הזרים משקיעים פחות בבורסה: צניחה של 90% בהיקף ההשקעות במניות בחודש דצמבר
אינדיקציה נוספת לאי הוודאות השוררת בתקופה האחרונה בשוק ההון התקבלה היום (ג') מבנק ישראל שפירסם את סקירת השקעות תושבי החוץ בישראל לחודש דצמבר. הנתונים ממחלקת המידע והסטטיסטיקה של הבנק, מצביעים על בלימה בהשקעות הזרים במניות של חברות ישראליות הנסחרות בבורסה לני"ע בת"א. בנוסף נרשמת מגמת מימושים של איגרות חוב ממשלתיות המהווה שינוי מגמה להשקעות שנרשמו בסקטור האג"ח הממשלתי בחודש הקודם.
על פי הנתונים עולה כי בחודש דצמבר נרשמו השקעות נטו של כ-60 מיליוני דולרים במניות ישראליות הנסחרות בבורסה בת"א המהווה ירידה של 90% בהשקעות בהשוואה לחודש נובמבר, אז עמדו סך השקעות הזרים על כ-560 מיליוני דולרים. מהחטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל נמסר כי, עיקר ההשקעות התרכזו בענף הכימיה והפרמצבטיקה, אשר כנראה התרכזו בחברת טבע.
בהמשך לסנטימנט השלילי בהשקעות הזרים נרשמה גם ירידה בהשקעות בסקטור האג"ח הממשלתי כאשר לראשונה מזה ששה חודשים נרשמו פדיונות. סך הכל בחודש דצמבר מימשו הזרים כ-50 מיליוני דולרים באיגרות חוב ממשלתיות, זאת לעומת השקעות של כ-430 מיליונים בחודש נובמבר. המימושים נרשמו באגרות החוב הממשלתיות הלא צמודות מסוג שחר, שהתקזזו חלקית בהשקעות נטו כ- 210 מיליונים במק"מ. באגרות החוב הממשלתיות הנסחרות בחו"ל נרשמו השקעות נטו של כ-95 מיליוני דולרים, לעומת מימושים בסך של כ-250 מיליונים בחודש נובמבר.
יחד עם זאת נרשמה יציבות בהיקף ההשקעות הישירות של הזרים בישראל שהסתכמו בחודש דצמבר בכ-533 מיליוני דולרים, זאת לעומת השקעות דומות בהיקף של 537 מיליוני דולרים שנרשמה בנובמבר כשעיקר ההשקעות התרכזו בענף הביוטכנולוגיה. סך הכל בחודשיים האחרונים ניכרת עלייה בקצב הגידול בהשקעות הישירות בהשוואה לחודשים קודמים.
עוד עולה מנתוני בנק ישראל כי סך ההשקעות של ישראלים במניות בחו"ל זינק בשיעור של 93% והגיע לסכום כולל של כ-1.2 מיליארד דולר, כשעיקר ההשקעות (כ-900 מיליוני דולרים), היו של משקיעים מוסדיים. סך הכל השקיעו הישראלים במניות בחו"ל פי 20 יותר מאשר השקיעו הזרים בישראל.
בשנת 2009 נרשם גידול משמעותי בהשקעות המשקיעים המוסדיים במניות זרות בחו"ל, בעיקר של קופות גמל וחברות ביטוח. סך ההשקעות הסתכמו בכ-5.3 מיליארדי דולרים וזאת בהשוואה לכ-2 מיליארד דולר שהשוקעו בשנת 2008 ולכמיליארד דולר שהושקעו ב-2007.

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.