העצה שנתן העובד לבזוס שהכפילה את התפוקה של אמזון
בשנת 1994 ג'ף בזוס התפטר מעבודתו בקרן גידור בניו יורק ועבר לפרברי סיאטל. שם, הוא שכר בית והקים את אמזון במוסך שלו. שנה לאחר מכן האתר של אמזון הושק, ותוך חודש, החברה מכרה ספרים לאנשים בכל 50 המדינות בארה"ב.
"באותם ימים (בשנת 1995), כשהקמתי את החברה באותה תקופה, היינו עדיין חברה די קטנה, אבל צמחנו מהר, וזה היה מאוד מרגש" אמר בזוס בפורום של מרכז בוש למנהיגות. למרות הצמיחה הזו, היה מקום לשיפור, אמר בזוס.
"היינו כל כך לא יעילים עם הפעילות והלוגיסטיקה שלנו בימים הראשונים שבהם היינו רק 10 עובדים" אמר בזוס, והוסיף כי חוסר היעילות התבטא גם בשיטת האריזה שלהם.
במהלך החודש הראשון להשקת אמזון, בזוס ועובדיו היו אורזים הזמנות על ידיהם וברכיהם על רצפות בטון, כאשר לאחד מעשרת עובדיו היה רעיון שבסופו של דבר "הכפיל" את התפוקה שלהם.
- מה יקבע האם הדולר ימשיך להתחזק או שדווקא ייחלש?
- מה משמעות העליות של יום שני? איך נכון ולא נכון להשתמש ב-RSI?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"לא היו לי שולחנות אריזה", אמר בזוס. "אמרתי לאחד ממהנדסי התוכנה שארז לצדי, 'אתה יודע מה עלינו לעשות? עלינו להשיג רפידות ברכיים. 'והוא הביט בי כאילו הייתי הבחור הכי מטומטם שראה בחייו, ואמר, ג'ף, עלינו לקנות שולחנות אריזה''.
בזוס אמר כי שולחנות אריזה היה "הרעיון המבריק ביותר" ששמע מעולם, ולמחרת, כתוצאה מכך, אמר הוא קנה שולחנות אריזה וזה "הכפיל את התפוקה שלהם".
בשנת 1997 אמזון יצאה להנפקה בבורסה, ובסיס העובדים של החברה צמח ל-614. כיום, לאמזון 750 אלף עובדים במשרה מלאה (נכון לספטמבר 2019) ויש לה שווי שוק של יותר מ 946 מיליארד דולר.
לאורך ההיסטוריה של אמזון היו כמה פעמים ראויות לציון שבזוס הקשיב לעובדיו, אפילו כשהרעיונות שלהם נראו קצת "מפחידים". לפני הקמתו של אמזון פריים, בזוס ועובדיו ניסו לעשות סיעור מוחות וריאציה לגבי תוכנית נאמנות, כאשר "סוג של מהנדס תוכנה זוטר הגה את הרעיון הזה, לא כתוכנית נאמנות, אלא כרעיון שאנחנו יכולים להציע לאנשים סוג של מזנון הכול-כלול של משלוח מהיר בחינם", הוא נזכר.
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
"צוות הכספים הלך ועיצב את הרעיון הזה, והתוצאות היו מחרידות. רק לחשוב שאנו מציעים משלוח ללא הגבלה," לדבריו של בזוס, למרות שלקוחות אוהבים את זה, "המשלוח הוא סיפור יקר". לאחר השקת המשלוח החופשי האינסופי, ההוצאות היו גבוהות, אך הכל הסתדר טוב בסופו של דבר.
- 5.כותבי תרחישים 04/04/2020 13:40הגב לתגובה זולפני מלחמת יום הכיפורים-תיכנון גשר חציה על תעלת סואץ-ממשרד שר הבטחון משה דיין- והמערכת דחו המסקנה- בטיעון- אנו לא נחצה וסאדאת לא יעיז לחצות- זה עלה לנו ב 2700 + 500 הרוגים הצעתי הצעות אנהארטיות נוספו - וכלום
- 4.אני 09/01/2020 16:43הגב לתגובה זוהתגמול פה לא רלוונטי, עצם העובדה שעובד יודע שהוא יכול לגשת לבוס שלו ולהציע רעיון שנופל על אוזניים קשובות זה רווח עצום לעובד בנוסף התגמול של אותו עובד זה שהחברה שבה הוא מועסק הגיע למיימדים עצומים כאלו שבטוח השפיעו על השכר שלו
- 3.אני 09/01/2020 08:20הגב לתגובה זוהאם הוא תיגמל את המהנדסים האלה על הרעיונות שלהם כמו שצריך?
- אולי... במכתב פיטורין... (ל"ת)שולמן ישלם 10/01/2020 07:50הגב לתגובה זו
- שאלה של בהמה קומוניסטית פרמיטיבית (ל"ת)קפיטליסט 09/01/2020 22:12הגב לתגובה זו
- 2.זה נקרא ענווה (ל"ת)שימי 09/01/2020 00:14הגב לתגובה זו
- 1.דוב 08/01/2020 17:23הגב לתגובה זוהשאלה היא איך ובכמה תגמל בזוס את מי שהפיק לו תועלת כה עצומה, אם בכלל.
- אם זה בכותרות, סימן שהוא אכן תגמל אותו (נדמה לי) (ל"ת)אלמוני 08/01/2020 18:55הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
