תם עידן: בית"ר ירושלים מחליפה בעלות

דן אדלר ואדם לוין, שני אנשי עסקים אמריקנים, הם המושיעים התורנים, אחרי שחתמו על הסכם עם איציק קורנפיין, שאמור להישאר בתפקידו. האוליגרך מת, יחי הכסף החדש
כתבי Bizsport |

שוב, ברגע האחרון, בית"ר ירושלים ניצלה. איציק קורנפיין, יו"ר הקבוצה, מצא היום (ה') רוכשים חדשים למועדון, שיקחו אותו מידי ארקדי גאידמק וימנעו ממנו להגיע לפירוק. המשמעות המיידית: הקבוצה יכולה להתכונן בראש שקט לעונה הבאה, לבנות תקציב ולהתחיל לחשוב גם קצת רחוק יותר.

הרוכשים הם צמד אמריקנים - אדם לוין ודן אדלר, שיוצגו בקרוב לאחר שחתמו על ההסכם עם קורנפיין, בתום סדרת פגישות שנערכו בין הצדדים בימים האחרונים בלונדון. שני המשקיעים היהודים תורמים באופן קבוע למדינת ישראל, סכומים של כ-6-8 מיליון דולר בשנה.

השניים, שמתכוונים להשאיר את קורנפיין בתפקידו, התחייבו להעביר 400 אלף דולר לנושיו של גאידמק. בקשה לפריסת חובות הוגשה לקבוצה הבלגית, גנק ולנציגיו של החלוץ סבסטיאן אבראו. משרד הכרטיסים "בימות" הסכים להלוות כסף למועדון על חשבון מכירת כרטיסים בעונה הבאה (2012/13).

עוד במסגרת ההסכמים וההבנות, השניים התחייבו להפקיד ערבויות כנגד התחייבויותיו הקיימים של המועדון ובהמשך להשקיע כסף ברכש. תקציב הקבוצה שהועבר לבקרה התקציבית עומד על 25 מליון שקלים, וכרגע חסרים כ-10 מיליון כדי להעמיד ערבויות מספקות. החלטה לגבי המאמן תתקבל בקרוב, כאשר המועמדים הם דוד אמסלם, אלי גוטמן וגיא לוזון.

בגזרת ההתחייבויות הכספיות של הקבוצה: קורנפיין, שהגיע להבנות על קיצוץ בחוזיהם של כוכבי הקבוצה, אבירם ברוכיאן ועמית בן שושן, כבר הודיע כי יידחה בשנה אחת את משכורתו שלו, המוערכת בכמליון שקלים. לצד זאת, הקבוצה גם נמצאת במו"מ עם מכבי חיפה למכירת חן עזריאל.

לפי הדיווחים השונים, הבעלים החדשים הביעו נכונות להחזיר את בית"ר ירושלים למעמדה בצמרת הכדורגל הישראלי ולהצדיק את הסטטוס שלה כמועדון בעל חשיבות חברתית. בנוסף, השניים מעוניינים להסדיר את כל נושא מתחם האימונים בבית וגן, שלא שייך לקבוצה.

באשת לזהותם של הרוכשים, הרי שמדובר בשותפים לעסקים, שכבר הצליחו בעבר במספר תחומים. אדלר, בן לניצול שואה מאושוויץ, הוא דמות צבעונית ומרתקת. הוא פילס את דרכו בחברת וולט דיסני מתפקיד של ממיין דואר ועד למשרת סגן נשיא. לאחר מכן ניסה ללא הצלחה להיכנס לפוליטיקה תוך שימוש בסלוגן "GET THE SHIT DONE".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטוס אתיחאד (אתיחאד)מטוס אתיחאד (אתיחאד)

טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה

אחרי חודשים ארוכים מאוד של מונופול ישראלי ומחירי טיסות בשמיים, 60 חברות זרות חוזרות לפעול לנתב"ג והתחרות מתפוצצת; שיקגו ב-720 דולר, הוואנה ב-875, אתונה ב-124 • יונייטד מוסיפה קווים, אתיחאד משלשת טיסות, והאירופאיות נוחתות בהמוניהן

רן קידר |

אחרי חודשים ארוכים של בידוד תעופתי כמעט מוחלט, השמיים נפתחים מחדש. הפסקת האש מביאה עמה מהפך דרמטי בענף התעופה הישראלי: עשרות חברות תעופה זרות מכריזות על חזרה מהירה לנתב"ג, התחרות מתעוררת לתחייה, והמחירים שזינקו לגבהים בלתי נתפסים במהלך הלחימה יורדים ואפילו נופלים. 

השוק הישראלי, שהפך במהלך השנתיים האחרונות לחצר האחורית הפרטית של אל על, ישראייר וארקיע (בעיקר אל על) עומד בפני מהפכה של ממש. עד סוף אוקטובר צפויות לפעול בישראל 60 חברות תעופה, כמעט פי שניים מהמצב לפני חודשיים בלבד. המשמעות המיידית והמוחשית עבור הצרכן הישראלי: ירידה חדה במחירי הכרטיסים, הרחבה משמעותית של היצע הקווים והיעדים.

מלחמת המחירים: הצרכן הישראלי מנצח בגדול

טיסות עם חניית ביניים, שבמהלך המלחמה נחשבו לאופציה בלתי אפשרית בגלל החשש הביטחוני, חוזרות להיות הבחירה החכמה למטייל החסכן. טיסה לשיקגו דרך קופנהגן עם SAS הסקנדינבית מתחילה ב-720 דולר בלבד - מחיר שלא נראה כאן כבר שנתיים. רוצים לממש את החלום האמריקאי ולבלות בלאס וגאס? בריטיש איירווייז מציעה כרטיסים החל מ-715 דולר, כולל מעבר בלונדון. חולמים על הוואנה? איבריה הספרדית תיקח אתכם לשם ב-875 דולר עם חניה קצרה במדריד.

גם ביעדים האירופיים הקרובים המחירים נופלים בצורה דרמטית ומזכירים את התקופה שלפני המשבר: לרנקה בקפריסין מ-170 דולר בלבד, לאתונה העתיקה מ-124 דולר ולפריז עיר האורות החל מ-256 דולר.

יונייטד איירליינס, הראשונה מבין ענקיות התעופה האמריקאיות שחזרה לפעילות מלאה בישראל, לא מסתפקת במה שיש ומרחיבה פעילות. החברה הודיעה על תוספת של ארבע טיסות שבועיות בקו הפופולרי והמבוקש לניו יורק כבר בקיץ הקרוב, מה שיביא את התדירות לשיא של 14 טיסות שבועיות. אבל הבשורה האמיתית והמשמעותית תגיע בנובמבר: חידוש הקווים הישירים לשיקגו ולוושינגטון די.סי, מה שיהפוך את יונייטד לחברה האמריקאית היחידה עם טיסות ישירות לשלושה מרכזים עירוניים מרכזיים בארצות הברית.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

הכנסות המדינה ממסים עלו ל-42.7 מיליארד שקל בספטמבר - גידול שנתי ריאלי של 4%

המדינה גבתה יותר מסים בהשוואה שנתית בעיקר מחברות וגם הגאות בבורסה תרמה את חלקה כשניכויי המס מניירות ערך זינקו ב-132% שם נרשמה פעילות ערה במיוחד; לעומת זאת, המסים מצריכה ויבוא ירדו בשל עונת החגים ומספר ימי עבודה מצומצם

מנדי הניג |

בספטמבר הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב-42.7 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של כ -4% לעומת ספטמבר אשתקד, כך לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר. המספרים האלו מציגים לנו תמונה מעניינת. המדינה גובה יותר מסים, אבל לא בזכות עלייה בצריכה אלא בגלל רווחיות גבוהה של חברות ופעילות ערה בשוק ההון.

המספרים מראים על מגמת התאוששות לעומת השנה שעברה. אחרי תקופה של ירידה בגבייה במהלך 2023, בעיקר בשל השפעות המלחמה, הנתונים מצביעים על שינוי כיוון: מתחילת 2024 ועד סוף ספטמבר 2025 נרשם גידול בקצב השנתי של כ -10% בגביית המסים, לעומת ירידה של 8% בתקופה הקודמת. גם הגבייה של ספטמבר השנה גבוהה ב-1% מהשיא שנרשם אשתקד.

הקופה הציבורית מתמלאת מהר יותר, והמדינה מצליחה לגבות יותר מסים מהמתוכנן. ברבעון השלישי של השנה גבתה רשות המסים 132 מיליארד שקל, לעומת תחזית של 127.2 מיליארד שקל - פער של כ-4%.


הגוף שצריכים למחוא לו כפיים הוא - רשות המיסים. לאורך תקופת המלחמה כשהגירעון גדל וההוצאות הביטחוניות טיפסו בקצב שלא ראינו שנים, רשות המסים היא הגוף היחיד שהצליח להחזיק את הכלכלה הישראלית מעל המים. וזה לא קרה באמצעות תוכניות סיוע גרנדיוזיות או מהלכים מפוצצים אלא פשוט על ידי גבייה עקבית, חכמה לצד אכיפה הדוקה וניהול כמעט צבאי של כל שקל שנכנס לקופה הציבורית. בשלושת השנים האחרונות גדלה גביית המסים בכ-60 מיליארד שקל, היעד השנתי עודכן ל־496 מיליארד שקל, והתחזית ל-2026 כבר מזנקת ל-530 מיליארד.

הגבייה הזאת לא נובעת רק ממסים חדשים כמו מס "הרווחים הכלואים" או מהקפאת מדרגות המס, אלא בעיקר מעבודה שיטתית בשטח. מאות מפקחים חדשים, מערכות מידע מתקדמות ופרויקטים כמו “חשבוניות ישראל” הפכו את האכיפה לכלי מדיניות של ממש. אפשר גם להזכיר את נוהל גילוי מרצון והצלבות דיגיטליות בשוק הקריפטו שהצליחו להביא מיליארדים לקופה.