פעמים רבות חוזרת על עצמה בתקשורת המילה "מוסדיים". איזכור שם הקוד המדובר, מגיע בדרך כלל ללא מספרים או הערכות לגבי שווי ההחזקות של גופים אלה. ניתוח תיק ההחזקות של הגופים המוסדיים עשוי להסביר לנו את השפעתם האמיתית על שוק ההון הישראלי. התבוננות בטבלה באתר בנק ישראל מלמדת, כי סה"כ הכסף המוסדי במדינת ישראל צמח בכ-22 מיליארד ש' מתום שנת 2010 ועד תום חודש יולי השנה. נכון לסוף חודש יולי, הוא מסתכם לסכום של 1.09 טריליון ש'. ראוי לשים לב להתכווצות ההחזקה המנייתית של הגופים המוסדיים בשוק המקומי, מרמה ממוצעת של 10.3% בתיק ההשקעות לרמה של 8.7% בסוף יולי 2011. חלק מצמצום ההחזקה המנייתית בישראל, מקורו בירידת ערך של הרכיב המנייתי המקומי. אולם הגופים המוסדיים בחרו שלא להשלים את הרכיב המנייתי, על מנת לפצות על ירידת הערך. במקביל לקיטון ברכיב המניות המקומי, ניכר גידול ברכיב ההשקעות בחו"ל מרמה של 12.1% בתום שנת 2010 לרמה של 12.7% בתום חודש יולי. קופות הגמל וקרנות ההשתלמות בלטו בהגדלת רכיב ההשקעות בחו"ל. לעומת זאת, פוליסות ביטוחי המנהלים המשתתפות ברווחים, הינן המחזיקות הגדולות (היקף של 26.5%) ברכיב השקעות בחו"ל, רכיב דומה לרכיב עימו פתחו את השנה. קרנות הפנסיה הוותיקות, החדשות וכן קרנות הנאמנות מפגרות משמעותית אחר הגופים המוסדיים האחרים, הן בהחזקה מנייתית והן בהשקעות בחו"ל. נראה כי בעת הנוכחית של המשברים הגלובליים, התיק של קרנות הפנסיה הולם הרבה יותר את אתגרי התקופה. רמת הנזילות של הגופים המוסדיים כפי שבאה לידי ביטוי בהיקף המזומן והפיקדונות לתום חודש יולי, עומדת על 11.9% אל מול 11.6% בתום שנת 2010, כלומר ללא שינוי מהותי. קרנות הנאמנות אשר הינן "כסף חם" בהגדרה, מטות את רמת הנזילות הממוצעת בגופים המוסדיים כלפי מעלה. מנגד פוליסות ביטוחי המנהלים המשתתפות ברווחים, מחזיקות רמות נזילות נמוכות מהותית מן הממוצע המוסדי. נראה כי הגופים המוסדיים אינם מגדילים רמות נזילות על מנת להצטייד במזומן, למקרה של פדיונות דוגמת משבר 2008. הם נשענים על רמת נזילות יציבה. פדיונות מואצים בחסכון טווח ארוך המורכב בחלקו הלא מבוטל מכספים נזילים, עלול להביא להיערכות חדשה של הגופים המוסדיים. בכך הוא למעשה מקצין את המגמה השלילית באפיקים בעלי בעיית נזילות דוגמת שוק המניות ושוק האג"ח הקונצרני. מזה תקופה אנו מדברים על מחסור בקונים בשוק המניות המקומי. דבר שבא לידי ביטוי בקיטון במחזורי המסחר והגדלת התנודתיות. השינוי המהותי על ציר הזמן במבנה תיק ההשקעות המוסדי, אשר יכול לשנות את מפת הביקושים בשוק המניות, הוא הגדלת רכיב המניות בתיק קרנות הפנסיה לרמה המקבילה של מכשירי חסכון טווח ארוך מקבילים. ככל שהמרכיב הלא סחיר בתיק הפנסיוני יקטן ידרשו הגופים הפנסיונים לתור אחר תשואות בשוק הפתוח. בצורה זו, יהוו לגורם ביקוש חדש ומהותי בשוק המניות הצמא לידיים חדשות. עד אז נמשיך ונמתין למשקיעים הזרים אשר ספק יבואו וספק יבוששו לבוא. ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.