Becton, Dickenson and Company מניה בפוקוס

אריאל קורינאלדי |

שוקי העולם ממשיכים להיות תנודתיים והמשקיעים מפגינים רגישות גבוהה לכל הודעה שמתפרסמת. ועידת גוש האירו שתתקיים בימים הקרובים עשויה להביא לראלי סוף שנה. אולם מצד שני, במידה והמשקיעים יתאכזבו מההחלטות שיתקבלו, ככל הנראה נחזה במסכים אדומים.

עקב האי-הודאות הגבוהה, אנו מעדיפים לדבוק באסטרטגיה של השקעה בחברות חזקות בעלות היסטוריית רווחיות וצמיחה מוכחת, המספקות תשואת דיבידנד לצד תמחור אטרקטיבי. חברת Becton, Dickenson (או BD) בהחלט עונה על קריטריונים אלו.

קצת על החברה

BD הינה חברה גלובלית, החברה מייצרת ומוכרת מכשור רפואי, מערכות וחומרים שונים ומחולקת למספר יחידות עסקיות. קרוב ל-60% מהכנסותיה מגיעות משווקים שמחוץ לארה"ב.

החטיבה הגדולה, BD Medical, מהווה כ-51% מסך הכנסות החברה בשנה האחרונה ומספקת מגוון מוצרים בתחומי ההזרקה והאינפוזיה. BD הייתה הראשונה בארה"ב שבנתה בשנת 1906 מתקן לייצור מחטים ומזרקים. בין המוצרים המיוצרים ומשווקים תחת חטיבה זו ישנם מחטים, מזרקים, צנתרים (קתטרים), מזרקים להזרקת אינסולין, מכלים לזריקת מחטים ומזרקים משומשים ועוד.

חטיבה נוספת הינה BD Diagnostics, המהווה כ-32% מסך ההכנסות, ומתמחה במוצרים שבאמצעותם ניתן לאסוף ולהעביר דגימות רפואיות, כמו כן, החטיבה מספקת כלים וחומרים כימיים לניתוח דגימות אלו במטרה לגלות מחלות זיהומיות / מדבקות שונות.

החטיבה האחרונה היא BD Biosciences. מהווה 17% מסך ההכנסות ומתמחה בפיתוח כלי מחקר ודיאגנוסטיקה חדשניים. כלים אלה מיועדים למעבדות קליניות, מוסדות אקדמאיים וממשלתיים, חברות פארמה, בתי חולים ובנקי דם.

חלק מאיכויות החברה באות לידי ביטוי בהעלאת תשלום הדיבידנד למשקיעים במשך 40 שנים ברציפות. לאחרונה הודיעה החברה כי הדיבידנד לשנה הקרובה יועלה שוב ב-10% ויעמוד על 45 סנט ברבעון (תשואת דיבידנד של 2.5% לפי המחיר הנוכחי). נתון מעניין נוסף הוא היקף ההשקעה במחקר ופיתוח העומד קרוב ל-500 מיליון דולר בשנה (6% מסך ההכנסות). זאת בכדי לתמוך בחדשנות המוצר ויצירת יתרון תחרותי.

אסטרטגיה עסקית

החברה דיווחה לאחרונה על האסטרטגיה שלה לשנים הקרובות. לפי אסטרטגיה זו, תמשיך החברה להתמקד בפעילויות הליבה (מחטים ודיאגנוסטיקה) בצורה של צמיחה אורגנית ורכישת פעילויות משלימות.

BD הדגישה את המשך התרחבותה הבינלאומית. לדבריה חלק גדול מצמיחתה העתידית בעשור הקרוב תתרחש בעיקר בשווקים מתפתחים (סין, הודו ודרום אמריקה), לכן בכוונתה להשקיע בפיתוח תשתית ייצור ומו"פ במדינות אלה בשנים הקרובות.

בנוסף, החברה תמשיך בביצוע תהליך התייעלות תפעולית ותשפר את רמת השירות באמצעות יישום תוכניות והנחת היסודות לתהליכי עבודה גלובליים והשקעה בתשתית טכנולוגיה. החברה אף פועלת להורדת עלויות הייצור ללא פגיעה באיכות המוצרים.

נתונים פיננסיים

הכנסות החברה ב-2011 (שנת הכספים מסתיימת בספטמבר) עמדו על 7.8 מיליארד דולר, צמיחה של 6.2% (2.9% בניכוי השפעות מט"ח). הכנסות בארה"ב היוו כ-43% מסך ההכנסות. ההכנסות מהפעילות הבינ"ל היוו כ-57% מסך ההכנסות. החברה הציגה רווח תפעולי של כ-1.76 מיליארד דולר עם שולי רווח של 21.9% ורווח נקי למניה בדילול מלא עמד על 5.62 דולר.

מאזן החברה חזק ולה עודף חוב נטו של 1.15 מיליארד דולר כנגד תזרים מפעילות תפעולית של יותר מ-1.7 מיליארד דולר.

החברה סיפקה תחזית לשנת הכספים הבאה של צמיחה נמוכה ברמת ההכנסות בקצב של 1%-3% (בניכוי השפעת מט"ח 2%-4%) ורווח נקי למניה בדילול מלא של 5.75-5.85 דולר. בנוסף, הודיעה על המשך תוכנית רכישת מניות חוזרת בסכום של 1.5 מיליארד דולר כנגד התזרים החופשי והנפקת חוב.

בשורה התחתונה מדובר בחברה איכותית שמציגה תוצאות חזקות לאורך זמן, כגון צמיחה, שולי רווחיות גבוהים ותשואה להון שנתית ממוצעת של 21%. לחברה יש אסטרטגיה ברורה של התמקדות בתחומי הליבה, מנועי צמיחה אורגניים בשווקים חדשים, ביחד עם רכישות של פעילויות ממוקדות. החברה נסחרת במכפיל רווח של 12 (מכפיל עבר ממוצע של 18), מספקת תשואת דיבידנד של 2.5% ומבצעת רכישת מניות עצמית. לפי מודל הערכת שווי שבצענו אנו מציבים מחיר יעד של 85 דולר למניה, הגבוה ב-15% מהמחיר הנוכחי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.