דוד ברודט
צילום: יורם בוזגלו

"2020 תהיה שנה מוחמצת; בעשור האחרון ישראל עומדת במקום"

מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, דוד ברודט, אומר כי היעדר תקציב וחוסר שילוב של החברה החרדית והערבית במשק, יקשו על ישראל להתפתח. "גם אם הצמיחה תעמוד על 3% בשנה הבאה - זה לא משהו להתרשם ממנו", אמר
ארז ליבנה | (6)

בטון עגמומי משהו, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר ויו"ר בנק מזרחי טפחות ובנק לאומי בעבר, דוד ברודט, אמר היום כי היעדר התקציב מונע מישראל לפתח תוכנית עבודה מסודרת למשק בישראל והציג תחזית אפורה לשנת 2020.

"אם הייתי צריך לסכם את 2019, כפי שהסתיימה, אז מהנתונים המאקרו כלכליים אנו רואים שנה טובה על פניו. נתוני הצמיחה סבירים ועומדים על 3.3%. נתוני האבטלה מצוינים. האינפלציה עומדת על חצי אחוז וזה נהדר. יש עודף במאזן התשלומים. הציבור קונה, מבלה ונוסע לחו"ל. יש אפילו תחושה של חגיגה. אבל החגיגה הזו לא מכילה את מרבית תושבי ישראל. בין שליש לחצי לא נהנים מהחגיגה הזו".

מה מצפה לנו ב-2020?

"2020 תהיה שנה לא חשובה. שנה מוחמצת", אמר ברודט שנאם היום בכנס What's Next 2020, של משרד יהודה רווה ושות' ופירמת KPMG. "זה לא רק תקציב. בסוף כל זה משפיע על שערי ריבית, שערי חליפין ועל כל הסביבה הכלכלית שאנו חיים בה.

 

"במשך שנה הכלכלה עובדת על טייס אוטומטי ואין תקציב ל-2020. תקציב זה לא רק מספרים, זה תוכנית עבודה מסודרת של המשק הלאומי. מערכת הביטחון לא מוציאה לפעול את התוכנית הרב שנתית (תר"ש) שלה. מערכת הבריאות במצב קשה וגם מערכת החינוך", אמר.

הבעיות הדחופות של ישראל

"יש לנו בעיות גדלות במערכות תשתיות, רפואה, חינוך, תחבורה ציבורית. אלו נושאים שמעסיקים את הציבור הישראלי לא פחות מהנסיעה הבאה לחו"ל. סוגייה נוספת היא השתתפותם של הציבור החרדי והערבי במשק הישראלי.

 

"אם מישהו חושב שלא מטפלים בבעיה הזו היא תיעלם – הוא טועה. הבעיה רק תגדל. גם אם הצמיחה תעמוד על 3% בשנה הבאה - זה לא משהו להתרשם ממנו. בהשוואה למדינות ה-OECD נתוני הפריון במדינת ישראל נמוכים, גם כשהתעסוקה גבוהה – שילוב הנתונים האלה אומר כי אנו עובדים ביעילות נמוכה".

 

ברודט טען כי גם אם תקום ממשלה, ייקח זמן עד שתקום ועד שתהיה תקציב. התוצאה של התקציב זה הקטנת הוצאות הממשלה, כי לא מביאים בחשבון גידול באוכלוסייה, תוספות ותמיכות כאלה ואחרות.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

"זה ייגמר נמוך גם בגלל שמדובר במעין קיצוץ רוחבי על כל הוצאות הממשלה. אז איך בכל זאת המשק מתפקד? כי יש משק פרטי ועסקי שמתפקד. זה משק שלומד לחיות ללא ממשלה.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    גלעד 04/01/2020 07:23
    הגב לתגובה זו
    המשק הישראלי רצוף בבעיות מבינות. זה לא עניין של שמאל וימין. יש כאן עניין של קבוצות לחץ שסוחטות ראש ממשלה סחיט וחלש שתלוי בהם..
  • 4.
    חחחחח..... פלצן, כחול לבן והשמאל שלחו אותו לדבר שטויות (ל"ת)
    משה - חיפה 02/01/2020 18:42
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שכח לספר לכם שכשהיה באוצר הצמיחה היתה אפס בערך כמוהו (ל"ת)
    יעקב 02/01/2020 17:37
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דירה = קורת גג 02/01/2020 16:51
    הגב לתגובה זו
    דירה = קורת גג
  • שד רוטישילד 14/01/2020 17:53
    הגב לתגובה זו
    זו פרסומת סמויה של חברת בנייה? אתה רובוט ששותל בכל כתבה את הנאמר לעיל ???
  • 1.
    קונספירציה 02/01/2020 15:45
    הגב לתגובה זו
    לך תאכל חמוצים... מה אתה רוצה?
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.