וירוס קורונה
צילום: CDC, Unsplash

וירוס הקורונה הפך למדבק יותר – האם זו סיבה לבהלה?

מוטציה שהתגלתה כבר בפברואר, שמאפשרת לנגיף להיאחז טוב יותר בתאים, התגלתה ב-70% מהמקרים המאובחנים בעולם. עם זאת אין אינדיקציה שזה הופך את המחלה למסוכנת יותר
ארז ליבנה | (13)

האם נגיף הקורונה הופך למדבק יותר? התשובה הקצרה היא כנראה שכן. התשובה היותר מורכבת היא כן, אבל זה לא הופך את הנגיף לקטלני יותר. במחקר שערך מכון המחקר סקריפס (Scripps) – שעוד לא עבר ביקורת עמיתים – קובע שהנגיף המקורי עבר שינוי גנטי, שגם הופך אותו למדבק יותר וגם מאפשר לו להיצמד יותר טוב לגוף.

 

לפי המחקר, השינוי הגנטי שקיבל את המק"ט D614G, בעצם מכפיל פי 4 עד 5 את כמות השפיצים של הקורונה – הכתר הזה שכולנו למכירים - ובעצם ממקסם את הפוטנציאל של הנגיף להיתפס לתאים בגוף, מה שבתמורה גם הופך אותו למדבק יותר. השינוי הגנטי נצפה כבר במרבית מדינות אירופה, ארצות הברית ודרום אמריקה והוא שונה מהזן שהתגלה בווהאן בשלהי 2019.

 

"הווירוסים עם המוטציה היו הרבה יותר מדבקים מאשר אלה בלי המוטציה – כמעט פי 10 בתרבית התאים שבה השתמשנו", אמר מנהל המחקר, הייריון  צ'ו.

 

חוקר נוסף במכון, מייקל פארזן, אמר כי המוטציה התגלתה כבר בפברואר, אך במאי כבר הופיעה ב-70% מהמקרים המאובחנים. "לאורך הזמן, הווירוס מצא דרך להחזיק יותר טוב ולא להתפרק עד שבאמת יש לו צורך בכך. בתהליך של סלקציה עצמית, הווירוס הפך את עצמו ליציב יותר", אמר פארזן.

 

עם זאת, למרות העדויות המערערות משהו, אין שום אינדיקציה לכך שהשינוי הפך את הווירוס לאגרסיבי יותר או לקטלני יותר ואף לא הגדיל את כמות המאושפזים. בנוסף, הדרך בה מתנהג הנגיף בתרבית שונה מהדרך בה הוא מתנהג בתוך הגוף.

 

יתר על כן, כל וירוס עובר שינויים גנטיים לאורך זמן. זה לא ייחודי לקורונה. עם זאת החוקרים סבורים שבשל השינויים המועטים שעבר הנגיף בפרק הזמן שבו החלו לחקור אותו, מעיד על כך שהוא יותר יציב מווירוס השפעת – שנוטה יותר לשינויים.

 

בחודש שעבר, חוקרים באוניברסיטת לונדון בחנו יותר מ-15 אלף דוגמיות של הנגיף, לא מצאו כי זן מסוים של וירוס הקורונה החדש הוא מדבק יותר מזנים אחרים. עם זאת, השלב הבא במחקר של D614G יהיה לבחון את השפעתו על בעלי חיים ולראות מה המשמעות של השינויים הגנטיים שעובר הווירוס.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    לאשתי יש שפיצים. נאחזת טוב ! (ל"ת)
    הרב אשך 15/06/2020 20:22
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אין וירוס אין כלום (ל"ת)
    ירון 15/06/2020 19:49
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    לא לפחד ניצחנו. אין גל 2 (ל"ת)
    רוני כהן 15/06/2020 19:09
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אין נגיף מת בחום. (ל"ת)
    אלינור 15/06/2020 19:08
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אין וירוס ולא היה וירוס. שפעת פשוטה (ל"ת)
    רוני כהן 15/06/2020 19:08
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    עפ פרופסר לם אין וירוס (ל"ת)
    רוני 15/06/2020 19:08
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דוד ס 15/06/2020 18:50
    הגב לתגובה זו
    מי אמר לכם שהפך להיות מדבר יותר ? על סמך מה מטעים אנשים אף אחד בעולם לא אמר את זה !! ואתם סוטרים את עצמכם בתוכן של הכתבה אבל אתם יודעים איך למשוך עיין של הקורא ! אין בושות לאתר הזה
  • 3.
    נראה כאילו מנסים להוריד את הבורסה (ל"ת)
    15/06/2020 17:04
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כותרת לא תואמת לתוכן חחח שקופים ! (ל"ת)
    דוד ס 15/06/2020 16:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הנגיף לא כזה חכם .זה בא מאלוהים .מתי תבינו (ל"ת)
    זה לא הנגיף 15/06/2020 16:35
    הגב לתגובה זו
  • למה אין תפילה שתחסל הוירוסים האלה, כשהם עוד קטנים? (ל"ת)
    אח של אלוהים 15/06/2020 21:02
    הגב לתגובה זו
  • אל-עד 15/06/2020 18:19
    הגב לתגובה זו
    להיות ״חכם״ אתה מראה אפס ידע בביולוגיה, התפתחות ואבולוציה.
  • זה לא אני (ל"ת)
    אלוהים 15/06/2020 16:55
    הגב לתגובה זו
קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קק"ל

 אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.