אמנות הטיפול בעבירת משמעת
במרבית המקרים הגורם העיקרי לעבירת משמעת הוא המנהל. כן, אותו עובד שלא פעל לפי ההוראות, בין אם בשוגג ובין אם במזיד, אינו האחראי היחיד לתקלה. הוא לבטח לא האחראי העיקרי לה.
למרות זאת, מנהלים של עסקים רבים מתכעסים מאוד כאשר הם נחשפים לתופעות כאלו ובמקרים רבים משתלחים בעובד שסרח לא צודק וגם לא חכם.
זכור לי מקרה של מלצרית שלומיאלית במסעדה, שעשתה כל טעות אפשרית. בשלב מסוים בעל המסעדה חש שבאזור שלנו משהו לא בסדר ובא לברר את העניינים. כשהוסבר לו מה "לא תיקתק", כעס, אמר שהמלצרית חדשה ודפוקה ושהוא יפטר אותה.
"רגע אחד", אמרתי לו, "מעניין מי גייס אותה ומי הכשיר אותה למלא את תפקידה". לרגע קצר בהה בי כלא מבין, אבל לאחר מספר שניות של שתיקה התבהרו עיניו: "אתה יודע מה", אמר, "אתה צודק. לא חשבתי על זה. סובבת לי את המוח עם המשפט הזה."
עבירה משמעתית היא בדרך כלל סימפטום לכך שמשהו במערך הארגוני והניהולי של העסק לא עובד כראוי. אם זו התרשלות של עובד חסר מוטיבציה (מישהו לא השכיל להניע אותו כמו שצריך), או ביצוע לקוי של עובד שלא הוכשר כראוי, או שאינו מתאים לתפקידו. כל אלו מגיעים לפתחו של המנהל.
במקרים רבים המנהלים נוקטים צעד משמעתי כדי ללמד עובד סורר לקח, גם כדי שילמד מה הוא מחירה של הפרת המשמעת וגם כדי שהעובדים האחרים יראו וייראו. ניתן להבין את מניעיה האנושיים של גישה זו, המונעת מתחושות בסיסיות של שכר ועונש ואף של צדק בסיסי. אבל גישה כזו עומדת בסתירה לכללים של ניהול מקצועי, כזה המניח שתפקידו המרכזי של הליך משמעתי הוא לשנות את התנהגות העובד שסרח ולא להענישו. מנהל טוב מבין כי ענישה תיצור אצל העובד רצון לנקום בהנהלה. הוא יודע כי צעדי עונשין, בתור שכאלה, יוצרים אצל עובדים אחרים חוסר אמון וחשש ותפקודם יהיה בהתאם.
אני מציע חמישה עקרונות בסיסיים לטיפול נכון בהפרת משמעת:
העיקרון הראשון - לא בפומבי. ענישה שלא נעשית בדיסקרטיות מטרתה אחת: השפלתו של העובד. בין שהממונה התכוון לכך ובין שלא, זו התוצאה. שום תועלת לא תצמח מכך, לאף אחד.
העיקרון השני - הוגנות. חייב להיות קשר בין חומרת העבירה לבין עוצמת התגובה כלפיה. העובדים צריכים לחוש כי המנהל הגון. לא 'פראייר', אבל הגון.
העיקרון השלישי הוא ההבנה שהצעד המשמעתי סוגר את המעגל. המנהל לא ימשיך לנטור טינה לעובד ולהזכיר לו את העבירה. המשך של התייחסות חשדנית לעובד עשויה ליצור את תופעת 'הנבואה המגשימה את עצמה', העובד עשוי לחזור לסורו. הוא איחר לעבודה, הוא ננזף ("שילם חובו לחברה"), ועכשיו החיים ממשיכים כאילו כלום לא קרה. אין מענישים פעמיים.
העיקרון הרביעי הוא העברת התחושה לעובד כי לקחיה של הפרת המשמעת מהווים גם בסיס לשיפור וללמידה. המנהל והעובד יבחנו יחד כיצד מונעים את הפרת המשמעת בפעם הבאה. הרי כבר שנינו, שניהם אשמים - לא פעם גם יגלה המנהל בדיון כזה כי הוא תרם להפרה לא פחות מהעובד שלו. למשל, העובד אמנם איחר, אבל המנהל לא היה מודע מספיק למצוקותיו של העובד בבית.
והעיקרון החמישי - התאמה של הצעד המשמעתי לאישיותו של העובד. אלמוני עשוי להיפגע מאד מהערה ביקורתית, גם אם נעשתה בארבע עיניים; ולעומתו, פלמוני לא יתרגש במיוחד גם מהשעיה בת יומיים.
בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב
הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.
ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד
הסיבה המרכזית לכך שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
