מסתמן: תקציבי הפרסום של נטוצי וד"ר גב יוצאים למכרז: פנו למספר משרדים
תקציבי הפרסום של רשת 'רהיטי נטוצי' ורשת מרכזי הבריאות 'ד"ר גב', שניהם בבעלות משפחת קאופמן ומטופלים במשרד הפרסום ברוקנר נטע יער עתידים לסיים את דרכם במשרד בשבועות הקרובים - כך נודע לאייס.
בימים האחרונים קיימו בעלי 2 הרשתות פגישות עם מספר משרדים במטרה לבחון את העברת התקציב לידיים חדשות. ככל הנראה מדובר בהוצאת 2 התקציבים מברוקנר נטע יער אך טרם ידוע האם יועתקו 2 התקציבים יחד למשרד אחד.
ברוקנר-נטע-יער מחזיק בתקציבי הפרסום של נטוצי וד"ר גב מזה כ-6 שנים באופן רציף. בימים האחרונים יזמו אנשי ד"ר גב ונטוצי פגישות עם מספר משרדים מהעשירייה השנייה בענף הפרסום. עם זאת, ייתכן כי למרות סבב הפגישות והפגנת הרצון לעזוב קיים הסיכוי כי 2 התקציבים יישארו בסוף בברוקנר-נטע-יער. זאת במידה ובין המשרד לבעלי הרשתות תושג הבנה לגבי מספר סעיפים עליהם הם חלוקים.
2 תקציבי הפרסום יחד יכולים לשמש כבונוס כספי נאה בתקופה קשה זו של שוק הפרסום. על פי יפעת בקרת פרסום, בשנת 2011 עמד תקציב נטוצי על כ-2.5 מיליון דולר במחירי מחירון המהווים בפועל כ-4 מיליון שקלים. תקציב ד"ר גב עמד בשנה זו על כ-4.2 מיליון דולר המהווים בפועל כ-6.7 מיליון שקלים.
ד"ר גב היא הרשת הגדולה בישראל למוצרי בריאות, נוחות ואיכות חיים. החברה עוסקת בפיתוח, יבוא ושיווק מוצרים לשיפור היציבה, הישיבה ואיכות השינה. הרשת מתפעלת 22 סניפים ברחבי הארץ. קבוצת קאופמן זכתה לפני מספר שנים בזיכיון הבלעדי לשיווק רהיטי נטוצי בישראל.
ברשתות נטוצי וד"ר גב סירבו להגיב לידיעה.
- 7.יונית 11/12/2011 23:30הגב לתגובה זוגם פרטנר בדרך אחרי שנה?
- 6.רוית 10/12/2011 21:13הגב לתגובה זוואחרי שיחליפו תא משרד הפרסום שלהם... שיתחילו לחפש משרד יחסי ציבור חדש. חומר למחשבה.
- 5.יקי 09/12/2011 19:22הגב לתגובה זולפרפצקי בומברסקי ADVERTISING משרד לפנים... אחד שיודע! מילה של שוקי.
- 4.מספר 3 אתה דביל 09/12/2011 14:56הגב לתגובה זוכתוב במפורש משרד מהעשיריה השניה. תקרא..
- 3.מיכל 08/12/2011 17:53הגב לתגובה זוהם פשוט רוצים משרד גדול מהחמישיה. עלה להם השתן והם יקבלו שתן בחזרה
- 2.הם בדרך לדרורי שלומי (ל"ת)אחלה חומוס 08/12/2011 17:04הגב לתגובה זו
- 1.גל 08/12/2011 15:33הגב לתגובה זושיבדקו בברוקנר מי עזב את החברה בשנים האחרונות וגנב להם את הלקוח הזה... פרטים בקרוב
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
