/2023 14:11
    הגב לתגובה זו
    כמנכ"ל של מכללה אקמית ציבורית אני חייב לתקן מספר התייחסויות שגויות בכתבה. המכללות האקדמיות הציבוריות מתנהלות ומתוקצבות בצורה זהה לאוניברסיטאות. אין שום מערכת אינטרסים הקשורה לשכר בכירים ו/או סגל אקדמי. השוני היחיד בין מכללות ציבוריות לאוניברסיטאות הוא במודל מחקרי ( מתוקצב באוניברסיטאות והרבה פחות במכללות). המכללות הציבוריות המתוקצבות עושות בדיוק כמו האוניברסיטאות את כל הניתן כדי למצוא פתרונות לסטודנטים/ יות המגוייסים. אין בעיה עם ביקורת אך לפחות שתהיה מבוססת על נתונים ועובדות.
  • 3.
    עובד זוטר במכללה 21/12/2023 13:01
    הגב לתגובה זו
    והכל על חשבון המדינה, האוניברסיטאות יכול לבזבז ולעשות מה שבא להן. גם לדחוס גם 200 איש לתוך כיתה כשהמרצה לא יודע בכלל איך אתה נראה.
  • עדי 21/12/2023 13:13
    הגב לתגובה זו
    גם המכללות מקבלות כסף מהמדינה. אתה עובד זוטר, ואתה יודע או אמור לדעת שהבעיה היא שיש עשרות פונקציות מקבלות כל שנה מיליונים. הם דחופו לפתיחת השנה בגלל כסף בלבד.
  • עובד זוטר במכללה 21/12/2023 13:17
    האוניברסיטאות מגלגלות הרבה יותר, הן גרעוניות הרבה יותר. מה שמותר לגביר אסור לכל השאר. מכללות יכולות לקרוס בקלות אוניברסיטאות לא. לפני מס' שנים עבדתי באוניברסיטה כלשהי, מבקר הפנים של אותה האוניברסיטה החליט שהוא זקוק למקלחת במשרד. מה נראה לך שעשו? התקינו או לא? האם זה היה יכול לקרות במכללה?
  • 2.
    רפי 21/12/2023 12:58
    הגב לתגובה זו
    פשוט בושה. מנהלי ובעלי המכללות אתם לא ראויים להקרות אנשי אקדמיה. אתם רודפי כסף
  • 1.
    כך יוכלו להתחייב לעבודההמגוייסים יקבלו פתור משכר ל 21/12/2023 12:54
    הגב לתגובה זו
    כך יוכלו להתחייב לעבודההמגוייסים יקבלו פתור משכר לשנה ראשונה
מטוסים חיל אוויר תקיפה
צילום: דובר צהל

התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה

ברית ששווה הרבה יותר מכסף: ישראל לא רק מקבלת סיוע - היא נכס אסטרטגי שמייצר לארה"ב חיסכון של מיליארדי דולרים מדי שנה, בזכות מודיעין, טכנולוגיה וניסיון קרבי שהופכים אותה למעבדה צבאית וכלכלית ייחודית בעולם

ד"ר אדם רויטר |

ישראל מספקת לארה"ב את הנכס הגיאו-אסטרטגי החשוב והיציב ביותר שלה במזרח התיכון ההפכפך, את שדה הניסויים הצבאיים הגדול והטוב בעולם לטכנולוגיות אמריקניות חדשות ב"אש חיה" ומידע מודיעיני רציף שלא יסולא בפז. כל אלו חוסכים לארה"ב מיליארדי דולרים כל שנה ולהערכת האמריקנים עצמם ברוב השנים התרומה הזו, גדולה לאין ערוך מהעלות של המימון והעזרה הכספית שארה"ב נותנת לישראל.

מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, הגנרל אלכסנדר הייג, אמר פעם ש"ישראל היא נושאת המטוסים האמריקנית הגדולה בעולם שאינה ניתנת להטבעה". בישראל יש לאמריקנים בסיס צבאי מאויש יחיד קטן מאד להתרעה מפני טילים בעוד שבשאר העולם ארה"ב מוציאה 70 מיליארדי דולרים כל שנה על תחזוקת כוחות הצבא שלה - שכוללים כ-50 אלף חיילים ב-800 בסיסים ב-80 מדינות, מהם לפחות 19 בסיסים במזרח התיכון.

הגנרל ג'ורג' פ. קיגן ראש המודיעין לשעבר של חיל האוויר האמריקאי מצוטט בהרחבה כאומר שארה"ב תצטרך ליצור "חמש סוכנויות CIA" כדי להתחרות במודיעין שישראל מספקת לה. גורמים בפנטגון כמו גם בתעשיות הביטחוניות האמריקניות נפעמים כל פעם מחדש מהחידושים הישראליים שנעשים על פלטפורמות אמריקניות שתוצאתם חיסכון כספי אדיר וחיסכון זמן אדיר במציאת ופתרון תקלות שמתרחשות באמל"ח שארה"ב מעבירה אלינו, בדגש על מטוסי ה-F15, ה-F16 וה-F35.

היכולת של התעשיות הביטחוניות האמריקניות לציין שאמלח וטכנולוגיות נבדקו בשדה הקרב הישראלי תורם להן באופן ניכר בתהליך המכירה. העובדות הנ"ל מדגישות את תפקידה של ישראל כבעלת ברית ייחודית בעלת ערך מוסף, בנוסף לכך שישראל משמשת כמרכז חדשנות מוביל עבור מגזר ההייטק האמריקני, מעבדה בדוקה של הכוחות המזוינים של ארה"ב ותעשיות הביטחון והחלל האמריקניות (חסכון של מיליארדי דולרים במו"פ, הגדלת היצוא והרחבת התעסוקה בארה"ב). ישראל במובן זה היא "אולם תצוגה" המדגים את היתרון של מערכות צבאיות אמריקניות על פני מתחרות עולמיות, מקור מודיעין פורץ דרך ובסיס צבאי גדול ביותר ללא צורך בחיילים אמריקניים.

לכן, החששות מפני אמברגו נשק אמריקני עתידי, אם וכאשר יעלו הדמוקרטים שוב לשלטון בארה"ב, הם חששות מופרזים מאד, כי ישראל שותפה נאמנה לארה"ב ואינטרס אמריקני אדיר. התרומה והתמורה הישראלית עבור האמלח האמריקני שווים לאמריקנים מיליארדי דולרים רבים כל שנה כמו גם העזרה הישראלית המודיעינית שלא תסולא בפז ועוגן יציב ויחיד במזרח תיכון מוסלמי הפכפך.

בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?

נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים

רן קידר |

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית, והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).

סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי.  בכנס של יועצי המס הוא אמר באופן ברור: "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת". 

סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות. 

סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להיטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושביך קודמים לעולים חדשים.  

החשש הוא שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה, ולמרות מלחמה של שנתיים ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.