שלוש שנים עם אופציה

ההנהגה הפלסטינית פונה אליכם עם מסר של שלום.

כותרות

בן דרור ימיני יוצא בשער מעריב נגד התבוססות העולם בתמונות עדן אברג'יל, תוך שהוא מתעלם מכך שלפני ארבעה ימים נטבחו בפקיסטן 73 מוסלמים שיעים, שצעדו לאות הזדהות עם הפלסטינים. מה שיפה זה שבעיתון שלו עצמו, בו הוא מתלונן, נוהגים באותו אופן, ואפילו בעמוד המאמר שלו: עם תמונה של עדן בשער, ובעמוד הרלוונטי שתי תמונות באותו גודל, של חיילת ושל הטבח, כשהבולטת יותר היא זו של החיילת שלנו, הימנית.

המשטרה Vs מעריב

כה מדווח News1.

מסיבה

הזוג נתניהו יערוך הערב מסיבת גיבוש לחברי הקואליציה (מעריב). רק שלא יתרסק מטוס חו"ח.

דייסת הרמטכ"ל

הידיעה השנייה אתמול בשער הארץ הייתה שלאור אירועי חמישי שעבר (נאום ההשפלה של ברק) אשכנזי שוקל לפרוש. שעתיים לאחר מכן הודיע אשכנזי שיישאר גם יישאר.

והבוקר זו גם הכותרת הראשית של הארץ, אשכנזי מודיע שיסיים את תפקידו במועד. שום רמז לכך שהכותרת של הארץ אתמול גרסה אחרת.

גלנט ימונה לשלוש שנים בלבד.

בהארץ הכותרת היום היא שכהונתו קוצרה לשלוש שנים. האם המילה "קוצרה" נכונה? הרי היא לא התחילה כלל.

על פי מעריב (ע' 3, נועם שרביט) "הממשלה קיבלה אתמול את הצעת שר הביטחון לקצר את כהונת הרמטכ"ל לשלוש שנים בלבד, כשניתן יהיה להאריכה בכפוף להמלצת שר הביטחון... עם זאת הארכת הכהונה תהיה רק בנסיבות מיוחדות"

ובהמשך לקרב על שטחים ציבוריים, דרור עזרא מספר בבלוג שלו שגם חלק משטח ביתו של זכי רכיב, הבעלים של מעריב נמצא על שטח ציבורי.

על פי ידיעות (שער, ע' 2, יוסי יהושוע וטובה צימוקי) ההצעה של ברק שהונחה לפני הממשלה ביום רביעי הייתה שהוא זה שיוכל להמליץ לממשלה להאריך את כהונת הרמטכ"ל לשנה הרביעית, אבל היוע"מ קבע שלא שר הביטחון הוא שיכריע בנושא השנה הרביעית. על כהונות הרמטכ"לים כותבים השניים: "...עד כהונתו של הרמטכ"ל משה יעלון, ששר הביטחון שאול מופז לא האריך לו את הקדנציה, נמשכו בפועל הקדנציות של הרמטכ"לים ארבע שנים לפחות". מזתומרת לפחות? הרי רק רמטכ"ל אחד כיהן חמשנים. אין בכך משום הטעיה? הנה כל תולדות הרמטכ"לים.

ברק מצדו טוען שהוא לגמרי מאוהב באשכנזי, ושלא הייתה שום כוונה רעה בדבריו.

מעריב ממשיך הבוקר את המאבק ברמטכ"ל. הכותרת הראשית היא "הצרות של הרמטכ"ל". אמיר בוחבוט ואלי ברדנשטיין מתקצרים את אירועי אתמול.

קחו למשל את המשפט מתוך כות' הביניים "כהונתו קוצרה". על כך אמר אתמול ברק: "58 שנים השלוש פלוס אחת עבד למופת. אין סיבה לא לחזור לזה. הרמטכ"לים היו תמיד עצמאיים, עכשיו היה ארבע שנים - וראיתם מה קרה". שוב, האם נכון לומר "כהונתו קוצרה"?

כפולת 2-3 מוקדשת לעניין גלנט, ובה כותב ברדנשטיין בין היתר: "...התבקשו השרים להצביע על הצעתו של ברק לקצר את תקופת כהונתו של הרמטכ"ל לשלוש שנים עם אופציה לשנה נוספת". אני מצטטת מהערך הרלוונטי בויקיפדיה: "הרמטכ"ל מתמנה רשמית לתקופת כהונה של שלוש שנים אשר נהוג להאריכה לארבע שנים. יוצא דופן היה רפאל איתן אשר כהונתו הוארכה לשנה נוספת והוא כיהן 5 שנים".

ישראל היום כבר דחק את הפרשה מהשער. הכותרת בכפולת 2-3 היא "צה"ל זקוק לרגיעה", כשדן מרגלית מסביר שגלנט טוב ליהודים.

קצה אצבעות החג

מוסף כלכליסט יוצא היום, ובו אנשי שנה של 2010. במקביל, במארקר, יש רשימה של 101 משפיעים לטובה. אני לא מבינה, כשבוחרים את אנשים השנה בכל מקום, הם משפיעים לרעה בדרך כלל? גיא רולניק כותב: "מתברר שהחיתוך בין רשימת המשפיעים במשק ורשימת המשפיעים לטובה קטן ממה שהיינו רוצים לראות"

האירוע שהשיק את המאה ואחד נערך אמש קל"ב, במדרון יפו, במקום באתר הקבוע של המארקר, איירפורט סיטי. לא הייתי שם, ראיתי רק את עבודות הבינוי לקראתו.

שעון קיץ שעון חורף

מה? להזיז את השעון לשבועיים ואז להחזיר אותו?

VTV

חלוקות הדעות בעניין סרטה של ציפי טרופה, אשת ראש הממשלה, ששודר אמש בערוץ 2. איתי סגל בידיעות (ח"ח לכותרת "אשה בורחת מבשורה") טוען ש"סרט שעקב אחריה במשך שלוש שנים כל כך אינטנסיביות הותיר בעיקר עוד מתחושת ההחמצה". מורן שריר בהארץ חושב ש"סרטה המצוין של ציפי טרופה מלמד הרבה על האישיות המסקרנת שעמדה לצד ראש הממשלה ברגעיו הקשים".

אייל לוי במעריב חושב ש"היו כמה רגעים מעניינים"

חגי קראוס כותב בוואלה שמדובר ב"...רצף זהה של רגעים מטלטלים וחד פעמיים בזמן אמת גם בכרוניקה המצולמת, אבל התוצאה מאכזבת למדי. הסרט נמרח לא פעם ומשעמם בחלקים לא מעטים שלו..."

ועוד: "...הבחירה של הזכיינית רשת לשדר את הסרט תמוהה במקצת. נדמה כי סרט כזה היה מוצא את מקומו הטבעי בערוץ 8 של HOT או yes דוקו ולא מיד אחרי "צחוק מהעבודה", שיבוץ שקשה לחשוב על מופרך ואומלל ממנו..." הטיעון הזה משונה: הרי הסרט לא נולד מערוגת הכרוב והוקפץ לשידור. מישהו אישר את פיתוחו ומימן את הפקתו. המישהו הזה היה כנראה רשת. אז על מה הפליאה? כשיוצרים יוצאים לדרך עם רעיונותיהם, הם לא בדיוק בוחרים את המממנים. וכדי לא לצאת בהכרזות גורפות: לא תמיד הם יכולים לבחור את המממנים.

עמדתה של שיר זיו בישראל היום לא ברורה: היא מתארת את אולמרט כ"נאיבית במקרה הטוב, חסרת מושג במקרה הרע". ובשורה התחתונה: "אולמרט משמשת תפאורה המדגישה את השחקנים הראשיים".

ראיון עם הבמאית, ציפי טרופה.

יונית והזבוב

על מה בדיוק צריך להגיב ערוץ 2?

לחם עבודה

האוצר קורא לחינוכית להפסיק את העסקת דן מרגלית.

אם הוא מרוויח 35 אלף ש' בחודש, כדבריו, איך סכום ההתקשרות הכולל איתו לשנה, כפי שמופיע באתר החשכ"ל של האוצר הוא למעלה מחצי מיליון שקל?

פייסבוק

גם במצריים מנהלים מלחמות בפייסבוק.

ראיתם את הפרסומת הזו שם? שמישהו יגיד למעצבים שמדובר בנר זיכרון?

וגם: מקאן אריקסון מכין אתכם ליום כיפור.

חובת קריאה

בטח אתם שואלים את עצמכם מדי יום: מי הייתה הבמאית הראשונה בתולדות הקולנוע? הנה היא, אליס גי בלאשה. תכירו.

לפני פיזור

העצומה: כ-124 אלף איש חתמו נגד שעון החורף. (זוכרים? רק לפני כמה ימים היינו ב-50 וכמה אלף).