השקעות נדלן
צילום: Freepik

יורחבו תנאי הפטור ממס לקופות גמל

משרד האוצר ורשות המיסים מפרסמים תזכיר חוק להרחבת הפטור ממס לקופות גמל, שיאפשר להן להשקיע במגוון רחב יותר של נכסים מבלי לאבד את הפטור ממס; ההצעה תעמוד כעת להערות הציבור

תמיר חכמוף |

משרד האוצר יפרסם היום להערות הציבור תזכיר חוק שמטרתו להרחיב את מסגרת ההשקעות המותרת לקופות גמל, באופן שיצמצם את המקרים שבהם קופות גמל נמנעות מהשקעה המותרת להן במסגרת הוראות רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, בגלל שהשקעה זו אינה פטורה ממס במסגרת פקודת מס הכנסה.

הצעת החוק היא תוצר של עבודת צוות בראשות יוראי מצלאוי, סגן בכיר למנכ"ל משרד האוצר, אשר כלל נציגים מאגף תקציבים, רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, הכלכלן הראשי ורשות המיסים.

כיום, ההבדלים הרגולטוריים בין פקודת מס הכנסה לתקנות רשות שוק ההון, מביאים לתופעות כגון הקצאה לא יעילה של השקעות קופות הגמל, עלויות עסקה גבוהות, הסטה לחו"ל של השקעות מסוימות, וחוסר שוויון בין קופות הגמל לקופות ביטוח, וגם בין גופים המחזיקים רק קופות גמל לכאלו המחזיקים גם קופות ביטוח.

לאור זאת, מוצע לקבוע כי יורחבו תנאי הפטור כל עוד קופות הגמל מבצעות השקעות בהתאם להוראות הפיקוח, ובלבד שהרחבה זו אינה פוגעת בעקרונות המיסוי העומדים בבסיס הפטור (כגון אי מתן פטור על הכנסה עסקית במהותה).

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "כמו שינויים רחבים שאנו מובילים הצעד הזה פותח צוהר לתוספת משמעותית של השקעות למען המדינה והאזרח. בעזרת השינוי הזה נראה יותר השקעות בתחומי הנדל"

מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום: "המהלך יאפשר השקעה של הכספים השייכים לציבור בפרויקטים ציבוריים שיתרמו לצמיחת המשק. השינוי הזה שמקדם משרד האוצר יתמרץ את החברות הגדולות למקד את ההשקעות שלהן בערוצים המביאים להזנקת הכלכלה והשירותים לאזרח."

מנהל רשות המיסים, שי אהרונוביץ': "מדובר בצעד חשוב התורם בו זמנית הן לשמירה על האינטרסים של החוסכים לפנסיה, הן לעידוד תעשיית ההייטק והן להגדלת ההיצע בשוק הדיור והאצת פרוייקטי תשתיות. הצעד מובא באופן שמאזן בין המטרות החשובות הללו לצורך בשמירה על מדיניות מס שקולה, שוויונית ושקופה."

קיראו עוד ב"בארץ"

סגן בכיר למנכ"ל משרד האוצר, יוראי מצלאוי:"ן, תשתית והייטק, יעלה את הוודאות המיסויית ויפחית שיקולים שאינם טובת החוסך בבחירת השקעות בקופות הגמל. תועלות אלו ונוספות צפויות להביא להגדלת רווחת החוסכים והמשק. אני מודה לחברי הצוות על עבודתם המקצועית, המסורה והמאומצת במהלך החודשים האחרונים שהביאה להנעת תיקון משמעותי זה."

מה זה אומר בפועל

כיום קופות הגמל נמנעות לעיתים מהשקעות מסוימות, כי הרווחים מהן לא פטורים ממס, גם אם מותר להן להשקיע בהן לפי הכללים והתשקיף של הקופה. ההצעה החדשה תאפשר להן להשקיע במגוון רחב יותר של נכסים, כמו נדל"ן, תשתיות והייטק, ולקבל על ההשקעות האלה פטור ממס, כל עוד הן עומדות בכללי הפיקוח של רשות שוק ההון.

המהלך צפוי להפנות יותר מהכסף של הציבור להשקעות בתוך ישראל במקום בחו"ל, להסיר את האפליה שקיימת כיום בין קופות גמל לקופות ביטוח, ולהפוך את הכללים בענף לברורים ויציבים יותר. בטווח הארוך, זה עשוי להגדיל את מקורות המימון לפרויקטים גדולים במשק ובמידה ההצלחה לשפר את התשואות של החוסכים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.