וירוס הקורונה הפך למדבק יותר – האם זו סיבה לבהלה?
האם נגיף הקורונה הופך למדבק יותר? התשובה הקצרה היא כנראה שכן. התשובה היותר מורכבת היא כן, אבל זה לא הופך את הנגיף לקטלני יותר. במחקר שערך מכון המחקר סקריפס (Scripps) – שעוד לא עבר ביקורת עמיתים – קובע שהנגיף המקורי עבר שינוי גנטי, שגם הופך אותו למדבק יותר וגם מאפשר לו להיצמד יותר טוב לגוף.
לפי המחקר, השינוי הגנטי שקיבל את המק"ט D614G, בעצם מכפיל פי 4 עד 5 את כמות השפיצים של הקורונה – הכתר הזה שכולנו למכירים - ובעצם ממקסם את הפוטנציאל של הנגיף להיתפס לתאים בגוף, מה שבתמורה גם הופך אותו למדבק יותר. השינוי הגנטי נצפה כבר במרבית מדינות אירופה, ארצות הברית ודרום אמריקה והוא שונה מהזן שהתגלה בווהאן בשלהי 2019.
"הווירוסים עם המוטציה היו הרבה יותר מדבקים מאשר אלה בלי המוטציה – כמעט פי 10 בתרבית התאים שבה השתמשנו", אמר מנהל המחקר, הייריון צ'ו.
חוקר נוסף במכון, מייקל פארזן, אמר כי המוטציה התגלתה כבר בפברואר, אך במאי כבר הופיעה ב-70% מהמקרים המאובחנים. "לאורך הזמן, הווירוס מצא דרך להחזיק יותר טוב ולא להתפרק עד שבאמת יש לו צורך בכך. בתהליך של סלקציה עצמית, הווירוס הפך את עצמו ליציב יותר", אמר פארזן.
עם זאת, למרות העדויות המערערות משהו, אין שום אינדיקציה לכך שהשינוי הפך את הווירוס לאגרסיבי יותר או לקטלני יותר ואף לא הגדיל את כמות המאושפזים. בנוסף, הדרך בה מתנהג הנגיף בתרבית שונה מהדרך בה הוא מתנהג בתוך הגוף.
- תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
- ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יתר על כן, כל וירוס עובר שינויים גנטיים לאורך זמן. זה לא ייחודי לקורונה. עם זאת החוקרים סבורים שבשל השינויים המועטים שעבר הנגיף בפרק הזמן שבו החלו לחקור אותו, מעיד על כך שהוא יותר יציב מווירוס השפעת – שנוטה יותר לשינויים.
בחודש שעבר, חוקרים באוניברסיטת לונדון בחנו יותר מ-15 אלף דוגמיות של הנגיף, לא מצאו כי זן מסוים של וירוס הקורונה החדש הוא מדבק יותר מזנים אחרים. עם זאת, השלב הבא במחקר של D614G יהיה לבחון את השפעתו על בעלי חיים ולראות מה המשמעות של השינויים הגנטיים שעובר הווירוס.
- 10.לאשתי יש שפיצים. נאחזת טוב ! (ל"ת)הרב אשך 15/06/2020 20:22הגב לתגובה זו
- 9.אין וירוס אין כלום (ל"ת)ירון 15/06/2020 19:49הגב לתגובה זו
- 8.לא לפחד ניצחנו. אין גל 2 (ל"ת)רוני כהן 15/06/2020 19:09הגב לתגובה זו
- 7.אין נגיף מת בחום. (ל"ת)אלינור 15/06/2020 19:08הגב לתגובה זו
- 6.אין וירוס ולא היה וירוס. שפעת פשוטה (ל"ת)רוני כהן 15/06/2020 19:08הגב לתגובה זו
- 5.עפ פרופסר לם אין וירוס (ל"ת)רוני 15/06/2020 19:08הגב לתגובה זו
- 4.דוד ס 15/06/2020 18:50הגב לתגובה זומי אמר לכם שהפך להיות מדבר יותר ? על סמך מה מטעים אנשים אף אחד בעולם לא אמר את זה !! ואתם סוטרים את עצמכם בתוכן של הכתבה אבל אתם יודעים איך למשוך עיין של הקורא ! אין בושות לאתר הזה
- 3.נראה כאילו מנסים להוריד את הבורסה (ל"ת)15/06/2020 17:04הגב לתגובה זו
- 2.כותרת לא תואמת לתוכן חחח שקופים ! (ל"ת)דוד ס 15/06/2020 16:46הגב לתגובה זו
- 1.הנגיף לא כזה חכם .זה בא מאלוהים .מתי תבינו (ל"ת)זה לא הנגיף 15/06/2020 16:35הגב לתגובה זו
- למה אין תפילה שתחסל הוירוסים האלה, כשהם עוד קטנים? (ל"ת)אח של אלוהים 15/06/2020 21:02הגב לתגובה זו
- אל-עד 15/06/2020 18:19הגב לתגובה זולהיות ״חכם״ אתה מראה אפס ידע בביולוגיה, התפתחות ואבולוציה.
- זה לא אני (ל"ת)אלוהים 15/06/2020 16:55הגב לתגובה זו

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
