השאלה האם מדובר בפיטורים או בהתפטרות נקבעת על-פי בדיקה מיהו הצד הפועל לסיום היחסים
העובדות
------------
ולנטין קונוננקו (להלן:"העובד") עבד בסאן דלקים ירוקים בע"מ (להלן:"המעסיקה") במשך כ-4 שנים בתפקיד נהג מיכלית להובלת דלקים. באחד מן הימים הוסבר לעובד, כי נוכח ירידה בהיקף המכירות וכדרך התייעלות, בכוונת המעסיקה לפטר נהג שעבד אז במקביל לעובד. בשיחה זו הוצע לעובד לבצע את עבודתו הנוספת של הנהג המפוטר כאשר משמעות הדבר הנה תוספת עבודה משמעותית תמורת העלאה בשכר. העובד נענה להצעה.
העובד עבד כנהג חלוקה יחיד אצל המעסיקה במשך כשנה, כאשר לטענתו שעות עבודתו היומיות התפרשו על פני 12 שעות ואף מעבר. העובד החל להתלונן בפני מנהליו על הקושי הרב הכרוך בביצוע העבודה. לטענתו, הוא דרש ממנהליו למצוא פתרון לבעיית העומס, שאם לא כן ייאלץ להתפטר. מאידך, המעסיקה טענה, כי העובד הודיע במפורש על רצונו לעזוב את העבודה שהייתה קשה עבורו ומשכך החלה בחיפוש אחר עובד אחר.
המעסיקה גייסה עובד חדש (להלן:"העובד החדש"), העובד ראה בכך החלטה של המעסיקה לתקן את "הרעת התנאים" ומשכך חזר בו לטענתו מהרצון להתפטר. מאידך, טענה המעסיקה, כי גייסה את העובד החדש במטרה להחליף את העובד.
העובד החדש סיים את עבודתו אצל המעסיקה לאחר כשלושה חודשים מחמת מגבלה רפואית והמעסיקה המשיכה לחפש נהג במקומו, משלא מצאה, התקשרה לבסוף עם קבלן חיצוני שהחל לבצע את עבודת חלוקת הדלקים עבורה. בהתאם, נמסרה לעובד הודעה על סיום עבודתו.
לפיכך, הוגשה תביעת העובד לתשלום פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת וכן תשלום זכויות סוציאליות נוספות.
פסק הדין
-------------
הלכה היא, כי היסוד הן של פיטורים והן של התפטרות הוא שהצד הפועל נתן ביטוי שאינו משתמע לשני פנים לכוונתו להביא את יחסי העובד והמעביד הקיימים בין השניים לידי גמר. השאלה אם מדובר בפיטורים או בהתפטרות נקבעת על-פי הבדיקה מיהו הצד הפועל לסיום היחסים.
רכיב מהותי בהודעת סיום יחסי עבודה הנו מועד ניתוק היחסים. במקרה הנדון, לא מסר העובד מועד בדבר ניתוק יחסי העבודה והיחסים נמשכו בפועל זמן רב לאחר הבעת הטרוניות על ידיו. מכאן יש להסיק שהעובד דרש לשפר את תנאי עבודתו ואף התריע שככל שהדבר לא יעשה הוא יתפטר, אך הוא לא התפטר בפועל לאחר שסבר שהמעסיקה פועלת לשיפור תנאי העסקתו.
על יסוד דברים אלו ולאחר שאין חולק, כי המעסיקה היא זו שקבעה את מועד ניתוק יחסי העבודה בין הצדדים חודשים ארוכים לאחר הודעת ההתפטרות לכאורה, נדחית טענת המעסיקה, כי העובד הודיע על התפטרותו וכי יחסי העבודה נותקו ביוזמתו.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
