הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
בניין מגורים רמת גן נדל"ן נדלן
צילום: מורן ישעיהו

האטה בעליית מחירי הדירות: עלו ב-0.8% בלבד לעומת אשתקד

קצב עליית מחירי הדירות - הנמוך מזה 6 שנים. ברמה החודשית מחירי הדירות אף הציגו ירידה של 0.2%. מדד המחירים לצרכן רשם עלייה 0.3% בחודש מרץ

גיא עיני | (8)
נושאים בכתבה אינפלציה למס מדד

מדד המחירים לצרכן במרץ עלה ב-0.3%. כך עולה מנתוני לשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הלבשה והנעלה 4.9%, תרבות ובידור 1.9% ודיור 0.9%. מדד שכר הדירה עלה ב-0.1%.

מתחילת השנה ירד מדד המחירים לצרכן ב0.2% לעומתו, מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות, מדד המחירים לצרכן ללא דיור ומדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה נותרו ללא שינוי.

עוד עולה מהנתונים כי מדד מחירי ירקות ופירות ירד ב-2.9% במהלך חודש מרץ. הוזלו במיוחד: ארטישוק 28.3%, עגבניות 14.2% וחצילים 9.9%. 

עלייה זוחלת במחירי הדירות ברמה שנתית, ירידה ברמה החודשית

מחירי הדירות, שלא נכללים במסגרת מדד המחירים לצרכן, אך מוצגים בהודעה נפרדת על ידי הלמ"ס, ירדו בחודשים ינואר - פברואר 2018 בשיעור של 0.2% לעומת העסקאות בחודשים דצמבר 2017 - ינואר 2018. מדובר על חודש חמישי רצוף של ירידה. 

מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים ינואר 2018 – פברואר 2018, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים דצמבר 2017 – ינואר 2018, נמצא כי מדדי מחירי דירות במחוז ירושלים ירדו בשיעור של 0.6%, בצפון עלו ב-1.4%, חיפה עול ב-0.1%, מרכז ירד ב-0.9% בתל אביב עלו ב-0.4% ודרום - ירידה של 1%.

עם זאת בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, ינואר 2017 – פברואר 2017, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.8%. לדברי עפר קליין, ראש אגף כלכה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים, "זהו קצב העלייה הנמוך ביותר בשש השנים האחרונות". 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מחירי הדירות *ירדו* 16/04/2018 16:08
    הגב לתגובה זו
    כמה תנסו לסובב את התמונה כדי לעבוד עלינו שמחירי הדירות נלחמים לעלות? דוחות חברות הבנייה מציגים במורה שאינה משתמעת ל02 פנים שהקבלנים לא מוכרים - הציבור שם בקרס.
  • 5.
    עמי 15/04/2018 21:48
    הגב לתגובה זו
    היו עליות של 600%. בחישוב של 5 חודשים - י ר י ד ו ת!
  • 4.
    קרוניים 15/04/2018 21:06
    הגב לתגובה זו
    לפי התגובה, נשמע כאילו למסילתי קצת לא נח עם הירידות והוא די מעוניין שהמחירים יחזרו לעלות. אני חשבתי שהשמאים הם נטולי אינטרסים. אולי טעיתי.
  • 3.
    הצלף 15/04/2018 20:35
    הגב לתגובה זו
    כנראה שאם המחיר יורד מכאן חייבים לעלות משהו אחר לחפר על ההפסד בושה !!!
  • 2.
    זיו 15/04/2018 20:28
    הגב לתגובה זו
    מדד מחירי דירות שיקרי
  • 1.
    ישראלי 15/04/2018 19:18
    הגב לתגובה זו
    מחירי הדירות יורדים ולא יעזרו כל הפילפולים
  • שט 16/04/2018 08:01
    הגב לתגובה זו
    מי שמחפש בנרות סימני נפילת מחירים של דירות יתאכזב. מחיריע הדיור קשיחים כי לחברות הבניה אין שום אופציה להוזיל, הן עובדות על רווחיות של בערך 15 אחוז ולא ירדו מהרוויחיות הזו כי מסכן את היציבות שלהן. הסיבה העיקרית למחירי הדיור הגבוהים היא עליית מחיר התשומות על ידי שקרניהו שמתחבא מאחורי הגב של אחרים כדי להסתיר את אשמתו בעליית המחירים. אני מעריך שמחירי הדיור השנה יעלו ב 3 איוז בערך בגלל עלייה של 3 אחוז בתשומות הדיור. כל שאר הדיבורים על ספסרות, על משקיעים ספקולנטים על רוחים מופרזים של חברות הבניה הם שטויות וקישקושים.
  • יורדים יותר 15/04/2018 20:49
    הגב לתגובה זו
    האחרון שפורסם מתוייג בתור ינואר. בהנחה שמגמות בנדלן לא משתנות כל כך מהר, המחירים המשיכו לרדת גם בפברואר, מרץ ואפריל
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.

להמשך הכתבה לחץ כאן