שלוש שנים עם אופציה

הרמטכ"לים ממשיכים לתפוס כותרות * המבקרים די חיבבו את עליזה אולמרט * שעון הקיץ כנראה תכף יתפוגג * למרות ההמונים שחתמו על העצומה * יונית לוי נאבקה (בגבורה) בזבוב
דבורית שרגל |

ההנהגה הפלסטינית פונה אליכם עם מסר של שלום.

כותרות

בן דרור ימיני יוצא בשער מעריב נגד התבוססות העולם בתמונות עדן אברג'יל, תוך שהוא מתעלם מכך שלפני ארבעה ימים נטבחו בפקיסטן 73 מוסלמים שיעים, שצעדו לאות הזדהות עם הפלסטינים.

מה שיפה זה שבעיתון שלו עצמו, בו הוא מתלונן, נוהגים באותו אופן, ואפילו בעמוד המאמר שלו: עם תמונה של עדן בשער, ובעמוד הרלוונטי שתי תמונות באותו גודל, של חיילת ושל הטבח, כשהבולטת יותר היא זו של החיילת שלנו, הימנית.

המשטרה Vs מעריב

כה מדווח News1.

מסיבה

הזוג נתניהו יערוך הערב מסיבת גיבוש לחברי הקואליציה (מעריב).

רק שלא יתרסק מטוס חו"ח.

דייסת הרמטכ"ל

הידיעה השנייה אתמול בשער הארץ הייתה שלאור אירועי חמישי שעבר (נאום ההשפלה של ברק) אשכנזי שוקל לפרוש.

שעתיים לאחר מכן הודיע אשכנזי שיישאר גם יישאר.

והבוקר זו גם הכותרת הראשית של הארץ, אשכנזי מודיע שיסיים את תפקידו במועד.

שום רמז לכך שהכותרת של הארץ אתמול גרסה אחרת.

גלנט ימונה לשלוש שנים בלבד.

בהארץ הכותרת היום היא שכהונתו קוצרה לשלוש שנים. האם המילה "קוצרה" נכונה? הרי היא לא התחילה כלל.

על פי מעריב (ע' 3, נועם שרביט) "הממשלה קיבלה אתמול את הצעת שר הביטחון לקצר את כהונת הרמטכ"ל לשלוש שנים בלבד, כשניתן יהיה להאריכה בכפוף להמלצת שר הביטחון... עם זאת הארכת הכהונה תהיה רק בנסיבות מיוחדות"

ובהמשך לקרב על שטחים ציבוריים, דרור עזרא מספר בבלוג שלו שגם חלק משטח ביתו של זכי רכיב, הבעלים של מעריב נמצא על שטח ציבורי.

על פי ידיעות (שער, ע' 2, יוסי יהושוע וטובה צימוקי) ההצעה של ברק שהונחה לפני הממשלה ביום רביעי הייתה שהוא זה שיוכל להמליץ לממשלה להאריך את כהונת הרמטכ"ל לשנה הרביעית, אבל היוע"מ קבע שלא שר הביטחון הוא שיכריע בנושא השנה הרביעית.

על כהונות הרמטכ"לים כותבים השניים: "...עד כהונתו של הרמטכ"ל משה יעלון, ששר הביטחון שאול מופז לא האריך לו את הקדנציה, נמשכו בפועל הקדנציות של הרמטכ"לים ארבע שנים לפחות".

מזתומרת לפחות? הרי רק רמטכ"ל אחד כיהן חמשנים. אין בכך משום הטעיה?

הנה כל תולדות הרמטכ"לים.

ברק מצדו טוען שהוא לגמרי מאוהב באשכנזי, ושלא הייתה שום כוונה רעה בדבריו.

מעריב ממשיך הבוקר את המאבק ברמטכ"ל.

הכותרת הראשית היא "הצרות של הרמטכ"ל". אמיר בוחבוט ואלי ברדנשטיין מתקצרים את אירועי אתמול.

קחו למשל את המשפט מתוך כות' הביניים "כהונתו קוצרה".

על כך אמר אתמול ברק:

"58 שנים השלוש פלוס אחת עבד למופת. אין סיבה לא לחזור לזה. הרמטכ"לים היו תמיד עצמאיים, עכשיו היה ארבע שנים - וראיתם מה קרה".

שוב, האם נכון לומר "כהונתו קוצרה"?

כפולת 2-3 מוקדשת לעניין גלנט, ובה כותב ברדנשטיין בין היתר: "...התבקשו השרים להצביע על הצעתו של ברק לקצר את תקופת כהונתו של הרמטכ"ל לשלוש שנים עם אופציה לשנה נוספת".

אני מצטטת מהערך הרלוונטי בויקיפדיה:

"הרמטכ"ל מתמנה רשמית לתקופת כהונה של שלוש שנים אשר נהוג להאריכה לארבע שנים. יוצא דופן היה רפאל איתן אשר כהונתו הוארכה לשנה נוספת והוא כיהן 5 שנים".

ישראל היום כבר דחק את הפרשה מהשער. הכותרת בכפולת 2-3 היא "צה"ל זקוק לרגיעה", כשדן מרגלית מסביר שגלנט טוב ליהודים.

קצה אצבעות החג

מוסף כלכליסט יוצא היום, ובו אנשי שנה של 2010.

במקביל, במארקר, יש רשימה של 101 משפיעים לטובה. אני לא מבינה, כשבוחרים את אנשים השנה בכל מקום, הם משפיעים לרעה בדרך כלל?

גיא רולניק כותב: "מתברר שהחיתוך בין רשימת המשפיעים במשק ורשימת המשפיעים לטובה קטן ממה שהיינו רוצים לראות"

האירוע שהשיק את המאה ואחד נערך אמש קל"ב, במדרון יפו, במקום באתר הקבוע של המארקר, איירפורט סיטי.

לא הייתי שם, ראיתי רק את עבודות הבינוי לקראתו.

שעון קיץ שעון חורף

מה? להזיז את השעון לשבועיים ואז להחזיר אותו?

VTV

חלוקות הדעות בעניין סרטה של ציפי טרופה, אשת ראש הממשלה, ששודר אמש בערוץ 2.

איתי סגל בידיעות (ח"ח לכותרת "אשה בורחת מבשורה") טוען ש"סרט שעקב אחריה במשך שלוש שנים כל כך אינטנסיביות הותיר בעיקר עוד מתחושת ההחמצה".

מורן שריר בהארץ חושב ש"סרטה המצוין של ציפי טרופה מלמד הרבה על האישיות המסקרנת שעמדה לצד ראש הממשלה ברגעיו הקשים".

אייל לוי במעריב חושב ש"היו כמה רגעים מעניינים"

חגי קראוס כותב בוואלה שמדובר ב"...רצף זהה של רגעים מטלטלים וחד פעמיים בזמן אמת גם בכרוניקה המצולמת, אבל התוצאה מאכזבת למדי. הסרט נמרח לא פעם ומשעמם בחלקים לא מעטים שלו..."

ועוד: "...הבחירה של הזכיינית רשת לשדר את הסרט תמוהה במקצת. נדמה כי סרט כזה היה מוצא את מקומו הטבעי בערוץ 8 של HOT או yes דוקו ולא מיד אחרי "צחוק מהעבודה", שיבוץ שקשה לחשוב על מופרך ואומלל ממנו..."

הטיעון הזה משונה: הרי הסרט לא נולד מערוגת הכרוב והוקפץ לשידור. מישהו אישר את פיתוחו ומימן את הפקתו. המישהו הזה היה כנראה רשת. אז על מה הפליאה? כשיוצרים יוצאים לדרך עם רעיונותיהם, הם לא בדיוק בוחרים את המממנים.

וכדי לא לצאת בהכרזות גורפות: לא תמיד הם יכולים לבחור את המממנים.

עמדתה של שיר זיו בישראל היום לא ברורה:

היא מתארת את אולמרט כ"נאיבית במקרה הטוב, חסרת מושג במקרה הרע". ובשורה התחתונה: "אולמרט משמשת תפאורה המדגישה את השחקנים הראשיים".

ראיון עם הבמאית, ציפי טרופה.

יונית והזבוב

על מה בדיוק צריך להגיב ערוץ 2?

לחם עבודה

האוצר קורא לחינוכית להפסיק את העסקת דן מרגלית.

אם הוא מרוויח 35 אלף ש' בחודש, כדבריו, איך סכום ההתקשרות הכולל איתו לשנה, כפי שמופיע באתר החשכ"ל של האוצר הוא למעלה מחצי מיליון שקל?

פייסבוק

גם במצריים מנהלים מלחמות בפייסבוק.

ראיתם את הפרסומת הזו שם?

שמישהו יגיד למעצבים שמדובר בנר זיכרון?

וגם: מקאן אריקסון מכין אתכם ליום כיפור.

חובת קריאה

בטח אתם שואלים את עצמכם מדי יום: מי הייתה הבמאית הראשונה בתולדות הקולנוע?

הנה היא, אליס גי בלאשה. תכירו.

לפני פיזור

העצומה: כ-124 אלף איש חתמו נגד שעון החורף.

(זוכרים? רק לפני כמה ימים היינו ב-50 וכמה אלף).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות
דעה

הרחבת מודל "העסק הזעיר" עלולה לעלות למדינה מאות מיליונים ולפגוע בעצמאיים עצמם

ההצעה של רשות המסים להגדיל את תקרת ה"עסק הזעיר" ל-300 אלף שקל מצטיירת אולי כהקלה לעצמאים, אבל בפועל תעלה למדינה מאות מליונים ותפגע באותם נהנים בקבלת משכנתה והחזרי מס
אריאל פטל |
נושאים בכתבה רשות המסים

לאחרונה פורסם כי שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים מציע להרחיב את הפטור ממס לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף שקל, בעקבות הצלחת הפטור הקודם לעסקים עד 120 אלף שקל. ההצעה נועדה להקל על נישומים ולצמצם את הבירוקרטיה. כעת, רשות המסים תוכל לגבות מס נמוך יותר מעסקים אלו, תוך שמירה על גבייה יעילה. התנאים להמשך המהלך כוללים גבייה מרשימה ותחזיות צמיחה חיוביות.

בואו ונעשה קצת סדר. 

החל משנת 2024 נקבע מושג חדש שנקרא "עסק זעיר" לעניין מס הכנסה. 

מי שיכול להירשם כ"עסק זעיר" הוא מי שמחזור הכנסותיו השנתי (לא רווח) הוא עד 120,000 שקל. אותו עסק זעיר יכול להיות עוסק פטור או עוסק מורשה לעניין מע"מ, מה שחשוב זה מחזור ההכנסות השנתי. 

מי שרשום כ"עסק זעיר" מקבל מהמדינה שתי סוכריות:

1. 30% ממחזור ההכנסות שלו מהוות הוצאות מוכרות באופן אוטומטי, מבלי שהוא נדרש להוכיח תשלום וללא צורך לשמור אסמכתאות להוצאות. 

2. פטור מהגשת דוח שנתי למס הכנסה ופטור מהגשת הצהרת הון, כך שנתוני הדיווח לא ייבדקו. 

כ-40-45 אלף עוסקים שעונים להגדרה כבר נרשמו לסיווג החדש. במקרים רבים מאוד מדובר בנותני שירותים, כגון: מורים פרטיים, נגנים, מטפלים ברפואה משלימה ועוד, שאין להם באמת הוצאות בהיקף של 30% וגם לא 20% אלא 10% לכל היותר. 

כעת, מנהל רשות המסים מבקש להרחיב את מודל ה"עסק זעיר" כך שיוגדל סכום ההכנסות השנתי ל-300 אלף שקל במקום 120 אלף שקל, אלא שבהצעה קיימת התעלמות מוחלטת ממספר השפעות שליליות משמעותיות  שעלולות לעלות לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים ולציבור שמסווג כעסק זעיר הרבה מאוד כסף והמידע נסתר מהם ולכן, אני מתנגד נחרצות למהלך המוצע מהסיבות הבאות:

ראשית, לא פורסמה העלות הצפויה למהלך, הלא היא "השתתפות המדינה" בהפחתת מס הכנסה וביטוח לאומי למי שמחזור ההכנסות השנתי שלהם הוא עד 300 אלף שקל. בהעדר המידע, לא ניתן לקבוע אם המהלך כלכלי לקופת המדינה?

תהיה פגיעה בתגמולים שישולמו מביטוח לאומי כתוצאה מרווח חייב במס נמוך בעשרות אחוזים מהרווח ה"אמיתי" ובעיקר: