מטבעות כסף
צילום: shutterstock

הממונה על השכר: חריגות שכר ב-10% מהגופים שמתקצבת המדינה

דו"ח חריגות השכר בגופים המתוקצבים והנתמכים מעלה כי במהלך שנת 2018 התגלו חריגות ב-75 גופים נתמכים ומתוקצבים; בין הגופים בהם התגלו חריגות חוזרות במהלך השנים: אלתא, עיריית טייבה ורשות שדות התעופה
איתן גרסטנפלד | (2)

במהלך שנת 2018 התגלו חריגות שכר בכ-10% מהגופים המתוקצבים והנתמכים על ידי המדינה, כך עולה מדו"ח חריגות השכר בגופים המתוקצבים והנתמכים, ופעילות יחידת האכיפה והיחידה לחקירות שכר המתפרסם היום. 

על פי הדו"ח, כתוצאה מפעילות יחידת האכיפה בשנים 2017-2019 הושבו למעלה מ-72 מיליון שקלים לגופים. כשאומדן החיסכון המצטבר הכולל מאז הקמת היחידה (2019) מסתכם במעל ל-7 מיליארד שקל.

מקור: דו"ח הממונה על השכר

בין הגופים בהם התגלו חריגות במשך ארבע שנים ויותר ברצף, אלתא תעשיות אלקטרוניות, עיריית טייבה ורשות שדות התעופה. כמו כן, התחום בו התגלו מספר החריגות הגבוה ביותר הוא אצל רופאים, ולאחר מכן אצל עובדי מחקר.

מקור: דו"ח הממונה על השכר

פעולות יחידת האכיפה

הדו"ח מונה את השיגי יחידת האכיפה והיחידה לחקירות שכר הפועלות בתוך אגף השכר והסכמי עבודה שבמשרד האוצר. הפועלות לאיתור וביטול חריגות שכר, השבת כספים ששולמו שלא כדין והבאת מאשרי התשלום של חריגות השכר להליך משמעתי. כך, בין השיגי יחידת האכיפה בשנת 2018: 

תעשייה האווירית לישראל - בעקבות שימוע קיבוצי להנהלת החברה ולנציגות של עובדי החברה נחתם הסכם קיבוצי במסגרתו הוקפאו קידומים בדרגות הגבוהות ונדחו תשלומי תוספות שכר. החיסכון הנובע מההסכם מוערך ביותר מחצי מיליארד שקל, סכום המצטבר משנת 2020 ובמשך השנים הקרובות.

 

שירותי בריאות כללית - בהמשך לביקורת חריגות בשכרם של אלפים מרופאי הקופה, נשלח שימוע קיבוצי להנהלת הקופה ולנציגות הרופאים. בעקבות השימוע, ולאחר קבלת תגובות ההנהלה והעובדים וקיומן של פגישות רבות בניסיון להגיע לפתרון מוסכם להסדרת החריגות, דחתה נציגות העובדים את הצעות היחידה להסדרת החריגות בהסכמה. לאור זאת, הממונה על השכר ממשיך את ההליך המינהלי ושוקל להפעיל את חובתו לפי סעיף 29 לחוק בעניין החריגות שהתגלו.

 

אוניברסיטת בר-אילן - התקיים מהלך לטיפול בחריגות בתנאי שכרם והעסקתם של עובדי הסגל המינהלי באוניברסיטת בר-אילן. בתום המהלך נחתם הסכם קיבוצי המסדיר את החריגות שנמצאו. כתוצאה מההסכם הופחת שכרם של עובדי הסגל המנהלי בכ 8.4-מיליון שקל והושב סכום של כ-11 מיליון שקל. החיסכון האקטוארי כתוצאה מפעולת היחידה עומד על כ-500 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

הרשות הארצית לכבאות - לאחר בדיקה של יחידת האכיפה הושבו חריגות בסכום של כ-2.3 מיליון שקל. סך החיסכון האקטוארי מוערך בכ-13.7 מיליון שקל. הפסקת ההפרשות לקרנות ההשתלמות בגין שעות נוספות ומשמרות הובילה לחיסכון שנתי העומד על כ 1.2-מיליון שקל, והחיסכון האקטוארי נאמד בכ 39-מיליון שקל.

 

פעולות היחידה לחקירות שכר

מכללה אקדמית כנרת - הוגש כתב תובענה נגד מנהל אגף משאבי אנוש במכללה בגין אישור חריגות שכר בשכרם של ראשי מחלקות במכללה, תוך התעלמות מהנחיות הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה בנושא. הוא הורשע ובמסגרת הסדר טיעון הוטלו עליו אמצעי משמעת, שכללו נזיפה ופסילה מלשמש בכל תפקיד במכללה למשך חמש שנים.

 

מכללה אקדמית גליל מערבי - הוגש כתב תובענה נגד נשיא המכללה לשעבר בגין אישור חריגות שכר בשכרם של עובדי סגל אקדמי בכיר במכללה, תוך התעלמות מהנחיות הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה ותוך מתן תוספות שכר, שאינן מאושרות כלל לתשלום במכללות אקדמיות. הוא הורשע, ובמסגרת הסדר טיעון הוטלו עליו אמצעי משמעת, שכללו נזיפה ופסילה מלשמש בכל תפקיד במכללה למשך חצי שנה.

 

עיריית בית שאן - הוגש כתב תובענה נגד גזבר העירייה בגין אישור חריגות בגמלתה של גמלאית העירייה, על אף הנחיות מפורשות מצד נציגי הממונה על השכר ועל אף התרעות מצד גורמים בעירייה. הוא הורשע, ובמסגרת הסדר טיעון הוטלו עליו אמצעי משמעת, שכללו נזיפה והפקעת חלק משכרו על סך 20 אלף שקל.

 

עיריית קריית מלאכי - הוגש כתב תובענה נגד מנהל אגף משאבי אנוש בעירייה, שאישר חריגות שכר בשכרו האישי וכן בשכרם של עובדים המועסקים בחוזי בכירים ועובדים המועסקים במסגרת הסכם קיבוצי, על אף ידיעתו את הכללים ולמרות הנחיות מפורשות ממשרד הפנים. הוא הושעה מתפקידו על ידי נציב שירות המדינה עד לסיום ההליכים נגדו והורשע כך שבית הדין גזר עליו נזיפה, פיטורים לאלתר, פסילה מלשמש בכל תפקיד בעירייה למשך חצי שנה ופסילה מלשמש בכל תפקיד ניהולי בשירות המדינה למשך חצי שנה. ערעור מטעמו נדחה.

 

מועצה מקומית מג'אר - הוגש כתב תובענה נגד חשב השכר ומנהל כוח האדם במועצה בגין אישור חריגות שכר בשכרו האישי טרם פרישתו לגמלאות, על אף היכרותו את הכללים הרלוונטיים בנוגע לתשלום שכרו וגמלתו. הוא הורשע, ובמסגרת הסדר טיעון הוטלו עליו אמצעי משמעת, שכללו נזיפה חמורה והפקעת משכורת. בית הדין קבע בגזר הדין, כי מדובר בעונש קל לאור חומרת העבירות, והביע פליאה מהסדר הטיעון המקל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    (ל"ת)
    18/08/2020 15:01
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כל מיני בכירים בשירות המדינה חורגים באופן חוקי מהנ 18/08/2020 15:01
    הגב לתגובה זו
    כל מיני בכירים בשירות המדינה חורגים באופן חוקי מהנורמה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: