החשש אינו מוגזם: הגדילו את החשיפה לאג"ח הממשלתיות
האג"ח הממשלתי הן באפיק השקלי והן באפיק הצמוד הוא כיום אפיק אטרקטיבי יותר להשקעה מאפיק האג"ח הקונצרני. החששות לחדלות פירעון מצד אלביט הדמיה אינן תלושות מההתרחשויות בשווקים הפיננסיים.
להערכתנו קיימות עוד חברות לא מעטות בשוק ההון הישראלי בעלות פרופיל פיננסי דומה ואף נחות לאלביט הדמיה. נוכח אי הבהירות באשר לכיוון הכללי של השווקים, המרווחים הקונצרניים הצנועים והנזילות הלקויה באפיק הקונצרני, יש מקום להקטנת רכיב זה בתיק ההשקעות לטובת אחזקה באג"ח ממשלתי.
אנו מעדיפים להיחשף לסיכון התאגידי דרך המשך אחזקה גבוהה ברכיב המנייתי של החברות ולהקטין חשיפה לחוב תאגידי. אנו זוכרים טוב את לקחי משבר 2008, אולם לא כך כל המשקיעים - הגיע הזמן למשנה זהירות בכל האמור באחזקת רכיב הסיכון הכולל בתיק.
אג"ח שקלי ממשלתי עדיף
העובדה כי השקעה שקלית עדיפה על השקעה דולרית הפכה בשנים האחרונות לנחלת הכלל, לראייה - אחזקת הזרים במק"מים וביצועי השקל מול הדולר. אנו מעריכים כי אחזקה ממשלתית שקלית עדיפה על אחזקה מדדית ממשלתית בשל ציפיות האינפלציה הרב שנתיות אשר להערכתנו מוטות מעלה ויתכנסו בחודשים הקרובים לרמה של כ-2.5%. לתפישתנו, השוק נותן משקל יתר לאינפלציה קצרת הטווח של החודשים הקרובים ומתעלם מגורמים ממתני אינפלציה בטווח הבינוני.
דרושה הארכה במח"מ
אנו חוזרים על המלצתנו כי הגיע הזמן להגדיל בהדרגה סיכוני מח"מ בתיק האג"ח הממשלתי. הקונצנזוס בשווקים נכון להיום, הוא התבצרות באפיקי ריבית משתנה וצמודי מדד קצרים בדירוגים הגבוהים. אנו מעריכים כי הגיע הזמן להאריך את מח"מ התיק כך שיכלול רכיב של 10% שקליים ממשלתיים במח"מ 5+ ו-10% צמודים ממשלתיים ארוכים במח"מ 8+.
פרמיית הסיכון של האג"ח בישראל גבוהה מידי
פרמיית הסיכון של אג"ח 10 שנים ממשלת ישראל אל מול האג"ח המקביל של ממשלת ארה"ב חצה את רף 220 הנקודות. פרמיית סיכון זו גדולה מדי לטעמנו בשקלול כל הסיכונים הקיימים. אנו מעריכים כי עם התבהרות התמונה הגיאופוליטית תחזור פרמיית הסיכון האמורה לרמה של 150 נקודות בסיס ואף מטה מזה.
ציפיות העלאת הריבית בשוק לשנת 2012 מוטות כלפי מעלה. גופי השקעה מכובדים בארץ ובעולם מניחים כי ריבית בנק ישראל בתום שנת 2012 תגיע לרמה של 5% ואף למעלה מכך. להערכתינו, ריבית בנק ישראל בתום 2012 תעמוד על כ-4.5%. הגל הראשון של מחזור העלאת הריבית יסתיים ברמת של כ-4% בסוף שנת 2011 תחילת שנת 2012, ואילו המשך תהליך העלאת הריבית יהא מתון ויארך זמן ארוך יותר מהתחזיות בשוק. בסיס התחזית שלנו נשען על הערכתנו כי תחזיות האינפלציה לשנים 2012 והלאה מוטות כלפי מעלה.
השלכות העלאת הריבית של בנק ישראל על הפעילות הכלכלית בכלל ושוק הנדל"ן בפרט וכן הצעדים הרגולוטורים של הבנק המרכזי יתנו אותותיהם על האינפלציה החל משנת 2012, האטה בצמיחה העולמית תיתן גם היא אותותיה על האינפלציה הן בריסון עליית מחירי הסחורות והן בפגיעה בגמישות המוניטרית של בנק ישראל.
מפת הביקוש וההיצע צפויה להשתנות
לפי ראות עינינו, עם התפזרות הענן הגיאו - פוליטי סביב אירועי ספטמבר והתמתנות הלחצים האינפלציוניים בהמשך השנה, אנו צפויים לראות חזרה של המשקיעים להשקעה באפיק הממשלתי הבינוני- ארוך. נכון להיום המשקיעים הזרים מדירים רגליהם מהאפיקים הממשלתיים הארוכים. כאשר יבשילו התנאים המדוברים יחזרו המשקיעים הזרים להוות פקטור מרכזי בחלקו הארוך של עקום החוב הממשלתי. הציבור יחזור להשקעה באפיקים אלו בעקבות הזרים והמגמה החיובית. זרימת ביקושים לאפיק השקעה זה אשר היה "מוקצה" מחמת העלאות ריבית, צפויה להביא לרווחי הון מהירים של כ-3%-4%.
הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון
- 2.ירון 15/06/2011 11:15הגב לתגובה זומה רע?..30% על אג" ח תוך שבוע?!
- 1.ערב המשבר היו עמוסים באלביט הדמיה (ל"ת)יניב אז למה איילון 15/06/2011 10:37הגב לתגובה זו
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
