השאלה האם מדובר בפיטורים או בהתפטרות נקבעת על-פי בדיקה מיהו הצד הפועל לסיום היחסים
העובדות
------------
ולנטין קונוננקו (להלן:"העובד") עבד בסאן דלקים ירוקים בע"מ (להלן:"המעסיקה") במשך כ-4 שנים בתפקיד נהג מיכלית להובלת דלקים. באחד מן הימים הוסבר לעובד, כי נוכח ירידה בהיקף המכירות וכדרך התייעלות, בכוונת המעסיקה לפטר נהג שעבד אז במקביל לעובד. בשיחה זו הוצע לעובד לבצע את עבודתו הנוספת של הנהג המפוטר כאשר משמעות הדבר הנה תוספת עבודה משמעותית תמורת העלאה בשכר. העובד נענה להצעה.
העובד עבד כנהג חלוקה יחיד אצל המעסיקה במשך כשנה, כאשר לטענתו שעות עבודתו היומיות התפרשו על פני 12 שעות ואף מעבר. העובד החל להתלונן בפני מנהליו על הקושי הרב הכרוך בביצוע העבודה. לטענתו, הוא דרש ממנהליו למצוא פתרון לבעיית העומס, שאם לא כן ייאלץ להתפטר. מאידך, המעסיקה טענה, כי העובד הודיע במפורש על רצונו לעזוב את העבודה שהייתה קשה עבורו ומשכך החלה בחיפוש אחר עובד אחר.
המעסיקה גייסה עובד חדש (להלן:"העובד החדש"), העובד ראה בכך החלטה של המעסיקה לתקן את "הרעת התנאים" ומשכך חזר בו לטענתו מהרצון להתפטר. מאידך, טענה המעסיקה, כי גייסה את העובד החדש במטרה להחליף את העובד.
העובד החדש סיים את עבודתו אצל המעסיקה לאחר כשלושה חודשים מחמת מגבלה רפואית והמעסיקה המשיכה לחפש נהג במקומו, משלא מצאה, התקשרה לבסוף עם קבלן חיצוני שהחל לבצע את עבודת חלוקת הדלקים עבורה. בהתאם, נמסרה לעובד הודעה על סיום עבודתו.
לפיכך, הוגשה תביעת העובד לתשלום פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת וכן תשלום זכויות סוציאליות נוספות.
פסק הדין
-------------
הלכה היא, כי היסוד הן של פיטורים והן של התפטרות הוא שהצד הפועל נתן ביטוי שאינו משתמע לשני פנים לכוונתו להביא את יחסי העובד והמעביד הקיימים בין השניים לידי גמר. השאלה אם מדובר בפיטורים או בהתפטרות נקבעת על-פי הבדיקה מיהו הצד הפועל לסיום היחסים.
רכיב מהותי בהודעת סיום יחסי עבודה הנו מועד ניתוק היחסים. במקרה הנדון, לא מסר העובד מועד בדבר ניתוק יחסי העבודה והיחסים נמשכו בפועל זמן רב לאחר הבעת הטרוניות על ידיו. מכאן יש להסיק שהעובד דרש לשפר את תנאי עבודתו ואף התריע שככל שהדבר לא יעשה הוא יתפטר, אך הוא לא התפטר בפועל לאחר שסבר שהמעסיקה פועלת לשיפור תנאי העסקתו.
על יסוד דברים אלו ולאחר שאין חולק, כי המעסיקה היא זו שקבעה את מועד ניתוק יחסי העבודה בין הצדדים חודשים ארוכים לאחר הודעת ההתפטרות לכאורה, נדחית טענת המעסיקה, כי העובד הודיע על התפטרותו וכי יחסי העבודה נותקו ביוזמתו.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
