שער חשמלי
צילום: יחצ

בצל המלחמה: חשיבות אבטחת בתים פרטיים ויישובים

עשרות אלפי מפונים בצפון חווים מקרי ביזה בבתים שננטשו וזקוקים להגנה. כך גם היישובים בכל חלקי הארץ שנערכים להגנתם בעזרת אמצעי הבטחה שונים. כל מה שרציתם לדעת על אבטחה בתקופת חירום

?

זיו וולף |
נושאים בכתבה אבטחה שער חשמלי

בצל המלחמה המתמשכת ופינוי עשרות אלפי תושבים בצפון ובדרום, ובצל החשש ביישובי הקו הירוק מאפשרות חדירת מחבלים גם אליהם, התקופה הנוכחית יודעת חוסר ביטחון הנוגע גם לגל הפריצות והבזיזות בבתים שננטשו לאורך גבול הצפון.

אבטלה מתגברת וסגירת מקומות עבודה, לצד התרחקות של המפונים ממקומות העבודה הקבועים שלהם ומבתיהם, מעצימות את מקרי הגניבה והבזיזה. רבים מנצלים את המצב, אך גם רוצים להבטיח לעצמם ביטחון תזונתי והכנסה מכל הבא ליד – כולל מכירת מוצרים שנגנבו מבתי המפונים.

חוסר הביטחון האישי, המשפחתי והיישובי מתעצם לרמות שלא הכרנו בעבר על רקע אי-הוודאות הכוללת והמצב המורכב מאוד, ומעצים את הצורך להגן על המרחב הפרטי שלנו בכל דרך אפשרית.

אז מה הם הפתרונות האבטחתיים שניתן להשתמש בהם בתקופה קשה זו? מומחי חברת מ.א.ד אל-רם בע"מ – המתמחה בהתקנת שערים חשמליים ומחסומים אוטומטיים – עונים בשורות הבאות על כל מה שצריך לדעת על שערים וביטחון יישובי.

אבטחה בתקופת חירום

אבטחת בתים ויישובים כוללת רמות שונות של הגנה, שאותן נציג בשורות הבאות.

שערים חשמליים: סמל חוסן

זו שכבת ההגנה הראשונה, המהווה לא רק גורם מרתיע מפני פריצה וכניסה לא מורשית לתחום הפרט, אלא גם סמל חוסן שמרתיע מפני כניסת אנשים לא מורשים. מחבלי 7 באוקטובר אמנם השתמשו במטעני נפץ ופצצות אר.פי.ג'י כדי לפרוץ את שערי הכניסה החשמליים ליישובי העוטף, אולם במקרים של פורצים "רגילים", או כאלה שמטרתם בזיזת תכולת בתים שפונו מיושביהם, השער החשמלי הוא אלמנט מרתיע המשמש ברוב רובם של המקרים כקו הגנה מכריע. ודאי כך על רכושם של המפונים.  

צילום: מ.א.ד אלרם

  

סוגי שערי אבטחה

שערי אבטחה מגיעים בצורות שונות, כאשר כל אחד מהם מספק מענה לצרכים ספציפיים, בהתאם לאופי האיום על הפרט/הקהילה.

שערים אוטומטיים - מספקים קלות גישה לתושבים תוך שמירה על אבטחה הדוקה.

שערים מחוזקים - מיועדים לעמידות מוגברת.

שערים מנוטרים מרחוק - מציעים יתרונות מעקב בזמן אמת.

 

עבור כניסות ראשיות ליישובים - אנו מייצרים שערי ביטחון שהוגדרו לפני שנים אחדות על ידי פיקוד העורף, בדגמים שונים העונים על תקן הבטיחות הישראלי 900.21.03, המבוסס על התקן האירופי. על פי חוקי מדינת ישראל כל יצרן או מתקין שערים מחויב לעמוד בדרישות תקן זה. שערים אלו נותנים מענה לניסיון התפרצות של רכב. ניתן להתקין עליהם אמצעי ניטור והרשאות לפתיחת השער, אפשרות השבתת השער מרחוק בזמן חירום, ועוד. שערים אלו הינם קונזוליים (מרחפים), ללא מגע של כנף השער עם פני הכביש – כדי לנטרל את השפעת תנודות הקרקע על מבנה השער ומערכותיו.

קיראו עוד ב"בארץ"

לבתים פרטיים - כאשר הבית מגודר וסגור עם שער אוטומטי תחושת הביטחון של הדיירים גדלה, והסיכוי לפריצה ולגניבה מהבית וסביבתו קטן בצורה משמעותית. הדגם הנפוץ ביותר הינו שערים נגררים על מסילה בקרקע או שערי כנף. אלה מיוצרים מאלומיניום או מפלדה בהתאם לדרישת הלקוח.

 צילום: מ.א.ד אלרם​

שילוב שערים עם מערכות מעקב ואזעקה

מעבר להגנה הפיזית שמבטיחים שערים אלה, ניתן לשלב אותם עם מערכות אבטחה מקיפות יותר - מצלמות מעקב, מערכות אזעקה מתקדמות, ועוד. קהילות יכולות להקים רשת אבטחה מקיפה. שילוב זה לא רק משפר את ההגנה אלא גם יוצר מנגנון תגובה מתואם במקרה של הפרות אבטחה ומבטיח זמן תגובה הולם לפני הפריצה.

ההשפעה הפסיכולוגית של אבטחת הבית והיישוב

נוכחותם של שערים וגבולות מאובטחים היא יותר מרק שמירה על הביטחון הגופני - היא ממלאת תפקיד חיוני בכל הנוגע לתחושה הנפשית והפסיכולוגית של התושבים. באזורים שבהם יש חששות ביטחוניים, השערים מספקים תחושת נורמליות ויציבות, ומאפשרים לתושבים לשמור על השגרה היומית שלהם תוך הפחתת תחושת הפחד וחוסר הביטחון. בנוסף, מערכי אבטחה משוכללים מבטיחים מבחינת התושבים כי במקרה של ניסיון חדירה – יש להם די אמצעים לדעת על כך מבעוד מועד ויכולת ולהזעיק את הרשויות, עוד לפני מקרה הפריצה. עובדה זו תורמת באופן משמעותי לתחושת הביטחון האישי ולשליטה בפחדים שמתעוררים עקב מצב ביטחוני רעוע.

האתגרים שבהתקנת מערכות אבטחה והשיקולים שמאחורי התקנתם

למרות ההגנה שאמצעי האבטחה מספקים לנו – עדיין יש אתגרים שעלינו להתמודד איתם בהפעלת אמצעי האבטחה הללו. למשל: אילוצים פיננסיים, מכשולים לוגיסטיים והצורך בקונצנזוס קהילתי שיכולים להוות מכשולים משמעותיים בדרך להתקנת השערים ואמצעי ההגנה. הפתרונות, במצבים שכאלה, כוללים בקשת סיוע ממשלתי, גיוס כספים לקהילה ודיאלוגים פתוחים בין התושבים כדי להתמודד בצורה ראויה עם הדאגות שלהם בדרך למציאת בסיס הסכמה משותף.

בבתים פרטיים ההיבטים הכלכלי והלוגיסטי משחקים תפקיד מרכזי בהחלטה האם להתקין את אמצעי ההגנה הנדרשים. בסופו של דבר, הביטחון האישי והמשפחתי הוא בראש סדר העדיפויות.

קריאה לפעולה למנהיגי הרשות של הקהילות

בתקופה מתוחה ובעייתית כמו זו שאנו חיים בה, אנו קוראים למנהיגי הקהילה ולקובעי המדיניות לתעדף את ההשקעה בתשתיות אבטחה. המדובר לא רק בהשקעה בבטיחות, אלא בהבטחת רווחתה של הקהילה ולעיתים גם הבטחת המשכיותה (למשל, כאשר עשרות אלפים מפונים מבתיהם וחוששים לחזור אליהם). זה הזמן להציב את הביטחון בראש סדר העדיפויות של כל בית, קהילה ויישוב.

וככל שקהילות בצפון הארץ שפונו מתמודדות עם אתגרי הביטחון שלהן, כך מתעצמת חשיבותן של מערכות הגנה, החל בשערים מאובטחים וכלה באמצעי הגנה אחרים ומתקדמים. אמנם לא מדובר בפתרון אבסולוטי, אולם שערים אלה הם מרכיבים אינטגרליים באסטרטגיית ביטחון רחבה יותר שמטרתה לשמור על התושבים מפני גניבות, בזיזות וכניסה של אנשים לא רצויים לבתיהם וליישוב שלהם, ולא פחות חשוב – להגן על נפשם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptמשפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gpt

הסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים

אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?

הדס ברטל |

הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.  

ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.   

החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.

עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.

נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.