צריכים הלוואה כדי לעשות כסף - תמנפו את קופות הגמל
רבים אינם יודעים אך קופות הגמל שלנו יכולה לשמש כמקור מימון אטרקטיבי ובמיוחד בתקופה של ריבית נמוכה במשק. אופציית קבלת ההלוואה נדונה כבר כמה פעמים במסגרת "המדור הפנסיוני", עם זאת למרות האטרקטיביות כאמור, כמות ההלואות המוענקות על ידי קופות הגמל היא עדין נמוכה.
ראשית, בכדי לעשות סדר בנושא, נסביר כי קופות הגמל, קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים רשאים להעניק הלוואה, בד"כ עד 50% מהצבירה הקיימת בקופה (משתנה בין קופה לקופה ובין סוגי העמיתים) ,לאחר 3 שנות וותק בקופה ובתקופת החזר של עד 5 שנים. סוג ההלואה יכול להיות מסוג "שפיצר" - תשלום קרן וריבית, יכול להיות בתשלום של ריבית בלבד וקרן בסוף תקופה, מסוג "הלואות בלון" ועוד.
אז למה כדאי לקחת הלואה?
מכיוון שמדובר על מקור מימון נוסף כאשר הבטחון היחידי הנדרש הוא קופת הגמל עצמה. נקודה זו חשובה בעיקר ללווים אשר ניצלו, או מעדיפים לנצל, את מסגרת האשראי הבנקאית לצרכים אחרים כמו עצמאים ובעלי שליטה אשר זקוקים לאשראי זמין לצורך הקמה ותפעול העסק.
כי במידה ומסגרת האשראי הבנקאי מוצתה כבר במלואה, האלטרנטיבה העומדת בפני אותם לווים הוא האשראי החוץ בנקאי, שם עלות ההלואה והריביות גבוהה משמעותית.
מפני שקבלת הלואה עדיפה לעיתים על משיכת הכספים מהקופה, משיכה אשר תפגע במקלט המס ממנו נהנים הכספים (פטור ממס רוחי הון) ולעיתים מחוייבת במס עקב משיכה שלא כדין.
בנוסף חשוב לזכור כי קימים לווים אשר לוקחים הלואה לצורך מינוף הסכום העומד לרשותם. אותם לווים מניחים כי התשואה אותה ישיגו על ההלואה תהיה גבוהה יותר מהריבית אשר ידרשו לשלם תמורת ההלואה.
אז למה לשים לב כשלוקחים הלואה?
ראשית, כדאי לדעת כי חלק מקופות הגמל אינן מעניקות הלואות לעמיתים עקב העובדה כי הבנק אשר מתפעל את קופת הגמל אינו מאפשר להם אופציה כזו. מכיון שאנו מדברים על אלטרנטיבה כלכלית חשוב לבדוק בעת העברת קופת גמל האם הקופה המקבלת אכן מעניקה הלואות לעמיתים.
שנית, חשוב לדעת כי תקנות הניוד אינן מאפשרות ניוד של קופה בעת קבלת הלואה ולכן יש לקחת בחשבון כי קבלה של הלואה כזו תגביל את יכולתנו לבצע מעברים.
שלישית, ואולי החשוב ביותר עלות ההלואה, הריבית אשר משולמת על ההלואה אינה זהה בין כל הקופות, בבדיקה שערכנו גילינו כי גובה ההלואה תלוי בתקופת ההלואה ומשתנה בין גוף מנהל אחד למשנהו. כך לדוגמא בצד "הזול" של הגופים המנהלים מצאנו את אקסלנס אשר מעניקה הלואה בריבית אטרקטיבית ללקוחות קופות הגמל שלה אחריה את כלל גמל, דש, הראל ובצד "היקר יותר " את פסגות, שם הריבית על ההלואות משתנה בהתאם לתקופת ההלואה.
אז מה כדאי לעשות במקרה הצורך?
להרים טלפון למחלקות השרות של בית ההשקעות או קופת הגמל, לעשות סקר שוק ולזכור כי קיימת שונות בגובה ההלואות בין הגופים השונים.
*קופות הגמל כוללות גם קרנות השתלמות, ביטוחי מנהלים וקרנות פנסיה
- 3.אורן 24/02/2011 00:14הגב לתגובה זולקחת הלוואה כנגד חסכון זה ממש מעשה מטופש ומסוכן. למעשה מפסידים נטו את פער הריביות בין החסכון לבין ריבית החובה בהלוואה. זהירות להימנע!
- 2.יובל 23/02/2011 17:27הגב לתגובה זוהאם השתנתה בעקבות שינוי הריבית גם להלואות קיימות?
- 1.נעם 23/02/2011 14:10הגב לתגובה זומה בדבר קופת גמל לקיצבה, יש שוני בגובה ההלואה?
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
