מסתמן: ההסתדרות תסכים להקפאת שכר והאוצר יבטל חלק מהגזירות בתקציב

על-פי המתווה שמציעים באוצר, יגדל התקציב מעבר ל-1.7% תמורת הקפאת השכר במגזר הציבורי
קובי ישעיהו |

לאחר המהומה שהתעוררה אתמול בעקבות הצגת תוכנית הגזירות והקיצוצים של משרד האוצר מסתמנות הבנות בין ההסתדרות לאוצר, שיובילו לביטול חלק ניכר, אם לא כל, הגזירות שנחשפו אתמול (ה').

לאורך הלילה נערכו דיונים מרתונים בין נציגי הצדדים שצפויים להתחדש גם הבוקר, בהובלת יושב-ראש ההסתדרות, עופר עיני, ואורי יוגב, יועצו של ראש הממשלה לנושאים כלכליים. על-פי המתווה שמציעים באוצר, תוגדל מסגרת התקציב תמורת הקפאת השכר במגזר הציבורי.

כבר אמש נודע כי לאור הביקורת החריפה שהוטחה בתוכנית הקיצוצים בתקציב הממשלה, הורה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, למשרד האוצר להסיר את הקיצוצים הפוגעים בקשישים, בניצולי שואה, בנכים ובמוגבלים.

ההסתדרות מצידה הודיעה שתקפיא את עליית השכר, בעוד שמשרד האוצר מבחינתו יבטל אל הגזירות שפוגעות באוכלוסיות החלשות. ראשי האוצר שלחו אתמול בערב את ספר הקיצוצים שהגיע לשרי הממשלה באישון לילה. רה"מ זכה עוד מתחילת הבוקר לביקורות נוקבות ומיהר להודיע על ביטול חלק מהגזירות.

מלשכת ראש הממשלה הודיעו כי בנימין נתניהו קיים דיונים נוקבים במהלך היום (ה'), ובחן את הגזרות שפוגעות בשכבות החלשות. בעקבות כך הורה נתניהו לאוצר 'לעמוד' מול הסעיפים הבעייתיים, הפוגעים במעוטי יכולת. בין הדיונים שיתקיימו החל ממחר, הורה ראש הממשלה לבדוק היטב ההצעה לגבות 50 שקלים בגין כל יום אשפוז בבית חולים. הצעה זו עלולה דווקא לפגוע בקשישים וחולים המתאשפזים לעתים תכופות בבתי החולים.

ראש אגף התקציבים, רם בלינקוב, אמר בראיון לגלי צה"ל כי אם העובדים יתגמשו, גם הגדלת מסגרת ההוצאות הממשלתית מעבר לשיעור הנהוג כיום - עומדת על הפרק. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן מהליכוד, אמר בראיון ל"בוקר טוב ישראל" כי לטענתו נתניהו לא הכיר את הגזרות, ולכן הורה לאנשי האוצר, בתוכם רם בלניקוב, הממונה על התקציבים, לגנוז את הגזירות שאמורות לפגוע בשכבות החלשות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.18%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.