בצל המלחמה: חשיבות אבטחת בתים פרטיים ויישובים
עשרות אלפי מפונים בצפון חווים מקרי ביזה בבתים שננטשו וזקוקים להגנה. כך גם היישובים בכל חלקי הארץ שנערכים להגנתם בעזרת אמצעי הבטחה שונים. כל מה שרציתם לדעת על אבטחה בתקופת חירום
?
בצל המלחמה המתמשכת ופינוי עשרות אלפי תושבים בצפון ובדרום, ובצל החשש ביישובי הקו הירוק מאפשרות חדירת מחבלים גם אליהם, התקופה הנוכחית יודעת חוסר ביטחון הנוגע גם לגל הפריצות והבזיזות בבתים שננטשו לאורך גבול הצפון.
אבטלה מתגברת וסגירת מקומות עבודה, לצד התרחקות של המפונים ממקומות העבודה הקבועים שלהם ומבתיהם, מעצימות את מקרי הגניבה והבזיזה. רבים מנצלים את המצב, אך גם רוצים להבטיח לעצמם ביטחון תזונתי והכנסה מכל הבא ליד – כולל מכירת מוצרים שנגנבו מבתי המפונים.
חוסר הביטחון האישי, המשפחתי והיישובי מתעצם לרמות שלא הכרנו בעבר על רקע אי-הוודאות הכוללת והמצב המורכב מאוד, ומעצים את הצורך להגן על המרחב הפרטי שלנו בכל דרך אפשרית.
אז מה הם הפתרונות האבטחתיים שניתן להשתמש בהם בתקופה קשה זו? מומחי חברת מ.א.ד אל-רם בע"מ – המתמחה בהתקנת שערים חשמליים ומחסומים אוטומטיים – עונים בשורות הבאות על כל מה שצריך לדעת על שערים וביטחון יישובי.
- האם מנעול חכם בטוח? המיתוסים מול המציאות
- שומרים עליכם מסביב לשעון - "אלופים בביטחון" מובילה את תחום האבטחה בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבטחה בתקופת חירום
אבטחת בתים ויישובים כוללת רמות שונות של הגנה, שאותן נציג בשורות הבאות.
שערים חשמליים: סמל חוסן
זו שכבת ההגנה הראשונה, המהווה לא רק גורם מרתיע מפני פריצה וכניסה לא מורשית לתחום הפרט, אלא גם סמל חוסן שמרתיע מפני כניסת אנשים לא מורשים. מחבלי 7 באוקטובר אמנם השתמשו במטעני נפץ ופצצות אר.פי.ג'י כדי לפרוץ את שערי הכניסה החשמליים ליישובי העוטף, אולם במקרים של פורצים "רגילים", או כאלה שמטרתם בזיזת תכולת בתים שפונו מיושביהם, השער החשמלי הוא אלמנט מרתיע המשמש ברוב רובם של המקרים כקו הגנה מכריע. ודאי כך על רכושם של המפונים.
צילום: מ.א.ד אלרם
סוגי שערי אבטחה
שערי אבטחה מגיעים בצורות שונות, כאשר כל אחד מהם מספק מענה לצרכים ספציפיים, בהתאם לאופי האיום על הפרט/הקהילה.
שערים אוטומטיים - מספקים קלות גישה לתושבים תוך שמירה על אבטחה הדוקה.
שערים מחוזקים - מיועדים לעמידות מוגברת.
שערים מנוטרים מרחוק - מציעים יתרונות מעקב בזמן אמת.
עבור כניסות ראשיות ליישובים - אנו מייצרים שערי ביטחון שהוגדרו לפני שנים אחדות על ידי פיקוד העורף, בדגמים שונים העונים על תקן הבטיחות הישראלי 900.21.03, המבוסס על התקן האירופי. על פי חוקי מדינת ישראל כל יצרן או מתקין שערים מחויב לעמוד בדרישות תקן זה. שערים אלו נותנים מענה לניסיון התפרצות של רכב. ניתן להתקין עליהם אמצעי ניטור והרשאות לפתיחת השער, אפשרות השבתת השער מרחוק בזמן חירום, ועוד. שערים אלו הינם קונזוליים (מרחפים), ללא מגע של כנף השער עם פני הכביש – כדי לנטרל את השפעת תנודות הקרקע על מבנה השער ומערכותיו.
- חוק הפנסיות לפורשי צה״ל אושר לקריאה שנייה ושלישית
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
לבתים פרטיים - כאשר הבית מגודר וסגור עם שער אוטומטי תחושת הביטחון של הדיירים גדלה, והסיכוי לפריצה ולגניבה מהבית וסביבתו קטן בצורה משמעותית. הדגם הנפוץ ביותר הינו שערים נגררים על מסילה בקרקע או שערי כנף. אלה מיוצרים מאלומיניום או מפלדה בהתאם לדרישת הלקוח.
צילום: מ.א.ד אלרם
שילוב שערים עם מערכות מעקב ואזעקה
מעבר להגנה הפיזית שמבטיחים שערים אלה, ניתן לשלב אותם עם מערכות אבטחה מקיפות יותר - מצלמות מעקב, מערכות אזעקה מתקדמות, ועוד. קהילות יכולות להקים רשת אבטחה מקיפה. שילוב זה לא רק משפר את ההגנה אלא גם יוצר מנגנון תגובה מתואם במקרה של הפרות אבטחה ומבטיח זמן תגובה הולם לפני הפריצה.
ההשפעה הפסיכולוגית של אבטחת הבית והיישוב
נוכחותם של שערים וגבולות מאובטחים היא יותר מרק שמירה על הביטחון הגופני - היא ממלאת תפקיד חיוני בכל הנוגע לתחושה הנפשית והפסיכולוגית של התושבים. באזורים שבהם יש חששות ביטחוניים, השערים מספקים תחושת נורמליות ויציבות, ומאפשרים לתושבים לשמור על השגרה היומית שלהם תוך הפחתת תחושת הפחד וחוסר הביטחון. בנוסף, מערכי אבטחה משוכללים מבטיחים מבחינת התושבים כי במקרה של ניסיון חדירה – יש להם די אמצעים לדעת על כך מבעוד מועד ויכולת ולהזעיק את הרשויות, עוד לפני מקרה הפריצה. עובדה זו תורמת באופן משמעותי לתחושת הביטחון האישי ולשליטה בפחדים שמתעוררים עקב מצב ביטחוני רעוע.
האתגרים שבהתקנת מערכות אבטחה והשיקולים שמאחורי התקנתם
למרות ההגנה שאמצעי האבטחה מספקים לנו – עדיין יש אתגרים שעלינו להתמודד איתם בהפעלת אמצעי האבטחה הללו. למשל: אילוצים פיננסיים, מכשולים לוגיסטיים והצורך בקונצנזוס קהילתי שיכולים להוות מכשולים משמעותיים בדרך להתקנת השערים ואמצעי ההגנה. הפתרונות, במצבים שכאלה, כוללים בקשת סיוע ממשלתי, גיוס כספים לקהילה ודיאלוגים פתוחים בין התושבים כדי להתמודד בצורה ראויה עם הדאגות שלהם בדרך למציאת בסיס הסכמה משותף.
בבתים פרטיים ההיבטים הכלכלי והלוגיסטי משחקים תפקיד מרכזי בהחלטה האם להתקין את אמצעי ההגנה הנדרשים. בסופו של דבר, הביטחון האישי והמשפחתי הוא בראש סדר העדיפויות.
קריאה לפעולה למנהיגי הרשות של הקהילות
בתקופה מתוחה ובעייתית כמו זו שאנו חיים בה, אנו קוראים למנהיגי הקהילה ולקובעי המדיניות לתעדף את ההשקעה בתשתיות אבטחה. המדובר לא רק בהשקעה בבטיחות, אלא בהבטחת רווחתה של הקהילה ולעיתים גם הבטחת המשכיותה (למשל, כאשר עשרות אלפים מפונים מבתיהם וחוששים לחזור אליהם). זה הזמן להציב את הביטחון בראש סדר העדיפויות של כל בית, קהילה ויישוב.
וככל שקהילות בצפון הארץ שפונו מתמודדות עם אתגרי הביטחון שלהן, כך מתעצמת חשיבותן של מערכות הגנה, החל בשערים מאובטחים וכלה באמצעי הגנה אחרים ומתקדמים. אמנם לא מדובר בפתרון אבסולוטי, אולם שערים אלה הם מרכיבים אינטגרליים באסטרטגיית ביטחון רחבה יותר שמטרתה לשמור על התושבים מפני גניבות, בזיזות וכניסה של אנשים לא רצויים לבתיהם וליישוב שלהם, ולא פחות חשוב – להגן על נפשם.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
