עלייה של 16% בהיקף רכישות הישראלים בכרטיס אשראי במרץ-מאי
משבר הקורונה גרם לישראלים לבזבז פחות - גם כי אנשים המעיטו לצאת מהבתים, וגם משום שאנשים רבים איבדו את מקום העבודה שלהם. מעל לכל, בתקופת הסגרים לא התאפשרה היציאה לבילויים והקניונים, המסעדות ובתי הקפה היו סגורים ואיתם גם החנויות ברחוב. אולם, קצת יותר משנה חלפה מהשיא של התקופה הקשה והמבלבלת הזו, ועכשיו הישראלים מנצלים את החזרה לשגרה ו"מפצים את עצמם" על שנת השופינג האבודה.
לפי הנתונים של הלמ"ס, במרץ-מאי 2021, היקף הרכישות של הישראלים בכרטיסי האשראי היה גדול ב-16.5% מבתקופה המקבילה אשתקד. בקבוצת מוצרים ושירותים אחרים, המהווה 48% מסך הרכישות בשנת 2020, נרשמה עלייה של 6.1% בתקופה. בענף שירותי רפואה ותרופות העלייה הייתה בשיעור 17.6%, בענף ציוד ושרותי תחבורה עלייה של 12.7%, בענף ספרים, ציוד משרדי ופרסום עלייה של 7.6%, בענף דלק, חשמל וגז עלייה של 5.7%, בענף מחשבים ותוכנה של 5.5% ובענף ציוד ושרותי תקשורת של 2.1%.
מדדי ערך סך הרכישות בכרטיסי אשראי במחירים קבועים: נתונים מגמה ומנוכי עונתיות לשנים 2021-2008.
בקבוצה מוצרי תעשייה, המהווה 17% מסך הרכישות בשנת 2020, חלה עלייה של 8.4% בחישוב שנתי במרץ-מאי 2021. מתוך זה, בענף הלבשה והנעלה עלייה של 28.7% בחישוב שנתי, בענף הרהיטים ירידה של 4.4% בחישוב שנתי, ובענף מוצרי חשמל ואלקטרוניקה ירידה של 6.4% בחישוב שנתי.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.09% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
