אתם אפילו לא יודעים שיש לכם הלוואה - שאלות ותשובות על אשראי מתגלגל
מלכודת פיננסית: האשראי המתגלגל בכרטיסי האשראי בריבית של 16%; זה נשמע נוח, אבל בפועל – מדובר בהלוואה יקרה וממושכת. חברות האשראי דוחפות את המוצר בכל הכוח, ובנק ישראל כבר מזהיר מהנזק - שאלות ותשובות
אם גם לכם אמרו ש"חיוב קבוע" זה פתרון נוח לניהול התקציב, כדאי שתדעו שמאחורי השם החביב הזה מסתתר אשראי מתגלגל עם ריבית שנתית של 16%. החברות משווקות את זה באגרסיביות, אבל בפועל מדובר באחת ההלוואות הכי יקרות בשוק. בנק ישראל גילה שרוב מוחלט של הלקוחות פשוט מתגלגלים עם החוב מבלי לשים לב, בזמן שהריבית רצחנית. אתמול פורסם דוח בנק ישראל בעניין וההגבלות שהוא מתכוון ליישם - מלכודת פיננסית - אשראי מתגלגל על חיובים בכרטיסי אשראי בריבית של 16%
ברגע שאתם משלמים רק חלק מהחיוב החודשי בכרטיס, כל השאר נדחה לחודש הבא – בריבית. הבעיה? ככל שמשלמים פחות – החוב רק גדל, ואיתו הריבית. אנשים רבים מגלים מאוחר מדי שהם נכנסו לסחרור מתמשך, ומתקשים מאוד לצאת ממנו. זה הזמן לעצור, להבין מה קורה בכרטיס האשראי שלכם, ולוודא שאתם לא מתגלגלים בלי שליטה. במקרים רבים, אנשים יכולים לשלם חיוב קבוע גדול יותר, אבל מרגע שהם הגדירו את החיוב, הם כבר צמודים אליו וסכום ההלוואה הולך וגדל (דחיית התשלומים עולה). עדיף ברוב המקרים להחליף את האשראי המתגלגל בהלוואה אחרת באשראי אחר ולחסוך 2%-35 לפחות.
שאלות ותשובות
מה זה בכלל אשראי מתגלגל?
מדובר במנגנון שבו אתם משלמים רק חלק מהסכום שחייבתם בכרטיס האשראי החודש, ואת היתרה דוחים לחודש הבא – בתוספת ריבית. כלומר, במקום לפרוע הכל, אתם בעצם לוקחים הלוואה חדשה בכל חודש, בלי מועד סיום ברור.
- הצ'ק ליסט השנתי לבדיקת עמלות מול הבנק - עו"ש, ני"ע, כרטיסי אשראי ומט"ח
- פייטר למילואימניקים - למה המדינה בחרה לתת למילואימניקים כרטיס הטבות ולא כסף לחשבון הבנק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה באמת עולה אשראי מתגלגל?
הריבית עומדת על בערך 16% בשנה – לעומת כ-9% בהלוואה רגילה. בפועל, זה אומר שכל שקל שלא פרעתם עכשיו, יעלה לכם הרבה יותר בהמשך.
למה קוראים לזה "חיוב קבוע" ולא "אשראי מתגלגל"?
כי "חיוב קבוע" נשמע הרבה יותר טוב. חברות האשראי מציגות את זה כמשהו נוח שמארגן לכם את ההוצאות. בפועל, זה לא "חיוב קבוע" אלא חוב הולך ותופח.
למה לדעתנו זו מלכודת פיננסית?
כי הרבה אנשים לא שמים לב שהם משלמים רק מינימום כל חודש, והיתרה תופחת. חודש אחרי חודש, החוב גדל, הריבית נערמת, והם מוצאים את עצמם משלמים אלפי שקלים מיותרים.
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
- סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
מה בנק ישראל גילה על הנושא הזה?
הפיקוח על הבנקים מצא שכמעט 90% מהאשראי המתגלגל בישראל מגיע מחברות כרטיסי האשראי, ולא מהבנקים. הוא גם חשף שהחברות מפעילות שיווק אגרסיבי ומטשטשות את העובדה שמדובר בהלוואה יקרה.
כמה אנשים באמת בודקים מה קורה עם האשראי שלהם?
לפי הנתונים, למעלה מ-80% מהלקוחות לא משנים את גובה התשלום החודשי, גם כששולחים להם הודעות SMS. כלומר, רוב האנשים פשוט ממשיכים לגלגל חוב בלי לעצור לחשוב.
האם האשראי המתגלגל נפוץ גם בעולם?
כן, אבל שם לפחות יש יותר שקיפות. בארה"ב, למשל, הריבית הממוצעת גבוהות מאוד היא סביב 22%–25%, אבל הלקוחות מודעים לזה ויודעים מתי זה משתלם ומתי לא.
מה בעצם הסיכון הכי גדול באשראי מתגלגל?
הסיכון הוא שתתרגלו לשלם סכום חודשי קבוע ונמוך, בזמן שהחוב האמיתי שלכם גדל מתחת לפני השטח. בסוף זה מתפוצץ – או שהבנק חוסם את הכרטיס, או שאתם נכנסים להסדר חוב יקר.
אם אני מגלה שיש לי חיוב קבוע, מה כדאי לעשות?
קודם כל – לעצור ולבדוק מה היתרה. אם יש חוב גדול – עדיף לשקול לקחת הלוואה רגילה בריבית נמוכה יותר ולסגור את כל האשראי המתגלגל. במקביל, לעבור למסלול של חיוב חודשי מלא.
איך בודקים אם הכרטיס שלי מוגדר לאשראי מתגלגל?
נכנסים לאפליקציה או מתקשרים לחברת האשראי ושואלים ישירות. שימו לב אם יש לכם סכום פירעון חודשי קבוע שהוא קטן מהחיוב הכולל – זה סימן מובהק.
מה עושים כדי להפסיק את המעגל הזה?
מבקשים לשלם את כל החיוב במלואו, מסדירים מסגרת אשראי מתאימה בבנק, ואם צריך – לוקחים הלוואה מסודרת עם לוח סילוקין. הכי חשוב: לנהל את האשראי בעצמכם, לא לתת לו לנהל אתכם.
מה זה אומר 'הלוואה עם לוח סילוקין' ולמה זה עדיף?
לוח סילוקין זה תכנון ברור של תשלומי הקרן והריבית עד סיום ההלוואה. ככה יודעים מראש מתי ההלוואה נגמרת ומה העלות שלה. באשראי מתגלגל אין סוף – החוב פשוט ממשיך להתגלגל.
מה צריך לדרוש מחברות האשראי בשיחה על כרטיס?
לדרוש לדעת אם יש חיוב חודשי מלא או מתגלגל, לדרוש לדעת מה שיעור הריבית המדויק, לא להסתפק ב"המחשה" במספרים קטנים, ולוודא שכל שירות נוסף – כמו פריסת תשלומים – לא נכנס אוטומטית לאשראי מתגלגל.
מה כדאי לעשות אם יש לי הרבה חובות אשראי מתגלגל?
לפנות לבנק או ליועץ כלכלי, לבדוק אפשרות לקחת הלוואה מסודרת בריבית נמוכה, לפרוס את החוב בצורה ברורה, ולסיים עם ההתגלגלות היקרה.
האם חברות האשראי מציעות חלופות יותר טובות?
לרוב כן, אבל לא תמיד מציגות אותן מיוזמתן. צריך לדרוש לראות גם אפשרויות אחרות, כמו חיוב חודשי מלא או הלוואות בתנאים טובים יותר.
תפנימו: כל שקל שלא מחזירים היום, מתנפח מחר. לא לתת לכרטיס אשראי להכתיב את הקצב – לנהל את התשלומים ביד רמה ובשליטה מלאה

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
.jpg)