מנכ"ל AMG: "זו תקופה נדירה בכל הקשור למיחזור משכנתאות אבל מרבית האנשים עושים שגר ושכח"
הריבית במשק עומדת כיום על 0.5%, הריבית הנמוכה אי פעם בישראל וכמובן שלדבר יש משמעות של ממש בכל הנוגע לתשלומי המשכנתא של אזרחי ישראל. לדבריו של עמית קמינסקי, מנכ"ל AMG משכנתאות, "אנו נמצאים כעת בעיצומה של תקופה נדירה בכל הקשור לאפקטיביות של מחזור משכנתאות".
קמינסקי סבור כי העובדה שריבית הפריים היא כ"כ נמוכה לצד העובדה שהקנסות שמטילים הבנקים על פירעון מוקדם הם לא גבוהים במיוחד נכון להיום (משהו כמו 15,000-17,000 שקל), שתי עובדות אלו יוצרות מצב של כדאיות גדולה מאוד למחזור את המשכנתא ולהתאים אותה לתקופה הנוכחית.
לדבריו של קמינסקי הרוב המוחלט של אזרחי ישראל מתנהלים בתשלומי המכנתא שלהם בשיטת 'שגר ושכח', כלומר לא עושים התאמות לשינויים בתנאי השוק למרות שיש אפשרות לחיסכון משמעותי ביותר.
כדוגמה מביא קמינסקי משכנתא שנלקחה בשנת 2001 ע"ס 920,000 שקל לתקופה של 20 שנים לשם רכישת נכס בירושלים שעלותו הייתה 1,670,000. חלק מהמשכנתא נלקחה בריבית הפריים במרווח של מינוס 0.3 וחלק במשכנתא צמודה לדולר. נכון להיום, היתרה לסילוק, כלומר החוב לבנק עומד על 691,345 שקל.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
