פיצויי פיטורים בקופה מרכזית אינם ניתנים לעיקול

העובדות -------------

קרן מרכזית לפיצויי פיטורין בע"מ (להלן ? "הנתבעת"), המחזיקה בכספים, העבירה כספים לצד שלישי בניגוד לצו העיקול המורה לה לעקל את הכספים בקופה, על כן הוגשה נגד הנתבעת תביעה זו. השאלה שעמדה בפתחו של הדיון היתה האם עומדת לנתבעת הגנת ה"צדק הסביר" לפי סעיף 48(א) לחוק ההוצאה לפועל.

פסק הדין ------------ בית הדין קבע כי לנתבעת עומדת הגנת ה"צדק הסביר" ופסק כי:

מדובר בסכומים שעוקלו שהנם כספי פיצויי פיטורים אשר לפי לשונו הפשוטה של הסעיף אינם ניתנים לעיקול. אף בית דין זה בהתייחסו לבקשה לאישור העיקול סבר, כי לא ניתן היה לעקל את אותם הכספים.

נוכח לשונו של סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים ובהיעדר פסיקה אחרת של בית הדין הארצי לעבודה, רשאית היתה הנתבעת לפעול לפי לשונו של סעיף 26 הנ"ל ולא ליתן תוקף לצו העיקול.

בפסיקה נקבע, כי מדובר במקרים נדירים בהם ניתן להטיל עיקול על הסכומים המשוריינים על פי סעיף 26 הנ"ל, בעוד שבמצב העניינים הרגיל אין לעובד זכות לכספים אלו.

נקבע, כי "הצדק סביר" הינו כל נימוק מתקבל על הדעת אשר יהווה בסיס להתנהגותו של המחזיק, מעשיו ומחדליו. מקום שהמחזיק פעל על פי פירוש סביר העולה בקנה אחד עם לשון צו העיקול, גם אם יתכנו פירושים אחרים, אין לבוא עימו בטרוניה שלא פעל על פי הצו.

לאור האמור, בית הדין קבע, כי לנתבעת עומדת הגנת ה"צדק הסביר" מכוח סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל, שכן מדובר בכספי פיצויי פיטורין אשר לפי סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, אינם ניתנים לעיקול.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".