אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חסמי הכניסה להיי-טק והפריון הנמוך: מה האתגרים המרכזיים של המשק?

בדו"ח השנתי שלו מסמן בנק ישראל את האתגרים המבניים עמם מתמודד המשק הישראלי, שבאופן מפתיע רובם אינם נוגעים באופן ישיר למלחמה; איך מעלים את רמת הפריון ומנצלים את הפוטנציאל הטמון באוכלוסייה הצעירה?

איתן גרסטנפלד | (1)

מלחמת חרבות ברזל והימשכותה, יצרו שורה של אתגרים משמעותיים על המשק הישראלי. עם זאת, על פי בנק ישראל, בעיות היסוד של המשק הישראלי, שמלוות אותו עוד לפני המלחמה, נותרו הסיכון המרכזי לכלכלה המקומית ומצריכות התייחסות דחופה.


אחד האתגרים המשמעותיים ביותר למשק הוא פריון העבודה, שנותר נמוך בהשוואה למדינות המתקדמות (78% מהממוצע של מדינות ה-OECD) מה שגם משפיע על רמת החיים. הפריון הנמוך שיקף במידה רבה מלאי הון ציבורי נמוך במיוחד ורמת מיומנויות בסיסיות נמוכה של העובדים, לצד הישגים נמוכים של תלמידי ישראל במבחנים הבין-לאומיים השונים. לצד זאת, פערי ההון האנושי, ושיעורי השתתפות הנמוכים בשוק העבודה בקרב הנשים בחברה הערבית והגברים החרדים, מתבטאים גם בשיעורי עוני גבוהים.


בבנק גם מציינים, כי רמתן הממוצעת של המיומנויות הבסיסיות בישראל נמוכה, במיוחד בחברה הערבית, ואף נרשמה בהן נסיגה ביחס לרמה שנמצאה בסקר הקודם (ב-2013). רמת המיומנויות של האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית, שהיא המובילה במשק, דומה לממוצע ב-OECD, ואף נמוכה ממנו במקצת.


"הפוטנציאל של ישראל טמון בעובדה שאוכלוסייתה צעירה הרבה יותר מאשר ביתר המשקים המפותחים, החווים תהליך של הזדקנות; בכך היא עשויה ליהנות מיתרון יחסי בהטמעת טכנולוגיות חדשות, ובמיוחד עקב החדירה הצפויה של הבינה המלאכותית לשוק העבודה והשלכותיה", נכתב בדו"ח של הבנק. עם זאת הם מציינים ללא הכשרה מתאימה של הצעירים פוטנציאל הצמיחה הגדול הזה לא יבוא לידי ביטוי. "ישראל עלולה אף להידרדר לאחור, וזאת לנוכח הצפי הדמוגרפי", שכן בקרב הגברים החרדים, קבוצה שמשקלה באוכלוסייה עולה במהירות, הפערים בין מדינות ה-OECD אצל הצעירים גדולים יותר מאשר אצל המבוגרים, וכך גם בקרב הגברים הערבים.


בהקשר זה, מציינים בבנק שמגזר ההיי-טק הוא חלק מרכזי במשק הישראלי, התורם כחמישית מהתוצר, ואחראי לכמעט שליש מהצמיחה בשנים האחרונות. שיעור העובדים במגזר ההיי-טק בישראל מתוך העובדים בחמישון המיומנויות העליון גבוה וחריג בהשוואה בין-לאומית (26% לעומת 10% במדינות ה-OECD), והוא אף עלה בהשוואה לשיעורם לפני עשור. עם זאת, חלק ניכר מפוטנציאל ההרחבה של היצע כוח העבודה המיומן הוא באוכלוסיות שייצוגן בהיי-טק נמוך, ובפרט האוכלוסיות הערבית והחרדית. נכון להיום, פחות מ-10%-מעובדי ההיי-טק הם ערבים או חרדים. שיעור זה מאופיין בשנים האחרונות בקיפאון, והוא נמוך הרבה יותר משיעורן של קבוצות אלו באוכלוסייה בגיל העבודה, שהוא כיום כ-30%, וצפוי לגדול בשנים הקרובות.


כדי לאפשר את המשך צמיחתו של מגזר ההיי-טק ושמירה על יתרונה היחסי של ישראל בו חשוב להגדיל את היצע כוח האדם המיומן. "נדרשת הרחבת הנגישות של לימודים ברמה גבוהה במקצועות הרלוונטיים למגזר ההיי-טק – בפרט מתמטיקה, אנגלית ומדעים – לפלחי אוכלוסייה נוספים. בטווח הארוך יותר יש לתמוך בתהליך זה על ידי שיפור מיומנויות הבסיס הנמוכות של חלקים נרחבים מהאוכלוסייה בישראל באמצעות השקעה בשיפור האיכות של מערכת החינוך על כל רבדיה. במהלכים אלה טמונה גם הזדמנות להקטנת הפערים בין האוכלוסיות השונות בישראל דרך שילוב מוגבר של קבוצות האוכלוסייה אשר מיוצגות בחסר במגזר ההיי-טק"



לבסוף מציינים בבנק את המלחמה הממושכת והצורך בהגדלת הצבא שלאורך זמן מציבים בפני המדינה אתגר נוסף: הצורך להרחיב את מעגל המשרתים בצבא מקרב המועמדים לשירות ביטחון. "העלות המשקית הגבוהה מאוד הכרוכה באי-גיוס חובה של החרדים וגיוס חיילי מילואים במקומם נובעת הן מהעלות הגבוהה יחסית של חייל מילואים (או קבע) לעומת זו של חייל סדיר, והן מהעובדה שהמשרתים הנוכחיים גם משתתפים בשוק העבודה בשיעורים גבוהים, ולכן גיוסם למילואים כרוך באובדן הכנסה משקית של כחצי אחוז תוצר כל שנה בשל ההיעדרות ממקום העבודה. עלות זו צפויה ללוות את צורכי הביטחון של ישראל עוד שנים רבות.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 26/03/2025 17:50
    הגב לתגובה זו
    קיצוץ חד במיסים ביטול משרד החינוך ומעבר למערכת חינוך פרטית לחלוטין.
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".