גל ההדף נמשך: מידרוג חותכת את דירוג אג"ח של אפריקה תעשיות 3 מדרגות בתוך 4 חודשים

הורדת הדירוג הנוכחית נובעת בין היתר מהגידול בחוב נטו וברמת המינוף הנגזרת מכך וזאת לאחר שהחברה חילקה עד כה במהלך 2009 דיבידנדים בסך כ-70 מיליון שקל
נועם הוד |

סוכנות דירוג האשראי מידרוג חותכת את דירוג האג"ח (סדרה א') של אפריקה ישראל תעשיות מדירוג 'A3' באופק דירוג שלילי לדירוג 'Baa2' תוך הותרת אופק הדירוג שלילי.

בחודש מאי 2009 הורד הדירוג בדרגה אחת, עקב הערכת סוכנות דירוג האשראי מידרוג כי התארך פרק הזמן עד להצפת ערך מהשבחת נכסים שרכשה החברה ברוסיה וכן מהאטת יחסי כיסוי החוב המאוחד, נטו. הצבת אופק הדירוג השלילי נבעה ממצבה הפיננסי של בעלת השליטה, אפריקה ישראל להשקעות בע"מ, לרבות מדיניותה לממש נכסים, כך מציינים במידרוג.

"הורדת הדירוג בשתי דרגות נובעת מהרעת מצבה של בעלת השליטה אפריקה ישראל להשקעות , המחזיקה כ-71% מהון המניות של החברה, אשר משתקפת מהודעתה על כוונה לגבש הסדר עם כלל מחזיקי האג"ח ומהורדת דירוג ההתחייבויות של אפריקה השקעות מ-Baa1 באופק דירוג שלילי ל- Caa3, תוך הותרת אופק הדירוג שלילי", מנמקים במידרוג את המהלך.

התפתחויות אלו יוצרות, להערכת מידרוג, לחץ על דבוקת הנכסים של אפריקה תעשיות, ומשליכות אי וודאות לגבי מבנה האחזקות העתידי של החברה ועל יכולת הפיתוח של השקעה משמעותית ברוסיה המהווה 21% מתיק האחזקות של החברה.

נציין כי תיק ההשקעות של החברה כולל שתי אחזקות ליבה בישראל, ללא סינרגיה בינן: פקר תעשיות ונגב קרמיקה וכן אחזקות ברוסיה, שהעיקרית בהן, מבחינת היקף ההשקעה בה, הינה קרקע שיועדה בעת רכישתה לפרויקט נדל"ן בתחום התעשייה.

בתוך כך, נציין כי אחזקות אלה של אפריקה תעשיות נשאו עד כה בצורכי המימון שלהן בעצמן ותרמו את עיקר הרווח של הקבוצה. פקר תעשיות הינה בעלת היקפי פעילות גדולים יותר מנגב קרמיקה ותרמה עד כה את מרבית תזרימי הדיבידנד לחברה.

בנוסף, במידרוג מדגישים כי הורדת הדירוג נובעת גם מהגידול בחוב נטו וברמת המינוף הנגזרת מכך וזאת לאחר שהחברה חילקה עד כה במהלך 2009 דיבידנדים בסך כ-70 מיליון שקל. לחברה יתרות נזילות בהיקף משמעותי- יתרתן העדכנית הינה כ-193 מיליון שקל. יתרת החוב הפיננסי (סולו מורחב) ליום 30.6.09 הינה בסך כ- 271 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.