מוקד טלפוני נציג
צילום: Istock

נמאס לכם לקבל שיחות ספאם? מעכשיו, יש דרך להיפטר מהן

החל מה-1 בינואר, החוק יאסור על עוסקים לשלוח הודעות שיווק למי שנרשם למאגר "אל תתקשר אליי". ההרשמה נפתחה היום, הקנס לעבריינים: 46 אלף שקל. כך תוכל למנוע מבעלי עסקים להטריד אתכם 
איציק יצחקי | (3)
נושאים בכתבה טלמרקטינג ספאם

כמה פעמים קרה לכם, רק בשבועות האחרונים, שקיבלתם שיחת שיווק מבלי שביקשתם ומיהרתם לנתק את השיחה? עכשיו, הרשות להגנת הצרכן רוצה לעשות סוף לשיחות הללו. המאגר החדש שפתחה נקרא "מאגר אל תתקשר אליי". החוק יאסור על עוסק, החל מה-1 בינואר, להתקשר לצורך שיחות שיווק אם נרשמתם למאגר. ההרשמה נפתחה היום.   בחודש נובמבר 2020 פורסם תיקון לחוק הגנת הצרכן הקובע, בין היתר, מגבלות על שיחות שיווק טלפוניות. התיקון מחייב עוסק המבצע שיחת שיווק באמצעות הטלפון או בדרך אלקטרונית לברר האם מספר הטלפון שאליו מתבצעת השיחה רשום במאגר אל תתקשרו אליי. לצורך כך נקבע כי הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן תקים ותנהל מאגר, שבו יירשמו מספרי טלפון של צרכנים שאינם מעוניינים שיבוצעו למספר הטלפון שלהם שיחות שיווק. עוסקים שמבצעים פנייה שיווקית לא יפנו לצרכנים שנרשמו במאגר. כמו כן, נקבעה הסמכות להטיל קנס של כ-46 אלף שקל, על כל עוסק שפעל בניגוד להוראות החוק.   עקרונות המאגר: 1. המאגר מיועד לצרכנים המעוניינים לרשום מספרי טלפון נייד ונייח ישראלים 2. המאגר הינו שירות ללא עלות. 3. הנתונים במאגר מאובטחים והמאגר אינו דורש או אוסף כל מידע נוסף מהצרכן מלבד מספר הטלפון שנרשם למאגר. 4. יש להירשם למאגר פעם אחת בלבד, לאחר ההרשמה מספר הטלפון יישאר במאגר ללא הגבלת זמן. 5. ניתן להסיר את מספר הטלפון מהמאגר בכל שלב. 6. כל אדם יכול רשום כל מספר טלפון. למשל, בן משפחה שירשום את הוריו (אך נדרש שהטלפון אותו רושמים למאגר יהיה נגיש למבצע הרישום). ברשות הבהירו אילו עוסקים מחוייבים לבדוק במאגר בטרם הם מבצעים שיחת שיווק: המאגר מיועד לעוסקים המבצעים שיווק טלפוני לצרכנים ישראלים, אבל היא לא יחול על עוסקים בתחום הביטוח, מוסד פיננסי, ובנקים.   האפשרויות לרישום:  אינטרנט: בכתובת: https://dnc.fta.gov.il, ניתן להיכנס אל המאגר גם מאתר הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.

טלפון: באמצעות מענה ממוחשב בטלפון שמספרו 1-800-071-171. בנוסף, הוקם מוקד ייעודי אנושי לרישום ותמיכה לצרכנים שמספרו 1-800-071-170 (שעות פעילות: יום א' 14:00-17:00, ימים ב'-ה' 9:00-13:00). וואצאפ – לינק ישיר נמצא באתר המאגר.  שרת הכלכלה והתעשייה, אלופה במיל׳ אורנה ברביבאי: "מדובר בכלי אפקטיבי שנועד להגן בעיקר על האוכלוסייה המבוגרת החשופה לפגיעה יותר מאחרים". השרה לשוויון חברתי, מירב כהן: "המטרה היא בראש ובראשונה להגן על צרכנים מוחלשים שחברות טלמרקטינג רואות בהם טרף קל".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ש.ח.ם. 12/12/2022 12:42
    הגב לתגובה זו
    ולא של בן _כלבב פוליטיקאי... ואת זה הם לא יחסמו.
  • 2.
    ומה עם מתרימים למינהם?? (ל"ת)
    קצת מציאות 12/12/2022 12:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אורי 12/12/2022 10:56
    הגב לתגובה זו
    אחר כך כל אחד יקרא לעצו מוסד פיננסי כי הוא מלווה בריבית חח
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.