Becton, Dickenson and Company מניה בפוקוס
שוקי העולם ממשיכים להיות תנודתיים והמשקיעים מפגינים רגישות גבוהה לכל הודעה שמתפרסמת. ועידת גוש האירו שתתקיים בימים הקרובים עשויה להביא לראלי סוף שנה. אולם מצד שני, במידה והמשקיעים יתאכזבו מההחלטות שיתקבלו, ככל הנראה נחזה במסכים אדומים.
עקב האי-הודאות הגבוהה, אנו מעדיפים לדבוק באסטרטגיה של השקעה בחברות חזקות בעלות היסטוריית רווחיות וצמיחה מוכחת, המספקות תשואת דיבידנד לצד תמחור אטרקטיבי. חברת Becton, Dickenson (או BD) בהחלט עונה על קריטריונים אלו.
קצת על החברה
BD הינה חברה גלובלית, החברה מייצרת ומוכרת מכשור רפואי, מערכות וחומרים שונים ומחולקת למספר יחידות עסקיות. קרוב ל-60% מהכנסותיה מגיעות משווקים שמחוץ לארה"ב.
החטיבה הגדולה, BD Medical, מהווה כ-51% מסך הכנסות החברה בשנה האחרונה ומספקת מגוון מוצרים בתחומי ההזרקה והאינפוזיה. BD הייתה הראשונה בארה"ב שבנתה בשנת 1906 מתקן לייצור מחטים ומזרקים. בין המוצרים המיוצרים ומשווקים תחת חטיבה זו ישנם מחטים, מזרקים, צנתרים (קתטרים), מזרקים להזרקת אינסולין, מכלים לזריקת מחטים ומזרקים משומשים ועוד.
חטיבה נוספת הינה BD Diagnostics, המהווה כ-32% מסך ההכנסות, ומתמחה במוצרים שבאמצעותם ניתן לאסוף ולהעביר דגימות רפואיות, כמו כן, החטיבה מספקת כלים וחומרים כימיים לניתוח דגימות אלו במטרה לגלות מחלות זיהומיות / מדבקות שונות.
החטיבה האחרונה היא BD Biosciences. מהווה 17% מסך ההכנסות ומתמחה בפיתוח כלי מחקר ודיאגנוסטיקה חדשניים. כלים אלה מיועדים למעבדות קליניות, מוסדות אקדמאיים וממשלתיים, חברות פארמה, בתי חולים ובנקי דם.
חלק מאיכויות החברה באות לידי ביטוי בהעלאת תשלום הדיבידנד למשקיעים במשך 40 שנים ברציפות. לאחרונה הודיעה החברה כי הדיבידנד לשנה הקרובה יועלה שוב ב-10% ויעמוד על 45 סנט ברבעון (תשואת דיבידנד של 2.5% לפי המחיר הנוכחי). נתון מעניין נוסף הוא היקף ההשקעה במחקר ופיתוח העומד קרוב ל-500 מיליון דולר בשנה (6% מסך ההכנסות). זאת בכדי לתמוך בחדשנות המוצר ויצירת יתרון תחרותי.
אסטרטגיה עסקית
החברה דיווחה לאחרונה על האסטרטגיה שלה לשנים הקרובות. לפי אסטרטגיה זו, תמשיך החברה להתמקד בפעילויות הליבה (מחטים ודיאגנוסטיקה) בצורה של צמיחה אורגנית ורכישת פעילויות משלימות.
BD הדגישה את המשך התרחבותה הבינלאומית. לדבריה חלק גדול מצמיחתה העתידית בעשור הקרוב תתרחש בעיקר בשווקים מתפתחים (סין, הודו ודרום אמריקה), לכן בכוונתה להשקיע בפיתוח תשתית ייצור ומו"פ במדינות אלה בשנים הקרובות.
בנוסף, החברה תמשיך בביצוע תהליך התייעלות תפעולית ותשפר את רמת השירות באמצעות יישום תוכניות והנחת היסודות לתהליכי עבודה גלובליים והשקעה בתשתית טכנולוגיה. החברה אף פועלת להורדת עלויות הייצור ללא פגיעה באיכות המוצרים.
נתונים פיננסיים
הכנסות החברה ב-2011 (שנת הכספים מסתיימת בספטמבר) עמדו על 7.8 מיליארד דולר, צמיחה של 6.2% (2.9% בניכוי השפעות מט"ח). הכנסות בארה"ב היוו כ-43% מסך ההכנסות. ההכנסות מהפעילות הבינ"ל היוו כ-57% מסך ההכנסות. החברה הציגה רווח תפעולי של כ-1.76 מיליארד דולר עם שולי רווח של 21.9% ורווח נקי למניה בדילול מלא עמד על 5.62 דולר.
מאזן החברה חזק ולה עודף חוב נטו של 1.15 מיליארד דולר כנגד תזרים מפעילות תפעולית של יותר מ-1.7 מיליארד דולר.
החברה סיפקה תחזית לשנת הכספים הבאה של צמיחה נמוכה ברמת ההכנסות בקצב של 1%-3% (בניכוי השפעת מט"ח 2%-4%) ורווח נקי למניה בדילול מלא של 5.75-5.85 דולר. בנוסף, הודיעה על המשך תוכנית רכישת מניות חוזרת בסכום של 1.5 מיליארד דולר כנגד התזרים החופשי והנפקת חוב.
בשורה התחתונה מדובר בחברה איכותית שמציגה תוצאות חזקות לאורך זמן, כגון צמיחה, שולי רווחיות גבוהים ותשואה להון שנתית ממוצעת של 21%. לחברה יש אסטרטגיה ברורה של התמקדות בתחומי הליבה, מנועי צמיחה אורגניים בשווקים חדשים, ביחד עם רכישות של פעילויות ממוקדות. החברה נסחרת במכפיל רווח של 12 (מכפיל עבר ממוצע של 18), מספקת תשואת דיבידנד של 2.5% ומבצעת רכישת מניות עצמית. לפי מודל הערכת שווי שבצענו אנו מציבים מחיר יעד של 85 דולר למניה, הגבוה ב-15% מהמחיר הנוכחי.

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
