דני טל, הממונה על היטלי הסחר: ״עליה במחירי האלומיניום לא תפגע ברוכשי הדירות״
המאבק כנגד החלטת משרד הכלכלה להטיל ערובה זמנית על ייבוא האלומיניום ממשיך להתעצם. דיון התקיים בנושא בוועדת הכספים, בו נכח בין היתר עידן בקשי, בעלים וסמנכ"ל פיתוח עסקי באלום גולד, יבואנית האלומיניום הגדולה בישראל - שיגיד הכל כדי להציל את העסק שלו
תעשיית האלומיניום בישראל מתמודדת עם אויב שאין בכוחה להתמודד איתו: ממשלת סין. הסינים מסבסדים יצוא של פרופילי אלומיניום כדי להציף את העולם באלומיניום סיני. בעקבות הפגיעה בתעשיית האלומיניום בישראל, בקיץ 2024, קצת באיחור ואחרי שנים ארוכות של התמודדות עם יבוא בהיקפים הולכים וגדלים של פרופילי אלומיניום מסין, פתחה מדינת ישראל בחקירה רשמית לבחינת האפשרות להטיל היטלי היצף. הבקשה הוגשה על ידי יצרניות מקומיות – אקסטל, אלובין ובהמשך גם קליל – על רקע ירידה דרמטית בנתח השוק של התעשייה המקומית, ירידה ברווחיות, סגירת קווי ייצור, פיטורי עובדים בפריפריה, ועלייה בייבוא מסין מ-35% בשנת 2020 ל-50% בשנת 2023.
פרופיל אלומיניום הוא חתיכה מאלומיניום שמעוצבת בצורות שונות — כמו מלבנים, זוויות, או תעלות — ומשמש כחומר גלם לבנייה, תעשייה ועיצוב. את הפרופילים מייצרים בתהליך שנקרא ׳שיחול׳ (אקסטרוזיה), שבו מכניסים את האלומיניום המותך דרך תבנית בצורת הפרופיל הרצוי. היתרון המרכזי של פרופילי אלומיניום הוא השילוב בין חוזק למשקל קל, עמידות בפני חלודה, וגמישות עיצובית. לכן משתמשים בהם כמעט בכל תחום: בבנייה (למשל לחלונות, דלתות, תריסים ומעקות), בתעשיית הרכב והתעופה (לחלקים קלים וחזקים), בריהוט, באלקטרוניקה (לגופי קירור), ואפילו באמנות ובעיצוב פנים. בזכות המגוון הרחב של צורות ואפשרויות חיבור, פרופילי אלומיניום הם פתרון פופולרי, מודולרי ועמיד שמתאים לצרכים טכניים ואסתטיים כאחד. בבורסה ישנה חברה העוסקת בתחום ייצור האלומיניות - קליל קליל -1.84%
במסגרת הדיון בועדת הכספים הסביר עידן בקשי, בעלים וסמנכ״ל פיתוח עסקי באלום גולד, כי ״כבר היום קיים ביקוש גבוה לאלומיניום, העולה על ההיצע״, וגם
״אם יפסק ייבוא האלומיניום, היצרנים לא יצליחו לעמוד בדרישות ענף הבנייה, ומעבר לעיכובים שיחולו, הדבר יביא בהכרח לעליית מחירי הדיור.״ לדבריו, מדובר בהחלטה שהתקבלה ללא בדיקה מעמיקה, ובהליך חפוז: ״בידינו היכולת להוכיח כי לא קיים כלל היצף בתחום האלומיניום. יתרה
מכך, העובדה שרוב היצרניות המקומיות רווחיות, ואף מחלקות דיבידנדים מעידה כי עיקר כוונתן של החברות המתלוננות היא למנוע תחרות בענף. מדובר בצעד דרקוני שננקט בניגוד למתווה החוקי, ומבלי שהנתונים נבחנו כראוי על-ידי הגורמים הרשמיים כפי שנהוג.״
אלא שמר בקשי שכח אולי לספר כמה פרטים, שיכולים להתברר כחשובים: ראשית, אלום גולד היא יבואנית של פרופילי אלומיניום במחירים בלתי חוקיים על פי ארגון הסחר העולמי. כך קבע דני טל, הממונה על היטלי הסחר. אלום גולד קונה פרופילי אלומיניום במחירים זולים במיוחד בסין, במחירים שהממשל הסיני מסבסד ובכך הוא מסיט את השטיח תחת רגלים של יצרני האלומיניום בארץ. היצף פרופילי האלומיניום הוא כל כך חמור עד כדי כך שיבוא הפרופיל עצמו זול יותר מיבוא חומר הגלם הדרוש ליצורו בארץ, לפני עלות היצור עצמה. שנית, אם הממשלה יכול להוכיח שיש היצף, למעשה - כל ממשלה שפנתה לעסוק בנושא החליטה שיש היצף, אז כיצד בדיוק יוכיח מר בקשי, יבואן אלומיניום, שאין היצף?
- ארגון מנהלי התחבורה - נדרשת מדיניות ארוכת טווח
- אושרה ערבות של 200 מיליון ש' לקרנות בתחום הביטחוני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובאשר לפגיעה בתעשיית הנדל״ן ועיכובים בבניה - לא יהיה דבר כזה. כשאלומיניום סיני זול יפסיק להציף את השוק, אז תעשיות האלומיניום בישראל יקבלו הזמנות - יותר הזמנות, במחירים יותר גבוהים. זה טוב לתעשיה. האם זה רע לרוכש הדירות? לא בהכרח. התיאוריה הכלכלית אומרת שמחירים נקבעים על פי התרומה השולית שלהם לערך שהצרכן שם על טובין. מחירה של דירה הוא מה שצרכן מוכן לשלם עליה. נכון שמחירי הדירות גבוהים, אבל זה בגלל שהבנקים מחזיקים את המחירים גבוה כתנאי למימון של הקבלנים. מחיר של דירה לא יעלה, גם לא בתיאוריה, בגלל עליה במחירי האלומיניום.
כדי לסבר את האוזן עוד קצת, הנה המספרים מאחורי הטענה: בדירה של 100 מ״ר יש בערך 300 קילו של מוצרי פרופילים מאלומיניום. המחיר בשער המפעל של הכמות הזו, כיום, הוא 7,500 שקל. היטל של בין 65% ל-145% יעלה את המחיר לטווח של 12,375 ו-18,375. קבלנים יוכלו לספוג את עליית המחירים הזו מבלי לגלגל אותה במלואה לדיירים, וגם אם אכן תתגלגל במלוא לדיירים, זה לא סכום נוראי.
לא אני אומר את הדברים, אלא דני טל, הממונה על ההיטלים בחקירה שעשה בנושא. אז לא עיכובים בבניה ולא עליות של עשרות אלפי שקלים לדירה. לא יהיה כדבר הזה.
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- צעד נוסף לפתיחת השוק: נימה קיבלה אישור להציע פיקדונות ולהנפיק חשבונות לקבלת שכר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
ולקינוח - יצרניות האלומיניום בישראל אינן רווחיות. הם אינן רווחיות כי יבואנים כמו בקשי מיבאים במחירי היצף לא תחרותיים. קליל, תעשיינית האלומיניום הישראלית אף עברה להפסדים ברבעון הרביעי של 2024. את זה יכול לדעת כל אחד - המידע חשוף לציבור והוא מפורסם על ידי החברות בבורסה ומדווחות על ידי ביזפורטל.
בישראל אין מכרות אלומיניום. אבן המחלוקת בכל הנוגע להיצף אלומיניום היא כשמדובר במוצרי ביניים מתקדמים ובמוצרים מוגמרים, כגון פאנלים, פרופילים, מסגרות, מסילות ועוד ועוד. אין ספק שהעלאת מחירי חומר הגלם הבסיסי עבור מפעלי העיבוד של היבואנים הוא מהלך שפשוט לא עושה שכל. צריך להשוות תפוחים לתפוחים ובננות לבננות - חומרי גלם מעובדים שאין להם תעשיה בארץ ומוצרי ביניים שכן יש להם תעשיה בארץ. וזה בדיוק מה שהממשלה עושה: מטילה היטל היצף על מוצרים שהיבוא שלהם נעשה שלא לפי החוק הבינלאומי, מה עוד שיש להם תעשיה בארץ.
- 4.אנונימי 02/06/2025 14:54הגב לתגובה זומדהים..כל הרעיון של כלכלה יעילה זה שאם אין לנו יתרון תחרותי בתחום מסויים אז נפנה משאבים לתחום אחר או חלילה וחס נמצא דרך להתייעל.. ולא לייקר את המוצר היעיל והזול באמצעות מכסים. צר לי אך אנחנו שוב ושוב מעודדים באמצעות קומבינות פולטיות משק לא יעיל.
- 3.אנונימי 27/05/2025 19:47הגב לתגובה זוהשר דואג ממש טוב ליוקר המחיה או ליקר את המחיה
- 2.חזי 27/05/2025 16:18הגב לתגובה זושני מונופלים של אלומיניום שטוחנים כסף ויש להם כסף לשכור לוביסטים שיעבירו להם מכס .לא מייצרים אלומיניום בארץ כך שזה מכס לא מוצדק . נותנים עדיפות למקומבנים .כל אחד שיש לו כסף מביא לוביסט שיערבב את הרגולטור על מנת שייצור חסמי כניסה ליעילים והזריזים .
- 1.אנונימייוקר 27/05/2025 15:11הגב לתגובה זומי דואג ליוקר המחייה

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
