גרסה חדשה לטיגואן ב-185,0000 שקלים

פולקסווגן טיגואן זוכה להוזלה של 31,000 שקלים בזכות מנוע קטן יותר והנעה קדמית
אלי שאולי |

פולקסווגן טיגואן

שוק הפנאי הקומפקטי לוהט עם שפע חידושים והורדת מחירים. בפולקסווגן ישראל לא רוצים להישאר מאחור ועל כן צ'מפיון מוטורס, היבואנית, משיקה בימים אלה גרסה חדשה לטיגואן עם מחיר תחרותי משמעותית מבעבר: 185,000 שקלים.
 

הסוד שמאחורי גרסה זו הוא מעבר להנעה קדמית ולמנוע קטן יותר. הגרסה החדשה תצויד במנוע ה-1.4 ליטר TSI החדש והמוגדש של הקבוצה אשר מייצר 150 כ"ס. המעבר להנעה קדמית ולמנוע קטן הביא להוזלה של כ-31,000 שקלים לעומת הגרסה כפולת ההנעה שצוידה במנוע ה-2.0 ליטר TSI (עם 180 כ"ס) וכך אפשר לפולקסווגן להצטרף לתחרות הגועשת בתחום הפנאי הקומפקטי. עם זאת היא עדיין ממוקמת באזור היקר שבו.

פולקסווגן טיגואן בעל ההנעה הקדמית יוצע עם תיבת הילוכים כפולת מצמדים (DSG) בעלת 6 הילוכים והביצועים נאים למדי עם  193 קמ"ש מרביים והאצה למאה קמ"ש ב-9.3 שניות. בנוסף, היות ומדובר בסדרת הבלו-מושן, בחטיבת הכוח משולב גם מערך עצור והתנע בשם החיסכון בדלק.
כמו אחיו החזק, גם זה יגיע ברמת הגימור טרנדליין שתכלול מערכת שמע מקורית עם תפעול מההגה, בקרת אקלים עם פיצול לאחור, חישוקים קלים ועוד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.