מועד השלמת הבנייה לצורך עמידה בתנאי 36 החודשים בהוראת השעה
חוק מיסוי מקרקעין (הגדלת ההיצע של דירות מגורים - הוראת שעה), ביקש לעודד שחרור קרקעות לבנייה על ידי יישור הלינאריות של שיעורי המס והפחתת שיעור מס השבח ל-20%.
כידוע, חוק מיסוי מקרקעין (הגדלת ההיצע של דירות מגורים - הוראת שעה), התשע"א-2011 (להלן: "הוראת השעה") ביקש לעודד שחרור קרקעות לבנייה על ידי יישור הלינאריות של שיעורי המס והפחתת שיעור מס השבח ל-20%, אך זאת בתנאי להשלמת הבנייה תוך 36 חודשים, מתוך מטרה שהיחידות שייבנו יגיעו מהר לשוק ויורידו את מחירי הדיור המאמירים.
המחוקק הקפיד על תקופה זו, ואף הפנה בעניין זה לקבלת אישור הניתן לפי סעיף 265 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, דהיינו לקבלת "טופס 4" בידי הבונה לשמונה יחידות או 80% מהבנייה - לפי הגבוה. בהתחשב בעובדה שגם כך תקופת ה-36 חודשים בעייתית בשל התלות במתן היתרי בנייה, שאינם בשליטת הקבלן או הבעלים אלא בשליטת הרשות המקומית, עולה השאלה אם קבלת "טופס 4" אשר גם הוא בשליטת הרשות המקומית - היא המבחן היחיד לסיום בנייה.
לטעמנו, והדבר עולה ממילות החוק עצמן, אפשר להסתפק במבחני גמר הבנייה החלופיים המופיעים בחבק מס שבח זה עידן ועידנים, דוגמת קיום מתקני דירה וחוסר ב-5% ב"גמרים", ואם אכן מבחן זה תקף - אזי אפשר להזמין מפקח מיסוי מקרקעין לאשר זאת, ובכך לעמוד בתנאי הוראת השעה גם אם לא משיגים "טופס 4" תוך 36 חודשים (טופס זה לעתים מעוכב מסיבות בירוקרטיות שאינן בשליטת הבונה).
בהנחה שמדובר בבנייה רוויה, אם לא נסתפק במבחנים אלו אזי קשה לראות כיצד אפשר להגיע ל"טופס 4" על 80% מהדירות כהוראת הסעיף, בבניין אחד המתרומם לגובה. לעומת זאת, לפי הגישה הפרשנית המוצגת על ידינו אכן אפשר להתרכז בהשלמת חלק מהדירות כדי לעמוד בזמנים שקצב המחוקק.
טוב תעשה רשות המסים אם תאשר פרשנות מקלה זו, מפני שבשל מגבלת 36 החודשים שאינה בשליטת הצדדים לעסקה, בעלי קרקע וקבלנים מתלבטים אם בכלל להתקשר בעסקה אשר נראית מעוטת מס בתחילתה, אך עלולה להיות יקרה מבחינה מיסויית בסופה, בשל אי עמידה ביעד הזמנים.
הכותב - ממשרד זיו שרון ושות' עורכי דין


בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".
בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.
בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.
בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.
- כל השמות בפרשת "יד לוחצת יד"
- אף אחד לא הופתע כשסוכן הביטוח המוכר נחשד בשוחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.
