בזק פורשת סיבים אופטיים
צילום: יחצ

משרד התקשורת בקול קורא לפריסת סיבים אופטיים היכן שבזק לא תפרוס

על פי ההחלטה, תוקם קרן למימון פריסת סיבים אופטיים באזורים שאין בהם כדאיות כלכלית לפריסת הסיבים בהיקף של 0.5% מההכנסות של חברות התקשורת. הכסף צפוי להתקבל עד סוף שנת 2021; בזק תחויב לחבר 80% מהסיבים תוך 3 שנים
נתנאל אריאל |

משרד התקשורת יסבסד פריסת סיבים אופטיים באזורים שאין בהם כדאיות כלכליות לפריסה, במקומות שבהם בזק לא תפרוס את הסיבים, וזאת במטרה להגיע לתשתית של סיבים אופטיים ל-45% ממשקי הבית עד סוף שנת 2021 ול-85% פריסה ברחבי הארץ עד 2025.

על פי משרד התקשורת, הוא פועל לקיים מכרזי תמרוץ בהם המדינה תשתתף במימון פרישת תשתיות מתקדמות באזורים אותם מצאה בזק נעדרי כדאיות כלכלית. לשם כך תוקם קרן מהכנסות חברות התקשורת (0.5% בכל שנה) - 'קופת תמרוץ', שהכספים שיאספו בה יסבסדו את פרישת הסיבים בשאר הארץ.

ועדת מכרזים בין-משרדית, בראשות סמנכ"ל כלכלה, ד"ר עופר רז-דרור, ובה נציגים ממשרד התקשורת, משרד האוצר ורשות התחרות, מפיצה כעת "קול קורא" להערות הציבור עם הקריטריונים להשתתפות במכרזי התמרוץ לפרישת סיבים באזורים נעדרי כדאיות כלכלית, תהליך המכרז, המנגנון המכרזי ומכלול החובות שיושתו על הזוכים, "על מנת להבטיח שכל תושבי ישראל יהנו מתשתיות מתקדמות ורמת תחרות גבוהה המתקיימת על גביהן".

המשרד יודיע בחודשים הקרובים לחברות התקשורת (וגופים רלוונטיים נוספים) על חובת התשלום לקופת התמרוץ, והגבייה צפויה להתבצע עד סוף ספטמבר 2021. המכרז הראשון על כספי הקופה צפוי להתפרסם במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2021.

בזק צפויה לחבר 80% ממשקי הבית בישראל לתשתית אינטרנט מהיר, בערים הגדולות כמו גם בשלומי, נתיב העשרה, אילת, חצור הגלילית, טמרה, אלון שבות, מעלות-תרשיחא, דימונה, בית ג'ן, קצרין, ערד, נאות גולן, אשדוד, בית שמש, פצאל, גבעת שמואל, בית שאן, גן יבנה, כפר יאסיף, חצבה, נהריה, קרני שומרון, שבי ציון ועוד.

​בזק תחויב להשלים בתוך שנתיים 60% מהפריסה שהתחייבה אליה, 80% בתוך שלוש שנים, 95% בתוך חמש שנים ולהשלים את הפריסה המלאה בתוך שש שנים, וגם תעדכן באתר החברה את כל הכתובות בהם היא מציעה שירות, וכל משק בית יוכל לבחור לקבל שירות גם באמצעות מפעילים אחרים העושים שימוש בתשתית בזק במסגרת השוק הסיטונאי.

שר התקשורת, יועז הנדל: "מדינת ישראל בעיצומה של מהפכת תשתיות ותנופת פריסת סיבים אדירה בכל רחבי הארץ שעתידה לייצר מנוע צמיחה אדיר לכלכלה הישראלית. התחלנו את זה לפני כשנה ועכשיו אנחנו רואים התקדמות משמעותית. אינטרנט מהיר ויציב הוא צורך חיוני בסיסי לחיים בעידן הנוכחי. הבטחתי כי המהפכה של האינטרנט המהיר תגיע לכל בית בישראל ובפרט לפריפריה, ואני מתכוון לעמוד בהבטחה הזו. אנחנו מצעידים את ישראל קדימה ובתוך זמן לא רב ישראל תעמוד בשורה אחת עם המדינות המערביות בכל הנוגע לתשתיות התקשורת".

קיראו עוד ב"בארץ"

מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין: "משרד התקשורת מברך על הודעתה של בזק שצפויה לחבר את מרבית משקי הבית בישראל לתשתית אינטרנט מהיר. מתווה הסיבים מתחיל להניב פירות ובחודשים הקרובים נכניס לפעולה את קופת התמרוץ שתאפשר לנו לעודד את חברות התקשורת לחבר גם את המקומות המרוחקים ביותר לתשתית המתקדמת, ולהבטיח שכל משק בית בכל יישוב במדינה יוכל להתחבר לסיבים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?

רן קידר |
נושאים בכתבה מילואימניקים

יש בסיפור הזה כמה תובנות מעניינות - כולנו עם המילואימניקים, מגיע להם הרבה על השמירה, הגנה ועל הניצחונות. אין לאף אחד ספק בכך. הם ראויים לכל תשלום שיקבלו. חלק מהם גם בזכות כל המענקים מסביב הגיעו למספרים מאוד גבוהים. ההכנסות שלהם היו מעל השכר באזרחות, ושוב - זה מוצדק. אבל מה קורה אם באזרחות הם חייבים הרבה כסף - האם השכר במילואים יכסה את החוב כפי שלכאורה צריך להיות? אחרי הכל, דמיינו שמילואימניק הקים עסק ונפל ובדרך אנשים שילמו ולא קיבלו את השירות, האם בזכות העובדה שהוא מילואימניק הוא יקבל הקלה בהחזרת החוב לאזרחים התמימים האלו? זו שאלה קשה. התשובה היא כן.

בית המשפט הכריע והקל על מילואימניק שהעסק שלו נפל חודשים לפני המלחמה כי הוא מילואימניק בית המשפט השלום בירושלים, בשבתו כבית משפט לענייני חדלות פירעון, קבע בימים אלה כי תגמולי ימי מילואים המשולמים לחייבים המשרתים שירות מילואים ממושך, מוגנים, ולא יועברו לקופת הנשייה. ההחלטה ניתנה בימים אלה על ידי השופט עופר יובל, בעקבות מחלוקת ממושכת בין מילואימניק לבין הנאמן שמונה לו, שבמהלכה ייחס הנאמן למילואימניק ולבא כוחו חוסר תום לב והסתרת הכנסות.

בעקבות כישלון החופשה, האיצה החשיפה השלילית ברשתות החברתיות את קריסת חברת התיירות וגררה את החייב לחובות כבדים. במסגרת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון נאמדו חובותיו לנושיו בכ-3.42 מיליון שקלים. ימים ספורים לאחר שהוגשה הבקשה, פרצה מלחמת "חרבות ברזל". כבר ב-7 באוקטובר גויס החייב בצו 8 לשירות מילואים פעיל, ומאז הוא משרת ברציפות כרס״פ פלוגה בגדוד מילואים, כבר יותר מ-630 ימים ברציפות, לרבות שבתות וחגים. 

בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות ירדו, המסים ירדו" - האם להאמין לו?

נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים

רן קידר |

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'  הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית  והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).

סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי.  בכנס של יועצי המס הוא אמר  באופן ברור "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת". 

סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות. 


סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושבייך קודמים לעולים חדשים.  

החשש שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה ולמרות מלחמה של שנתיים, ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.