וירוס קורונה
צילום: CDC, Unsplash

וירוס הקורונה הפך למדבק יותר – האם זו סיבה לבהלה?

מוטציה שהתגלתה כבר בפברואר, שמאפשרת לנגיף להיאחז טוב יותר בתאים, התגלתה ב-70% מהמקרים המאובחנים בעולם. עם זאת אין אינדיקציה שזה הופך את המחלה למסוכנת יותר
ארז ליבנה | (13)

האם נגיף הקורונה הופך למדבק יותר? התשובה הקצרה היא כנראה שכן. התשובה היותר מורכבת היא כן, אבל זה לא הופך את הנגיף לקטלני יותר. במחקר שערך מכון המחקר סקריפס (Scripps) – שעוד לא עבר ביקורת עמיתים – קובע שהנגיף המקורי עבר שינוי גנטי, שגם הופך אותו למדבק יותר וגם מאפשר לו להיצמד יותר טוב לגוף.

 

לפי המחקר, השינוי הגנטי שקיבל את המק"ט D614G, בעצם מכפיל פי 4 עד 5 את כמות השפיצים של הקורונה – הכתר הזה שכולנו למכירים - ובעצם ממקסם את הפוטנציאל של הנגיף להיתפס לתאים בגוף, מה שבתמורה גם הופך אותו למדבק יותר. השינוי הגנטי נצפה כבר במרבית מדינות אירופה, ארצות הברית ודרום אמריקה והוא שונה מהזן שהתגלה בווהאן בשלהי 2019.

 

"הווירוסים עם המוטציה היו הרבה יותר מדבקים מאשר אלה בלי המוטציה – כמעט פי 10 בתרבית התאים שבה השתמשנו", אמר מנהל המחקר, הייריון  צ'ו.

 

חוקר נוסף במכון, מייקל פארזן, אמר כי המוטציה התגלתה כבר בפברואר, אך במאי כבר הופיעה ב-70% מהמקרים המאובחנים. "לאורך הזמן, הווירוס מצא דרך להחזיק יותר טוב ולא להתפרק עד שבאמת יש לו צורך בכך. בתהליך של סלקציה עצמית, הווירוס הפך את עצמו ליציב יותר", אמר פארזן.

 

עם זאת, למרות העדויות המערערות משהו, אין שום אינדיקציה לכך שהשינוי הפך את הווירוס לאגרסיבי יותר או לקטלני יותר ואף לא הגדיל את כמות המאושפזים. בנוסף, הדרך בה מתנהג הנגיף בתרבית שונה מהדרך בה הוא מתנהג בתוך הגוף.

 

יתר על כן, כל וירוס עובר שינויים גנטיים לאורך זמן. זה לא ייחודי לקורונה. עם זאת החוקרים סבורים שבשל השינויים המועטים שעבר הנגיף בפרק הזמן שבו החלו לחקור אותו, מעיד על כך שהוא יותר יציב מווירוס השפעת – שנוטה יותר לשינויים.

 

בחודש שעבר, חוקרים באוניברסיטת לונדון בחנו יותר מ-15 אלף דוגמיות של הנגיף, לא מצאו כי זן מסוים של וירוס הקורונה החדש הוא מדבק יותר מזנים אחרים. עם זאת, השלב הבא במחקר של D614G יהיה לבחון את השפעתו על בעלי חיים ולראות מה המשמעות של השינויים הגנטיים שעובר הווירוס.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    לאשתי יש שפיצים. נאחזת טוב ! (ל"ת)
    הרב אשך 15/06/2020 20:22
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אין וירוס אין כלום (ל"ת)
    ירון 15/06/2020 19:49
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    לא לפחד ניצחנו. אין גל 2 (ל"ת)
    רוני כהן 15/06/2020 19:09
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אין נגיף מת בחום. (ל"ת)
    אלינור 15/06/2020 19:08
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אין וירוס ולא היה וירוס. שפעת פשוטה (ל"ת)
    רוני כהן 15/06/2020 19:08
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    עפ פרופסר לם אין וירוס (ל"ת)
    רוני 15/06/2020 19:08
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דוד ס 15/06/2020 18:50
    הגב לתגובה זו
    מי אמר לכם שהפך להיות מדבר יותר ? על סמך מה מטעים אנשים אף אחד בעולם לא אמר את זה !! ואתם סוטרים את עצמכם בתוכן של הכתבה אבל אתם יודעים איך למשוך עיין של הקורא ! אין בושות לאתר הזה
  • 3.
    נראה כאילו מנסים להוריד את הבורסה (ל"ת)
    15/06/2020 17:04
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כותרת לא תואמת לתוכן חחח שקופים ! (ל"ת)
    דוד ס 15/06/2020 16:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הנגיף לא כזה חכם .זה בא מאלוהים .מתי תבינו (ל"ת)
    זה לא הנגיף 15/06/2020 16:35
    הגב לתגובה זו
  • למה אין תפילה שתחסל הוירוסים האלה, כשהם עוד קטנים? (ל"ת)
    אח של אלוהים 15/06/2020 21:02
    הגב לתגובה זו
  • אל-עד 15/06/2020 18:19
    הגב לתגובה זו
    להיות ״חכם״ אתה מראה אפס ידע בביולוגיה, התפתחות ואבולוציה.
  • זה לא אני (ל"ת)
    אלוהים 15/06/2020 16:55
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.