מטבעות כסף
צילום: shutterstock

הממונה על השכר: חריגות שכר ב-10% מהגופים שמתקצבת המדינה

דו"ח חריגות השכר בגופים המתוקצבים והנתמכים מעלה כי במהלך שנת 2018 התגלו חריגות ב-75 גופים נתמכים ומתוקצבים; בין הגופים בהם התגלו חריגות חוזרות במהלך השנים: אלתא, עיריית טייבה ורשות שדות התעופה
איתן גרסטנפלד | (2)

במהלך שנת 2018 התגלו חריגות שכר בכ-10% מהגופים המתוקצבים והנתמכים על ידי המדינה, כך עולה מדו"ח חריגות השכר בגופים המתוקצבים והנתמכים, ופעילות יחידת האכיפה והיחידה לחקירות שכר המתפרסם היום. 

על פי הדו"ח, כתוצאה מפעילות יחידת האכיפה בשנים 2017-2019 הושבו למעלה מ-72 מיליון שקלים לגופים. כשאומדן החיסכון המצטבר הכולל מאז הקמת היחידה (2019) מסתכם במעל ל-7 מיליארד שקל.

מקור: דו"ח הממונה על השכר

בין הגופים בהם התגלו חריגות במשך ארבע שנים ויותר ברצף, אלתא תעשיות אלקטרוניות, עיריית טייבה ורשות שדות התעופה. כמו כן, התחום בו התגלו מספר החריגות הגבוה ביותר הוא אצל רופאים, ולאחר מכן אצל עובדי מחקר.

מקור: דו"ח הממונה על השכר

פעולות יחידת האכיפה

הדו"ח מונה את השיגי יחידת האכיפה והיחידה לחקירות שכר הפועלות בתוך אגף השכר והסכמי עבודה שבמשרד האוצר. הפועלות לאיתור וביטול חריגות שכר, השבת כספים ששולמו שלא כדין והבאת מאשרי התשלום של חריגות השכר להליך משמעתי. כך, בין השיגי יחידת האכיפה בשנת 2018: 

תעשייה האווירית לישראל - בעקבות שימוע קיבוצי להנהלת החברה ולנציגות של עובדי החברה נחתם הסכם קיבוצי במסגרתו הוקפאו קידומים בדרגות הגבוהות ונדחו תשלומי תוספות שכר. החיסכון הנובע מההסכם מוערך ביותר מחצי מיליארד שקל, סכום המצטבר משנת 2020 ובמשך השנים הקרובות.

 

שירותי בריאות כללית - בהמשך לביקורת חריגות בשכרם של אלפים מרופאי הקופה, נשלח שימוע קיבוצי להנהלת הקופה ולנציגות הרופאים. בעקבות השימוע, ולאחר קבלת תגובות ההנהלה והעובדים וקיומן של פגישות רבות בניסיון להגיע לפתרון מוסכם להסדרת החריגות, דחתה נציגות העובדים את הצעות היחידה להסדרת החריגות בהסכמה. לאור זאת, הממונה על השכר ממשיך את ההליך המינהלי ושוקל להפעיל את חובתו לפי סעיף 29 לחוק בעניין החריגות שהתגלו.

 

אוניברסיטת בר-אילן - התקיים מהלך לטיפול בחריגות בתנאי שכרם והעסקתם של עובדי הסגל המינהלי באוניברסיטת בר-אילן. בתום המהלך נחתם הסכם קיבוצי המסדיר את החריגות שנמצאו. כתוצאה מההסכם הופחת שכרם של עובדי הסגל המנהלי בכ 8.4-מיליון שקל והושב סכום של כ-11 מיליון שקל. החיסכון האקטוארי כתוצאה מפעולת היחידה עומד על כ-500 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

הרשות הארצית לכבאות - לאחר בדיקה של יחידת האכיפה הושבו חריגות בסכום של כ-2.3 מיליון שקל. סך החיסכון האקטוארי מוערך בכ-13.7 מיליון שקל. הפסקת ההפרשות לקרנות ההשתלמות בגין שעות נוספות ומשמרות הובילה לחיסכון שנתי העומד על כ 1.2-מיליון שקל, והחיסכון האקטוארי נאמד בכ 39-מיליון שקל.

 

פעולות היחידה לחקירות שכר

מכללה אקדמית כנרת - הוגש כתב תובענה נגד מנהל אגף משאבי אנוש במכללה בגין אישור חריגות שכר בשכרם של ראשי מחלקות במכללה, תוך התעלמות מהנחיות הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה בנושא. הוא הורשע ובמסגרת הסדר טיעון הוטלו עליו אמצעי משמעת, שכללו נזיפה ופסילה מלשמש בכל תפקיד במכללה למשך חמש שנים.

 

מכללה אקדמית גליל מערבי - הוגש כתב תובענה נגד נשיא המכללה לשעבר בגין אישור חריגות שכר בשכרם של עובדי סגל אקדמי בכיר במכללה, תוך התעלמות מהנחיות הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה ותוך מתן תוספות שכר, שאינן מאושרות כלל לתשלום במכללות אקדמיות. הוא הורשע, ובמסגרת הסדר טיעון הוטלו עליו אמצעי משמעת, שכללו נזיפה ופסילה מלשמש בכל תפקיד במכללה למשך חצי שנה.

 

עיריית בית שאן - הוגש כתב תובענה נגד גזבר העירייה בגין אישור חריגות בגמלתה של גמלאית העירייה, על אף הנחיות מפורשות מצד נציגי הממונה על השכר ועל אף התרעות מצד גורמים בעירייה. הוא הורשע, ובמסגרת הסדר טיעון הוטלו עליו אמצעי משמעת, שכללו נזיפה והפקעת חלק משכרו על סך 20 אלף שקל.

 

עיריית קריית מלאכי - הוגש כתב תובענה נגד מנהל אגף משאבי אנוש בעירייה, שאישר חריגות שכר בשכרו האישי וכן בשכרם של עובדים המועסקים בחוזי בכירים ועובדים המועסקים במסגרת הסכם קיבוצי, על אף ידיעתו את הכללים ולמרות הנחיות מפורשות ממשרד הפנים. הוא הושעה מתפקידו על ידי נציב שירות המדינה עד לסיום ההליכים נגדו והורשע כך שבית הדין גזר עליו נזיפה, פיטורים לאלתר, פסילה מלשמש בכל תפקיד בעירייה למשך חצי שנה ופסילה מלשמש בכל תפקיד ניהולי בשירות המדינה למשך חצי שנה. ערעור מטעמו נדחה.

 

מועצה מקומית מג'אר - הוגש כתב תובענה נגד חשב השכר ומנהל כוח האדם במועצה בגין אישור חריגות שכר בשכרו האישי טרם פרישתו לגמלאות, על אף היכרותו את הכללים הרלוונטיים בנוגע לתשלום שכרו וגמלתו. הוא הורשע, ובמסגרת הסדר טיעון הוטלו עליו אמצעי משמעת, שכללו נזיפה חמורה והפקעת משכורת. בית הדין קבע בגזר הדין, כי מדובר בעונש קל לאור חומרת העבירות, והביע פליאה מהסדר הטיעון המקל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    (ל"ת)
    18/08/2020 15:01
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כל מיני בכירים בשירות המדינה חורגים באופן חוקי מהנ 18/08/2020 15:01
    הגב לתגובה זו
    כל מיני בכירים בשירות המדינה חורגים באופן חוקי מהנורמה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות