מחקר בבנק ישראל תחת הכותרת - ההשפעה ההטרוגנית של שער החליפין על החברות בענפי התעשייה בישראל, מצא כי  ההשפעה של תנודות בשער החליפין הריאלי (דגש על שער הדולר) על סך היצוא התעשייתי קטנה ואינה שונה מאפס באופן מובהק, לפחות בטווח הקצר. הסיבה לכך נובעת מההשפעה הנמוכה של תנודות שער החליפין על היצוא של חברות גדולות המתאפיינות בפריון גבוה, וכן משום שהיצוא התעשייתי בישראל מרוכז ברובו בקבוצה מצומצמת של חברות אלו. רגע לפני שנצלול לתוצאות המחקר ועם כל הכבוד לחוקרים מבנק ישראל, האם בנק ישראל  יכול וצריך להוציא עמדה-חוות דעת-מחקר בעניין שעליו הוא נבדק-נבחן ושיש לו בו אינטרס גדול? בנק ישראל הוציא מעל 120 מיליארד דולר ברכישות מט"ח כדי להחזיק את שער הדולר, האינטרס של הבנק הוא ידוע וברור, הוא רוצה להגדיר את הרכישות האלו כהצלחה, למרות שעד לאחרונה, הוא היה מופסד על הרכישות האלו מעל 100 מיליארד שקל ולמרות שהם לא עזרו לשנות את המגמה בשער הדולר. התמונה השתנתה בגלל המשבר בשווקים ועליית הדולר ביחס לשקל צמצמה את ההפסדים דרמטית, אבל זה מזל, זה מקרי ובטח שלא לחבל הצלה בזכות "משבר בשווקים" ציפו בבנק ישראל.  

אז עצם המחקר מעלה סימני שאלה ולמחקר עצמו - מצד אחד אין השפעה על סך הייצוא. אבל מצד שני, על חברות קטנות ההשפעה השלילית היא גדולה  שע"ח משפיע באופן משמעותי על חברות קטנות המתאפיינות בפריון נמוך. עבור חברות אלו ייסוף ריאלי של אחוז צפוי להוביל לירידה ממוצעת של 1.6-2 אחוזים ביצוא.

שער החליפין הריאלי משפיע גם על היקף המכירות המקומיות של חברות תעשייה החשופות ליבוא מתחרה מחו"ל.

ייסוף בשער החליפין מפחית את היקף ההשקעות של חברות הנוטות להשקעה במוצרים מקומיים, כגון מו"פ, אך מעודד את ההשקעות של חברות הנוטות להשקעות במוצרים מיובאים. השפעות אלו משמעותיות פחות עבור חברות המתאפיינות בפריון גבוה.

כתוצאה מהשפעות אלו, המחקר מוצא כי ייסוף ריאלי של אחוז בא לידי ביטוי כעבור שנתיים בירידה ממוצעת של כ-0.3% במספר המשרות בתעשייה. עיקר ההשפעה על התעסוקה ממוקד בחברות בעצימות טכנולוגית נמוכה החשופות ליבוא מתחרה מחו"ל. 

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לאופן ההשפעה של שער החליפין על הפעילות הריאלית יש משמעות רבה עבור קובעי המדיניות. התערבות בשוק מטבע החוץ היא אחד מכלי המדיניות של בנקים מרכזיים, וגם צעדים פיסקליים שונים עשויים להשפיע על שער החליפין, ולכן חשוב לזהות את השפעתו של שער החליפין על חברות שונות במשק, ולאפיינו. מחקר שערכו גלעד ברנד וארנון ברק מחטיבת המחקר בבנק ישראל בשיתוף עם אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, אומד את השפעת שער החליפין על פעילות חברות בישראל באמצעות שימוש בנתונים פרטניים ברמת החברה לשנים 2000—2016. נתונים אלו מקלים על האפשרות לזהות את השפעת השער על הפעילות, ולהפריד אותה מההשפעה ההפוכה – מהפעילות אל השער, וכן מאפשרים לזהות השפעות הטרוגניות שונות.

המחקר אומנם הראה שעבור חברה תעשייתית ממוצעת, ייסוף בשער החליפין מביא לירידה של 0.8% ביצוא כעבור שנתיים. אולם תוצאות המחקר מלמדות גם שעוצמת ההשפעה של שער החליפין על היצוא פוחתת ככל שגודל החברה, העצימות הטכנולוגית והפריון בה רבים יותר. מכיוון שהיצוא התעשייתי בישראל מרוכז ברובו בקבוצה מצומצמת של חברות גדולות המתאפיינות בפריון גבוה, נמצא כי ההשפעה של שער החליפין על סך היצוא התעשייתי קטנה ואינה שונה מאפס באופן מובהק, לפחות בטווח הקצר (עד שנתיים).

לצד זאת, שע"ח משפיע באופן משמעותי על חברות קטנות המתאפיינות בפריון נמוך. עבור חברות אלו ייסוף ריאלי של אחוז צפוי להוביל לירידה של 1.6-2 אחוזים ביצוא. כמו כן, ייסוף של אחוז מעלה ב-0.8 נק' אחוז את ההסתברות של חברה קטנה להפסיק לייצא.

• אמריקן איירליינס חוזרת לטוס לישראל - התחרות תעלה, המחירים ירדו?
• בואו לשחק - הטריוויה השבועית של ביזפורטל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

השפעת שער החליפין אינה מתמצה רק בתחום סחר החוץ. במחקר נמצא שייסוף של אחוז מפחית כעבור שנה את סך מכירות המקומיות של התעשייה בכ-0.3%, ככל הנראה מכיוון שהוא שוחק את כושר התחרות של היצרנים המקומיים אל מול היבוא המתחרה. השפעה זו נמצאה חזקה יותר עבור חברות גדולות בעלות פריון גבוה, שעבורן החשיפה ליבוא מתחרה היא משמעותית יותר. עם זאת, נראה כי השפעה זו מתפוגגת כעבור זמן, לפחות עבור החברות הגדולות.

כתוצאה מהשפעות אלו, ייסוף של אחוז בא לידי ביטוי כעבור שנתיים בירידה של כ-0.3% במספר המשרות בתעשייה. נראה כי עיקר ההשפעה על התעסוקה ממוקדת בחברות בעצימות טכנולוגית נמוכה החשופות ליבוא מתחרה מחו"ל.

חשוב להדגיש כי כל ההשפעות מתייחסות לטווח הקצר, עד שנתיים. בטווח הארוך תיתכנה השפעות נוספות שאינן ניתנות למדידה בשיטת חקירה זו. עם זאת, החוקרים קיבלו אינדיקציות לגבי השפעות ממושכות יותר באמצעות בחינת ההשפעה של שער החליפין על היקף ההשקעות של החברות. התוצאות מראות כי ייסוף מפחית את ההשקעות של חברות שבהן ההשקעה היא בעיקר ממקורות מקומיים (מו"פ), בשל שחיקה של כושר התחרות מול חברות בחו"ל. לעומת זאת, חברות שבהן ההשקעות מתרכזות ברכיבים עתירי יבוא בדרך כלל (מכונות וציוד, כלי רכב, מחשבים ורהיטים), נוטות להגדיל את ההשקעה כתוצאה מהוזלת מחיר ההשקעה (בשקלים). השפעות אלו פוחתות ככל שהפריון של החברה גבוה יותר. בתקציר זה אנו מתייחסים לתרחיש של ייסוף בשקל, אך כלל השפעות אלו הפוכות במקרה של פיחות.

בנוסף, חשוב להדגיש שהמחקר הנוכחי אומד רק את התרומה הישירה של שע"ח לפעילות הייצור המקומית, אך לשינויים בשע"ח צפויות גם השפעות עקיפות, למשל דרך הצריכה הפרטית וההכנסות של משקי הבית. לכן, לא ניתן ללמוד מהתוצאות הנ"ל לגבי ההשפעה הכוללת של שע"ח על התעסוקה והפעילות הכלכלית במשק.

מה ההבדל בין דולר יציג לדולר רציף