מטבעות כסף
צילום: shutterstock

הממונה על השכר: חריגות שכר ב-10% מהגופים שמתקצבת המדינה

דו"ח חריגות השכר בגופים המתוקצבים והנתמכים מעלה כי במהלך שנת 2018 התגלו חריגות ב-75 גופים נתמכים ומתוקצבים; בין הגופים בהם התגלו חריגות חוזרות במהלך השנים: אלתא, עיריית טייבה ורשות שדות התעופה
איתן גרסטנפלד | (2)

במהלך שנת 2018 התגלו חריגות שכר בכ-10% מהגופים המתוקצבים והנתמכים על ידי המדינה, כך עולה מדו"ח חריגות השכר בגופים המתוקצבים והנתמכים, ופעילות יחידת האכיפה והיחידה לחקירות שכר המתפרסם היום. 

על פי הדו"ח, כתוצאה מפעילות יחידת האכיפה בשנים 2017-2019 הושבו למעלה מ-72 מיליון שקלים לגופים. כשאומדן החיסכון המצטבר הכולל מאז הקמת היחידה (2019) מסתכם במעל ל-7 מיליארד שקל.

מקור: דו"ח הממונה על השכר

בין הגופים בהם התגלו חריגות במשך ארבע שנים ויותר ברצף, אלתא תעשיות אלקטרוניות, עיריית טייבה ורשות שדות התעופה. כמו כן, התחום בו התגלו מספר החריגות הגבוה ביותר הוא אצל רופאים, ולאחר מכן אצל עובדי מחקר.

מקור: דו"ח הממונה על השכר

פעולות יחידת האכיפה

הדו"ח מונה את השיגי יחידת האכיפה והיחידה לחקירות שכר הפועלות בתוך אגף השכר והסכמי עבודה שבמשרד האוצר. הפועלות לאיתור וביטול חריגות שכר, השבת כספים ששולמו שלא כדין והבאת מאשרי התשלום של חריגות השכר להליך משמעתי. כך, בין השיגי יחידת האכיפה בשנת 2018: 

תעשייה האווירית לישראל - בעקבות שימוע קיבוצי להנהלת החברה ולנציגות של עובדי החברה נחתם הסכם קיבוצי במסגרתו הוקפאו קידומים בדרגות הגבוהות ונדחו תשלומי תוספות שכר. החיסכון הנובע מההסכם מוערך ביותר מחצי מיליארד שקל, סכום המצטבר משנת 2020 ובמשך השנים הקרובות.

 

שירותי בריאות כללית - בהמשך לביקורת חריגות בשכרם של אלפים מרופאי הקופה, נשלח שימוע קיבוצי להנהלת הקופה ולנציגות הרופאים. בעקבות השימוע, ולאחר קבלת תגובות ההנהלה והעובדים וקיומן של פגישות רבות בניסיון להגיע לפתרון מוסכם להסדרת החריגות, דחתה נציגות העובדים את הצעות היחידה להסדרת החריגות בהסכמה. לאור זאת, הממונה על השכר ממשיך את ההליך המינהלי ושוקל להפעיל את חובתו לפי סעיף 29 לחוק בעניין החריגות שהתגלו.

 

אוניברסיטת בר-אילן - התקיים מהלך לטיפול בחריגות בתנאי שכרם והעסקתם של עובדי הסגל המינהלי באוניברסיטת בר-אילן. בתום המהלך נחתם הסכם קיבוצי המסדיר את החריגות שנמצאו. כתוצאה מההסכם הופחת שכרם של עובדי הסגל המנהלי בכ 8.4-מיליון שקל והושב סכום של כ-11 מיליון שקל. החיסכון האקטוארי כתוצאה מפעולת היחידה עומד על כ-500 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

הרשות הארצית לכבאות - לאחר בדיקה של יחידת האכיפה הושבו חריגות בסכום של כ-2.3 מיליון שקל. סך החיסכון האקטוארי מוערך בכ-13.7 מיליון שקל. הפסקת ההפרשות לקרנות ההשתלמות בגין שעות נוספות ומשמרות הובילה לחיסכון שנתי העומד על כ 1.2-מיליון שקל, והחיסכון האקטוארי נאמד בכ 39-מיליון שקל.

 

פעולות היחידה לחקירות שכר

מכללה אקדמית כנרת - הוגש כתב תובענה נגד מנהל אגף משאבי אנוש במכללה בגין אישור חריגות שכר בשכרם של ראשי מחלקות במכללה, תוך התעלמות מהנחיות הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה בנושא. הוא הורשע ובמסגרת הסדר טיעון הוטלו עליו אמצעי משמעת, שכללו נזיפה ופסילה מלשמש בכל תפקיד במכללה למשך חמש שנים.

 

מכללה אקדמית גליל מערבי - הוגש כתב תובענה נגד נשיא המכללה לשעבר בגין אישור חריגות שכר בשכרם של עובדי סגל אקדמי בכיר במכללה, תוך התעלמות מהנחיות הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה ותוך מתן תוספות שכר, שאינן מאושרות כלל לתשלום במכללות אקדמיות. הוא הורשע, ובמסגרת הסדר טיעון הוטלו עליו אמצעי משמעת, שכללו נזיפה ופסילה מלשמש בכל תפקיד במכללה למשך חצי שנה.

 

עיריית בית שאן - הוגש כתב תובענה נגד גזבר העירייה בגין אישור חריגות בגמלתה של גמלאית העירייה, על אף הנחיות מפורשות מצד נציגי הממונה על השכר ועל אף התרעות מצד גורמים בעירייה. הוא הורשע, ובמסגרת הסדר טיעון הוטלו עליו אמצעי משמעת, שכללו נזיפה והפקעת חלק משכרו על סך 20 אלף שקל.

 

עיריית קריית מלאכי - הוגש כתב תובענה נגד מנהל אגף משאבי אנוש בעירייה, שאישר חריגות שכר בשכרו האישי וכן בשכרם של עובדים המועסקים בחוזי בכירים ועובדים המועסקים במסגרת הסכם קיבוצי, על אף ידיעתו את הכללים ולמרות הנחיות מפורשות ממשרד הפנים. הוא הושעה מתפקידו על ידי נציב שירות המדינה עד לסיום ההליכים נגדו והורשע כך שבית הדין גזר עליו נזיפה, פיטורים לאלתר, פסילה מלשמש בכל תפקיד בעירייה למשך חצי שנה ופסילה מלשמש בכל תפקיד ניהולי בשירות המדינה למשך חצי שנה. ערעור מטעמו נדחה.

 

מועצה מקומית מג'אר - הוגש כתב תובענה נגד חשב השכר ומנהל כוח האדם במועצה בגין אישור חריגות שכר בשכרו האישי טרם פרישתו לגמלאות, על אף היכרותו את הכללים הרלוונטיים בנוגע לתשלום שכרו וגמלתו. הוא הורשע, ובמסגרת הסדר טיעון הוטלו עליו אמצעי משמעת, שכללו נזיפה חמורה והפקעת משכורת. בית הדין קבע בגזר הדין, כי מדובר בעונש קל לאור חומרת העבירות, והביע פליאה מהסדר הטיעון המקל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    (ל"ת)
    18/08/2020 15:01
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כל מיני בכירים בשירות המדינה חורגים באופן חוקי מהנ 18/08/2020 15:01
    הגב לתגובה זו
    כל מיני בכירים בשירות המדינה חורגים באופן חוקי מהנורמה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%

הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג צריכה פרטית

התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.

על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.


תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים


צריכה פרטית

בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).