החשש אינו מוגזם: הגדילו את החשיפה לאג"ח הממשלתיות
האג"ח הממשלתי הן באפיק השקלי והן באפיק הצמוד הוא כיום אפיק אטרקטיבי יותר להשקעה מאפיק האג"ח הקונצרני. החששות לחדלות פירעון מצד אלביט הדמיה אינן תלושות מההתרחשויות בשווקים הפיננסיים.
להערכתנו קיימות עוד חברות לא מעטות בשוק ההון הישראלי בעלות פרופיל פיננסי דומה ואף נחות לאלביט הדמיה. נוכח אי הבהירות באשר לכיוון הכללי של השווקים, המרווחים הקונצרניים הצנועים והנזילות הלקויה באפיק הקונצרני, יש מקום להקטנת רכיב זה בתיק ההשקעות לטובת אחזקה באג"ח ממשלתי.
אנו מעדיפים להיחשף לסיכון התאגידי דרך המשך אחזקה גבוהה ברכיב המנייתי של החברות ולהקטין חשיפה לחוב תאגידי. אנו זוכרים טוב את לקחי משבר 2008, אולם לא כך כל המשקיעים - הגיע הזמן למשנה זהירות בכל האמור באחזקת רכיב הסיכון הכולל בתיק.
אג"ח שקלי ממשלתי עדיף
העובדה כי השקעה שקלית עדיפה על השקעה דולרית הפכה בשנים האחרונות לנחלת הכלל, לראייה - אחזקת הזרים במק"מים וביצועי השקל מול הדולר. אנו מעריכים כי אחזקה ממשלתית שקלית עדיפה על אחזקה מדדית ממשלתית בשל ציפיות האינפלציה הרב שנתיות אשר להערכתנו מוטות מעלה ויתכנסו בחודשים הקרובים לרמה של כ-2.5%. לתפישתנו, השוק נותן משקל יתר לאינפלציה קצרת הטווח של החודשים הקרובים ומתעלם מגורמים ממתני אינפלציה בטווח הבינוני.
דרושה הארכה במח"מ
אנו חוזרים על המלצתנו כי הגיע הזמן להגדיל בהדרגה סיכוני מח"מ בתיק האג"ח הממשלתי. הקונצנזוס בשווקים נכון להיום, הוא התבצרות באפיקי ריבית משתנה וצמודי מדד קצרים בדירוגים הגבוהים. אנו מעריכים כי הגיע הזמן להאריך את מח"מ התיק כך שיכלול רכיב של 10% שקליים ממשלתיים במח"מ 5+ ו-10% צמודים ממשלתיים ארוכים במח"מ 8+.
פרמיית הסיכון של האג"ח בישראל גבוהה מידי
פרמיית הסיכון של אג"ח 10 שנים ממשלת ישראל אל מול האג"ח המקביל של ממשלת ארה"ב חצה את רף 220 הנקודות. פרמיית סיכון זו גדולה מדי לטעמנו בשקלול כל הסיכונים הקיימים. אנו מעריכים כי עם התבהרות התמונה הגיאופוליטית תחזור פרמיית הסיכון האמורה לרמה של 150 נקודות בסיס ואף מטה מזה.
ציפיות העלאת הריבית בשוק לשנת 2012 מוטות כלפי מעלה. גופי השקעה מכובדים בארץ ובעולם מניחים כי ריבית בנק ישראל בתום שנת 2012 תגיע לרמה של 5% ואף למעלה מכך. להערכתינו, ריבית בנק ישראל בתום 2012 תעמוד על כ-4.5%. הגל הראשון של מחזור העלאת הריבית יסתיים ברמת של כ-4% בסוף שנת 2011 תחילת שנת 2012, ואילו המשך תהליך העלאת הריבית יהא מתון ויארך זמן ארוך יותר מהתחזיות בשוק. בסיס התחזית שלנו נשען על הערכתנו כי תחזיות האינפלציה לשנים 2012 והלאה מוטות כלפי מעלה.
השלכות העלאת הריבית של בנק ישראל על הפעילות הכלכלית בכלל ושוק הנדל"ן בפרט וכן הצעדים הרגולוטורים של הבנק המרכזי יתנו אותותיהם על האינפלציה החל משנת 2012, האטה בצמיחה העולמית תיתן גם היא אותותיה על האינפלציה הן בריסון עליית מחירי הסחורות והן בפגיעה בגמישות המוניטרית של בנק ישראל.
מפת הביקוש וההיצע צפויה להשתנות
לפי ראות עינינו, עם התפזרות הענן הגיאו - פוליטי סביב אירועי ספטמבר והתמתנות הלחצים האינפלציוניים בהמשך השנה, אנו צפויים לראות חזרה של המשקיעים להשקעה באפיק הממשלתי הבינוני- ארוך. נכון להיום המשקיעים הזרים מדירים רגליהם מהאפיקים הממשלתיים הארוכים. כאשר יבשילו התנאים המדוברים יחזרו המשקיעים הזרים להוות פקטור מרכזי בחלקו הארוך של עקום החוב הממשלתי. הציבור יחזור להשקעה באפיקים אלו בעקבות הזרים והמגמה החיובית. זרימת ביקושים לאפיק השקעה זה אשר היה "מוקצה" מחמת העלאות ריבית, צפויה להביא לרווחי הון מהירים של כ-3%-4%.
הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון
- 2.ירון 15/06/2011 11:15הגב לתגובה זומה רע?..30% על אג" ח תוך שבוע?!
- 1.ערב המשבר היו עמוסים באלביט הדמיה (ל"ת)יניב אז למה איילון 15/06/2011 10:37הגב לתגובה זו
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?
גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.
תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה. קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.
המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך
המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. .
בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.
