נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון
צילום: יחצ

הפתעה - הייצוא לא מושפע משער הדולר; הפתעה נוספת - כך עולה ממחקר של בנק ישראל

האם בנק ישראל  יכול וצריך להוציא עמדה-חוות דעת-מחקר בעניין שעליו הוא נבדק-נבחן ושיש לו בו אינטרס גדול? וגם - לפחות המחקר מצא שעל חברות קטנות ההשפעה השלילית היא גדולה

מחקר בבנק ישראל תחת הכותרת - ההשפעה ההטרוגנית של שער החליפין על החברות בענפי התעשייה בישראל, מצא כי  ההשפעה של תנודות בשער החליפין הריאלי (דגש על שער הדולר) על סך היצוא התעשייתי קטנה ואינה שונה מאפס באופן מובהק, לפחות בטווח הקצר. הסיבה לכך נובעת מההשפעה הנמוכה של תנודות שער החליפין על היצוא של חברות גדולות המתאפיינות בפריון גבוה, וכן משום שהיצוא התעשייתי בישראל מרוכז ברובו בקבוצה מצומצמת של חברות אלו. רגע לפני שנצלול לתוצאות המחקר ועם כל הכבוד לחוקרים מבנק ישראל, האם בנק ישראל  יכול וצריך להוציא עמדה-חוות דעת-מחקר בעניין שעליו הוא נבדק-נבחן ושיש לו בו אינטרס גדול? בנק ישראל הוציא מעל 120 מיליארד דולר ברכישות מט"ח כדי להחזיק את שער הדולר, האינטרס של הבנק הוא ידוע וברור, הוא רוצה להגדיר את הרכישות האלו כהצלחה, למרות שעד לאחרונה, הוא היה מופסד על הרכישות האלו מעל 100 מיליארד שקל ולמרות שהם לא עזרו לשנות את המגמה בשער הדולר. התמונה השתנתה בגלל המשבר בשווקים ועליית הדולר ביחס לשקל צמצמה את ההפסדים דרמטית, אבל זה מזל, זה מקרי ובטח שלא לחבל הצלה בזכות "משבר בשווקים" ציפו בבנק ישראל.  

אז עצם המחקר מעלה סימני שאלה ולמחקר עצמו - מצד אחד אין השפעה על סך הייצוא. אבל מצד שני, על חברות קטנות ההשפעה השלילית היא גדולה  שע"ח משפיע באופן משמעותי על חברות קטנות המתאפיינות בפריון נמוך. עבור חברות אלו ייסוף ריאלי של אחוז צפוי להוביל לירידה ממוצעת של 1.6-2 אחוזים ביצוא.

שער החליפין הריאלי משפיע גם על היקף המכירות המקומיות של חברות תעשייה החשופות ליבוא מתחרה מחו"ל.

ייסוף בשער החליפין מפחית את היקף ההשקעות של חברות הנוטות להשקעה במוצרים מקומיים, כגון מו"פ, אך מעודד את ההשקעות של חברות הנוטות להשקעות במוצרים מיובאים. השפעות אלו משמעותיות פחות עבור חברות המתאפיינות בפריון גבוה.

כתוצאה מהשפעות אלו, המחקר מוצא כי ייסוף ריאלי של אחוז בא לידי ביטוי כעבור שנתיים בירידה ממוצעת של כ-0.3% במספר המשרות בתעשייה. עיקר ההשפעה על התעסוקה ממוקד בחברות בעצימות טכנולוגית נמוכה החשופות ליבוא מתחרה מחו"ל. 

לאופן ההשפעה של שער החליפין על הפעילות הריאלית יש משמעות רבה עבור קובעי המדיניות. התערבות בשוק מטבע החוץ היא אחד מכלי המדיניות של בנקים מרכזיים, וגם צעדים פיסקליים שונים עשויים להשפיע על שער החליפין, ולכן חשוב לזהות את השפעתו של שער החליפין על חברות שונות במשק, ולאפיינו. מחקר שערכו גלעד ברנד וארנון ברק מחטיבת המחקר בבנק ישראל בשיתוף עם אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, אומד את השפעת שער החליפין על פעילות חברות בישראל באמצעות שימוש בנתונים פרטניים ברמת החברה לשנים 2000—2016. נתונים אלו מקלים על האפשרות לזהות את השפעת השער על הפעילות, ולהפריד אותה מההשפעה ההפוכה – מהפעילות אל השער, וכן מאפשרים לזהות השפעות הטרוגניות שונות.

המחקר אומנם הראה שעבור חברה תעשייתית ממוצעת, ייסוף בשער החליפין מביא לירידה של 0.8% ביצוא כעבור שנתיים. אולם תוצאות המחקר מלמדות גם שעוצמת ההשפעה של שער החליפין על היצוא פוחתת ככל שגודל החברה, העצימות הטכנולוגית והפריון בה רבים יותר. מכיוון שהיצוא התעשייתי בישראל מרוכז ברובו בקבוצה מצומצמת של חברות גדולות המתאפיינות בפריון גבוה, נמצא כי ההשפעה של שער החליפין על סך היצוא התעשייתי קטנה ואינה שונה מאפס באופן מובהק, לפחות בטווח הקצר (עד שנתיים).

לצד זאת, שע"ח משפיע באופן משמעותי על חברות קטנות המתאפיינות בפריון נמוך. עבור חברות אלו ייסוף ריאלי של אחוז צפוי להוביל לירידה של 1.6-2 אחוזים ביצוא. כמו כן, ייסוף של אחוז מעלה ב-0.8 נק' אחוז את ההסתברות של חברה קטנה להפסיק לייצא.

קיראו עוד ב"בארץ"

השפעת שער החליפין אינה מתמצה רק בתחום סחר החוץ. במחקר נמצא שייסוף של אחוז מפחית כעבור שנה את סך מכירות המקומיות של התעשייה בכ-0.3%, ככל הנראה מכיוון שהוא שוחק את כושר התחרות של היצרנים המקומיים אל מול היבוא המתחרה. השפעה זו נמצאה חזקה יותר עבור חברות גדולות בעלות פריון גבוה, שעבורן החשיפה ליבוא מתחרה היא משמעותית יותר. עם זאת, נראה כי השפעה זו מתפוגגת כעבור זמן, לפחות עבור החברות הגדולות.

כתוצאה מהשפעות אלו, ייסוף של אחוז בא לידי ביטוי כעבור שנתיים בירידה של כ-0.3% במספר המשרות בתעשייה. נראה כי עיקר ההשפעה על התעסוקה ממוקדת בחברות בעצימות טכנולוגית נמוכה החשופות ליבוא מתחרה מחו"ל.

חשוב להדגיש כי כל ההשפעות מתייחסות לטווח הקצר, עד שנתיים. בטווח הארוך תיתכנה השפעות נוספות שאינן ניתנות למדידה בשיטת חקירה זו. עם זאת, החוקרים קיבלו אינדיקציות לגבי השפעות ממושכות יותר באמצעות בחינת ההשפעה של שער החליפין על היקף ההשקעות של החברות. התוצאות מראות כי ייסוף מפחית את ההשקעות של חברות שבהן ההשקעה היא בעיקר ממקורות מקומיים (מו"פ), בשל שחיקה של כושר התחרות מול חברות בחו"ל. לעומת זאת, חברות שבהן ההשקעות מתרכזות ברכיבים עתירי יבוא בדרך כלל (מכונות וציוד, כלי רכב, מחשבים ורהיטים), נוטות להגדיל את ההשקעה כתוצאה מהוזלת מחיר ההשקעה (בשקלים). השפעות אלו פוחתות ככל שהפריון של החברה גבוה יותר. בתקציר זה אנו מתייחסים לתרחיש של ייסוף בשקל, אך כלל השפעות אלו הפוכות במקרה של פיחות.

בנוסף, חשוב להדגיש שהמחקר הנוכחי אומד רק את התרומה הישירה של שע"ח לפעילות הייצור המקומית, אך לשינויים בשע"ח צפויות גם השפעות עקיפות, למשל דרך הצריכה הפרטית וההכנסות של משקי הבית. לכן, לא ניתן ללמוד מהתוצאות הנ"ל לגבי ההשפעה הכוללת של שע"ח על התעסוקה והפעילות הכלכלית במשק.

מה ההבדל בין דולר יציג לדולר רציף

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לרון 15/06/2022 15:49
    הגב לתגובה זו
    על הניסיון להדריך את ה"סומים בארובה",אך האם המאמץ משתלם? ....אני בספק .....במיוחד בקוראי חדשות לבקרים את רמת הטוקבקיסטים שגיאות הכתיב והלשון......ועוד ידם רי נטויה.בכל אופן תודה מר עובדיה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?

כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס? 

רן קידר |

עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.

ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך. 

עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות.  בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.

עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו. 

ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.  

מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו.