יורם מיטל: "ישראל חייבת לדבר עם החמאס - זה האינטרס דווקא של הימין"

המזרחן מאוניברסיטת בן גוריון: "בחמאס שואפים לשרוד כעת בתור שליטים בעזה ובעתיד להגיע לרוב בגדה המערבית"
אבי שאולי | (10)

פרופ' יורם מיטל מאוניברסיטת בן-גוריון, מתייחס בראיון ל-Bizportal להתדרדרות במצב המדיני-בטחוני. "מבחינת החמאס - ישראל זה האויב המרכזי שיש להיאבק בו באמצעות התקוממות מזויינת ולכל היותר להגיע איתו להסדר", כך הוא מסביר.

מה המצב כרגע?

"היוזמה המצרית עדיין על השולחן ונמצאת בבירורים עם הרבה לחץ ערבי על חמאס לקבל את המתווה הכללי של הפסקת הלחימה ולהיכנס להידברות בעקיפין על ההסכם הרחב יותר בין ישראל לחמאס. ברור לחלוטין שיחסים בין מצרים בהנהגת סיסי לבין החמאס נמצאים בשפל המדרגה עם הרבה חוסר אמון. מנגד היחסים בין מצרים לבין ישראל נמצאים דווקא בנקודת שיא ולכך יש השפעה על ההידברות על סיום המבצע הצבאי בעזה".

מדוע תנועת החמאס סירבה להפסקת אש?

"סיבה אחת - התקשורת בין קהיר לחמאס במהלך הכנת היוזמה המצרית הייתה מאוד משובשת. בגלל היחסים העכורים מצרים לא שיתפה את החמאס באופן הדוק כפי שהיה בעבר. סיבה שניה - היוזמה המצרית מדברת על שני שלבים: הראשון הפסקת כל פעולות הלחימה של צה"ל והחמאס והשני - כעבור 48 שעות ידברו על שורה של נושאים שונים."

מה המשמעות של קבלת ההצעה המצרית?

"אם זה המתווה שיתקבל אז יש החלטה אחת מעשית - הפסקת הלחימה, אך לעומת זאת לא נאמר דבר לגבי מה שיקרה בהסדר הכללי. המשמעות היא שהעמדה של היוזמה המצרית קרובה יותר לעמדה הישראלית".

מה החמאס רוצה?

"החמאס רוצה שמצרים תתחייב על פתיחת מעבר רפיח באופן סדיר, שיוזרם סיוע הומניטרי וכספי לשיקום רצועת עזה באמצעות חמאס ושלא תהיה שום התחייבות לפירוז חמאס מהיכולת הצבאית שלו. זה מסוכן כיוון שהחמאס השתמש באחוז מסוים מהיכולת הרקטית שלו, אך המסה הגדולה עדיין בידיו.

מה שמטריד את החמאס זה לא הפסקת האש, אלא שאין התייחסות קונקרטית לשאר דרישותיו".

מדוע המצרים לא פותחים את מעבר רפיח?

"בשנה האחרונה מצרים טוענת שארגון החמאס פוגע בבטחון הלאומי של מצרים באמצעות קשרים שיש לו עם קבוצות מיליטנטיות שפועליות בחצי האי סיני ושנלחמות בצבא המצרי. בנוסף, החמאס מעורב גם במערכה שבין תנועת השלטון לבין האחים המוסלמים, יש בין החמאס למצרים חשבון גדול".

אם היחסים עם החמאס עכורים למה מצרים מתערבת?

"למצרים יש גבול עם רצועת עזה ויש גם דעת קהל חשובה שמושפעת מפגיעות בעזה: למעלה מ-200 הרוגים פלסטינים ואלפי פצועים. לסיסי אין ברירה אלא להיכנס לקלחת הזאת".

החמאס היא תנועה אסלאמיסטית סונית פונדמנטליסטית פלסטינית

החמאס (תנועת ההתנגדות האסלאמית) היא תנועה אסלאמיסטית סונית פונדמנטליסטית פלסטינית. התנועה שבראשה עומד איסמעיל הניה זכתה בבחירות לפרלמנט הפלסטיני בינואר 2006. לפי החמאס אדמת ארץ ישראל ("מהים עד הנהר") היא אדמה קדושה שצריכה להיות תחת שלטון מוסלמי.

האם ישראל צריכה לדבר עם החמאס?

"עוד בשנת 2007 טענתי שחמאס היא לא רק תנועה שמשתמשת בטרור, אלא גם ארגון פוליטי מרכזי ואם ישראל מעוניינת להגיע להסדר לפי השמאל או הימין היא חייבת לדבר עם החמאס- זה אינטרס שלנו. למעשה המשותף לימין בישראל ולחמאס זה ששניהם מתנגדים לרעיון של שתי מדינות לשני עמים. לנתניהו כדאי להגיע להסדר עם החמאס כי זה משמר יותר את האינטרסים של הימין. ארגון החמאס הוא השותף של הימין בישראל כיוון שהוא רוצה הסדר שמשאיר אותו שליט בעזה".

האם בהנהגת החמאס יש תמימות דעים או שיש גם קולות מתונים?

"מבחינת החמאס אין פיתרון של שתי מדינות לשני עמים. יש בחמאס שאומרים שמה שאנו צריכים זה לשרוד בתור השליטים בעזה ואולי בעקיפין נגיע בעתיד לרוב בגדה המערבית ומשם נמשיך".

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    י 17/07/2014 10:41
    הגב לתגובה זו
    הידיד הכי טוב של הימין הוא החמאס. זוהי ההוכחה שאין עם מי לדבר (למרות השקט בגדה שקרה בגלל שדיברנו) ולכן הימין לא מעיז ולא רוצה להפיל את החמאס... צריך להפיל את החמאס ולפתוח את המעברים לבנון (והגדה) הם דוגמאות שמדינות עצמאיות יכולות למנוע כמעט לחלוטיו את טיפטף הרקטות. רק אז יהיה שקט לילדים בשתי הצדדים
  • 8.
    שרון ב 17/07/2014 10:29
    הגב לתגובה זו
    אתם, ביזפורטל, תביאו את כל "המומחים" ההזויים והמנותקים כדי להראות עד כמה האקדמיה (אוי, אני חלק ממנה) מנותקת מהמציאות ומלהגת שטויות. או שיש לכם, ביזפורטל, תוכנית נפלאה, לומר לעם ישראל: "אל תסמכו על המומחים; הם פשוט אהבלים גמורים.
  • 7.
    כמה הרג והרס עוד ייגרם עד שלישראלים יפול האסימון? (ל"ת)
    חובה לדבר איתם 17/07/2014 09:45
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    התגובות כאן מעידות שאין עם מי לדבר בצד הישראלי (ל"ת)
    בסוף זה יקרה.אבל מתי 17/07/2014 09:44
    הגב לתגובה זו
  • דני 17/07/2014 10:32
    הגב לתגובה זו
    הציונית, כפי שכתוב באמת החמאס שלהם. ארגון כזה צריך להתייחס אליו כמו לנחש צפע. מי ההזוי שמדבר עם נחש צפע? אם יש לך נחש צפע סמוך לביתך,יש רק דרך אחת והיא לרוצץ ולרסק את ראשו.
  • 5.
    רן 17/07/2014 09:34
    הגב לתגובה זו
    הקישקושים ההזויים שלך. אילו היה פרופסור מנהל את המדינה במקום דויד בן גוריון, לא היתה קמה המדינה.
  • 4.
    אדם הזוי אין על מה לדבר הם רוצים לרצןח אותנו (ל"ת)
    שי 17/07/2014 09:14
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הרבה ממחרימי ישראל יצאו מהאוניברסיטה הזאת (ל"ת)
    ד"ר מנדלבאום 17/07/2014 09:09
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עכשיו הבנתי את המושג "פרופסור מעופף" (ל"ת)
    שרה 17/07/2014 09:02
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קארקו 17/07/2014 08:57
    הגב לתגובה זו
    והדינמיקה תיצור את אבו מאזן המורחב
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.