כפי שכל קוראינו יודעים, פעמים רבות אנו דנים בטורים שלנו בבעיית הפנסיה הנמוכה הצפויה לחוסך הממוצע. רוב העצות שאנו נותנים קשורות לסוג המכשיר בו כדאי לחסוך, לתשואות וכמובן לדמי הניהול.

יחד עם זאת, אחת העצות אשר יובילו אותנו לצבירת פנסיה סבירה אינה קשורה לסוג המכשיר או לדמי הניהול בו אלא דוקא לתפיסה התנהגותית ולחשיבה קצת שונה אשר מבטיחה כי בהתנהלות נכונה נוכל לצבור סכום סביר אשר יבטיח את פרישתנו.

במה דברים אמורים?

ניקח בתור דוגמא את אותו גבר אותו אנו לוקחים תמיד, בן 35 אשר מרויח כ-10,000 ש' לחודש ומתחיל לחסוך לגיל פרישה. אותו חוסך מתחיל לעבוד במקום עבודה מסויים, עוזב את עבודתו לאחר 10 שנים, אינו עובד במשך שנה לאחר מכן חוזר למקום עבודתו עובד עוד 10 שנים נוספות, מפסיק שוב לשנה וחוזר ועובד עד לגיל 67. תסריט כזה אינו תסריט דמיוני ומתאים למהלך חיי עבודה סביר.

ניקח שני לקוחות זהים אשר מחליטים לפעול בצורה קצת שונה בעת עזיבות העבודה:

הראשון משאיר את הפיצויים בפוליסה וגם מחליט שלא לגעת בקרן ההשתלמות. הוא נוהג כך גם בעזיבת העבודה השניה. אותו לקוח יגיע לגיל 67 עם כ-1,200,000 שקלים בקרן הפנסיה שיתורגמו לפנסיה חודשית של כ-6,400 שקלים ובנוסף עם סכום חד פעמי של כ-635,000 שקלים , מקרן ההשתלמות, אשר יתורגמו למשיכה חודשית של כ-3,000 שקל למשך 25 שנה. סה"כ עומדת לזכות לקוח זה קיצבה חודשית של כ- 9,400 שקלים לחודש מהמוצרים הפנסיונים ובתוספת קיצבת זיקנה מביטוח לאומי תעמוד לרשותו הכנסה חודשית של כ-11,000 שקלים.

הלקוח השני פועל קצת שונה, הוא מחליט לקחת את הפיצויים בכל פעם שהוא עוזב את העבודה וגם את קרן ההשתלמות הוא מושך אחת ל-6 שנים. אותו לקוח באותם נתונים יגיע לגיל 67 עם כ-760,000 שקלים בקרן הפנסיה שיתורגמו לפנסיה חודשית של כ-4,000 שקלים ועם סכום חד פעמי של כ-50,000 שקלים, בקרן ההשתלמות, אשר יתורגמו למשיכה חודשית של כ-230 שקלים למשך 25 שנה. בתוספת אותה קיצבת זיקנה תעמוד לרשותו הכנסה חודשית של כ-5,700 שקלים בלבד. כלומר פחות מחצי מהלקוח הראשון.

מה למדנו מכאן?

לקוח שלא מבין כי כלל המכשירים הפנסיונים, כולל קרן ההשתלמות מטרתם לשמור על רמת החיים לו היה מורגל גם בגיל פרישה לא יוכל אלא במקרים בודדים להגיע עם הכנסה סבירה שתספיק לו בגיל פרישה. הסברה נכונה, לימוד נכון, חקיקה והפנמה של עובדה זו היא הבסיס הראשון לטיפול בפנסיה הנמוכה שלנו.

כמה הערות לסיום

לצערנו דוקא חלק מהחקיקה האחרונה כפי שהיא מתבטאת בתיקון 3, אינה תומכת בהשארת הפיצויים במכשיר הפנסיוני. החקיקה קבעה כי השארת פיצויים במכשיר הפנסיוני תחשב כהפקדה חדשה ופיצויים אלו יסגרו אוטומטית לקיצבה ולגיל פרישה, כלומר חקיקה זו הופכת סכום פטור וחד פעמי לסכום סגור, חייב וקיצבתי דבר שגורם כמובן ללקוחות למשוך את הפיצויים.

גם אי החלת תנאי ההסכם הכללי לפי סעיף 14 על כלל השוק השאיר עדיין פתח למעסיקים לדרוש חזרה אליהם את פיצויי הפיטורים במקרה של עזיבה עבודה בנסיבות שאינן מזכות, דבר שכפי שהראנו פוגע אנושות בפנסיה של העובד.

החלת התנאים של הסכם זה תוך כדי עמידה על התנאי המופיע בו (הקובע כי פיצויים ימשכו רק באירוע מזכה, כאשר אירוע מזכה איננו עזיבת עבודה) ותיקון הסעיף בתיקון 3 יעזרו לנו לצבור פנסיה אשר תוכל לאפשר לנו לפרוש בכבוד.

*הערות:

- החישובים בוצעו בקרן פנסיה במסלול כללי לגיל 67 בדמי ניהול של 4% ו-0.25% ובקרן השתלמות בדמי ניהול של 1%. החישובים בוצעו בתשואה של 4.26% בקרן הפנסיה וב-4% בקרן ההשתלמות.

- הסכום החודשי למשיכה מקרן ההשתלמות בוצע בתשואה נטו למבוטח של 2.96%.

- החישובים אינם מדויקים ומהויים שערוך בלבד.