"יותר מ-70 אגורות מכל שקל חדש מושקעות בחו"ל"

אורי קרן, מנהל ההשקעות הראשי של מור גמל ופנסיה, אומר כי הגופים המוסדיים בישראל כבר הגיעו לנקודת מיצוי מבחינת יכולת ההשקעה בשוק המקומי, וכי חלק הולך וגדל מהכסף החדש שמתקבל במערכת מופנה להשקעות מחוץ לישראל. הדברים נאמרו היום בפאנל שערך יוסי גינוסר, מנכ"ל פאהן קנה ניהול בקרה יחד עם הדר צופיוף מנכ"לית איגוד הדירקטורים, במסגרת מועדון ארוחת הבוקר של פאהן קנה ניהול בקרה..

"אנחנו גדולים על השוק הישראלי", אמר קרן. לדבריו, היקף הנכסים המנוהלים בידי הגופים המוסדיים בישראל כבר חצה את רף 3 טריליון שקל, והשוק המקומי מתקשה לספק מספיק הזדמנויות השקעה עבור הכסף החדש שממשיך לזרום אליו. "יותר מ-70 אגורות מכל שקל חדש כבר מופנות להשקעות בחו"ל", הוא אומר. לדבריו, הסיבה לכך אינה החלטה נקודתית של גוף כזה או אחר, אלא תוצאה של הפער בין קצב הגידול של החיסכון ארוך הטווח לבין קצב יצירת ההזדמנויות בשוק המקומי.

"הפנסיה והחיסכון לטווח ארוך בישראל כבר גדולים מהשוק המקומי", לדבריו, מדובר במגמה ענפית רחבה, שבאה לידי ביטוי בכך שחלק משמעותי מהכספים החדשים שמופקדים לפנסיה, לגמל ולחיסכון ארוך טווח מופנים כיום להשקעות גלובליות.

בהמשך דבריו התייחס קרן גם למגבלות שמולן פועלים הגופים המוסדיים הגדולים בישראל. לדבריו, מגבלות הריכוזיות והיקף החברות הנסחרות בבורסה בתל אביב כבר מייצרים מצב שבו כסף חדש מתקשה למצוא אפיקי השקעה משמעותיים בשוק המקומי. "אנחנו כבר בנקודה של מיצוי מבחינת השוק הישראלי".

הגופים המוסדיים הגדולים כבר מחזיקים בשיעורים משמעותיים בחלק ניכר מהחברות המרכזיות בבורסה בתל אביב, ולכן הגדלת החשיפה לשוק המקומי הופכת מורכבת יותר. קרן הסביר כי ככל שהנכסים המנוהלים גדלים, נדרש היקף גדול יותר של חברות, הנפקות, חוב ופרויקטים שיכולים לקלוט את הכסף, ובפועל ההיצע המקומי אינו גדל באותו קצב.

באותו פאנל התייחס ליאור יוחפז, מנהל השקעות ראשי ומשנה למנכ"ל מנורה מבטחים, לסוגיית האובר־רולינג, המנגנון שמאפשר לדירקטוריון לאשר החלטות מסוימות גם כאשר בעלי המניות הביעו התנגדות להן. "השתמשו בו יותר מדי בשנים האחרונות", אמר יוחפז. לדבריו, מדובר במנגנון שקיים בחוק ויש לו מקום במקרים מסוימים, אבל השימוש בו צריך להיות חריג ומנומק היטב. יוחפז ציין כי האובר־רולינג נועד למקרים שבהם הדירקטוריון סבור כי טובת החברה מחייבת החלטה שונה מזו שהתקבלה באסיפה הכללית, אבל לדבריו בשנים האחרונות נעשה בו שימוש רחב מדי.

יוחפז הוסיף כי בתקופה האחרונה נרשמה ירידה בשימוש במנגנון, בין היתר משום שדירקטורים הבינו כי החלטה להתעלם מעמדת בעלי המניות והמוסדיים אינה נטולת השלכות. לדבריו, הגופים המוסדיים אינם בוחנים את עצם השימוש באובר־רולינג באופן אוטומטי, אלא את הנסיבות שהובילו אליו.

"כל מקרה נבחן לגופו", אמר יוחפז, והתייחס גם להחלטות בנושאי תגמול בכירים. לדבריו, כאשר דירקטוריון בוחר להתעלם מעמדת בעלי המניות לאחר שקיבל מראש את עמדת המשקיעים המוסדיים, הדבר עשוי להשפיע על האופן שבו ייבחנו אותם דירקטורים בעתיד.