חגי גולן: "מודל רווח? רוב בעלי כלי התקשורת מתפללים שלא יצטרכו להביא כסף מהבית"
האם יש מודל עסקי לחדשות בעולם של תוכן גולשים ואינטרנט? בכירים בעולם העיתונות והטלוויזיה ניסו הבוקר לענות על שאלה זו, בפאנל "איפה הכסף", בכנס אילת לעיתונות.
עורך גלובס, חגי גולן, אמר בכנות כי "במציאות היום, רוב בעלי כלי התקשורת מתפללים שלא יצטרכו להביא כסף מהבית. לדבריו, פעמים רבות הכוונה של בעלי כלי התקשורת היא לא רק לעשות כסף, אלא אחרת. "אף אחד בארץ לא ידע מי זה שלדון אדלסון לפני שהוא פתח את 'ישראל היום'", רמז גולן רמז עבה.
בפאנל עלתה גם סוגיית התוכן השיווקי, כאשר מנחה הפאנל, מתן חודורוב (ערוץ 10) וסמנכ"ל המדיה האינטראקטיבית של חדשות 2 לירן דן, טענו בתוקף כי במהדורות החדשות של הערוצים אין תוכן שיווקי - טענה שרוב המשתתפים בפאנל לא ממש קיבלו. אחרים בפאנל טענו כי התוכן השיווקי השתלט על כל חלקה טובה, גם בחדשות.
כך למשל, אמר צבי זרחיה, מעיתון "הארץ" כי חברת סלקום לא מפרסמת בעיתון "הארץ" בשל מאבקו של העיתון בעד הורדת דמי הקישוריות.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
