יוזמה חדשה לשילוב חרדים בשוק העבודה - רק 50.2% מהגברים מועסקים
"מתחברים", מיזם השמה חדש בשיתוף טלכלל וארגון הג'וינט, יתמקד באוכלוסיות בערים אלעד ובני ברק וישאף לשלב כמה שיותר גברים חרדים בעבודות במשק, בדגש על משרות איכותיות
"זה אבסורד שבעוד שהמגזר החרדי מהווה לפחות 10% מכלל האוכלוסייה, חלקו בשוק העבודה עומד על אחוזים בודדים מכלל המועסקים במשק", כך קובע הרב פנחס גרוס, שעומד בראש מיזם "מתחברים", אשר כבר שנים פועל לשילוב גברים חרדים בשוק העבודה.
הרב גרוס לא טועה. אלא אם חייתם ב-20 שנה האחרונות בקוטב הצפוני או בפלנטה אחרת, לא הייתם מודעים לנפיצות סוגיית שילוב גברים חרדים בשוק העבודה, שעומדת במרכז סדר היום הציבורי כבר שנים רבות וגם במערכת הבחירות הנוכחית.
על פי נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לסיכום שנת 2018, בעוד שיעור החרדיות העובדות עלה מ-73% ב-2017 ל-76% ב-2018, בקרב גברים חרדים חלה דווקא ירידה. שיעור התעסוקה של גברים חרדים שעמד בשיאו בשנת 2016 על 51.7%, ירד והגיע בשנת 2018 לרמה של 50.2%.
"יש כוח אדם איכותי גם בחברה החרדית"
הרב גרוס הוא אוטוריטה בכל הקשור לשילוב חרדים בשוק העבודה. מזה 15 שנה הוא עוסק בשילוב חרדים בשוק התעסוקה ובעבר נמנה עם מקימי תוכנית מפת"ח (מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים) מיסודו של ארגון הג'וינט.
- בני ברק מתחדשת: תכנית פינוי-בינוי עם 525 דירות חדשות
- הזכיין שילם ביוקר על חוסר תום לב של בעל הזיכיון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילותו הביא להשמתם של למעלה מ-3,000 גברים ונשים מועסקים בהם כ-1,400 באלעד. בנוסף, היה אחראי על הקמתם של מוקדי תעסוקה קהילתיים בערד, טבריה, עמנואל, עפולה ובכפר חב"ד.
"המגמה הכללית שבה גברים ונשים מהמגזר החרדי אינם מהווים אחוז מספק משוק העבודה מאתגרת את כולנו", אומר גרוס. "מעסיקים צריכים להבין שחרדים שיוצאים לעבודה, הם בדרך כלל אנשים איכותיים עם מידת מחויבות גבוהה, שרוצים לפרנס משפחה עם ילדים.
"כמו באוכלוסייה הכללית, יש בהם אנשים מוכשרים מאוד שמסוגלים לבצע תפקידים בכירים, ברמה לא פחות טובה מעובדים אחרים במשק. כאשר בוחנים את כמות החרדים המועסקים בתפקידים איכותיים בתחומים שונים, המספרים מצטמקים משמעותית, ורבים מהם מועסקים כסדרנים, מוקדנים ומאבטחים", הוא מוסיף.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
מתחברים, שהוקמה בשיתוף Jobit מקבוצת טלכלל וארגון הג'וינט, יודעים ומכירים את טיב האוכלוסייה החרדית ואת צרכי עולם התעסוקה, מתמקדים בפרויקטי גיוס רוחביים וגדולים, יוצרים חיבורים מדויקים ומתאימים בין מועמדים חרדים לחברות מובילות במשק.
פלסטר נחמד שלא ישנה מהותית את המצב בשטח
הרב גרוס צודק. ישנם גברים חרדים מאוד איכותיים שיכולים להשתלב היטב בשוק העבודה ולא צריכה להיות כל אפלייה בהעסקת חרדים - ולא רק בשל הטבות המס שמעניקה הממשלה. הם ישתלבו היטב במרקם המשרד ולא ידרשו תנאים מופלגים או "יחרדו" את המשרד. רצונם הכן הוא להשתלב.
עד כמה איכותיים ועד כמה הם רוצים להשתלב? כיום בבני ברק ישנן חברות היי-טק פר-אקסלנס, שהיזמים שלהם הם חרדים (וחרדיות) וישנם גם גברים חרדים בתפקידי מפתח בבתי חולים ועיריות רבות.
אבל כולם גם יודעים מה הבעיה האמיתית, זו שכמה משרות בכירות או "איכותיות", שאולי יוסיפו מעט יוקרה למגזר, לא יפתרו. הבעיה האמיתית היא רמת המוכנות שבו יוצאים מרבית הגברים החרדים לשוק העבודה והוא אינו מספק בלשון המעטה. נכון, יש איכותיים, אבל סביר להניח שהם לא למדו במערכת החינוך החרדית, אלא קיבלו חינוך חיצוני.
זו אינה אשמתם כמובן. לסטרוקטורה הנוקשה של החברה שבה הם חיים יש השפעה מכרעת על רצונו של כל גבר חרדי להיות תלמיד חכם. הבעיה היא שלא כולם יכולים להיות חכמים. ברגע שהגבר החרדי הממוצע מגיע לשוק העבודה בסביבות גיל ה-30, אחרי שנגמרים לו התשלומים מהישיבות, הם מגיעים ב-under הכשרה ביחס למרבית הסקטורים האחרים בשוק – רק עם הרבה יותר פיות להאכיל בבית.
- 3.עושים להם טובה עלק 11/08/2019 20:55הגב לתגובה זוחרדים בואו תעסיקו אותי
- 2.שלומי 11/08/2019 14:02הגב לתגובה זו1 לבטל כליל את קצבאות הילדים ולהמיר להנחות במוסדות לימוד 2. לבטל את המושג הבזוי של תורתם אמונותם - מי שרוצה להיות תלמיד ישיבה - שיבקש מההורים כסף זה רק דרך הכיס שהם יבינו את העיוולת הזאת שנוצרה. את הבוגרים אי אפשר להציל -הם אבודים אבל את הדור הצעיר עדיין לא מאוחר.
- ישראלי 11/08/2019 15:13הגב לתגובה זואם לא היה בעם ישראל תורתו אומנותו לא היינו כאן היום .כל היהודים והישראלים שחיים היום הם צאצאים של אלה ששמרו על מצוות היהדות והצאצאים של אלו שלא שמרו הם כבר לא יהודיםץ זאת עובדה היסטורית
- 1.יותר מ50 אחוז עובדים אז ליברמן ולפיד משקרים העיקר להסית (ל"ת)שלמה 11/08/2019 12:02הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
