בניין מגורים רמת גן נדל"ן נדלן
צילום: מורן ישעיהו

האטה בעליית מחירי הדירות: עלו ב-0.8% בלבד לעומת אשתקד

קצב עליית מחירי הדירות - הנמוך מזה 6 שנים. ברמה החודשית מחירי הדירות אף הציגו ירידה של 0.2%. מדד המחירים לצרכן רשם עלייה 0.3% בחודש מרץ

גיא עיני | (8)

מדד המחירים לצרכן במרץ עלה ב-0.3%. כך עולה מנתוני לשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הלבשה והנעלה 4.9%, תרבות ובידור 1.9% ודיור 0.9%. מדד שכר הדירה עלה ב-0.1%.

מתחילת השנה ירד מדד המחירים לצרכן ב0.2% לעומתו, מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות, מדד המחירים לצרכן ללא דיור ומדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה נותרו ללא שינוי.

עוד עולה מהנתונים כי מדד מחירי ירקות ופירות ירד ב-2.9% במהלך חודש מרץ. הוזלו במיוחד: ארטישוק 28.3%, עגבניות 14.2% וחצילים 9.9%. 

עלייה זוחלת במחירי הדירות ברמה שנתית, ירידה ברמה החודשית

מחירי הדירות, שלא נכללים במסגרת מדד המחירים לצרכן, אך מוצגים בהודעה נפרדת על ידי הלמ"ס, ירדו בחודשים ינואר - פברואר 2018 בשיעור של 0.2% לעומת העסקאות בחודשים דצמבר 2017 - ינואר 2018. מדובר על חודש חמישי רצוף של ירידה. 

מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים ינואר 2018 – פברואר 2018, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים דצמבר 2017 – ינואר 2018, נמצא כי מדדי מחירי דירות במחוז ירושלים ירדו בשיעור של 0.6%, בצפון עלו ב-1.4%, חיפה עול ב-0.1%, מרכז ירד ב-0.9% בתל אביב עלו ב-0.4% ודרום - ירידה של 1%.

עם זאת בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, ינואר 2017 – פברואר 2017, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.8%. לדברי עפר קליין, ראש אגף כלכה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים, "זהו קצב העלייה הנמוך ביותר בשש השנים האחרונות". 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מחירי הדירות *ירדו* 16/04/2018 16:08
    הגב לתגובה זו
    כמה תנסו לסובב את התמונה כדי לעבוד עלינו שמחירי הדירות נלחמים לעלות? דוחות חברות הבנייה מציגים במורה שאינה משתמעת ל02 פנים שהקבלנים לא מוכרים - הציבור שם בקרס.
  • 5.
    עמי 15/04/2018 21:48
    הגב לתגובה זו
    היו עליות של 600%. בחישוב של 5 חודשים - י ר י ד ו ת!
  • 4.
    קרוניים 15/04/2018 21:06
    הגב לתגובה זו
    לפי התגובה, נשמע כאילו למסילתי קצת לא נח עם הירידות והוא די מעוניין שהמחירים יחזרו לעלות. אני חשבתי שהשמאים הם נטולי אינטרסים. אולי טעיתי.
  • 3.
    הצלף 15/04/2018 20:35
    הגב לתגובה זו
    כנראה שאם המחיר יורד מכאן חייבים לעלות משהו אחר לחפר על ההפסד בושה !!!
  • 2.
    זיו 15/04/2018 20:28
    הגב לתגובה זו
    מדד מחירי דירות שיקרי
  • 1.
    ישראלי 15/04/2018 19:18
    הגב לתגובה זו
    מחירי הדירות יורדים ולא יעזרו כל הפילפולים
  • שט 16/04/2018 08:01
    הגב לתגובה זו
    מי שמחפש בנרות סימני נפילת מחירים של דירות יתאכזב. מחיריע הדיור קשיחים כי לחברות הבניה אין שום אופציה להוזיל, הן עובדות על רווחיות של בערך 15 אחוז ולא ירדו מהרוויחיות הזו כי מסכן את היציבות שלהן. הסיבה העיקרית למחירי הדיור הגבוהים היא עליית מחיר התשומות על ידי שקרניהו שמתחבא מאחורי הגב של אחרים כדי להסתיר את אשמתו בעליית המחירים. אני מעריך שמחירי הדיור השנה יעלו ב 3 איוז בערך בגלל עלייה של 3 אחוז בתשומות הדיור. כל שאר הדיבורים על ספסרות, על משקיעים ספקולנטים על רוחים מופרזים של חברות הבניה הם שטויות וקישקושים.
  • יורדים יותר 15/04/2018 20:49
    הגב לתגובה זו
    האחרון שפורסם מתוייג בתור ינואר. בהנחה שמגמות בנדלן לא משתנות כל כך מהר, המחירים המשיכו לרדת גם בפברואר, מרץ ואפריל
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.