מוקד טלפוני נציג
צילום: Istock

נמאס לכם לקבל שיחות ספאם? מעכשיו, יש דרך להיפטר מהן

החל מה-1 בינואר, החוק יאסור על עוסקים לשלוח הודעות שיווק למי שנרשם למאגר "אל תתקשר אליי". ההרשמה נפתחה היום, הקנס לעבריינים: 46 אלף שקל. כך תוכל למנוע מבעלי עסקים להטריד אתכם 
איציק יצחקי | (3)
נושאים בכתבה טלמרקטינג ספאם

כמה פעמים קרה לכם, רק בשבועות האחרונים, שקיבלתם שיחת שיווק מבלי שביקשתם ומיהרתם לנתק את השיחה? עכשיו, הרשות להגנת הצרכן רוצה לעשות סוף לשיחות הללו. המאגר החדש שפתחה נקרא "מאגר אל תתקשר אליי". החוק יאסור על עוסק, החל מה-1 בינואר, להתקשר לצורך שיחות שיווק אם נרשמתם למאגר. ההרשמה נפתחה היום.   בחודש נובמבר 2020 פורסם תיקון לחוק הגנת הצרכן הקובע, בין היתר, מגבלות על שיחות שיווק טלפוניות. התיקון מחייב עוסק המבצע שיחת שיווק באמצעות הטלפון או בדרך אלקטרונית לברר האם מספר הטלפון שאליו מתבצעת השיחה רשום במאגר אל תתקשרו אליי. לצורך כך נקבע כי הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן תקים ותנהל מאגר, שבו יירשמו מספרי טלפון של צרכנים שאינם מעוניינים שיבוצעו למספר הטלפון שלהם שיחות שיווק. עוסקים שמבצעים פנייה שיווקית לא יפנו לצרכנים שנרשמו במאגר. כמו כן, נקבעה הסמכות להטיל קנס של כ-46 אלף שקל, על כל עוסק שפעל בניגוד להוראות החוק.   עקרונות המאגר: 1. המאגר מיועד לצרכנים המעוניינים לרשום מספרי טלפון נייד ונייח ישראלים 2. המאגר הינו שירות ללא עלות. 3. הנתונים במאגר מאובטחים והמאגר אינו דורש או אוסף כל מידע נוסף מהצרכן מלבד מספר הטלפון שנרשם למאגר. 4. יש להירשם למאגר פעם אחת בלבד, לאחר ההרשמה מספר הטלפון יישאר במאגר ללא הגבלת זמן. 5. ניתן להסיר את מספר הטלפון מהמאגר בכל שלב. 6. כל אדם יכול רשום כל מספר טלפון. למשל, בן משפחה שירשום את הוריו (אך נדרש שהטלפון אותו רושמים למאגר יהיה נגיש למבצע הרישום). ברשות הבהירו אילו עוסקים מחוייבים לבדוק במאגר בטרם הם מבצעים שיחת שיווק: המאגר מיועד לעוסקים המבצעים שיווק טלפוני לצרכנים ישראלים, אבל היא לא יחול על עוסקים בתחום הביטוח, מוסד פיננסי, ובנקים.   האפשרויות לרישום:  אינטרנט: בכתובת: https://dnc.fta.gov.il, ניתן להיכנס אל המאגר גם מאתר הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.

טלפון: באמצעות מענה ממוחשב בטלפון שמספרו 1-800-071-171. בנוסף, הוקם מוקד ייעודי אנושי לרישום ותמיכה לצרכנים שמספרו 1-800-071-170 (שעות פעילות: יום א' 14:00-17:00, ימים ב'-ה' 9:00-13:00). וואצאפ – לינק ישיר נמצא באתר המאגר.  שרת הכלכלה והתעשייה, אלופה במיל׳ אורנה ברביבאי: "מדובר בכלי אפקטיבי שנועד להגן בעיקר על האוכלוסייה המבוגרת החשופה לפגיעה יותר מאחרים". השרה לשוויון חברתי, מירב כהן: "המטרה היא בראש ובראשונה להגן על צרכנים מוחלשים שחברות טלמרקטינג רואות בהם טרף קל".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ש.ח.ם. 12/12/2022 12:42
    הגב לתגובה זו
    ולא של בן _כלבב פוליטיקאי... ואת זה הם לא יחסמו.
  • 2.
    ומה עם מתרימים למינהם?? (ל"ת)
    קצת מציאות 12/12/2022 12:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אורי 12/12/2022 10:56
    הגב לתגובה זו
    אחר כך כל אחד יקרא לעצו מוסד פיננסי כי הוא מלווה בריבית חח
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.