יוזמה חדשה לשילוב חרדים בשוק העבודה - רק 50.2% מהגברים מועסקים
"מתחברים", מיזם השמה חדש בשיתוף טלכלל וארגון הג'וינט, יתמקד באוכלוסיות בערים אלעד ובני ברק וישאף לשלב כמה שיותר גברים חרדים בעבודות במשק, בדגש על משרות איכותיות
"זה אבסורד שבעוד שהמגזר החרדי מהווה לפחות 10% מכלל האוכלוסייה, חלקו בשוק העבודה עומד על אחוזים בודדים מכלל המועסקים במשק", כך קובע הרב פנחס גרוס, שעומד בראש מיזם "מתחברים", אשר כבר שנים פועל לשילוב גברים חרדים בשוק העבודה.
הרב גרוס לא טועה. אלא אם חייתם ב-20 שנה האחרונות בקוטב הצפוני או בפלנטה אחרת, לא הייתם מודעים לנפיצות סוגיית שילוב גברים חרדים בשוק העבודה, שעומדת במרכז סדר היום הציבורי כבר שנים רבות וגם במערכת הבחירות הנוכחית.
על פי נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לסיכום שנת 2018, בעוד שיעור החרדיות העובדות עלה מ-73% ב-2017 ל-76% ב-2018, בקרב גברים חרדים חלה דווקא ירידה. שיעור התעסוקה של גברים חרדים שעמד בשיאו בשנת 2016 על 51.7%, ירד והגיע בשנת 2018 לרמה של 50.2%.
"יש כוח אדם איכותי גם בחברה החרדית"
הרב גרוס הוא אוטוריטה בכל הקשור לשילוב חרדים בשוק העבודה. מזה 15 שנה הוא עוסק בשילוב חרדים בשוק התעסוקה ובעבר נמנה עם מקימי תוכנית מפת"ח (מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים) מיסודו של ארגון הג'וינט.
- בני ברק מתחדשת: תכנית פינוי-בינוי עם 525 דירות חדשות
- הזכיין שילם ביוקר על חוסר תום לב של בעל הזיכיון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילותו הביא להשמתם של למעלה מ-3,000 גברים ונשים מועסקים בהם כ-1,400 באלעד. בנוסף, היה אחראי על הקמתם של מוקדי תעסוקה קהילתיים בערד, טבריה, עמנואל, עפולה ובכפר חב"ד.
"המגמה הכללית שבה גברים ונשים מהמגזר החרדי אינם מהווים אחוז מספק משוק העבודה מאתגרת את כולנו", אומר גרוס. "מעסיקים צריכים להבין שחרדים שיוצאים לעבודה, הם בדרך כלל אנשים איכותיים עם מידת מחויבות גבוהה, שרוצים לפרנס משפחה עם ילדים.
"כמו באוכלוסייה הכללית, יש בהם אנשים מוכשרים מאוד שמסוגלים לבצע תפקידים בכירים, ברמה לא פחות טובה מעובדים אחרים במשק. כאשר בוחנים את כמות החרדים המועסקים בתפקידים איכותיים בתחומים שונים, המספרים מצטמקים משמעותית, ורבים מהם מועסקים כסדרנים, מוקדנים ומאבטחים", הוא מוסיף.
- איך זה שבמודיעין-מכבים-רעות חיים עד גיל 87.5 - כמעט ארבע שנים מעל הממוצע הארצי?
- בואו לשחק - הטריוויה השבועית של ביזפורטל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
מתחברים, שהוקמה בשיתוף Jobit מקבוצת טלכלל וארגון הג'וינט, יודעים ומכירים את טיב האוכלוסייה החרדית ואת צרכי עולם התעסוקה, מתמקדים בפרויקטי גיוס רוחביים וגדולים, יוצרים חיבורים מדויקים ומתאימים בין מועמדים חרדים לחברות מובילות במשק.
פלסטר נחמד שלא ישנה מהותית את המצב בשטח
הרב גרוס צודק. ישנם גברים חרדים מאוד איכותיים שיכולים להשתלב היטב בשוק העבודה ולא צריכה להיות כל אפלייה בהעסקת חרדים - ולא רק בשל הטבות המס שמעניקה הממשלה. הם ישתלבו היטב במרקם המשרד ולא ידרשו תנאים מופלגים או "יחרדו" את המשרד. רצונם הכן הוא להשתלב.
עד כמה איכותיים ועד כמה הם רוצים להשתלב? כיום בבני ברק ישנן חברות היי-טק פר-אקסלנס, שהיזמים שלהם הם חרדים (וחרדיות) וישנם גם גברים חרדים בתפקידי מפתח בבתי חולים ועיריות רבות.
אבל כולם גם יודעים מה הבעיה האמיתית, זו שכמה משרות בכירות או "איכותיות", שאולי יוסיפו מעט יוקרה למגזר, לא יפתרו. הבעיה האמיתית היא רמת המוכנות שבו יוצאים מרבית הגברים החרדים לשוק העבודה והוא אינו מספק בלשון המעטה. נכון, יש איכותיים, אבל סביר להניח שהם לא למדו במערכת החינוך החרדית, אלא קיבלו חינוך חיצוני.
זו אינה אשמתם כמובן. לסטרוקטורה הנוקשה של החברה שבה הם חיים יש השפעה מכרעת על רצונו של כל גבר חרדי להיות תלמיד חכם. הבעיה היא שלא כולם יכולים להיות חכמים. ברגע שהגבר החרדי הממוצע מגיע לשוק העבודה בסביבות גיל ה-30, אחרי שנגמרים לו התשלומים מהישיבות, הם מגיעים ב-under הכשרה ביחס למרבית הסקטורים האחרים בשוק – רק עם הרבה יותר פיות להאכיל בבית.
- 3.עושים להם טובה עלק 11/08/2019 20:55הגב לתגובה זוחרדים בואו תעסיקו אותי
- 2.שלומי 11/08/2019 14:02הגב לתגובה זו1 לבטל כליל את קצבאות הילדים ולהמיר להנחות במוסדות לימוד 2. לבטל את המושג הבזוי של תורתם אמונותם - מי שרוצה להיות תלמיד ישיבה - שיבקש מההורים כסף זה רק דרך הכיס שהם יבינו את העיוולת הזאת שנוצרה. את הבוגרים אי אפשר להציל -הם אבודים אבל את הדור הצעיר עדיין לא מאוחר.
- ישראלי 11/08/2019 15:13הגב לתגובה זואם לא היה בעם ישראל תורתו אומנותו לא היינו כאן היום .כל היהודים והישראלים שחיים היום הם צאצאים של אלה ששמרו על מצוות היהדות והצאצאים של אלו שלא שמרו הם כבר לא יהודיםץ זאת עובדה היסטורית
- 1.יותר מ50 אחוז עובדים אז ליברמן ולפיד משקרים העיקר להסית (ל"ת)שלמה 11/08/2019 12:02הגב לתגובה זו

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
