גלוב צפויה להודיע בשבוע הבא על תחילת ביצוע סקרים סיסמיים ב'אופק 1'
שותפות הנפט גלוב אקספ יהש, שרק בשבוע שעבר הנפיקה את מניותיה בבורסה בתל אביב, מתכוננת להודיע בשבוע הבא על תחילת ביצוע סקרים ססממיים ברישיון 'אופק', כך נודע לאחרונה ל-Bizportal.
את רישיון 'אופק', בו גלוב מתכננת להתחיל בביצוע הסקרים בשבוע הבא, קיבלה השותפות מידיהם של בעלי השליטה בחברה, יעקב חי, גיל ומנחם שטרנברג וברוך וצבי דרין. הרישיון נמצא באיזור השפלה ומכסה שטח של 393 דונם. לגלוב שני רשיונות נוספים, "בר-אור" ו"יהל", המכסים 266 ו-295 דונם בהתאמה בגליל המערבי.
הסקרים הססמיים יבוצעו בקידוח 'אופק 1', אשר בעבר היה ידוע כ'דוד 1'. אתר הקידוח נמצא מערבית לתחנת רכבת גני אביב בלוד ומוכנן בו קידוח לעומק של 2,500 מטר (ראה מפה מצורפת למטה).
זוהי אינה הפעם הראשונה שמתבצע קידוח באתר. בשנות ה-90 (בין השנים 1993-1994) בוצע ב'דוד 1' קידוח לעומק של 2,600 מטרים בו נמצאו סימני נפט. לאחר סדרה של בדיקות שנעשו הסתיים הקידוח בטרם בוצעו מבחני הפקה. עם זאת, בעלי השליטה מאמינים מאוד כי ניתן למצוא נפט באיזור זה.
שותפות הנפט גלוב מסרה בתגובה כי "החברה תדווח על פי הוראות חוק ניירות ערך".
בתוך כך, אתמול נודע כי חברת מגדל הפכה להיות בעלת עניין בשותפות חיפושי הנפט. מגדל רכשה מיחידות ההשתתפות של גלוב בהיקף של למעלה מ-1.24 מיליון שקל בשער של 4.3 אגורות. לאחר פעולה זו מחזיקה מגדל ב-7.8% מגלוב, או 5.2% בדילול מלא. נזכיר כי גלוב זינקה אמש בכ-15%.
בין מחזיקי יחידות ההשתתפות נמנים בעלי השליטה בשותפות שרכשו כ-20% מתמורת ההנפקה. כמו כן, בין המחזיקים נמנים גם בית ההשקעות די.בי.אם ואיש העסקים צחי סולטן.
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.
