הנתונים מלמדים - המוסדים בורחים והזרים לא מגיעים
פעמים רבות חוזרת על עצמה בתקשורת המילה "מוסדיים". איזכור שם הקוד המדובר, מגיע בדרך כלל ללא מספרים או הערכות לגבי שווי ההחזקות של גופים אלה. ניתוח תיק ההחזקות של הגופים המוסדיים עשוי להסביר לנו את השפעתם האמיתית על שוק ההון הישראלי.
התבוננות
חלק מצמצום ההחזקה המנייתית בישראל, מקורו בירידת ערך של הרכיב המנייתי המקומי. אולם הגופים המוסדיים בחרו שלא להשלים את הרכיב המנייתי, על מנת לפצות על ירידת הערך. במקביל לקיטון ברכיב המניות המקומי, ניכר גידול ברכיב ההשקעות בחו"ל מרמה של 12.1% בתום שנת 2010 לרמה של 12.7% בתום חודש יולי.
קופות הגמל וקרנות ההשתלמות בלטו בהגדלת רכיב ההשקעות בחו"ל. לעומת זאת, פוליסות ביטוחי המנהלים המשתתפות ברווחים, הינן המחזיקות הגדולות (היקף של 26.5%) ברכיב השקעות בחו"ל, רכיב דומה לרכיב עימו פתחו את השנה.
קרנות הפנסיה הוותיקות, החדשות וכן קרנות הנאמנות מפגרות משמעותית אחר הגופים המוסדיים האחרים, הן בהחזקה מנייתית והן בהשקעות בחו"ל. נראה כי בעת הנוכחית של המשברים הגלובליים, התיק של קרנות הפנסיה הולם הרבה יותר את אתגרי התקופה. רמת הנזילות של הגופים המוסדיים כפי שבאה לידי ביטוי בהיקף המזומן והפיקדונות לתום חודש יולי, עומדת על 11.9% אל מול 11.6% בתום שנת 2010, כלומר ללא שינוי מהותי.
קרנות הנאמנות אשר הינן "כסף חם" בהגדרה, מטות את רמת הנזילות הממוצעת בגופים המוסדיים כלפי מעלה. מנגד פוליסות ביטוחי המנהלים המשתתפות ברווחים, מחזיקות רמות נזילות נמוכות מהותית מן הממוצע המוסדי. נראה כי הגופים המוסדיים אינם מגדילים רמות נזילות על מנת להצטייד במזומן, למקרה של פדיונות דוגמת משבר 2008. הם נשענים על רמת נזילות יציבה.
פדיונות מואצים בחסכון טווח ארוך המורכב בחלקו הלא מבוטל מכספים נזילים, עלול להביא להיערכות חדשה של הגופים המוסדיים. בכך הוא למעשה מקצין את המגמה השלילית באפיקים בעלי בעיית נזילות דוגמת שוק המניות ושוק האג"ח הקונצרני.
מזה תקופה אנו מדברים על מחסור בקונים בשוק המניות המקומי. דבר שבא לידי ביטוי בקיטון במחזורי המסחר והגדלת התנודתיות. השינוי המהותי על ציר הזמן במבנה תיק ההשקעות המוסדי, אשר יכול לשנות את מפת הביקושים בשוק המניות, הוא הגדלת רכיב המניות בתיק קרנות הפנסיה לרמה המקבילה של מכשירי חסכון טווח ארוך מקבילים.
ככל שהמרכיב הלא סחיר בתיק הפנסיוני יקטן ידרשו הגופים הפנסיונים לתור אחר תשואות בשוק הפתוח. בצורה זו, יהוו לגורם ביקוש חדש ומהותי בשוק המניות הצמא לידיים חדשות. עד אז נמשיך ונמתין למשקיעים הזרים אשר ספק יבואו וספק יבוששו לבוא.
- 5.לא מבין עניין 09/09/2011 02:21הגב לתגובה זולא בדקת באמת את ההמלצות הקודמות שלו, ההמלצה היא להתגונן באג" ח ממשלתי ובאפיק האחר להגדיל את המנייתי לפוזיציה לטווח ארוך. למה כל כך נכון לשרוף את רוב התיק בגריל הנוכחי אם אפשר להתגונן. אנחנו באמצע טורנדו....
- 4.אחד שיודע 08/09/2011 17:44הגב לתגובה זומדובר על מנהל השקעות בינוני במקרה הטוב שלא ניהל חסכון ארוך טווח בשש-שבע שנים אחרונות (שוק ההון השתנה דרמטית בתקופה זו) ותשימו לב להמלצות שלו בעבר ולמציאות כיום ועדיין עושים לו יחסי ציבור, לא ברור העניין
- 3.יואב 08/09/2011 16:20הגב לתגובה זומביא זווית מענינת כל פעם מחדש. תותח.
- 2.נילי 08/09/2011 14:37הגב לתגובה זובא מר סילבן שלום, ורוצה להעלות את המס על הבורסה (כתבה בגלובס היום ). עלובי נפש שכמותכם: על מה היתה המחאה? לא בגלל הגזרות שהפלתם ברובן על שכבות מעמד הביניים ? הליכוד מבחינה חברתית (אף פעם לא היה חברתי) פשט את הרגל .
- 1.יגאל 08/09/2011 09:19הגב לתגובה זוהנגזרות של בזק - בי קום אינטרנט זהב וכו' היום שה הרבה יותר אטרקטיבי החלטת לעבור לממשלתי וקונצרני בדירוג גבוה!!! נראה לי שזה הזמן המתאים להתהפך לכיוון השני - בשביל אגח ממשלתי בתשואה של 3% לא צריך מנהל השקעות . תן קפיצה גדולה לתוך מניות והקונצרני בלי לבחור תעשה מצויין!!!!
- משקיע 08/09/2011 12:14הגב לתגובה זוחבל שביזפורטל לא מביא מנהלי השקעות איכותיים.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
