תיקון שומת מס שבח עקב גילוי של הסכם נוסף בין הצדדים בעסקת מקרקעין

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

וע 1341/08 שמשון זליג ושות' - חברה קבלנית בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין רחובות
עו"ד לילך דניאל |

תקציר וע 1341/08

שמשון זליג ושות' - חברה קבלנית בע"מ

נ' מנהל מיסוי מקרקעין רחובות

ועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב פסקה כי המנהל תיקן בדין את שומת מס השבח לאחר שהתגלה הסכם חדש מאוחר מההסכם המקורי, המשנה באופן מהותי את ההתקשרות הראשונית בין הצדדים על יד העלאת שווי התמורה.

השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים

ביום 7.5.2000 התקשרה העוררת בעסקת מקרקעין עם חברת הכשרת היישוב לישראל בע"מ. על פי החוזה שנכרת בין הצדדים, רכשה העוררת זכויות בנייה של כ-148 יחידות דיור בראשון לציון. העסקה נשאה אופי של "עסקת תמורות'', ולפיה חברת הכשרת היישוב זכאית לקבל אחוזים מהתמורה שתתקבל ממכירת כל דירה במיזם שעתידה העוררת לבנות במקרקעין.

העוררת הגישה למשיב הצהרה ושילמה את מלוא סכום המס - מס שבח ומס הכנסה - על פי השווי המוצהר על ידה.

בעת שמיעת העדים במסגרת סוגיה אחרת שבה דנה ועדת הערר בפני בית המשפט העליון, התגלה כי ביום 17.12.2003 ערכה העוררת תיקון להסכם המקורי מיום 7.5.2000. התיקון נסב בין היתר על שינוי במחיר המינימלי ליחידת דיור ובשיעורי התמורות שהמוכרת זכאית לקבל. העוררת לא דיווחה לרשויות המס על כריתת מסמך זה, שהוא בבחינת תוספת להסכם המקורי.

בעקבות השינוי משנת 2003 שנתגלה כאמור, הוציא המשיב שומת מס רכישה חדשה לפי סעיף 82 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק").

העוררת טוענת כי לא היה מקום לשינוי החיוב במס כלל וכלל. לשיטתה, חלפו יותר מארבע שנים מיום שנערכה השומה שהתייחסה לעסקה המקורית מיום 7.5.2000, ולמשיב לא הייתה אפוא סמכות לשנות בשלב זה את השומה. זאת ועוד, לא התקיימה במקרה דנן אחת מהעילות המפורטות בסעיף 85 לחוק. התוספת לחוזה מיום 17.12.2003 - אין בה לדעת העוררת משום "רכישה חדשה'' של זכויות במקרקעין או עסקה חדשה (להוציא תוספת יחידה שכבר מוסתה). מכאן, לא ניתנה למשיב הסמכות להפעיל את הוראת סעיף 82 לחוק.

מנגד, לטענת המשיב ההסכם שנתגלה באקראי (הנספח לחוזה מיום 17.12.2003) שינה באופן מהותי את ההתקשרות בין הצדדים, והעלה את שווי התמורה המינימלית ליחידה מ-38,000 דולר (קרקע לדירה) ל-62,500 דולר (קרקע לדירה). עוד מדגיש המשיב כי העוררת נהגה שלא כדין כאשר לא דיווחה אודות תיקון ההסכם שנכרת ב-2003 כפי שנדרש בנסיבות העניין.

דיון

אפשר היה לקבל את עמדת העוררת כי מדובר בעסקה אחת שהושלמה בשנת 2000 והמס עליה שולם עם הדיווח, אלמלא נחשף "החוזה הנוסף" שנכרת בין חברת הכשרת היישוב לבין העוררת ביום 17.12.2003. החוזה שכונה "נספח לחוזה מיום 7.5.00" משנה את התמורות המוסכמות על הצדדים.

השינוי מיום 17.12.2003 אכן נועד להגדלת התמורה המוסכמת לעניין העסקה כולה, כך שבמקום חישוב התמורה לפי מחיר מינימום בסך 38,000 דולר בגין שווי קרקע ליחידת דיור, קבעו הצדדים שווי של 62,500 דולר. ההסכם הנוסף או ה"נספח לחוזה" כפי שכונה על ידי העוררת לא דווח לרשות המסים. מדובר בשינוי מהותי של עסקת המקרקעין המחייב דיווח על פי דין. מכיוון שהתמורות בפועל עלו על סכומי המינימום (הקבועים בהסכם המקורי והמתוקן), היה מקום לעשות שימוש בסעיף 82 לחוק ולתקן את השומה כפי שנהג המשיב.

תוצאה

הערר נדחה.

בוועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב

לפני כב' השופטת ר' שטרנברג אליעז

ניתן ב-6.9.2011

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הסתדרות

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".

בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.

בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.

בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.

על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.