ענת גואטה, יו"ר הרשות לניירות ערך
צילום: עודד קרני

רשות ניירות ערך בדרישות גילוי לחברות בענף האשראי החוץ בנקאי

לפי הוראת הרשות, על החברות ליישם את הדרישה כבר במסגרת הדו"חות הקרובים
דור עצמון | (3)

הרשות לניירות ערך פרסמה הודעה בכל הקשור לדרישות הגילוי אשר חברות בענף האשראי החוץ בנקאי מחויבות לפרסם בדיווחיהן. הצעד מגיע במטרה לשקף את כל המידע הרלוונטי לציבור המשקיעים. המסמך מבהיר לחברות באופן ממוקד את הגילוי הנדרש, בסוגיות הבאות: סיכונים עיקריים, אופן ניהולם, הסיכוי להתממשותם והשפעתם על פעילות התאגיד.

ככל שעולה חשד כי תאגיד לא עומד בדרישות הדין, תוך פגיעה בציבור המשקיעים, הרשות מפעילה פיקוח, ביקורת ואכיפה. במקרים אלו הרשות בודקת ובמידת הצורך פועלת למצות את הדין, בהתאם לסמכויותיה. סגל הרשות הורה לתאגידים המדווחים ליישם את הגילוי במסגרת הדו"חות הקרובים.

ככל שבכוונת החברה להציע ניירות ערך לציבור באמצעות פרסום דוח הצעת מדף לפני פרסום המידע המתבקש בדוח העתי הקרוב, החברות נדרשות לכלול, לראשונה, מידע זה בהצעת המדף עצמה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יוסי 20/07/2022 18:39
    הגב לתגובה זו
    עובדים על הציבור בעיניים איך יכול להיות שבדוח אשראי שאתה מוציא על עסק/פרט איו חיווי לרמת האשראי החוץ בנקאית שלקח? אז מה נותן ציון ה"קרדיט " שלו?
  • 2.
    הרגולטור הטובה במדינה (ל"ת)
    כל הכבוד! 20/07/2022 17:36
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קש 20/07/2022 16:47
    הגב לתגובה זו
    בשום מדינה נורמטיבית לא מאפשרים לאירגוני פשע להקים בנקים בשוק האפור מכבסות של שחור הופכים לאפור רק בישראל
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.