מועד השלמת הבנייה לצורך עמידה בתנאי 36 החודשים בהוראת השעה

עו"ד זיו שרון

חוק מיסוי מקרקעין (הגדלת ההיצע של דירות מגורים - הוראת שעה), ביקש לעודד שחרור קרקעות לבנייה על ידי יישור הלינאריות של שיעורי המס והפחתת שיעור מס השבח ל-20%.
עו"ד לילך דניאל |

כידוע, חוק מיסוי מקרקעין (הגדלת ההיצע של דירות מגורים - הוראת שעה), התשע"א-2011 (להלן: "הוראת השעה") ביקש לעודד שחרור קרקעות לבנייה על ידי יישור הלינאריות של שיעורי המס והפחתת שיעור מס השבח ל-20%, אך זאת בתנאי להשלמת הבנייה תוך 36 חודשים, מתוך מטרה שהיחידות שייבנו יגיעו מהר לשוק ויורידו את מחירי הדיור המאמירים.

המחוקק הקפיד על תקופה זו, ואף הפנה בעניין זה לקבלת אישור הניתן לפי סעיף 265 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, דהיינו לקבלת "טופס 4" בידי הבונה לשמונה יחידות או 80% מהבנייה - לפי הגבוה. בהתחשב בעובדה שגם כך תקופת ה-36 חודשים בעייתית בשל התלות במתן היתרי בנייה, שאינם בשליטת הקבלן או הבעלים אלא בשליטת הרשות המקומית, עולה השאלה אם קבלת "טופס 4" אשר גם הוא בשליטת הרשות המקומית - היא המבחן היחיד לסיום בנייה.

לטעמנו, והדבר עולה ממילות החוק עצמן, אפשר להסתפק במבחני גמר הבנייה החלופיים המופיעים בחבק מס שבח זה עידן ועידנים, דוגמת קיום מתקני דירה וחוסר ב-5% ב"גמרים", ואם אכן מבחן זה תקף - אזי אפשר להזמין מפקח מיסוי מקרקעין לאשר זאת, ובכך לעמוד בתנאי הוראת השעה גם אם לא משיגים "טופס 4" תוך 36 חודשים (טופס זה לעתים מעוכב מסיבות בירוקרטיות שאינן בשליטת הבונה).

בהנחה שמדובר בבנייה רוויה, אם לא נסתפק במבחנים אלו אזי קשה לראות כיצד אפשר להגיע ל"טופס 4" על 80% מהדירות כהוראת הסעיף, בבניין אחד המתרומם לגובה. לעומת זאת, לפי הגישה הפרשנית המוצגת על ידינו אכן אפשר להתרכז בהשלמת חלק מהדירות כדי לעמוד בזמנים שקצב המחוקק.

טוב תעשה רשות המסים אם תאשר פרשנות מקלה זו, מפני שבשל מגבלת 36 החודשים שאינה בשליטת הצדדים לעסקה, בעלי קרקע וקבלנים מתלבטים אם בכלל להתקשר בעסקה אשר נראית מעוטת מס בתחילתה, אך עלולה להיות יקרה מבחינה מיסויית בסופה, בשל אי עמידה ביעד הזמנים.

הכותב - ממשרד זיו שרון ושות' עורכי דין

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.