קיבלו אשראי: תקציב ישראכרט לבאומן

הסתיים המכרז על תקציב 30 מיליוני השקלים של החברה, לאחר שעזבה את שלמור, כפי שנחשף באייס. יוסי לובטון רושם הישג מרשים כמנכ"ל באומן
משה בנימין | (17)

תקציב הפרסום של קבוצת ישראכרט יטופל בבאומן בר ריבנאי. בתום מכרז על תקציב הפרסום שלקח כ-3 חודשים גבר באומן בר ריבנאי על אדלר חומסקי, פובליסיס גלר נסיס וגיתם BBDO.

יגאל ברקת, סמנכ"ל השיווק של קבוצת ישראכרט: "בתום הליך מכרז ממושך שנמשך שלושה חודשים החליטה הקבוצה לבחור במשרד הפרסום באומן בר ריבנאי להיות משרד הפרסום החדש שלה. אני מאחל למשרד ולצוות הרבה הצלחה בעבודה המשותפת, ומקווה לשותפות פורייה וארוכת טווח. בנוסף אני מבקש להודות למשרדים האחרים שהשתתפו במכרז על העבודה הרצינית והמושקעת שהוצגה בפנינו. אני גם מבקש להודות בהזדמנות זו למשרד הפרסום שלמור אבנון עמיחי על הצלחות ופריצות דרך רבות ועל שותפות ארוכת שנים".

כפי שפורסם לראשונה באייס, לפני מספר חודשים נפלה בחברת ישראכרט ההחלטה להיפרד ממשרד הפרסום שלמור אבנון עמיחי שליווה אותם ב-12 השנים האחרונות. עם היציאה למכרז, משרדי הפרסום אדלר חומסקי וגיתם BBDO המטפלים בבנק הפועלים (המחזיקה בישראכרט) לא היו בתמונת ההתמודדות אך מצאו את דרכם להשתחל פנימה בהתבסס על היכרות מוקדמת עם הנהלת בנק הפועלים.

המכרז עצמו התנהל בארבעה שלבים כאשר בשלב הראשון הוצג למשרדים בריף. בשלב השני הציגו המשרדים את יכולותיהם בפני צוות המכרז. בשלב השלישי הציגו המשרדים פרזנטציה שנתנה מענה לבריף ובשלב הרביעי הגישו המשרדים הצעות מסחריות. לשלב הסופי הגיעו כל 4 המשרדים שהתמודדו על התקציב. בכל אחד מהשלבים דירגו חברי צוות המכרז באופן דיסקרטי את המשרדים לפי מפתחות שנקבעו מראש.

במהלך המכרז, וכפי שפורסם לראשונה באייס, הודיעה ישראכרט למשרדים המתמודדים שאלו שלא יזכו יתוגמלו בסך של 70,000 שקלים כל אחד בגין הוצאותיהם להכנת הפרזנטציות. צעד זה, שאינו מהנהוגים בשוק ולא נכלל בתנאי המכרז נועד להביע את הערכת ישראכרט לעבודה ולהשקעה של המתמודדים.

מבט רחב יותר על תקציב ישראכרט - תור הזהב של יוסי לובטון

החודשים האחרונים היו מורטי עצבים עבור מנכ"ל באומן בר ריבנאי, יוסי לובטון. בתחילת המכרז התכונן המשרד להתמודדות מול פובליסיס גלר נסיס. מאוחר יותר נודע כי גם אדלר חומסקי וגיתם בפנים, מה שהגדיל את הצפיפות, הפחית את סיכוי הזכייה של כל אחד מהמשרדים וסיבך את הסיטואציה.

מיותר להניח שבלילה האחרון, בין שלישי לרביעי לובטון התהפך באי נוחות במיטה. מי שמתחילת המכרז דובר עליו כבעל הסיכוי הגבוה לזכות לא ידע עד לרגע האחרון האם מנסים ל'הרדים' אותו או שאכן הוא המועמד המוביל. הלילה לובטון יהנה משינה מתוקה מאוד שכן מדובר באחד ההישגים הבולטים שלו כמנכ"ל באומן בר ריבנאי.

איכות ההישג של לובטון מורכבת ממספר פרמטרים בולטים. בראש ובראשונה ההיבט הכמותי - התקציב נחשב לאחד מתקציבי האשראי/פיננסיים הגדולים בשוק. בשנת 2010 עמד תקציב הפרסום על כ- 20.6 מיליון דולר במחירי מחירון. במחירים ריאליים מדובר בכ-8 מיליון דולר, כך על פי יפעת בקרת פרסום.

מעבר לנתון הכמותי מדובר בנצחון כפול של לובטון על אדלר חומסקי וגיתם. למרות הסברה שאומרת כי דב קוטלר, מנכ"ל ישראכרט העדיף את עצמאותו ונטה להפרדה בינו לבין בנק הפועלים (בכל הנוגע לפעילות הפרסום) באומן היו צריכים להיות משכנעים מאוד כדי שישראכרט יתנו להם את המפתחות ולא ילכו באופן טבעי עם אחד מהמשרדים שמלווה את 'בסיס הבית' של החברה - אדלר או גיתם המלווים את בנק הפועלים או פובליסיס גלר נסיס שהגיע עם ניסיון מוכח בטיפול בתקציב אשראי, מתקופתו בוויזה כ.א.ל.

כמו בכדורגל, כך בענף הפרסום. המכרז של ישראכרט בין המשרדים המובילים היה 'משחק על 6 נקודות'. הזכייה של באומן במכרז נתפסת כ-3 נקודות על נצחון ו-3 נקודות שהפסידו לו מתחריו הישירים גיתם ואדלר בטופ 5 הצפוף של ענף הפרסום וקצת פחות עבור גלר נסיס.

לובטון לא לבד במערכה. 'חדר המכונות' של באומן בר ריבנאי, האנשים שאחראים למהפך של המשרד שנוטה בשנים האחרונות לתוצרת קריאייטיבית יותר יכולים לעמוד בשורה במשרד ברחוב החילזון ברמת גן ולטפוח לעצמם על השכם. המשרד שחווה שורה של אכזבות בולטות במכרזים בשנה האחרונה לוקח כעת את כל הקופה עם זכייה ששוה כספית כמו מספר מכרזים בינוניים.

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    דון דרייפר 31/08/2011 17:20
    הגב לתגובה זו
    שתקציב כל כך גדול יבחר במשרד שנתן את התוצר הטוב ביותר ולא לפי פוליטיקות ולחיצות ידים מאחורי הקלעים. שאפו גדול לבאומן. מהשוואה פשוטה של השנים האחרונות אין ספק שמגיע להם, הם פשוט נותנים את השואו הכי טוב כיום, עם כל הכבוד למשרדים האחרים. עכשיו רק צריך לראות אם הם ידעו לשמור על התקציב הזה כמו שהם ידעו להשיג אותו.
  • 10.
    ירון 31/08/2011 16:36
    הגב לתגובה זו
    בלי הזכייה הזו, המשרד היה מתחיל דעיכה איטית אל מחוץ לעשירייה. המכרז הזה נתן לו אוויר לעוד כמה שנים טובות.
  • חילזון 31/08/2011 21:44
    הגב לתגובה זו
    שכל החיים שלך לא תזכה לדעיכה כזאת....
  • 31/08/2011 17:23
    הגב לתגובה זו
    קצת הגזמת לא? דעיכה איטית אל מחוץ לעשיריה... נראה לי יותר כמו עליה עתידית למקום השני.
  • ירון 01/09/2011 09:02
    מה לעשות שקבוצת גאןו נחלשת (אייס , H&O) ואיתה הולכים התקציבים. כל נסיון האופנה כשל ובנוסף, מצד אחד פלאפון הלכו, מירס לא באו וסטלה הנדלר חברה של מישהו אחר. מציאות אמיתית.
  • 9.
    ינון 31/08/2011 16:07
    הגב לתגובה זו
    האם באומן יטפלו גם בפרסום של ישראכרט למגזרים באמצעות חברה בת "מגזרים"?
  • 8.
    אלעד 31/08/2011 13:22
    הגב לתגובה זו
    אחרי עבודות כל כך טובות להוט, סופרפארם ועלית, יהיה מעניין לראות מה הם עושים מישראכארט. מה שמגיע מגיע.
  • 7.
    נועם 31/08/2011 12:35
    הגב לתגובה זו
    החבר'ה בישראכרט עומדים לסבול.
  • בוגובסקי 31/08/2011 14:40
    הגב לתגובה זו
    נעם חומסקי?
  • נועם חומסקי? (ל"ת)
    בוגובסקי 31/08/2011 18:53
  • 6.
    31/08/2011 12:15
    הגב לתגובה זו
    באומן יצטרכו להתעלות על עצמם כדי לתת לישראכרט משהו שיעמוד בציפיות ואדלר יחכו שם בפינה, או או הם יחכו שם..
  • 5.
    גרין 31/08/2011 11:28
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לישראכרט- זה חכם והוגן
  • 4.
    בקיצור, יכלו לגמור את זה לפני חודשיים (ל"ת)
    31/08/2011 11:22
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אחד שיודע 31/08/2011 11:17
    הגב לתגובה זו
    מגיע לבאומן לזכות, עושים עבודה טובה ראיתי את העבודה לישראכרט והיא מעולה!
  • 2.
    שיחקו אותה לובטון ויורם לוי (ל"ת)
    31/08/2011 11:16
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לפחות לא זכו משרד הבלאי פובליסס גלר נסיס (ל"ת)
    אתי 31/08/2011 10:59
    הגב לתגובה זו
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.