וירוס קורונה
צילום: CDC, Unsplash

וירוס הקורונה הפך למדבק יותר – האם זו סיבה לבהלה?

מוטציה שהתגלתה כבר בפברואר, שמאפשרת לנגיף להיאחז טוב יותר בתאים, התגלתה ב-70% מהמקרים המאובחנים בעולם. עם זאת אין אינדיקציה שזה הופך את המחלה למסוכנת יותר
ארז ליבנה | (13)

האם נגיף הקורונה הופך למדבק יותר? התשובה הקצרה היא כנראה שכן. התשובה היותר מורכבת היא כן, אבל זה לא הופך את הנגיף לקטלני יותר. במחקר שערך מכון המחקר סקריפס (Scripps) – שעוד לא עבר ביקורת עמיתים – קובע שהנגיף המקורי עבר שינוי גנטי, שגם הופך אותו למדבק יותר וגם מאפשר לו להיצמד יותר טוב לגוף.

 

לפי המחקר, השינוי הגנטי שקיבל את המק"ט D614G, בעצם מכפיל פי 4 עד 5 את כמות השפיצים של הקורונה – הכתר הזה שכולנו למכירים - ובעצם ממקסם את הפוטנציאל של הנגיף להיתפס לתאים בגוף, מה שבתמורה גם הופך אותו למדבק יותר. השינוי הגנטי נצפה כבר במרבית מדינות אירופה, ארצות הברית ודרום אמריקה והוא שונה מהזן שהתגלה בווהאן בשלהי 2019.

 

"הווירוסים עם המוטציה היו הרבה יותר מדבקים מאשר אלה בלי המוטציה – כמעט פי 10 בתרבית התאים שבה השתמשנו", אמר מנהל המחקר, הייריון  צ'ו.

 

חוקר נוסף במכון, מייקל פארזן, אמר כי המוטציה התגלתה כבר בפברואר, אך במאי כבר הופיעה ב-70% מהמקרים המאובחנים. "לאורך הזמן, הווירוס מצא דרך להחזיק יותר טוב ולא להתפרק עד שבאמת יש לו צורך בכך. בתהליך של סלקציה עצמית, הווירוס הפך את עצמו ליציב יותר", אמר פארזן.

 

עם זאת, למרות העדויות המערערות משהו, אין שום אינדיקציה לכך שהשינוי הפך את הווירוס לאגרסיבי יותר או לקטלני יותר ואף לא הגדיל את כמות המאושפזים. בנוסף, הדרך בה מתנהג הנגיף בתרבית שונה מהדרך בה הוא מתנהג בתוך הגוף.

 

יתר על כן, כל וירוס עובר שינויים גנטיים לאורך זמן. זה לא ייחודי לקורונה. עם זאת החוקרים סבורים שבשל השינויים המועטים שעבר הנגיף בפרק הזמן שבו החלו לחקור אותו, מעיד על כך שהוא יותר יציב מווירוס השפעת – שנוטה יותר לשינויים.

 

בחודש שעבר, חוקרים באוניברסיטת לונדון בחנו יותר מ-15 אלף דוגמיות של הנגיף, לא מצאו כי זן מסוים של וירוס הקורונה החדש הוא מדבק יותר מזנים אחרים. עם זאת, השלב הבא במחקר של D614G יהיה לבחון את השפעתו על בעלי חיים ולראות מה המשמעות של השינויים הגנטיים שעובר הווירוס.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    לאשתי יש שפיצים. נאחזת טוב ! (ל"ת)
    הרב אשך 15/06/2020 20:22
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אין וירוס אין כלום (ל"ת)
    ירון 15/06/2020 19:49
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    לא לפחד ניצחנו. אין גל 2 (ל"ת)
    רוני כהן 15/06/2020 19:09
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אין נגיף מת בחום. (ל"ת)
    אלינור 15/06/2020 19:08
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אין וירוס ולא היה וירוס. שפעת פשוטה (ל"ת)
    רוני כהן 15/06/2020 19:08
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    עפ פרופסר לם אין וירוס (ל"ת)
    רוני 15/06/2020 19:08
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דוד ס 15/06/2020 18:50
    הגב לתגובה זו
    מי אמר לכם שהפך להיות מדבר יותר ? על סמך מה מטעים אנשים אף אחד בעולם לא אמר את זה !! ואתם סוטרים את עצמכם בתוכן של הכתבה אבל אתם יודעים איך למשוך עיין של הקורא ! אין בושות לאתר הזה
  • 3.
    נראה כאילו מנסים להוריד את הבורסה (ל"ת)
    15/06/2020 17:04
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כותרת לא תואמת לתוכן חחח שקופים ! (ל"ת)
    דוד ס 15/06/2020 16:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הנגיף לא כזה חכם .זה בא מאלוהים .מתי תבינו (ל"ת)
    זה לא הנגיף 15/06/2020 16:35
    הגב לתגובה זו
  • למה אין תפילה שתחסל הוירוסים האלה, כשהם עוד קטנים? (ל"ת)
    אח של אלוהים 15/06/2020 21:02
    הגב לתגובה זו
  • אל-עד 15/06/2020 18:19
    הגב לתגובה זו
    להיות ״חכם״ אתה מראה אפס ידע בביולוגיה, התפתחות ואבולוציה.
  • זה לא אני (ל"ת)
    אלוהים 15/06/2020 16:55
    הגב לתגובה זו
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)

צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי

צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית



רן קידר |

צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.

חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח

חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.

בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.

בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.

חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל

החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.

הדס מינקה ברנדהדס מינקה ברנד

"החברה הישראלית צועקת ואסור לנו לפספס את הרגע"

הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, חידדה את הקשר בין חברה ולכלכלה אחרי ה-10/7, וקראה למגזר העסקי להצטרף לנשיאה באתגרים העצומים שעומדים בפיתחה של ישראל


זיו וולף |
נושאים בכתבה כלכלה

תא"ל במיל' הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, עלתה לבמה בוועידה הכלכלית עם מסר אחד מרכזי: הקשר בין כלכלה לחברה הפך בלתי ניתן להפרדה מאז אירועי השבעה באוקטובר, והעשור הקרוב יהיה עידן של אתגרים עצומים לצד הזדמנויות חדשות לבניית מערכת חברתית חזקה וכוללת יותר.

היא פתחה את דבריה בתודה למגזר העסקי, למגזר הציבורי ולכל הארגונים שנרתמו אחרי מתקפת הטרור. "אין ארגון בישראל שלא התייצב בדרך כלשהי, אם דרך מעורבות חברתית, אם דרך המילואימניקים שלכם, אם דרך התמיכה בעובדים שלכם במה שהם עברו. כל מי שיושב כאן לקח חלק אמיתי במאמץ האזרחי שעבר על המדינה".

אבל לצד התודה, היא ביקשה להבהיר כי הימים הקרובים יהיו רק תחילת הדרך. "המסע שלנו רק מתחיל, אני רוצה לקחת אתכם איתי, להבין מה מחכה לנו ומה מאפיין את העשור הקרוב בחברה הישראלית".

מינקה ברנד הזהירה מפני אובדן הזדמנות היסטורית: "אנחנו בנקודת מפנה. עכשיו צריך להבין מה מחכה לנו בעשור הקרוב. החברה הישראלית מתמודדת עם פערים מבניים שהחריפו בשנים האחרונות. אחד המרכזיים שבהם הוא הזדקנות האוכלוסייה. עשרים וחמש שנות חיים נוספו לאנושות. העולם עדיין לא מותאם לזה.

"גם ישראל זקוקה להתאמות מקיפות במערכות השירותים החברתיים, הבריאותיים והתעסוקתיים כדי לתת מענה אמיתי לדור המתבגר. במדינה יש עדיין שירותים רחבים שפועלים במודל ישן שאינו מתאים למציאות החדשה".